צידה לדרך ארוכה / שיעור חופשי 132

שיעור חופשי
מחבר:הסתדרות המורים
17:02 29/12/2020

חינוך 2030 | ארגז כלים מקומי

צידה לדרך ארוכה

מה המתכון להכנת התלמידים לעתיד? האם זו אנגלית מתקדמת, הבנה בטכנולוגיות או כישורים חברתיים  מוגברים? בבתי הספר נותנים לשאלה הזו תשובות מגוונות ויצירתיות

מאת לימור דומב.

איריס הראל, מנהלת "גבעת רם" בקרית אתא: "יצאנו מתוך הנחה שכיום עומדות לרשות התלמידים טכנולוגיות מתקדמות והמידע זמין להם בלחיצת כפתור. השאלה היא איך בתקופה עתירת תמורות כמו שלנו אנחנו מצליחים ליצור דמות של בוגר עם מיומנויות חיים מתאימות, בעל גמישות מחשבתית ופתיחות, שיוכל להתמודד עם אתגרים של אי ודאות ומורכבות”

תמר רבינר, מנהלת "הרצל" בחיפה: "המטרה שלנו היא לפתח בוגר בעל מיומנויות חברתיות ורגשיות של סובלנות, כבוד, יכולת לקבל החלטות וחשיבה ביקורתית מכבדת. יחד עם זאת אנו מאמינים שבעתיד יגבר הצורך ביצירתיות, יזמות, בחירה, אוטונומיה והפעלת שיקול דעת בתהליך קבלת החלטות, ואלה כלים שאנחנו עובדים עליהם”

יפעת מנשקו, מנהלת "גבים" בבאר שבע: "לכל ילד יש מחברת מצוינות שנותנת לו גאוות יחידה. במחברת יש חוזה שהילד חתם עליו, והוא יודע שהוא חייב לתחזק את המקום שלו בקבוצה. כדי שהם יפנימו את הצד החברתי ויצטיינו גם כאזרחים טובים, כל תלמיד צריך גם לחנוך תלמיד אחר, כדברי ס. יזהר, 'מצוינות האדם קודמת למצוינות האלוף'. זו תורה סדורה אצלנו. הילדים עוזרים אחד לשני בתחומי החוזק שלהם"

לפני כשנתיים, עוד לפני שהכרנו בכלל מושגים כמו קורונה, חיסון עדר וריחוק חברתי, התלמידים בבית הספר "גבעת רם" בקרית אתא דנו בכובד ראש בדרכים להתמודד עם מגפה עולמית, תוך כדי משחק קלפים שמכוון אותם לזהות את הבעיה ולטפל בה. כמו בבתי ספר רבים נוספים, בגבעת רם מנסים לחזות את העתיד הנעלם שבו יתנהלו התלמידים של היום כאנשים מבוגרים, ולצייד אותם בכלים שיעזרו להם להתמודד איתו. הדגשים שכל בית ספר מעמיד במרכז התוכנית שיצר הם שונים. חלק מהם מגבירים לימודי אנגלית, אחרים מגבירים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ויש בתי ספר שרואים דווקא בכישורים החברתיים את המוקד. בכל מקרה, בעיקר לאור התקופה שעוברת עלינו כעת, כולם מבינים שהעתיד קרוב מתמיד.

 

מודל הטריאדה – "גבעת רם", קרית אתא 

זה שלוש שנים פועלת ב"גבעת רם" תוכנית "יוצרים עתיד" שפותחה בשיתוף מסלול יזמות של אגף מו"פ במשרד החינוך. “יצאנו מתוך הנחה שכיום עומדות לרשות התלמידים טכנולוגיות מתקדמות והמידע זמין להם בלחיצת כפתור", אומרת איריס הראל, מנהלת בית הספר. "השאלה היא איך בתקופה עתירת תמורות כמו שלנו נצליח ליצור דמות של בוגר עם מיומנויות חיים מתאימות, בעל גמישות מחשבתית ופתיחות, שיוכל להתמודד עם אי ודאות ומורכבות”.

