חדשות

מורה לגיל הרך (גננת) יקרה,

1. 1. הסתדרות המורים מודיעה על קיום יום היערכות אחד בלבד, שיערך עד 3 שעות ולא יותר, בסוף חודש אוגוסט, באחד מהמועדים הבאים:

• יום רביעי 26.8.26
• יום חמישי 27.8.26
• יום ראשון 30.8.26
• יום שני 31.8.26

1. 2. שעות יום ההיערכות, יקוזזו ממפגש פיתוח מקצועי עם המפקחת, המתקיים בחודש אוגוסט.
   3. מפגש זה ייחשב במניין מפגשי הפיתוח המקצועי במהלך שנת הלימודים תשפ"ז.
   4. החזר נסיעות ליום ההיערכות ישולם ללא כל צורך בדיווח.

בברכה,                

ענת דדון

יו"ר האגף לגיל הרך

בהסתדרות המורים

העתקים

גב' יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים

גב' רינה אסא, עוזרת מקצועית בכירה למזכ"לית

יו"ר סניפים ושלוחות

עובדות ועובדי הוראה יקרים,

הנדון: יום היערכות לקראת שנת הלימודים תשפ"ז

הסתדרות המורים מודיעה, כי בסוף חודש אוגוסט יתקיים יום היערכות אחד בלבד, בהיקף של עד  6 שעות בלבד.

יום זה יתקיים באחד מהתאריכים הבאים:

• 26.08.26
• 27.08.26
• 30.08.26
• 31.08.26

יצוין, כי שעות יום ההיערכות יקוזזו באופן הבא:

• עד שעתיים פרטניות במהלך שבוע העבודה הראשון.
• עד 4 שעות שהייה "של המנהל" במהלך החודשיים הראשונים של שנת הלימודים.

החזר נסיעות ליום זה ישולם ללא כל צורך בדיווח.

בברכה,

מיכאל פינטו

סגן המזכ"לית
ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי

העתקים
יפה בן דויד – מזכ"לית הסתדרות המורים
יו"ר סניפים ושלוחות

יום היערכות – גיל הרך

אז מה אתם מתכננים לחופשת הקיץ? הצוותים של עמותת המורים, מועדון "אשמורת" והאגודה השיתופית של הסתדרות המורים (אגו"ש) עבדו קשה כדי לארגן עבורכם את החופשה כך שתוכלו ליהנות משלל פעילויות עם כל המשפחה.

המרכז להשתלמויות מבית הסתדרות המורים משיק את אתר ההשתלמויות החדש ומזמין את ציבור עובדי ההוראה היוצאים לשנת שבתון להיערך כבר עכשיו לשנה של למידה, התפתחות והעשרה.

הסתדרות המורים מודיעה, כי הלימודים מחר (שני) בגן הילדים כעביה, שביישוב כעביה יחלו בשעה 10:00. ההחלטה התקבלה בעקבות אלימות פיזית ומילולית קשה ביותר של אם כלפי גננת וסייעת הגן

הלימודים בבית הספר ״גלים״ בקריית ים יחלו מחר, יום שלישי בשעה 10:00ההחלטה התקבלה בעקבות אלימות מילולית של אב לתלמיד כלפי מנהלת בית הספר

ביום חמישי האחרון (28 במאי) התכנסנו באולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב לערב מרגש ומלא גאווה: טקס הגמר של תחרות "המורה של המדינה" ה-16. מתוך אלפי המלצות ו-15 פיינליסטים ראויים, הוכרזו ששת הזוכים שלקחו חלק באירוע המסורתי שהפך להיות חג של מצוינות החינוך בישראל. השנה, יוחד בטקס מסלול מרגש בחינוך המיוחד על שמו של רס"ל (מיל') עומר סמדג'ה ז"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה, והפרס הוענק בנוכחות הוריו, ליאת ואורן סמדג'ה.

שקמה אליסיאן, חוה ברנע, מולוגטה היילו, איריס משען, סאלאם סאלח ורווית פרץ שפס הם הזוכים בתחרות המורה של המדינה, הפרויקט המסורתי המשותף של הסתדרות המורים, קבוצת "ידיעות אחרונות", בנק מסד ותלמ"א הטקס המרגש נערך במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר החינוך יואב קיש.

