הידיים באדמה

הידיים באדמה, העיניים בנביטה והטכנולוגיה בלב הלמידה

כך נראית חקלאות חינוכית של המאה ה־21 בחווה האורבנית בחיפה

דמיינו מקום שבו ילדים לומדים דרך מגע עם אדמה, צמחים, מים ורעיונות. מקום שבו המילה סקרנות היא לא אידיאל, אלא דרך חיים. כזה הוא בית הספר חווה חקלאית אורבנית בחיפה.

שלי שמריהו, מנהלת החווה, מובילה כבר חמש שנים מרחב חינוכי אחר. כזה שמאמין שילדים צריכים לגדול במקום שמחבר אותם לעצמם, לסביבה ולאנשים שסביבם. החווה היא אקו קמפוס חינוכי פורץ דרך, שמשלב חינוך סביבתי, חדשנות מקיימת וטכנולוגיה מתקדמת, אבל יותר מהכול היא מקום שטוב להיות בו.

כאן הילדים לא יושבים בכיתה. הם עובדים בחממות, מגדלים, חוקרים, שואלים, מתנסים. הם לומדים מדעי חקלאות, סביבה וקיימות בדרך שמרגישה טבעית, מחוברת לחיים ומלאת משמעות. זו סביבת למידה אורבנית חדשנית שמטפחת חשיבה, אחריות, חוסן רגשי ותחושת שייכות.

מדי שבוע מגיעים אל החווה כשבע מאות תלמידים ותלמידות מבתי ספר בחיפה והקריות, מכיתות א עד ט. ילדים שונים מאוד זה מזה שמתכנסים ללמוד כאן יחד. מהחינוך הרגיל, מהחינוך המיוחד, מחוננים, ילדי שילוב, תלמידים מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי. כולם נפגשים במרחבים הפתוחים של החווה, עובדים יחד, ולומדים גם איך להיות יחד.

הלמידה בחווה מתרחשת דרך עשייה. אין כאן הפרדה חדה בין עיוני למעשי. יש חוויה, יש שאלות, יש תהליך. הילדים לומדים לחשוב, לנסות, לטעות, להצליח. ובעיקר הם לומדים להרגיש שיש להם מקום, קול ויכולת להשפיע.

זהו חינוך שמצמיח ידע, אבל גם בני אדם.

מהי חווה אורבנית?
ישנם שטחים חקלאים בתוך בית הספר עצמו. אנחנו עושים חקלאות בלב העיר. למשל, התלמידים מגדלים קולרבי, חסה, כרוב וכרובית, מהזריעה ועד הצלחת. הם משקים, עוקבים אחרי תנאי הגידול, קוטפים ומבשלים יחד. יש לנו גם כיתת כלכלה וקולינריה. בחורף הם מבשלים מרק שיתופי, מכינים סלטים בחמישה צבעים, ומדברים על ביטחון תזונתי וקיימות. יש לנו תלמידים שלא אוכלים ירקות בבית וכאן הם אוכלים את הירקות.

מה קורה כשחינוך חקלאי פוגש חדשנות?

החווה משלבת למידה דיפרנציאלית, חקר ויצירתיות בגישת ה- STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).

השנה השקנו תכנית דגל חדשנית, פורצת דרך הנקראת "חממות בריחה", שפיתחנו השנה. התוכנית משלבת חינוך חקלאי, טכנולוגיה ויזמות בגישת PBL (למידה מבוססת פרויקט) פורצת דרך. במרכזו פיתוח משחקי בריחה חינוכיים המשלבים ידע חקלאי מתקדם תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית.

במסגרת התוכנית עוסקים התלמידים בנושאים חקלאיים מגוונים כמו שטחי גידול, זרעים והשקיה, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ופתרונות של AI. צוותי תלמידים  מתכננים, מפתחים ובונים את "חממות הבריחה" ומשחקי בריחה מאתגרים. המשחק משלב חקלאות, טכנולוגיה, יזמות ובינה מלאכותית. התלמידים מתכננים, מודדים, בונים, מפתחים חידות וקודים ומזמינים את הקהילה לפצח אותם. בנוסף, התלמידים בנו לכל חממת בריחה סיפור מסגרת בעזרת הAI – .הפרויקט נבחר לייצג בתחרות הביאנלה בירושלים. התלמידים לא צרכני ידע  אלא יוצרי ידע מדגישה שלי. המורים העבירו את התלמידים ממצב של צרכנים ליוצרים אקטיביים של ידע ותוכן. התוכנית מקדמת שוויון הזדמנויות בחינוך, חושפת תלמידים לקריירות עתידיות בתחומי STEM ומעצימה תלמידים כסוכני שינוי חברתי.