איך עושים זאת?
"עוזבים את המוכר וחושפים את הילדים והמורים לתפישה חדשנית. המורה אינו מקור הידע עוד, אלא הדמות המכוונת והמנחה, חלק מהלמידה. הילדים עוברים מסלול בן שלושה שלבים שקראנו לו 'טריאדה', מודל למידה שיכול לחקור כל נושא, מגנטיקה עד אתיקה. הפלח הראשון של הטריאדה הוא חשיפה לנושא, למשל בהרצאה, סרט או סיור, ובחינת הדילמות והקשיים שעולים ממנו. כך אנו מפתחים התבוננות ביקורתית.

"הפלח השני הוא שימוש בכלים לחשיבת עתיד, למשל 'עוגת העתיד שלי' – תפריט שבאמצעותו מנתחים את האירוע, בודקים תרחישים חיוביים ושליליים ומתכונים לפעולה, או 'גלגל אופניים', שמנתח מעגלים של השלכות שנובעות מתרחיש מסוים, למשל מגיפה או השתלטות הרובוטים על העולם. אלה מאפשרים לילדים להתנסות בחיזוי תרחישים עתידיים והשלכותיהם, ופה אנו מפתחים חשיבה מסדר גבוה. הפלח השלישי הוא התוצר. כאן יש הבניה של הידע שנצבר. התלמיד יוצא לתהליך חקר שבסופו הוא מציג את הלמידה שלו בדרך יצירתית.

"בימי שישי פועל בבית הספר 'סינמה עתיד'. המורים בוחרים נושאים שהם מתמקדים בהם, והתלמידים בוחרים איזה נושא מעניין אותם. הנושא נפתח בסרט, והשיעורים הבאים מתמקדים בהרחבת הנושא. לכל ילד יש מחברת דיגיטלית, מחברת 'העתיד שלי', ובה הוא עובד לאורך השנה”.

אילו נושאים עשויים להתאים לחקר בטריאדה?
"התכנים שנבחרו הותאמו לילדים, רלוונטיים לעולמם ומגרים את סקרנותם הטבעית. כל תוכן שהוא עשוי להתאים, גם נושא חברתי שנוגע לחיי היומיום. היתרון הוא שהמודל חוויתי מאוד ויוצר גירוי שמפתח ומעורר מחשבה. הוא מוביל ללמידה עצמית ולמידת עמיתים, מעורר עניין ומוטיבציה ומסייע לתלמידים גם במקצועות אחרים".

 

לחקור גם את הפשוט והמוכר – "הרצל”, חיפה 

"אנחנו עוסקים רבות בשאלה איך ייראה העולם העתידי", אומרת מנהלת בית הספר "הרצל" בחיפה, תמר רבינר. “ברור שזה יהיה עולם מגוון עם מקצועות ואתגרים שאנו לא מכירים כלל, אבל מה שלא ישתנה הוא הצורך בכישורים חברתיים כדי להתמודד עם הסביבה. התלמידים שלנו חיים בדור של מסכים וניכור מסוים, וחשוב לנו שיידעו להתנהל בתוך קבוצה וחברה. המטרה היא לפתח בוגר בעל מיומנויות חברתיות ורגשיות של סובלנות, כבוד, יכולת לקבל החלטות וחשיבה ביקורתית מכבדת. עם זאת אנו מאמינים שבעתיד יגבר הצורך ביצירתיות, יזמות, בחירה, אוטונומיה והפעלת שיקול דעת בתהליך קבלת החלטות, ואלה כלים שאנחנו עובדים עליהם”.

איך אתם עובדים על יצירת הכלים האלה?
"אנחנו רוצים שהתלמידים יתנסו במרחבים מגוונים, ולא יראו בכיתה המסורתית את מרחב הלמידה העיקרי. שייצאו לקהילה ויחוו חדשנות. הם ביקרו במקומות עבודה מעניינים של ההורים, למשל במכון לחקר המוח, מעבדה של אינטל ועמותות התנדבותיות, כך שיאמינו שגם הם יכולים להגשים חלומות. כל הילדים מנהלים יומן מסע, שעוזר להם לפתח חשיבה רפלקטיבית עצמאית.

"בנוסף, יש לנו יוזמה בית-ספרית שבה הילדים בוחרים באיזה היבט של הנושא המרכזי הבית-ספרי כדאי להתמקד. כל כיתה מגרילה אות, והילדים מציעים נושאים שמתחילים באות הזאת ומקיימים בחירות דמוקרטיות. כל ילד שמעוניין בנושא מסוים מנסה לשכנע בחשיבותו, וכך הם לומדים לשווק את עצמם. לאחר שהנושא נבחר הם לומדים בלמידת עמיתים, חוקרים, מבצעים סקרי שוק. אלה כלים חשובים לעולם העבודה העתידי.

