אחלה של דאווין
אחלה של דאווין
2/10/2005

בין שלוש השפות המשפיעות ביותר על הסלנג הישראלי, האנגלית היא הגורם המשפיע הדינמי ביותר, ליידיש יש כושר הישרדות אבל לא מקורות התחדשות, מסתבר שדווקא לערבית יש ותק וגם כוח חיות מפתיע

 

רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל הוא עיתונאי וסופר, מחבר "מילון הסלנג המקיף" שיצא לאור בהוצאת כתר בסתיו 2005

 

העברית הישראלית ספוגה לעז בערוצים שונים ובדרכים שונות. השימוש במלים לועזיות משפות שונות רב, פעלים רבים נוצרו במשלבי שפה שונים ממונחים לועזיים, וילקוט הביטויים והניבים הישראלי מלא וגדוש תרגומי שאילה משפות שונות. הלעז נוכח באופן בולט ומרכזי בסלנג הישראלי, ויש לכך כמה סיבות.

מאחר שהסלנג כפוף במידה מוגבלת  לכללי השפה ולתקינותה, חדירת הלעז לתוכו פשוטה ונוחה יותר.

הסלנג הוא משלב חתרני ובעצם השימוש במלים לועזיות יש מעין התרסה על ההגמוניה של העברית.

הסלנג מייצג תת קבוצות בחברה המושפעות, כל קבוצה על פי טעמה ועולם התוכן שלה, משפות לועזיות. כך מושפעת השפה הפנימית של עולם הבילוי, המוזיקה והבידור מהאנגלית-האמריקאית, והיא תכלול שמות עצם כמו טְרֶק וסִינְגֶל, ופעלים כמו דִיגָ'ה וגִ'מְגֵ'ם. לעומתה תחום הבניין ושיפוץ הדירות מושפע מהגרמנית ששלטה בתחום בעת צמיחתו ביישוב של שנות העשרים והשלושים, ועד היום נפוץ השימוש במונחים כמו שְׁלִיכְטָה ושְׁמָארְגֶל פָּאפִּיר. בסלנג העברייני בולטת מאוד נוכחות הערבית.

הסלנג הישראלי היווה מאז ומתמיד ביטוי לקבוצות אתניות, שבאמצעותו הן שמרו על קשר עם הארץ והתרבות שמהן באו. הקביעה הזו מסבירה, למשל,  את המעמד החשוב של היידיש בסלנג הישראלי עד היום, וכן נוכחות של סלנג שמקורו בלדינו ובשפות הערביות-יהודיות השונות.

השפות המשפיעות על הסלנג הישראלי רבות, אך בולטות בהן שלוש. האחת, כאמור, היא היידיש. השפעתה היתה מכרעת דווקא בעת המאבק על השלטת העברית ביישוב, כאשר עצם הדיבור ביידיש נחשב חטא. השימוש בו כסלנג הכשיר במידת מה את השרץ, והקשה על "מגיני השפה" להילחם בו. היידיש השפיעה באופן מובהק על עולם הביטויים של שפת הדיבור, ועד היום משתמשים הישראלים בביטויים רבים שהם תרגומי שאילה מיידיש כמו "מה אתה רוצה מהחיים שלי?", "מה נשמע", "שכה אחיה" ועוד רבים.

השפה המשפיעה השנייה היא הערבית. השפעתה היתה רבה יותר בתחום המלים הבודדות, ופחות בתחום הביטויים המתורגמים. היא נולדה במפגש בין הצברים או אלה שבאו כנערים מהגולה ורצו להידמות לצברים לבין הערבים תושבי הארץ. השימוש בערבית של תושבי הארץ סייע להם לעצב זהות מקומית, "גברית", ולהתנער בדרך זו מהאופי הגלותי ה"נשי" של דוברי היידיש. העליות הגדולות מארצות דוברות ערבים בשנות החמישים לא הביאו כמעט ביטויים ומלים חדשים אל הסלנג הישראלי, אבל כפי שאראה בהמשך, היתה להן השפעה על השימוש בסלנג הערבי הפלשתיני.

