לעלות על רכבת הקדמה

"לא צריך לחשוש ממילים מפוצצות, צריך לעשות התאמות ולהמשיך כל הזמן ללמוד…צריך לעלות על רכבת הקידמה"

קרן כהן, מנהלת גן הילדים חמ"ד פעמונית בחדרה, יוזמת מערכי לימוד של בינה מלאכותית המשולבים בשגרת הגן ◆ פיתוח מיומנויות למידה של צוותים חינוכיים וילדים באמצעות כלים חדשניים ◆

חיבור בין מסורת, ערכים וחינוך דתי לבין עולם הבינה המלאכותית ◆ חזון חינוכי של גנים החושבים ופועלים בבינה ◆ למידה מתמשכת, התאמות פדגוגיות וגישה נטולת חשש ממונחים גדולים

קרן מספרת לנו שהתור לגן שלה מתחיל עוד כשהילדים בבטן אמם. 18 שנים היא במקצוע ולא מוכנה ללמוד שם מקצוע אחר. לקרן יש תואר ראשון בחינוך יצירתי עם התמחות בתיאטרון ותואר שני בטכנולוגיה בחינוך מטעם סמינר הקיבוצים.

 קרן מספרת לנו כיצד היא משלבת את טכנולוגיית ה- STEAM בגן שלה. אבל, לפני שנמשיך היא מבקשת להתעכב מעט על הגישה הזו.

טכנולוגיית STEAM היא בעצם גישת חינוך רב-תחומית המשלבת מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה ולעיתים קרובות מוספת האות A לאמנות. הרעיון במודל  STEAM הוא לשלב בלמידה מספר מקצועות, כדי  להרחיב את עולם ההקשרים והידיעות של התלמידים, ולהגמיש את אופן המחשבה שלהם על ידי יצירת קשרים בין תחומי דעת.

לטייל עם בובת ארצי ולתכנן צעדים של חיפושית אלקטרונית על מפת ארץ ישראל

קרן מציגה את בובת 'ארצי' מלשון ארץ. היא מספרת "יש לנו בובה בגן שרכשתי משמורת הטבע והגנים. היא מלווה אותי ואת הילדים לאורך כל השנה. ההורים בוחרים עם הילדים מקום שבו הם רוצים לטייל עם ארצי. הם לוקחים את הבובה ואת תיק החקר איתם. בתוך התיק יש זכוכית מגדלת, מצלמה דיגיטלית, ודף שבו הילדים כותבים מה הם ראו, מה הם מצאו, וכותבים במחברת ממה הם הכי התרשמו וכדומה. בנוסף לכל אלה, יש קופסא לאיסוף ממצאים- עלים, בלוטים, אבנים- אוצרות מן הטבע. הילדים מביאים לגן את כל מה שהם מצאו בטיול. אנחנו מציגים במפגש ומקרינים את התמונות מהטיול על מקרן גדול".

הפינה של בובת ארצי בגן כולל מפת ארץ ישראל

קרן מסבירה שהם ממשכים את הליך החקר ועוברים לפן המעשי, שוקלים וממששים את הממצאים שמצאו הילדים בטיול.

לארצי יש פינה מיוחדת משלו בגן שבה יש מפה של ארץ ישראל המשלבת רובוטיקה. קרן מסבירה "ישנה חיפושית אלקטרונית שמטיילת על המפה, הילדים מתכננים את המסלול. הילדים מתכנתים את החיפושית ואומרים לגננת כמה צעדים על החיפושית לעשות מתל אביב לחדרה. ישנן קוביות מיוחדות שאותן ממירים לצעדים, למידות אורך רגילות ואז נותנים לחיפושית הוראות".

ספרייה אלקטרונית- "אמא, אבא אני שומע אתכם מן הספרים"

קרן מספרת על עוד יוזמה מקורית שהיא שילבה בגן;  ספרייה משולבת דיגיטל. היא יוצרת גשר בין הגן לבין הבית. זה רץ שנה שלישית בגן, ההורים מקליטים עצמם קוראים סיפורים. בספרייה יש לנו מחשב עם אוזניות והילדים בוחרים לאיזה סיפור הם רוצים להאזין. בכל ספר לפני ההקראה ההורה אומר למשל אני אבא של תום ושם הסיפור. הם לוקחים פיזית את הספר מספריית הגן, לוחצים על תמונת הכריכה במחשב ומאזינים לסיפור שההורים הקליטו".