"אחד הדגשים הוא למידה חוצה תחומי דעת ורב-תחומית. אנחנו בוחרים נושא מחוץ לתוכנית הלימודים וחוקרים אותו מכל מיני היבטים בימים מיוחדים. היו לנו ימים שעסקו בחוטים, קשרים, מעגלים, קוביות ובתים, ובמהלכם הילדים למדו על הנושא מכל מיני זוויות. למדנו איך הפשוט והמוכר יכול להוות כר למחקרים שלמים, והכל בראייה בינתחומית. אנחנו רוצים להעשיר את הילדים בחוויות ובכישורים, ומאמינים שכשיגיע הרגע המתאים הם יידעו להשתמש במה שצברו”.

מחפשים את החוזקות של הילדים – "גבים", באר שבע 

"המודל שלנו, 'חינוך למצוינות כמנוף להצלחה בחיים', מיועד לפיתוח מצוינות ככלי להצלחה בעתיד", אומרת יפעת מנשקו, מנהלת בית הספר "גבים" בבאר שבע. “אני רוצה לטפח אצל הילדים מצוינות ותחושת מסוגלות, ולהוציא מכאן ילד שיידע שהוא מסוגל לצלוח כל אתגר".

איך עושים את זה?
" כבר מכיתה א' אנחנו מחפשים את החוזקות של הילדים. בכיתות הנמוכות הילדים נחשפים לתחומים מגוונים ואנחנו מזהים את הכישורים שלהם. יש לנו 28 קבוצות מצוינות, לפי מודל האינטליגנציות המרובות של גרדנר, ומכיתה ג' הילדים בוחרים תחומי עניין ומתמודדים על מקום בקבוצות האלה. התפקיד שלנו הוא לוודא שכל ילד מצליח להיכנס לאחת הקבוצות.

"הלמידה בקבוצות המצוינות היא חווייתית ומאתגרת. התלמידים מקבלים כלים, מרחיבים אופקים ומכירים את עצמם בשלל תחומים. כך הם הופכים למצוינים, ובונים תחושת מסוגלות שעוברת לתחומים אחרים בבית הספר ובחיים בכלל. ילד שחווה הצלחה ומצטיין בתחום כלשהו לומד שהוא יכול להיות מצוין גם בתחומים אחרים. מבין תלמידי ובוגרי גבים יש כיום 15 אלופי ישראל בתחומי ספורט שונים. כשאחד מהם מתקשה באנגלית ומתייאש אני אומרת לו: מה? אלוף ישראל בלי אנגלית? איך תעמוד על הפודיום? תתאמץ כמו בספורט! אני רוצה לשמוע אותך אומר לי באנגלית 'אני אלוף ישראל!' וזה עובד".

מה קורה בקבוצות המצוינות?
"לכל ילד יש מחברת מצוינות שנותנת לו גאוות יחידה. במחברת יש חוזה שהילד חתם עליו, והוא יודע שהוא חייב לתחזק את המקום שלו בקבוצה. כדי שהם יפנימו את הצד החברתי ויצטיינו גם כאזרחים טובים, כל תלמיד צריך גם לחנוך תלמיד אחר, כדברי ס. יזהר, 'מצוינות האדם קודמת למצוינות האלוף'. זו תורה סדורה אצלנו. הילדים עוזרים אחד לשני בתחומי החוזק שלהם, ואנחנו עורכים טקסים שבהם הם נותנים חיזוקים זה לזה ומודים למי שסייע להם.

"בוועדת הקבלה לקבוצת מצוינות הילדים לומדים לסנגר על עצמם. הם מסבירים את התוכנית שלהם להצלחה, ממי יקבלו סיוע ומה יקרה אם ייתקלו בקשיים, והכל בשיתוף ההורים. כך הילדים לומדים להציב לעצמם מטרות שנקראות אצלנו 'רף גבוה' וגם להגשים אותן. המסר שלנו הוא 'תהיה אלוף בתחום שאתה אוהב ואתה טוב בו, ותלמד את כל התחומים בבית הספר כדי להיות משכיל'. כך מפנימים הילדים ערכים כמו אחריות, אומץ, התמדה, נחישות. זו למידה משמעותית וכך נבנה חוסן אישי וחברתי".