השפה המשפיעה השלישית היא האנגלית. השפעתה לא היתה רבה לפני קום המדינה, למרות שלטון המנדט הבריטי. החיכוך היומיומי עם חיילי המנדט לא הספיק כדי לבסס השפעה כזו וגם לא היה בו יסוד מבסס זהות כמו ביידיש ובערבית. הפריחה הגדולה, הנמשכת עד היום, של הסלנג שמקורו אנגלי החלה בשנות השישים, עם כניסת מוזיקת הפופ הבריטית והאמריקאית לתרבות הישראלית, לצד הפופולריות הרבה של הקולנוע, ששלט בו מאז ומתמיד הקולנוע האמריקאי. היא התחזקה באופן דרמטי עם השתלטות הטלוויזיה על תרבות הפנאי הישראלית. השפעת האנגלית ניכרת גם במשלבים אחרים של השפה, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה והבידור.

לצד שלוש השפות האלה, נוכחות שפות רבות נוספות בסלנג הישראלי (וכאמור, גם במשלבים אחרים). השפעה מצומצמת יש ללדינו, שלא תפסה את המקום הראוי לה בתרבות הישראלית בכלל, וכן אפשר להצביע על עקבות האיטלקית, הספרדית, הגרמנית, הרוסית, הטורקית ועוד.

במאמר הזה אנסה להציע מבט על מעמד הלעז בסלנג הישראלי היום, בהיבט של ערכים המוטמעים בשפת הדיבור כפי שהם, ולא באמצעות תרגום שאילה או המרה לפועל. הדברים מבוססים על החומר שנאסף במהלך עבודתי על "מילון הסלנג המקיף" היוצא לאור בספטמבר 2005 בהוצאת "כתר". לצורך המאמר בחרתי מבין כ-10,000 ערכי המילון 265 ערכים (ראה נספח 1) המייצגים על פי תפיסתי את חוט השדרה של הלעז בסלנג הישראלי היום. הערכים נבחרו על פי הקריטריונים הבאים:

הערך הוא מלה לועזית אופיינית לסלנג (לא הכללתי ברשימה צירופים ולא פעלים הנגזרים מלועזית).

הערך מצוי בשימוש לפחות מאז שנות השמונים ורווח בשימוש עד היום.

הערך מוכר לרוב רובה של האוכלוסייה הישראלית.

לערכים רבים בקבוצה ערכי משנה או נטיות המחזקים את המעמד שיש לערך בסלנג הישראלי.

 

                                         *

 

קבוצת הערכים יצרה התפלגות העשויה להפתיע יחסית לטענות קודמות על מעמד הלעז בסלנג הישראלי (לוח 1). בולטת בו באופן מובהק נוכחות הערבית, לעומת היידיש שנחשבה השפה המשפיעה ביותר במשך עשורים רבים.

לוח 1: התפצלות השפות המשפיעות על הסלנג על פי רשימת הערכים:

אחוז

מספר ערכים

שפה

34

91

ערבית

31

82

אנגלית

21

55

יידיש

3

8

לדינו

11

29

אחרות

100

265

סה"כ

 

 

השוואה בין הקבוצות הלשוניות המשפיעות מעידה שכל אחת מהן תרמה ערכים בעלי פונקציות דומות של שיח ומשמעות, אך קיימים הבדלים מובהקים בדגשים. בין המלים השאולות מן האנגלית בולטת מאוד קבוצת מילות הפנייה, התגובה הספונטנית, האישור וההתנגדות, שהשתלטו כמעט לגמרי על השיח העברי. ביניהן אוקיי, ביי, דה?! (בעיקר בשיח נוער), ג'י, סורי, שיט, וואו ועוד. כך במילות פנייה כמו האני, דארלינג, מן ועוד. כן חלקה מכריע במלים המתייחסות  לסגנון חיים כמו לוק, טאץ', פאן, סטייל ואחרות.

היידיש מצטיינת בתרומתה בתחום התכונות המיוחסות לאנשים, בדרך כלל לשלילה: פראייר, קוטר, שטינקר, שמוק, פוץ, נודניק, שוויצר וכדומה. הערבית בולטת בכל התחומים, אך ניתן לומר כי השימוש במלים מערבית מתאפיין בעוצמה רגשית. כך במלים המבטאות שמחה והתלהבות כמו אטרף, אשכרה, אסלי, באבוהה, אחלה וסבאבה, וואחד ואחרות, ובמלים המבטאות בוז ותיעוב כמו מעאפן, חרא,  מניאק, חנטריש, ג'יפה ועוד. ביטויים המבטלים את דברי הזולת יבואו בעיקר בערבית, כמו עלק, דאווין, יעני וכו'. היא שולטת בתחום הקללות ובביטויים עולבים כלפי נשים. 

