השבוע מת יצחק בלפר. יצחק בלפר אינו שם המוכר למרביתנו, אבל הוא היה תלמידו האחרון של יאנוש קורצ'אק. את כל חייו הקדיש לחקר פועלו ועבודתו של מורו האהוב.
יאנוש קורצ'אק היה רופא, מחנך, סופר ופעיל חברתי. הוא היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד ובתי היתומים שהקים וניהל היו מהחלוצים בחינוך דמוקרטי, אבחון חינוכי ושיקום ילדים.
ב-5 באוגוסט 1942 הגיעו חיילים גרמנים והעבירו את 300 היתומים וחלק מאנשי הצוות למחנה ההשמדה טרבלינקה. למרות ההצעות שקיבל קורצ'אק להציל את חייו, הוא יצא עם הילדים אל מותו בתאי הגזים.
בישראל כל ילד לומד מי היה יאנוש קורצ׳אק. גיבור בגיהנום.
מיליון ומאתיים אלף ילדים יהודים נרצחו במחנות ההשמדה. כל חטאם היה שנולדו יהודים.
כאנשי חינוך אנו נושאים על כתפינו משימה חשובה מאוד: להזכיר לדור הצעיר את שהיה ולהבטיח יחד איתם שלעולם לא עוד.
ההנצחה תלויה במידה רבה במערכת החינוך שלנו ובעבודת הצוותים בהעברת שיעורים ומערכים שמחברים בין עבר, הווה ועתיד.
השתתפתי הבוקר בכנס לציון 76 שנה לשחרור אושוויץ- בירקנאו בו לקחו חלק איגודי המורים בפולין וגרמניה.
היום, העולם כולו עומד יחד איתנו.
זוכר וכואב.
יהי זכר אחינו ואחיותינו ברוך.