משרד החינוך פרסם עדכון רשמי בנוגע למועדי חופשת חג הקורבן במוסדות החינוך בחברה הערבית והבדואית לשנת הלימודים תשפ”ו.

החל מהיום הכסף של עובדי ההוראה שווה יותר! אשמורת מבית הסתדרות המורים בשיתוף בנק מסד משיקים את התוכנית שהופכת נקודות לחופשות – אשמורת Beyond

מהגן אל החזית: נתינה ללא גבול

גן תירוש, בהובלתה של מירב צינר, יוצר חיבור מרגש בין הילדים הרכים ללוחמים שבחזית: דרך מארזים מתוקים, תבשילים חמים ומסרים מחזקים הנכתבים בידיהם הקטנות. הלוחמים, מצדם, מוצאים זמן בתוך שגרת הלחימה כדי להתקשר, לשוחח ולהשיב אהבה – כך יוצקת מירב משמעות לילדים וכח ללוחמים

בשגרה שהופרה בבת אחת, בין אזעקות למציאות ביטחונית מורכבת, בגן תירוש בהובלתה של הגננת מירב צינר מחיפה, בחרו הצוות, הילדים והוריהם לא לעצור, אלא לפעול. מה שהחל כיוזמה קטנה אחרי ה-7 באוקטובר, הפך למערך רחב ומרגש של נתינה, חיבור וחיזוק בין ילדים רכים לחיילי צה״ל. דרך משלוחי מנות, תבשילים חמים ומילים טובות, נרקמה בגן קהילה שמלמדת הלכה למעשה מהי ערבות הדדית. גם, ואולי במיוחד בימי לחימה.

הקמת מערך לוגיסטי שלם בתוך הגן לחלוקת משלוחים לחיילים?

מירב צינר, גננת ותיקה עם 20 שנות ניסיון, בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך ותואר שני בחינוך משלב מספרת בחיוך רחב "האמת היא שזה לא התחיל רק עכשיו. גם לפני כן הגן שלנו אימץ יחידות צה״ל, חיילים בודדים, משפחות שכולות וסיירות מיוחדות. אבל, מאז ה-7 באוקטובר העשייה התעצמה משמעותית.

נתינה שחוצה גבולות

בגן תירוש מכינים מארזים מתוקים, משלוחי מנות, עורכים ערבי "על האש" ומכינים תבשילים חמים, ממש כמו בבית. אבל, מדובר הרבה מעבר לאוכל. הילדים משתתפים בכל שלב: חותכים, אורזים, מקשטים וכותבים מסרים מחזקים לחיילים כמו: "אתה אלוף", "אין כמוך", "ה' ישמור עליכם" ועוד. לדברי מירב אלה לא משלוחי מנות רגילים. אלה משלוחים עם לב, עם חוסן. החיילים מרגישים את זה היא מספרת.

ואכן, הקשר שנוצר בין הילדים לחיילים הפך לאישי ומרגש במיוחד. חיילים שקיבלו את המארזים התקשרו לילדים, שלחו תמונות וסרטונים, ואפילו שוחחו איתם בטלפון. היא משתפת אותנו ואומרת, זה היה מרגש גם לילדים וגם להורים. פתאום הילד מבין שהמעשה שלו מגיע עד לחזית! עד למעבר גבולות המדינה שלנו.

אחד הרגעים המרגשים היה כאשר מפקד ביחידה מסווגת שלח למירב תמונה מתוך עזה. שולחן ערוך עם משלוחי המנות של ילדי הגן. היא מספרת שהמפקד כתב לה במסרון  'הלב שלכם איתנו כאן בעזה'. זה רגע שלא שוכחים. המשלוחים הגיעו לכל מקום, עזה, לבנון, סוריה  והפכו לסמל של אהבה ותמיכה חוצת גבולות.

ילדי הגן מחבקים את החיילים

גן שהוא קהילה

העשייה בגן תירוש אינה מתמקדת רק בחיילים. המארג הקהילתי כולל גם תמיכה במשפחות שכולות, חיילים פצועים בבתי חולים ועוד. מירב משתפת אותנו ואומרת הגן שלנו הוא גן סביבתי-קהילתי. זה האני מאמין שלי. אנחנו מלמדים את הילדים דרך הטבע, דרך עשייה, דרך נתינה. לכבד, לראות ולהכיל את האחר, אלה ערכים שמלווים אותנו ביום-יום.