היא מוסיפה "הספרייה הדיגיטלית היא אחד הפרויקטים המובילים והמרגשים אצלנו בגן. הספריייה מתחדשת כל הזמן בסיפורים ותכנים חדשים. המראה הזה, של ילד שבוחר שוב ושוב דווקא בסיפור שהקליט ההורה שלו, הוא פשוט מחמם לב. עבור הילדים שנשארים במסגרת עד השעה חמש, הספרייה היא הרבה מעבר לכלי לימודי,  ברגע שילד מתגעגע להורה שלו, יש לו את היכולת ללחוץ על כפתור ולשמוע את הקול המוכר של אמא או אבא מספרים להם סיפור, וזה מעניק להם תחושת קרבה וביטחון שאין לה תחליף".

 וכל ההורים משתפים פעולה?

רובם. מדובר בילדים מאוד קטנים ולכן צריך לעשות זאת בהתאמה. ההורים מקבלים דף הנחיות מסודר. אחרי שהם מסיימים בדף ההנחיות כתוב שעל ההורה להגיד, סיימנו כעת לקרוא דף נעבור לדף הבא. תחשבי מדובר על ילדים בני 3-4. כשאני פותחת בבוקר את הספרייה הדיגיטלית, הילדים עומדים בתור וישר ניגשים לספר שההורה הקליט.

נתקלת בסיטואציה שהילד בוחר בספר לא של ההורה שלו?

כן, כן, בטח.

מה זאת פרקטיקת קיד צ'ק שפיתחת?

זו פרקטיקה שנועדה לסייע לגננת לתכנן תצפיות איכותיות בילדים, בסביבה הטבעית שלהם,  על סמך כלי תצפית דיגיטלי (עוגן) ובכך לייעל את מילוי התצפית. הצגתי את הפרקטיקה הזאת בכנס ארצי של הגננות שנערך לפני כחודש. המטרה העיקרית שלי היא להפוך את כלי התצפית הדיגיטלי, מתיאוריה או ממילוי אינטואיטיבי וכללי, למשהו שמתרחש בשגרת הגן באופן טבעי.

זהו שימוש בבינה מלאכותית על מנת ליצור פעילות מכוונת שתתן לילדים מענה לצרכים שלהם.
המטרה של 'קידצ'ק' היא לקחת את הקטגוריות, השאלות וההיגדים המדויקים מתוך כלי תצפית דיגיטלי, ולהפוך אותם לתכנון איכותי של תצפיות בסביבה הטבעית באמצעות שימוש בבינה מלאכותית.

 איך זה קורה בפועל ?

"בשלב הראשון אני מעלה לבינה המלאכותית מסמכים רלוונטיים כמו שאלון התצפית הדיגיטלי ותוכניות פדגוגיות, כדי שהיא 'תכיר' את השפה ואת היעדים הפדגוגיים שלי. לאחר מכן, אני מזינה פרומפט ממוקד הכולל את הקטגוריה וההיגדים שבחרתי לבדוק, ומקבלת מהבינה המלאכותית, תוכנית פעילות מפורטת ומעוצבת שמותאמת בדיוק לצרכים שלי. לסיום, אני מפעילה את שיקול הדעת הפדגוגי שלי כדי לדייק את התוצר, מיישמת את הפעילות בגן ועורכת תצפית ממוקדת שמאפשרת לי לתעד נתונים מדויקים בקלות ובמהירות חזרה לכלי התצפית.

זה לא נגמר שם היא אומרת. הבינה מייצרת לי מגשי פעילות מונטסורים שהילדים יכולים להתנסות בהם בתוך הגן.

מה שיפה בזה שהילדים עובדים עם המגשים האלה שהבינה המלאכותית יעצה ליישם. הגננת בעצם מתצפתת על הילדים ובודקת אותם לפי היכולות של המגשים. הגננת יכולה להעריך את היכולות של הילד לפי המגשים.

תוכלי לתת דוגמא?

למשל, אנחנו רוצות לבדוק אם הילד מונה, אנחנו מעלות לבינה המלאכותית את השאלות לפי הספירה והמניה ואנחנו מבקשות מהבינה ליצור תבנית של מערך פעילות שינחה את הגננת כיצד להעריך את הילד בצורה מוסיקלית.