זה מקרין על שאר המקצועות? 

"זה מקרין על הכל. הילדים לומדים לעבוד לבד ובצוות, לבקש עזרה ולהושיט יד לחבר. זו החברה אליה אנו שואפים. כדי ליישם זאת בנינו מערך ארגוני מורכב שהמורות מנהלות. לכל ילד יש מערכת כיתתית ומערכת אישית, והוא צריך לסנכרן ביניהן. כשתלמיד יוצא ללמוד בקבוצת המצוינות שלו על חשבון שיעור בכיתת האם הוא אחראי להשלים את השיעור הכיתתי, וכך הוא לומד לפתח אחריות בכל מציאות שיפגוש. אנו מבקשים ליצור לתלמידים אימון יומי למצוינות ולזמן להם זירות להתנסות, כך בית הספר מממש את תפישתו החינוכית ומייצר שוויון הזדמנויות בחינוך לקהילה”.

חוזרים לחקלאות – נווה הדסה 

לפני כחמש שנים הוחזר לכפר הנוער נווה הדסה ענף שנזנח בעבר, המשק החקלאי. מאז, מספר מנהל הכפר, נחום רינצלר, הישגי התלמידים רק עולים. "החקלאות, שנראה היה שאין לה תקומה, היא העתיד בעינינו. מקצועות שאנחנו מכירים היום אולי ייעלמו, אבל תמיד אנשים יצטרכו לאכול. החקלאות שאנחנו עוסקים בה וחוקרים אותה היא חקלאות מתקדמת ומדויקת. ההשקיה למשל היא לכל צמח, באמצעות חיישנים. יש גם שימוש ברחפנים עם מצלמות תרמיות שיודעות לזהות חרקים. אנחנו נמצאים בחזית הטכנולוגיה".

האוכלוסייה בכפר היא ברובה אוכלוסיית מהגרים, ולכל ילד שנכנס לחטיבה נתפרת תוכנית לימודים אישית, כדי לצמצם פערים. "בסיום הלימודים התלמידים יודעים איך למצוא את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בכל תחום, לאו דווקא חקלאות", אומר אביחי יפת, מנהל בית הספר. "החקלאות היא המרכז, אבל אם אנחנו מייצרים דבש, למשל, אנחנו עוסקים גם בשיווק, יזמות, עיצוב ומכירות. אנחנו מלמדים את כל הרבדים של המוצר".

להשפיע היום – וגם בעתיד – בן גוריון, ראשון לציון 

"ברור שאין לנו מושג מה צופן העתיד", אומרת איריס אורן, סגנית מנהלת ואחראית על התוכניות הפדגוגית בבית הספר "בן גוריון" בראשון לציון. "אך המטרה שלנו היא להחדיר בתלמידים שלנו תחושת מסוגלות מצד אחד ואמונה ביכולתם לתרום לחברת מופת מצד אחר".

איך אתם מגדירים חברת מופת עתידית?
"אנחנו מתייחסים למסמך 2030 שנכתב באו"ם, וכולל 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא שיוביל אותנו לעולם טוב יותר. אנחנו עוסקים בערכים כמו צדק, שוויון וצמצום אי שוויון, לצד קיימות במובן הרחב, לא רק של איכות הסביבה אלא בכך שלכל אדם יש זכויות. פעם בשבוע, בתקופות שגרה כמובן, מגיעים לבית הספר ילדים עם צרכים מיוחדים, ולומדים יחד מתוך שוויון עם התלמידים שלנו.

"לפני שנתיים התקיימה בארץ אליפות העולם בטניס כיסאות גלגלים. התלמידים שלנו יצרו קשר עם הוועד הפאראלימפי וקיימנו ביחד מסע פרסום. השקת האולימפיאדה אמורה היתה להתקיים אצלנו בבית הספר והיו תוכניות להמשך. בינתיים הכל נדחה בשל הקורונה, אבל אנחנו מתכוננים להמשך וזו למידת עתיד, כשאנו מתאימים את עצמנו למציאות משתנה. הרעיון הוא שאנחנו מגדלים ילדים אקטיביסטים, שמאמינים ביכולת שלהם לעשות שינוי גם בעתיד, ולהשפיע בסיטואציות רלוונטיות".