לוגיסטיקה של לב

מאחורי הקלעים פועל מערך מרשים של כ־150 מתנדבים-הורים וילדים כאחד. מירב מנצחת על הכול: מהבישולים ועד הארגון. היא משתפת אותנו בעשייה: אני מבשלת בבית או מקימה מטבח מאולתר בגן. כל חלל הגן הופך למרכז פעילות. אנחנו מכינים אוכל ל־200 עד 600 חיילים לסוף שבוע היא מתארת.

במהלך חג הפורים האחרון, למרות ירי טילים והצורך להסתתר במקלטים, לא ויתרו בגן על חלוקת המשלוחים. מירב והילדים יחד עם הוריהם התכנסו במקלט עירוני גדול. היא משתפת אותנו בחוויה- הילדים הגיעו מחופשים, ושם פגשו חיילים. חגגנו יחד ומשם החיילים יצאו ללבנון עם המשלוחים.

סיפור של סגירת מעגל

מירב נזכרת בסיפור מרגש של תלמיד של הקולגה שלה המלמדת בחינוך המיוחד.
אותו תלמיד מתקשה מבחינה חברתית והיה לו חשוב שהמשלוח מנות שהוא הכין יגיע לחייל. הוא צירף את מספר הטלפון שלו בתקווה שאותו חייל יצור עימו קשר. התלמיד ביקש ממני לתרום את אותו משלוח המנות וכך עשיתי. זמן קצר לאחר מכן, התקבלה שיחה מחייל שסיפר לי שהוא נפצע  ושהוא עבר שיקום לא פשוט. כיום הוא רץ מרתון ומגייס כספים למען ילדים בחינוך המיוחד. החייל שלח סרטון עם דמעות בעיניים לאותו התלמיד. עצם העובדה שהייתה לי הזכות להיות החוט המקשר בין השניים שווה את הכל.

 חלום שמתגשם

כששואלים את מירב על החלומות שלה כילדה, היא מחייכת ואומרת, רציתי שני דברים, להיות גננת ולפתוח מסעדה. היום אני מרגישה שאני מגשימה את שניהם.

שלוש שנים של עשייה בלתי פוסקת

כבר שלוש שנים שהיוזמה פועלת, הולכת ומתפתחת. יש לי קבוצות וואטסאפ של עשרות רס"פים מיחידות  צבאיות שונות. אנחנו בקשר רציף, והעשייה רק גדלה מספרת מירב ומוסיפה, גן תירוש הוא הרבה יותר ממסגרת חינוכית! הוא מודל לחינוך דרך ערכים, קהילה ונתינה. בתוך מציאות מורכבת, הוא מצליח לגדל דור צעיר שמבין מהי ערבות הדדית, ומה המשמעות האמיתית של להיות חלק מחברה. וזה הניצחון הגדול ביותר שלנו כמדינה.

תעודת הוקרה שקיבלה מרב וגן תירוש מגדוד תותחנים.

כשהעולם מתערער, היא נשארת יציבה:

סיפור של חינוך בזמן מלחמה

בין אזעקות לשיעורי זום, דורית יוסף לא מוותרת על אף תלמיד ומוכיחה שחינוך הוא קודם כל קשר אנושי

במציאות מורכבת של חוסר ודאות, אזעקות ולמידה מרחוק, דורית יוסף, מחנכת כיתות א'-ב' בבית הספר "נופים" בחיפה, לא ויתרה לרגע על תלמידיה. דורית, תושבת יוקנעם, בעלת ניסיון של למעלה מ-10 שנים בהוראה ואמא לשלושה, הפכה עבור תלמידיה לעוגן של יציבות, חום וביטחון, גם כשהמרחק הפיזי והמציאות הביטחונית הקשו על השגרה.

כבר מראשית המלחמה הבינה דורית כי הרצף החינוכי והרגשי הוא קריטי עבור הילדים. היא קיימה מפגשי זום על בסיס יומיומי ואף מעבר לכך. גם ביום החופשי שלי התקשרתי לתלמידים ושאלתי לשלומם היא אומרת. התלמידים צריכים קשר רציף. הנייד שלי פתוח 24/7 לכל שאלה. הקשר לא נשאר רק מאחורי המסך. חלק מהתלמידים אף הגיעו לבקר את דורית בביתה יחד עם הוריהם. טובת הילדים לפני הכל היא מדגישה.