הבינה המלאכותית כותבת שיש להניח על מגש תוף ושליש. ויש להניח כרטיס ששם מצויר תוף ומתחת מצוינת ספרה. הילד מסתכל על הכרטיס ורואה שהוא צריך לתופף חמש פעמים. הוא מסתכל על הכרטיס, יש לו את הכלי נגינה על המגש והוא מתופף בתוף. במקביל הגננת מסתכלת  מהצד ורואה אם הילד מזהה את המספרים, אם הוא יודע למנות כמו שצריך אם הוא מתופף לפי הכרטיסייה, אם הוא מבין את ההוראות. הגננת מתצפתת על הילד בסביבה הטבעית שלו.

יש לי בערך למעלה מ-50 מגשים כאלה בגן עבור כמעט כל תחום חינוכי. מה שיפה שזה מותאם לגיל הילדים והבינה המלאכותית עושה את זה מאוד יפה.

לגננות צריכה להיות זיקה טכנולוגית על מנת שיוכלו להיעזר בבינה המלאכותית?

אני מרצה בהשתלמויות, במרכזי פסג"ה במחוז חיפה.  הגישה שאני מובילה,  היא להנגיש את עולם הבינה המלאכותית לכל גננת ללא צורך בידע טכנולוגי מקדים, תוך למידה הדרגתית מהבסיס. במסגרת ההשתלמויות יש מפגשים פיזיים בתוך הגן שמאפשרים "לראות את הדברים בעיניים". הצגתי את הפרקטיקה בכנס הארצי 'מבינה להערכה', ומטרת הפרקטיקה היא לייעל את העבודה ולחסוך זמן יקר באמצעות כלים חדשניים, תוך הקפדה על קווים מנחים פדגוגיים המותאמים במדויק לגיל הרך, ומתוך הבנה שהטכנולוגיה היא רק האמצעי שנועד לפנות לנו זמן למה שחשוב באמת והוא  הקשר האישי עם הילד.

את פנית למשרד החינוך בנושא? הצעת להם לאמץ את השיטה שלך?

כן, הם ייעלו את הפרקטיקה שפיתחתי למרחב הפדגוגי בפורטל.

זה ממוסד. עבדתי עם יחידת התקשוב והמידענות של אגף החינוך בגיל הרך במשרד החינוך. זה צריך להיות מדויק. הכלי יעלה לפורטל.

למרות שהגישה המונטסורית היא ההפך המוחלט מגישה חדשנית, בעזרת הבינה המלאכותית קרן מצאה את שביל הזהב שיאחד את הגישות וינגיש אותן לגננות ולילדים שיוכלו להפיק את המיטב מהן מבחינה לימודית חינוכית. היא ממשיכה לספר לנו בהתרגשות מאוד יפה לראות את הדברים רוקמים עור וגידים ושזורים זה בזה. בפברואר הולך להתקיים כנס לחדשנות בינלאומי בבנייני האומה בירושלים. גם שם אציג את הפרקטיקה הזאת.

כל מרחב בגן הוא פינת למידה וחוויה

כל מה שקורה בגן הופך להיות מאוד גדול בחצר. יש לנו פינת מוסיקה שגם ההורים הביאו סירים, מחבתות, גיטרות.

יש לנו גם גינה לימודית. אנחנו מנצלים אותה לחקר. אנחנו מגדלים שם חסה, סלק, תותים, צמחי תבלין ופרחי העונה. כמובן שבסוף אנחנו קוטפים ומכינים סלט. קחי לדוגמא את החסה שלנו, יש לנו טבלת מעקב, אנחנו מודדים את החסה מדי שבוע, מסמנים ורואים כמה היא גדלה. יש הרבה חקר סביב הגינה.

בתמונה- צילום חצר גן פעמונית

סיפרת על תכנית חינוכית מיוחדת במינה שהגית אותה בשעת המלחמה האחרונה, במה מדובר?
אמרתי לעצמי שהילדים בבתים ואני חייבת לייצר דרך להגיע אליהם מעבר לזום. הכנתי תכנית לימודית כתובה לשעת מלחמה. הנחתי את החוברות במכולת השכונתית יחד עם ערכה של מספריים, בצק, טושים וכדומה.
בחוברת עצמה יש שיח על רגשות. למשל היה בחוברת דף ששואל את הילד איך אני מרגיש היום? ואז הצגתי את זה בזום יחד עם כל הילדים.

