חופשות

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה – התשי"א (1951) חל איסור מוחלט
על העסקה של עובד בימי המנוחה הקדושים, לפי פקודת סדרי השלטון
והמשפט – התש"ח (1948).
לפיכך, מחובתנו, לפי חוק, לאפשר לעו"ה לשבות מעבודה בשכר,
במועדים הקדושים להם:
לדוגמה: יהודי המועסק במגזר הלא יהודי, רשאי להיעדר ממקום
עבודתו, בשכר, ביום כיפור, בראש השנה, בסוכות, אולם מחובתו לעבוד
בערב יום כיפור, בחול המועד סוכות, בחנוכה וכד'. כנ"ל לגבי עו"ה
ממגזרים אחרים.
עו"ה, שהסכים להיות מועסק במגזר אחר, צריך להיות מודע לעובדה,
שהוא אינו יכול להיעדר ממקום עבודתו בפגרות הלא קדושות למגזר
אליו הוא משתייך ) חול המועד, חנוכה וכד'(.
עו"ה, שאינו עובד בימות החג הקדושים ללאום שלו, חייב לעבוד בימות
החג הקדושים למגזר בו הוא מועסק, לדוגמה: מורה יהודי המועסק
בבית ספר ממגזר אחר ואינו עובד בימות החג הקדושים ללאום היהודי,
צריך לעבוד כמ"מ בימות החג הקדושים למגזר בו הינו מועסק.