שלי מספרת על פרויקט מיוחד שלהם בחווה – חקר חקלאות בחלל

אחד המיזמים המסקרנים והמרגשים בחווה נראה כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני. בלב החווה ניצבת חממה גיאודזית ייחודית, בעיצוב של חללית, שבה התלמידים יוצאים למסע חקלאי בין מאדים לכדור הארץ.

החממה מחולקת לשני עולמות. בחלק אחד סביבה שמדמה את תנאי הגידול הקיצוניים של מאדים. אדמה מאתגרת, תנאים קשים, משאבים מוגבלים. בחלק השני, חממה המדמה את תנאי הגידול בכדור הארץ. בתוך המרחב הזה התלמידים חוקרים, משווים, בודקים ושואלים שאלות גדולות באמת: היכן יצליח היבול? באיזו אדמה תתקבל כמות טובה יותר?

דרך הניסוי והחקירה הם נחשפים לאתגרים האמיתיים של זמננו. צמצום השטחים החקלאיים, ההתחממות הגלובלית והפגיעה בכמות ובאיכות היבולים. החממה לא עוסקת רק בעתיד הרחוק, אלא בשאלת הביטחון התזונתי של כולנו כאן ועכשיו.

זהו מרחב שבו מדע, סביבה ודמיון נפגשים. הילדים לא רק לומדים על חקלאות, הם מתמודדים עם שאלות של קיימות, אחריות ושימור בר קיימא, ומבינים שהפתרונות של המחר מתחילים בשאלות שהם שואלים היום.

המיזם הזה מפתח אצל הלומדים חשיבה ביקורתית ויצירתית, אבל לא פחות מכך, הוא מעניק להם תחושת משמעות. הם לא רק תלמידים, הם חוקרים צעירים של עתיד האנושות.

בתמונה חממה חללית: חלק מהחממה מדמה את תנאי כדור הארץ ובחלקה השני את תנאי החלל

מה לגבי מסכי טלוויזיה ומחשב? אתם משתמשים בהם? הרי גם הם חלק מהקדמה

מסכים? כן. אבל אחרת.

בחווה לא מוותרים על טכנולוגיה, אלא משלבים אותה בצורה חכמה, באמצעות ניטור חיישנים, ניתוח נתונים ומעקב מדויק אחר הגידולים. המסכים הם כלי מחקר ותצפית. הידיים עובדות באדמה, העיניים צופות בנביטה והטכנולוגיה מאפשרת להבין לעומק.

 אילו שיתופי פעולה יש לכם עם הקהילה?
יש לנו הרבה. בין היתר עם אוניברסיטת חיפה, שתורמת מערכות טכנולוגיות והידרופוניות לעבודות חקר משותפות יחד עם התלמידים. התיווך נעשה ע"י מחלקת החינוך ברשות חיפה.

איך חקלאות משתלבת בעינייך בחינוך של המאה ה־21?
החווה עצמה מקנה לילדים שלנו ידע עצום בחקלאות אורבנית. יש לנו פה פינות של למידות חקר שונות ועוד. כל זאת בדגש על למידה והוראה דיפרנציאלית. המטרה שלנו להגיע לכל תלמיד ולכל תלמידה בשיטות שונות, בדרכים מגוונות ובכל דרך אישית שמתאימה להם.
התלמידים מגיעים לחווה האורבנית ולומדים על נושאים רבים, תוך כדי שימוש בפתרונות של הבינה המלאכותית. הם בעצמם מתכננים ומפתחים חממות בריחה.

בחווה יש 17 נשות ואנשי הוראה. שלי אומרת שהמורים כאן לא רק מעבירי ידע. התלמידים עוברים מתפקידים של צרכני ידע ליוצרי ידע אקטיבים. התלמידים מייצרים את חממות הבריחה בעצמם, את המשחוק (מהמילה משחק) מתוך תכנית הלימודים התלמידים בוחרים את הנושאים שעליהם הם ירצו ללמוד. מתוך הנושאים את המושגים שהם רוצים ללמד ומתוך המושגים הם מתחילים לחשוב על פתרונות יצירתיים לחווה אורבנית.
פה התלמידים מתחילים בעצם לבנות וליצור חממות בריחה. בהמשך אנחנו הולכים לעשות בוקר קהילתי בו ההורים של התלמידים יקחו חלק פעיל והתלמידים יציגו להם את החממות בריחה.

