התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום,
"נפטר קרוב משפחה של עובד מוסלמי או נוצרי מדרגה ראשונה,
זכאי העובד להיעדר מן העבודה מיום פטירת קרוב המשפחה עד
יום קבורתו ועוד שבעה ימים החל ביום הקבורה.שלום,
אנא קראי בעיון:
ריפוי ושיקום
33.641
פגיעה בעבודה של עובד מזכה אותו בריפוי, בהחלמה, בשיקום רפואי ובשיקום מקצועי, על חשבון המוסד לביטוח לאומי, בהתאם
להוראות חוק הביטוח הלאומי (החוק הנ"ל, ס' 42).
דמי פגיעה וניצול חופשת מחלה
33.651
עובד שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, משלם לו המוסד לביטוח לאומי "דמי פגיעה" בשיעור
שנקבע בחוק הביטוח הלאומי. דמי הפגיעה משתלמים בעד פרק הזמן שהעובד אינו מסוגל לעבודה כאמור, וזאת בתנאי שהוא לא עסק.
למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמההתקופה לתשלום דמי הפגיעה מתחילה מיום שלמחרת התאונה ונמשכת לכל היותר 91 ימים רצופים.
בתום התקופה המבוטח יכול להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה
(אסמכתא: פרסום המוסד לביטוח לאומי, אפריל 2002).
33.655
עובד שנפגע בעבודה וזכאי לפי חוק הביטוח הלאומי לדמי פגיעה בשיעור נמוך ממשכורתו החודשית הממוצעת, יקבל ממעסיקו את ההפרש בין
משכורתו החודשית הממוצעת לבין דמי הפגיעה שיקבל מהמוסד, עד ל-91 יום.
הפרש זה ישולם לעובד אחרי שימציא למנהל היחידה אישור מהמוסד לביטוח לאומי על התשלומים שניתנו לו.
בפיסקה זו, משכורת חודשית ממוצעת פירושה: משכורת משולבת הכוללת את כל הרכיבים החייבים בדמי ביטוח לאומי, ששולמה בשלושת החודשים האחרונים
בטרם נפגע – מחולקת ב-3.
מי שעובד בשני מקומות עבודה תוכר תאונת העבודה גם במקום עבודתו הנוסף, דהיינו – תאונת העבודה תחול על 2
מקומות העבודה (חוזר בני בנימין 10/01).33.656
תמו 91 הימים להיעדרו של עובד שנפגע בעבודה, ואין הוא זכאי עוד לתשלומים מן המשרד (ראה פיסקה 33.655) ואינו יכול עדיין לחזור
לעבודה, רשאי הוא לבקש – אם עומדים לרשותו ימי חופשת מחלה צבורה – שיינתן לו לנצל את ימי חופשת המחלה העומדים לרשותו
להשלמת משכורתו.
במקרה כזה יגיש העובד בסוף כל חודש אישור מהמוסד לביטוח לאומי על תשלומים שניתנו לו, באותו חודש, בתור
דמי נכות, וישולם לו על-חשבון ימי חופשת המחלה הצבורה ההפרש בין משכורתו החודשית הכוללת, שהיתה משתלמת לו אילו המשיך לעבוד,
לבין דמי הנכות.
מועסק עובד, בעקבות תאונה בעבודה, רק חלק מיום העבודה (בין אם לא חזר לעבודה מלאה ובין אם חזר לעבודה מלאה
לתקופה מסוימת ולאחר מכן נאלץ לעבור לעבודה חלקית),
ישולם לו ע"ח ימי חופשת המחלה הצבורה שלו ההפרש בין משכורתו החודשית הכוללת, שהיתה משתלמת לו אילו המשיך לעבוד,
לבין דמי הנכות, בצירוף המשכורת החלקית שהוא מקבל בעד עבודתו החלקית.33.657
ימי חופשת מחלה, אשר נוצלו להשלמת משכורתו של עובד בעת היעדר מהעבודה לרגל תאונה על פי פיסקה ,33.656 ייראו כימי חופשת מחלה
במשכורת לכל דבר ועניין.
תמה תקופת דמי הפגיעה כאמור לעיל, והעובד שנפגע בעבודה נמצא נכה כתוצאה מן הפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי קצבה
או מענק במסגרת הוראות חוק הביטוח הלאומי (תקשי"ר 33.661).שלום,
להלן המידע:
ביטוח נזקי רכוש מוריםפיצוי בגין נזק שנגרם לרכושו של עובד הוראה
1. משרד החינוך והתרבות יפצה עובד הוראה על נזק שנגרם לרכושו תוך כדי עבודתו, אם הוא עובד מדינה (מקבל את משכורתו מהמשרד), ובתנאי שהנזק נגרם תוך כדי מילוי תפקידו, באחריות
המשרד וכתוצאה מהדרישות המיוחדות של מילוי התפקיד, או שנגרם כתוצאה מרשלנות המעסיק. הפיצוי יהיה חלקי, ויתבסס על שוויים של חפצים סטנדרטיים ועל גיל הנכס שניזוק.
2. א. אין המשרד אחראי לדברי ערך של עובד שניזוקו או נגנבו בעת עבודתו. שמירת דברי הערך היא אחריותו הבלעדית של העובד.
ב. אין המשרד אחראי ולא יתן פיצוי על אובדן כסף.
ג. אין המשרד אחראי לנזק או לגניבה של חפצים או מכשירים של העובד שהובאו למקום העבודה, אף אם העובד השתמש בהם לצורך מילוי תפקידו (כלי עבודה הנחוצים למילוי תפקידו של
העובד יסופקו אך ורק מהמשרד).