איך אתם מעודדים את תחושת המסוגלות הזאת?
"אנחנו מאפשרים להם להעלות רעיונות והם יוזמים ומובילים פרויקטים בעצמם. אנחנו מתבססים על העקרונות של פדגוגיה מוטת עתיד, למשל תמורתיות – איך אני מסתדר בתנאים של אי ודאות. בסיפור האולימפיאדה למשל, היתה תוכנית והדברים השתבשו. גם זה חלק מהלמידה. המטרה שלנו היא להשקיע בפיתוח יכולות ארגוניות וניהוליות שיאפשרו לתלמידים להסתגל למצבים משתנים בזמן אמת. הם לומדים להאמין ביכולות שלהם.

"בשנה שעברה כתבנו עם הילדים אמנה על מהי חברת מופת ואילו כללים אני מוכן לקחת על עצמי כדי להגיע אליה. התחלנו להפיץ את האמנה בקרב ההורים ובקהילה, ואז הרחבנו את המעגל. הרמטכ"ל אביב כוכבי ובני גנץ חתמו עליה. אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, לא רק חתמה על האמנה אלא גם הזמינה את הילדים לביקור. זה דבר שמראה לילדים שיש להם השפעה בעולם האמיתי".

זה מתבטא בכל מקצועות הלימוד?

"אלה הלימודים עצמם. למשל, בעבודה סביב האולימפיאדה הכנסנו את המתמטיקה בחישובי תקציב, את השפה בכתיבת ספר על אלופים, את ההיסטוריה בחקר על האולימפיאדה מימי יוון העתיקה, בספרות למדו לחקור דמויות מופת. אנחנו מלמדים את הילדים איך ללמוד ולחקור, וגם כאן המטרה היא שיבינו שהם מסוגלים לעבוד בקבוצה, לחקור, לחשוב חשיבה ביקורתית. אלה מיומנויות העתיד".

לימודי אנגלית מכיתה א' – איתן, ירושלים

"אנחנו מאמינים שתפקוד מיטיבי בעולם הגלובלי של המאה ה-21 דורש רמה גבוהה של תקשורת, ושרמה גבוהה באנגלית ועברית תאפשר לתלמידים שלנו להשתלב בהצלחה בעולם הגלובלי", אומרת ורדה אדלר, מנהלת בית הספר ממ"ד "איתן" בירושלים. “בכיתה א' התלמידים מתחילים להכיר את השפה פעמיים בשבוע, והחל מכיתה ה' הם לומדים כ-12 שעות אנגלית בשבוע, גם בלמידה מרחוק”.

מדובר בשעות אנגלית או במקצועות אחרים שנלמדים באנגלית?
"גם וגם. בתוכנית הניסויית שכיום היא הבסיס לייחודיות בית הספר, אנחנו נשענים על CLAL- Content Language Integrated learning – מודל שבנוי על שילוב של מטרות שפה ומטרות תוכן בכל שיעור רב-מלל. לכל כיתה יש גם מחנכת וגם מורה נוספת לאנגלית, דמות משמעותית שמלמדת אנגלית ומקצועות כמו מדעים ומולדת באנגלית.

"הבקרים שלנו נפתחים בשיעור ברכה ראשונה, שבה יש תנועה ושיח פתיחת יום, שלוש פעמים בשבוע באנגלית ושלוש פעמים בשבוע גם השפה העברית מתוגברת. בכיתה א' הילדים מקבלים שעות נוספות של שפה ותרבות עברית. אנחנו מאפשרים לילדים ללמוד בקצב ובעומק מתאימים אישית, בעזרת אפליקציה שפיתח אחד המורים שלנו.

"החשיפה לשפה אינה באה לידי ביטוי רק בשיעורים הנלמדים. בבית הספר פועלים חוגים באנגלית כמו הוקי, מקהלה ותכנות. רואים אצלנו אנגלית על הקירות ושומעים אנגלית גם בטקסים. האנגלית נוכחת גם בחדר ה-Makerspace שבנינו – שמאפשר הזדמנויות למידה באמצעות לגו, פלסטלינה, צילום ואמצעים טכנולוגיים מגוונים".

אילו תוצאות אתם רואים?
"הילדים מגיעים לרמה טובה באנגלית וחלק ניכר מהם מגיעים להקבצות גבוהות בחטיבות".

לגיליון המלא של שיעור חופשי 132 לחצו כאן