שלי אומרת בגאווה כי חממות הבריחה היא תכנית הדגל שלהם. הן משלבות טכנולוגייתAI  וכמו בחדרי בריחה  כפי שכולם מכירים יש קודים, מנעולים ושאלות. כדי לפצח את הקוד של מנעול התיבה, צריך לפצח חידות.
החידות מבוססות על ה- STEM  וגם על בינה מלאכותית. התלמידים צריכים לתכנן את גודל החממה, נראות, לקחת מדידות. צריך המון מחשבה ויצירתיות.

שלי והצוות החינוכי של החווה בחדר הבריחה

בתמונה: חממות לגידול צמחים

את רואה שינוי בביטחון העצמי ובהתנהלות של התלמידים לאורך זמן?
בהחלט, היא אומרת. אני רואה כאן תלמידים לאורך זמן. אפשר לזהות שינויים לטובה וצמיחה בביטחון האישי. אני רואה איך הם הופכים ליזמים למובילים ולמתכנתים המקדמים את דור העתיד.

מה מייחד את הצוות החינוכי בחווה חקלאית לעומת בתי ספר אחרים?

הצוות של החווה החקלאית חורג מגבולות ההוראה המסורתית. הוא יוצר מרחב למידה שהוא יותר חי נושם וטבעי. הצוות הוא לא רק מורים המעבירים ידע אלא מובילי השראה. הם הנכס שלי. מדובר באנשי מקצוע עם המון תשוקה וניסיון רב תחומי וכישרון להעביר את הידע שלהם דרך לימודים בחווה.

בתי ספר מכל רחבי העיר חיפה והקריות מגיעים אלי במהלך שעות הלימודים שלהם ליום לימודים מלא. יש לי פה ימים של שש כיתות משישה בתי ספר שונים וזה מה שמיוחד כאן.
לעומת כיתות "רגילות" שיש בבתי ספר בארץ, בכיתות של החווה החקלאית בכל כיתה יש 15 תלמידים.

מה האתגרים שלך בניהול בית ספר שכזה?
ניהול בית הספר בשגרת חירום. איך אנחנו יכולים לשמור על הרצף החקלאי בשגרת חירום כשאין תלמידים? למשל בקורונה, בשעת מלחמה. ואיך מעבירים חוויה של לימוד חקלאות דרך זום?
אנחנו היינו יצירתיים. בנינו שיעורים מבוססי חוויה. ניסויים, תצפיות הכל בצורה כיפית מחוץ לקופסא ולא עוד שיעור רגיל. בתקופת הקורנה, למשל צוות מנהלה וצוות המורים הגענו יחד לחווה להשקות ולטפל בכל הגידולים החקלאיים לטפל בחממות ובמערכות ההדרופוניות.
אתגר נוסף, מענה לביקוש הגובר לחווה. המון בתי ספר רוצים להגיע לכאן. יש חוסר במרחבים ובכיתות.
החווה ממוקמת בשטח של בית ספר יסודי הנקרא "גבריאלי" אנחנו משתמשים באותם השטחים, ולכן יש מקרים שהצפיפות מורגשת.
במקום להיכנע לכל המגבלות האלה בחרנו לראות בקשיים האלה הזדמנות.
החווה הפכה למקום מגנט חינוכי. בארבע השנים האחרונות יצרנו מרחבים חדשים. התחלנו עם "גידול ורטיקלי", כלומר עם גינון אנכי על קירות שהיא שיטה לגידול צמחים לגובה, תוך ניצול מקסימלי של שטח ומשאבים, במיוחד בסביבה עירונית.

במחוז שלנו יש 7 חוות חקלאיות מגוונות שכל אחת מהן מיוחדת במינה.

סיפור שממחיש בעינייך הצלחה חינוכית אמיתית.

אם תשאלו אותי מהו סיפור של הצלחה חינוכית אמיתית, אספר על רגע שבו נדמה היה שהכול עומד להיגמר. החווה החקלאית האורבנית בחיפה לא תמיד עמדה בלב העיר. בעבר פעלנו בשטחים פתוחים רחבי ידיים בקרית ביאליק, עשרות דונמים של אדמה חקלאית. ואז הגיעה ההחלטה על מעבר למרחב עירוני מצומצם בחיפה. עבור רבים זה נשמע כמו סוף הסיפור. איך אפשר לגדל חקלאות בלי שטח? איך אפשר לשמור על רוח החווה בלי מרחבים פתוחים?

אבל דווקא שם בחרנו לעצור ולשאול שאלה אחרת. לא מה איבדנו, אלא מה אנחנו יכולים ליצור.