ד. מודגש בזה, כי אין המשרד אחראי לכל סוג של נזק או גניבה, אם העובד לא נקט מצדו את כל הפעולות והאמצעים הסבירים הדרושים למניעת מקרים אלה. פעולות ואמצעים אלה כוללים
אף הודעה לממונה הישיר על הסכנה הצפויה במעשה או במחדל מסויים.
ה. פיצוי עבור נזק למשקפיים, לעדשות מגע או לאמצעי ראייה אחרים יינתן, בתנאי שהעובד נקט את כל אמצעי הזהירות
הדרושים (כגון קשירת המשקפיים וכד').
ו. אין המשרד אחראי לכל נזק למכונית העובד או לגניבתה. לגבי סעיף זה ראה גם ב' להלן.
ז. בגין חפצים, מכשירים וציוד אישי המבוטחים על ידי העובד בחברת ביטוח לא יאושר כל פיצוי על ידי המשרד.
3. עובד הוראה התובע פיצוי יפנה בבקשה בכתב אל האגף לכוח אדם בהוראה על פי הכתובת: רח' כנפי נשרים 15 , ירושלים 91911 , ויציין
בה את הפרטים האלה:
א. מספר הזהות.
ב. כתובת מדויקת.
ג. תיאור מפורט של נסיבות המקרה, מקומו ומועדו.
אל הבקשה יצורפו:
א. התייחסות מנהל בית הספר או המפקחת על גן הילדים לנסיבות האירוע.
ב. קבלה מקורית על רכישת חפץ חדש או על תיקון החפץ שניזוק, או הצעת מחיר.
4. הבקשה לפיצוי תובא לדיון בפני ועדת הפיצויים, שתקבע אם עובד ההוראה זכאי לפיצוי. אם הוועדה תחליט בחיוב, יפוצה עובד ההוראה בהתאם להחלטה.
אם תהיה החלטת הוועדה שלילית, יקבל עובד ההוראה הודעה על דחיית בקשתו, בצירוף הנימוקים לדחייה.
5. בקשה לפיצוי על נזק שנגרם לרכוש תוך כדי תאונה, שהוכרה כתאונת עבודה, יש להפנות אל המוסד לביטוח לאומי בלבד.הטבת נזק רכוש שנגרם לעובד ההוראה במזיד ובקשר עם עבודתו
1. נזק רכוש שנגרם לעובד שלא תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו – אחראי המזיק לפיצויו.
2. לפנים משורת הדין תשלם המדינה פיצוי על נזק, כאמור לעיל, אם נתמלאו שני התנאים האלה:
א. ועדה בין-משרדית קבעה שהנזק נגרם במזיד ובקשר עם תפקידו של העובד בשירות המדינה, ואמדה את שיעור הנזק.
ב. העובד מסר תלונה מפורטת במשטרה, אם היה בגרימת הנזק משום עבירה פלילית.
3. הרכב הוועדה הבין-משרדית הוא כדלקמן: מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה – יו"ר. נציג החשב הכללי – חבר.
נציג היועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות – חבר. נציג המוסד לביטוח לאומי – חבר.
4. עובד הוראה המבקש פיצוי מאוצר המדינה על נזק רכב, כאמור לעיל, יגיש את בקשתו ללשכת היועץ המשפטי של המשרד, בלוויית
המסמכים האלה:
א. פרטיו האישיים של העובד (מס' ת"ז, כתובת עדכנית, מס' טלפון, שם המוסד שהוא מלמד בו, סוגו וכתובתו().
ב. התייחסות מנהל בית הספר לנסיבות המקרה.
ג. העתק התלונה שהוגשה במשטרה או הסבר מדוע לא הוגשה תלונה כזו.
ד. קבלה מקורית בלבד על תיקון הנזק.
ה. הסבר מפורט באשר לקשר הסיבתי, אם קיים כזה, בין תפקידו של העובד לבין הנזק.
ו. העתק מפוליסת הביטוח, תוך הפניה לסעיף הכיסוי הביטוחי לנזק שנגרם וכן לסעיף המפרט את סכום ההשתתפות העצמית הכלול בה.
ז. העתק רישיון הרכב.
ח. מסמך המעיד שהמתלונן הוא עובד משרד החינוך.
5. עם קבלת כל החומר, כאמור לעיל ולאחר שיסתבר ליועץ המשפטי שאכן קיים קשר סיבתי בין תפקידו של העובד לבין הנזק שאירע,
יועבר הנושא אל הוועדה הבין-משרדית.
6. עם קבלת החלטת הוועדה תישלח הודעה לעובד. החלטה לפיה יש לשלם לעובד את הפיצוי שנקבע על ידי הוועדה הבין-משרדית, תועבר
לביצוע אגף הכספים של המשרד.לתשומת לב: בהתאם להוראת תכ"מ 13.8.2 הועלתה תקרת הפיצוי
לעובד שניתנת לאישור ע"י הוועדה המשרדית ל 5,000- ש"ח.
מעבר ל 5,000- ש"ח יש להפנות הבקשה למטה השכר בחשכ"ל
לוועדה העליונה.
(אסמכתא: חוזר בני בנימין 2/14)שלום,
אם הבנתי נכון, את עובדת 4.5 ימים שהם 113% משרה.
היקף זה 26.4 שעות שבועיות.
מחלקים בערך ב-6.
יוצא 4.4 ימים בשבוע.
בחודש בערך 20 ימים.
אם נעדרת בערך חודשיים וחצי החישוב הוא 50 ימים בערך.