ערבות הדדית מרחוק

אחד הרגעים המרגשים שחוותה דורית התרחש לקראת חג הפסח. היא רכשה לתלמידיה ערכות משחק והעשרה, ובמחווה יוצאת דופן נרתמו משפחות התלמידים לסייע בהפצתן ובחלוקתן.
"זו ערבות הדדית במיטבה", היא מספרת. "משפחה אחת אספה ממני את המארזים, ומשפחה אחרת פתחה את ביתה – והורים יחד עם ילדיהם הגיעו אליה ואספו את המארזים."

רגעים מורכבים בזום

לצד הרגעים המרגשים, נחשפה דורית גם למצבים לא פשוטים. במהלך אחד ממפגשי הזום, היא איתרה בעיה אישית, רגישה וקשה של אחד התלמידים ונתנה לה מענה טיפולי מידי.

במקרה אחר, תלמיד הכיר את כלבו לחבריו במפגש זום. דקות לאחר מכן הוא נאלץ לעזוב את המפגש לאחר שכלבו נדרס. דורית לא נשארה אדישה והזמינה את המשפחה לביתה כדי לחזק ולתמוך. הייתי עם התלמיד בקשר יום-יומי עד שאימצו כלב חדש, היא משתפת.

כשהאזעקה תופסת את כולם באמצע שיעור

דורית נזכרת ברגע משעשע במיוחד: באחד הזומים, באמצע השיעור פתאום כל הילדים נעלמו מהמסך. מבלי להסביר מה קרה. רק לאחר מכן הבינה שהייתה אזעקה בחיפה. לא נתתי להם משימה, פשוט תהיתי לאן הם נעלמו. היא צוחקת.

בעקבות זאת, החליטה להציב מסך נוסף עם עדכוני חדשות בזמן השיעורים כדי להיות מעודכנת במצב הביטחוני בזמן אמת.

מחזקים מבפנים: יוזמות חוסן יצירתיות בכיתה

במסגרת חיזוק החוסן הרגשי, השתתפו תלמידי הכיתה בפעילות ייחודית בעקבות הרצאה של נציגת פיקוד העורף, טלי וסרמן, שכתבה את ספר הילדים "הגלימה שלי". דורית לקחה את הרעיון צעד קדימה ויחד עם התלמידים יצרה גלימות אישיות מבד, עליהן כתבו יחד מילים מחזקות כמו: “תקווה”, “חופש”, ”חוסן". כל ילד שמר את הגלימה בקופסה אישית שעיצב בעצמו. כשאני מזהה ילד במשבר, אני מבקשת ממנו ללבוש את הגלימה ולשתף במה שהוא מרגיש, מסבירה דורית. זה מחזק את כולם כולל אותי.

שליחות מעל הכל

אהבתה של דורית למקצוע ניכרת בכל פרט. גם כששברה את רגלה טרם המלחמה, היא התעקשה להגיע ללמד בכיסא גלגלים. זו השליחות שלי, היא אומרת בפשטות.
במקביל, היא התמודדה גם עם קושי אישי לא פשוט בבית. בנה, לוחם, מתמודד עם השלכות קשות של המלחמה עם אובדן של חברים קרובים. בתוך המציאות הזו, דורית נדרשה כל יום לעבור בין הבית לכיתה, ולהיות שם עבור התלמידים שלה במלוא הנוכחות.
הייתי צריכה לתמרן בין הבית לכיתה, ולהיות עבור התלמידים שלי במיליון אחוז בכל בוקר, היא משתפת. הייתי צריכה לעשות הפרדה בין מה שקורה בבית לבין השיעורים.
דווקא בתוך התקופה הזו, הקשר עם התלמידים נתן לי כוח. החיוכים שלהם על המסך שווים הכל, היא אומרת.

 תבוא ללמד בכל מחיר. דורית על כסא גלגלים

האם הילדים העלו שאלות על המלחמה?

בוודאי! תיווכתי להם את המציאות בהמון הומור, בשפה שהם עצמם הביאו. טילים, התרעות. אפילו לקחנו את הצליל המלחיץ של ההתרעה והפכנו אותו לרגע מצחיק. בכל פעם ששמענו את הצלילה המעצבן, עשינו פרצוף מצחיק יחד.

