[גננת]

כידוע, תוקפו של ההסכם הקיבוצי הנוכחי של עובדי ההוראה יסתיים בסוף השנה. לכן התקופה הקרובה היא בדיוק הזמן להציף נושאים מהותיים שצריכים להיכנס לדרישות של הסתדרות המורים לקראת ההסכם הבא.

הנושא שאני מבקשת להעלות הוא העיוות ההיסטורי בצבירת אחוזי משרה של גננות משלימות, ובעיקר של גננות שעבדו 5 ימים בשבוע אך הוכרו בפועל כ 90% משרה בלבד.

במשך מספר שנים עבדתי כגננת משלימה, ולאחר מכן עברתי לנהל גן. היום, כשאני מתקרבת לגיל פרישה ובודקת את הזכויות שצברתי לאורך השנים בפנסיה תקציבית, אני מגלה שהשנים שבהן עבדתי כגננת משלימה פגעו בי מבחינת אחוזי המשרה והצבירה הפנסיונית.

אני לא מעלה את הנושא רק כעניין אישי, אלא כבעיה מערכתית שפגעה ופוגעת בגננות רבות. במשך שנים גננות משלימות שעבדו 5 ימים בשבוע הוכרו כ 90% משרה בלבד, אף שבפועל הן עבדו בימי גן מלאים ובמסגרת עבודה דומה מאוד לזו של מנהלות גן.

ברור לי שלמנהלת גן יש אחריות ניהולית נוספת: אחריות כוללת על הגן, קשר עם הורים, ניהול צוות, ועוד. לכן גמול ניהול למנהלת גן הוא דבר מוצדק.

אבל אין הצדקה לכך שההבחנה בין מנהלת גן לגננת משלימה תבוא על חשבון בסיס המשרה הפנסיוני של גננות שעבדו בפועל 5 ימים בשבוע. ההבדל בתפקיד צריך להתבטא בגמול ניהול ובתוספת על אחריות ניהולית, ולא בכך ששנות עבודה של גננת משלימה ייספרו בחסר לצורך פנסיה.

לכן אני מבקשת שהסתדרות המורים תכניס להסכם השכר הבא דרישה ברורה לתיקון העיוות הזה:

גננת משלימה שעבדה 5 ימים בשבוע צריכה להיות מוכרת כ־100% משרה לצורכי פנסיה, ותק וצבירת זכויות.

בנוסף, צריך לקבוע מנגנון תיקון רטרואקטיבי לגננות שכבר נפגעו מהשיטה הזו, ובמיוחד לגננות שנמצאות לפני פרישה.

זה לא עניין של “הטבה נוספת”. זה תיקון של עיוות היסטורי. מי שעבדה בפועל 5 ימים בשבוע לא צריכה לגלות לקראת פרישה שהשנים האלה נספרו לה בחסר.

[מאת]

תגובות