בתמונה -ערכה שקיבל כל ילד בעת מלחמת "עם כלביא"

איך הטכנולוגיה נכנסת לכאן?
קרן מחדדת ואומרת זו לא סתם חוברת! זאת חוברת QR .
יש שם קוד שעל ההורים לסרוק והוא מוביל אותם לאתר ושם יש ממש הסבר לכל פעילות בחוברת. קישורים לשירים בנושא רגשות.
כך בעצם הילדים פועלים מרחוק וגם אקטיבים בצורה פיזית.

את הקמת את האתר?

כן. יש מספר אתרים שהקמתי. חלק עם תמונות של הילדים, מה אנחנו הולכים לעשות השבוע בגן, הודעות להורים, קישורים לשירים ולפעילויות אחרות. הקשר באמצעות האתר נועד לתפוס את המקום של ניירות מודפסים שנזרקים לפח. לא כל אחד יכול להיכנס לאתר. יש קוד וסיסמה אישית לכל הורה. 

איך משלבים טכנולוגיה וערכים?

אתן לך דוגמא איך הערכים נכנסים לעולם הטכנולוגי. יש לנו המנון בגן. שאלתי את הילדים אילו דברים חשובים לכם שיהיו בהמנון שלנו? הם ענו לי, אהבה, שמחה וחיבוק. שאלתי אותם למי אנחנו אומרים בכל בוקר תודה? הרי אנחנו מתפללים, והם השיבו "תודה לאלוקים". גם את זה הכנסתי לשיר. בכל בוקר אנחנו שרים את השיר הזה שיצרתי באמצעות הבינה המלאכותית. וגם כאן, דגמתי את הקול שלי יחד עם הערכים של הגן וזה נהפך לשיר בוקר שלנו.

ישנם עוד תחומים בהם הבינה המלאכותית משתלבת בחיי היום יום בגן?

תראי איך תחום הספורט משתלב יפה בבינה המלאכותית. ביקשתי מהילדים להכין ציורים של ילד או ילדה. לקחתי את הציורים הכנסתי אותם לכלי של בינה מלאכותית והילד בחר מה הוא רצה שהדמות

שלו תעשה, אילו פעילויות גופניות. היא רוצה לקפוץ? להזיז את הידיים? יצרנו סרטון מונפש, אימון בשביל הילדים. הקרנתי על המסך, הם מסתכלים על המקרן ורואים את הציור מונפש ובהשראתו אנחנו עושים אימון בוקר.

כשלמדת חינוך (תואר ראשון), תיארת לעצמך שתעסקי בטכנולוגיה בצורה כה נוכחת בחיי היום יום שלך?

תמיד הייתה לי גישה לטכנולוגיה, זה חלק מחיי. לא האמנתי שזה יגיע לכדי רזולוציות כאלה, אבל תמיד עשיתי את השילובים האלה. את הגשר בין טכנולוגיה לחינוך.

איפה את רואה את מערכת החינוך מהפן הטכנולוגי בעוד 10 שנים?

שאלה טובה. אני חושבת שקודם כל צריך לעשות מהפך בגנים. כי במצב של היום שיש 35 ילדים בגן זה מאוד קשה לעשות שינוי, במיוחד שאנחנו מכילים. יש לי ילדי סל ושילוב וזה לוקח מהגננת הרבה משאבים. יש להוריד את מספר הילדים בגני הילדים. קודם כל נתחיל מזה. לתת לגננות את התקצוב לכל גן. ב"ה אני זוכה לעבוד ברשות ובעיר שמגשימה חלומות ומאפשרת לנו להתפתח טכנולוגית, החלום שלי הוא שכל גננת בארץ תרגיש ככה. בסוף, כשיש תקצוב וגב מהמערכת, אנחנו לא רק רותמות את הטכנולוגיה, אלא פשוט מתפנות להיות שם בשביל הילדים ברוגע ובאהבה, וזה המהפך האמיתי.

את חושבת ששימוש באמצעים טכנולוגיים מטיבה עם ילדים בגילאים הללו?

בהחלט. כל גננת חייבת לעבור את ההכשרה הנכונה, כדי לבצע באופן נכון ומיטבי את החיבור בין  הטכנולוגיה לבין הילדים הקטנים. זה כלי עזר עבור הילדים. זה לא בא על חשבון של להפך זה בא לקדם את החינוך.