לדבריה, ההומור הוא כלי משמעותי בהפחתת החרדה, אך לא פחות מכך, ההכנה המוקדמת שעשתה עם תלמידיה עוד לפני פרוץ המלחמה. הכנה שהמשיכה לחיות גם בזמן חירום.

דורית מספרת כי ההכנה לא נשארה בגדר תיאוריה. הילדים יישמו הכול בפועל, הם לקחו משחקים למקלטים, הקריאו ספרים למשפחה, ושיתפו חוויות מהדרך למרחב המוגן. אחת התלמידות שלי, אלופת הארץ בהתעמלות אומנותית סיפרה לכיתה כיצד נאלצה לעצור באמצע תחרות ולרוץ למקלט ובהמשך ארגנה מופע קטן עבור בני משפחתה וחברים בתוך המרחב המוגן. 

הם הביאו את העולם שלהם אל תוך הזום אפשר להגיד?

בהחלט! ביקשתי מהילדים לשתף כמה קומות הם ירדו עד למקלט? את מי פגשו בדרך? איך הרגישו? זה בעצם שיעור לחיים שהענקתי להם.

כשהמציאות משנה מגורים – והכיתה נשארת יחד

המלחמה לא השפיעה רק על השגרה, אלא גם על מקום המגורים של חלק מהתלמידים. תלמידה אחת עברה להתגורר אצל סבתה בשל היעדר ממ"ד בביתה, תלמיד אחר נסע לחו"ל עם משפחתו עד שהלחימה תסתיים, ואמא יחידנית מהכיתה נאלצה לעבוד במשמרות, דורית לא נשארה אדישה. היא חיברה בין משפחות, יצרה רשת תמיכה קהילתית, ודאגה שכל ילד ירגיש מוגן ושייך. דורית הרימה טלפונים להורים ושאלה האם הילדה המתוקה תוכל להתארח אצלם בזמן שהאם עובדת. בתקופה כזו- ערבות הדדית היא לא סיסמה, אלא דרך חיים היא אומרת.

הלמידה לא הסתיימה במפגשי זום ובשיחות טלפון

דורית עודדה את הילדים לשמור על קשר רציף מחוץ לשעות המסך ולהיפגש עם חברים (בהתאם להנחיות פיקוד העורף) וכמובן לא ויתרה על חגיגות ימי הולדת ואף חגגה עם התלמידים בזום!
לצד הלמידה, הקפידה דורית לשמור על קשר יום יומי עם ההורים ובסוף כל יום שלחה סיכום מסודר: מה נלמד, מי שיתף מה , ומה צפוי בהמשך.

איך חגגתם בזום?

כל ילד הביא חטיף אהוב למסך, ההורים של ילד יום ההולדת הכינו עוגה והראו אותה לתלמידים. שרנו שירים, הדלקנו נרות וככה חגגנו חגיגות קסומות ומרגשות.
הפעולות האלה מראות לתלמידים שהחיים ממשיכים למרות הכל. 

רגשות על הדף וזיכרונות לכל החיים

עוד לפני המלחמה רכשה דורית לתלמידיה מחברות ספירלה צבעוניות. בכל סוף שבוע כתבו יחד מה עבר עליהם. זאת מסורת שנמשכה גם בתקופת הלחימה היא מספרת. התלמידים כתבו על הרגשות שלהם, ציירו את מה שהם חווים. בסוף השנה זה יהפוך למחברת זיכרונות אישית. אנחנו לא עוצרים את העולם. אנחנו נלחמים בזירה שלנו להצליח בלימודים, לא לוותר על חברים, ולא לוותר על אהבה.

קטע ממחברת הזיכרונות

מבט קדימה: יותר רגש, יותר תמיכה

לדבריה, המפתח להתמודדות טובה יותר בעתיד טמון בהרחבת המענה הרגשי: ביום שאחרי צריך להשקיע יותר במעגלי שיח, בתמיכה רגשית, בהכשרת צוותים לעבודה במצבי חירום והתמודדות עם טראומה. היא מדגישה גם את חשיבות התמיכה בצוות החינוכי: כשמורה מקבלת גב מההנהלה, מהיועצת ומהצוות, היא יכולה להיות שם באמת בלב שקט עבור התלמידים.

בימים שבהם המציאות מאתגרת את כולנו, דורית יוסף מזכירה עד כמה כוח יש למורה אחת מסורה לא רק ללמד, אלא גם להקשיב, לחזק, ולהאיר את הדרך.