יחד עם שותפים לדרך שראו בחינוך שליחות ולא מגבלה, ד"ר סער הראל, מנהל מחוז חיפה לשעבר, אילנה טרוק, ראש מינהל חינוך בעיריית חיפה, יואל אבני, מפמ"ר חקלאות, ואשר ארביב, מפקח החוות החקלאיות במחוז חיפה, החלטנו להפוך את האילוץ להזדמנות. הבנו שבעולם של שינויי אקלים וצמצום שטחים חקלאיים, דווקא חווה אורבנית יכולה להפוך למעבדה חיה ללמידה על עתיד החקלאות.

מה שנולד מתוך המעבר היה משהו שלא העזנו לדמיין. מרחב חדשני של גידולים אנכיים על קירות, מערכות הידרופוניות ממוחשבות, חקלאות חכמה שמדברת בשפה של העתיד. פתאום החווה הפכה למוקד משיכה. תלמידים ומורים ביקשו להגיע, ללמוד, להתנסות. הביקוש רק הלך וגדל, עד שהבנו שהמדד הכי חזק להצלחה הוא לא מצגת ולא דוח, אלא העובדה שהיומן שלנו מלא עד אפס מקום.

היום אנחנו בפול בוקינג, ומחפשים כל הזמן דרכים יצירתיות לפתוח את השערים לעוד ועוד כיתות. מה שהחל כמהלך שנכפה עלינו, הפך לסיפור של השראה.

זהו סיפור של חזון, של יצירתיות, ושל אמונה עמוקה שחינוך הוא לא רק העברת ידע, אלא יצירת תקווה ויכולת לראות אפשרות גם במקום שנראה חסום. במובן העמוק ביותר, הפכנו את הלימון ללימונענע.

בתמונות:  חלק מחממות "חדרי הבריחה"

חג ט"ו בשבט מתקרב. איזו פעילות אתם הולכים לעשות בחווה?

בט”ו בשבט יתקיים בוקר קהילתי. יהיו חממות בריחה, פוסטרים מדעיים בשילוב AI, טעימות מהחווה (ריבות תפוז סיני, ממרחי בזיליקום, פוקאצ’ות עם עשבי תיבול) הכנת יצירות מהטבע שתילות ונטיעות במרחב הטרסה שלנו. והכנת עציץ משפחתי. וסיור בחווה שבו התלמידים ידריכו את הוריהם.

איך את רואה את עתיד החינוך החקלאי בישראל?

אני מאמינה שעתיד החינוך החקלאי בישראל הוא מפתח לחוסן לאומי, ולא רק לחוסן חקלאי. דווקא בעידן של שינויי אקלים, צמצום שטחים, קורונה ומלחמות, יש לחינוך הזה תפקיד משמעותי בעיצוב העתיד שלנו כחברה.

החקלאות האורבנית כבר לא רק פתרון נקודתי או אלטרנטיבה. היא הופכת לכוח אסטרטגי שמחזק ביטחון תזונתי, מחבר אנשים לאדמה גם בתוך העיר, ומלמד דור צעיר לקחת אחריות על החיים עצמם. אני תמיד אומרת, גם מהבטון אנחנו יכולים לייצר מזון. להפוך את הדומם לחי, ולהפיח בו רוח חיים.

החלומות שלי צומחים מתוך הניסיון ומהאתגרים שחוויתי בהקמה של החווה הזאת. אני רוצה לבנות מודל של חווה אורבנית חינוכית שאפשר יהיה להטמיע בכל הארץ, כדי שכל תלמיד ותלמידה יוכלו לפגוש חקלאות מקרוב, לא רק בתיאוריה אלא בידיים.

בנוסף, אני רוצה להקים מרכז חקר וחדשנות בתחום החקלאות האורבנית, שיאפשר לתלמידים לעבוד עם טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, מערכות ממוחשבות וחיישנים. בעיניי זה שילוב טבעי בין אדמה לקדמה, בין מסורת לחדשנות.

והכי חשוב, אני רוצה להרחיב את הקשר לקהילה ולהפוך את החווה למרחב חי ונושם עבור כולם. מקום שמתקיימות בו סדנאות משותפות להורים, לפנסיונרים ולילדים, ולומדים בו יחד דרך עשייה. מודל של חקלאות משותפת שחוצה גילאים, מחזק שייכות ומייצר קהילה.

בסופו של דבר, מהבטון צומח המזון, ומהאדמה צומח העתיד.

בתמונה – שלי שמריהו, מנהלת החווה החקלאית בחיפה