נוכחות הערבית ברשימה מתחזקת עוד יותר בהיבטים של "ותק" הערכים ותפוצתם. חלק גדול מן הערכים בקטגוריה האנגלית נפוצים מאוד היום אך הם אופייניים בעיקר לסלנג שהתאזרח בשנות השמונים ואילך. בלשון הדיבור יש קושי ברור להביא מידע מוצק על תפוצה וותק, וחלק מהבחירות שעשיתי במאמר הזה מבוססות על האזנה ותחושה של התפתחות השפה. עם זאת ניתן לעשות בתחום הוותק את "מבחן ביב"א" ולבחון כמה מן הערכים ברשימה הופיעו במילוני הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ (שייקראו להלן מילוני ביב"א) שיצאו בשני חלקים בשנים 1972-1982 (ראו לוח 2):

לוח 2: הופעת ערכי הרשימה במילוני ביב"א:

אחוז

הופיעו במילוני ביב"א

ברשימה

 

48

39

82

אנגלית

85

77

91

ערבית

100

55

55

יידיש

 

התמונה המצטיירת מן הטבלה ברורה מאוד: האנגלית היא הגורם הדינמי ביותר בסלנג הישראלי בחצי היובל האחרון. בין הערכים שלא הופיעו במילוני ביב"א ואופייניים מאוד לסלנג העכשווי אפשר למצוא מלים מרכזיות כמו ג'אנק (שלה כמה שימושים ותחומים), קוּל (מלת סלנג מרכזית שלא היתה מוכרת לפני כמה עשורים, אף שהיא מצויה בשימוש בארה"ב כבר דורות רבים); לוּק, שהפכה מלת מפתח בתחומי הסגנון, האופנה, התדמיות ועוד.

לגבי היידיש התמונה אינה מפתיעה. יש בסלנג ערכי יידיש בעלי כושר הישרדות, אבל אין לה כושר ומקורות התחדשות בסלנג הישראלי. לעומת זאת תמונת הערבית מפתיעה דווקא בכיוון בלתי צפוי: אף שערכי סלנג הערבית הם בעלי ותק ניכר, ומקורם בערבית הפלשתינית שאליה התוודעו הדוברים עוד בראשית המאה הקודמת, יש לה כושר התחדשות, ואפשר להצביע על קבוצה משמעותית של ערכים נפוצים ומוכרים שלא היו בשימוש כמעט לפני חצי יובל שנים, שיש לה ייצוג ברשימה המובילה, אך היא רחבה הרבה יותר. בין הערכים החדשים ניתן להצביע על מלים כמו ג'יפה (סחי, ובמקור: נבלת בהמה); ג'נאנה (טירוף, מג'נון במשמעות משוגע ותיקה בהרבה); חנון (נאיבי ומרובע, ובמקור המרוקאי: נזלת, בהתייחס לילד מנוזל); כונפה ועוד.

יש לציין כאן כי השוואה זו מתייחסת, כאמור, למלים בודדות שנקלטו בשפה. התמונה שונה בתכלית בתחום הביטויים שנקלטו בשפה באמצעות תרגום שאילה. כאן מעמדה של היידיש בתחום השיח העממי, המבוסס זה שנות דור, איתן, והיקף הביטויים בעיקר בשפת הדיבור מרשים מאוד. רוב הביטויים שמקורם ביידיש נתפסים על ידי הדוברים כביטויים עבריים לכל דבר, בניגוד לביטויים שתורגמו מאנגלית בעת האחרונה וגוררים עדיין תחושה לא נוחה של העברה לא תקינה משפה לשפה, דוגמת "עושה שכל". ביטויים שהגיעו מערבית מעטים מאוד, כגון "אכל  אותה", "יצא גבר" ואחרים.

 

                                       *

 

בתחום התפוצה, הדרך היחידה להציג יחסי תפוצה היא ב"מבחן גוגל", דהיינו, נתוני הופעת המילה באתרים בעברית החשופים למנוע החיפוש גוגל. יתרונו של מבחן גוגל שיש בו חשיפה למספר רב מאוד של טקסטים מקריים מסוגים שונים, בהם רבים המתעדים שפת דיבור, כמו בצ'טים באינטרנט. חסרונותיו נובעים מעצם העובדה שהוא לא נקבע על פי עקרונות משוקללים של מדגם מייצג. לפעמים יש לערך שימוש נוסף, כמו שם משפחה או מותג, המעוותים את תמונת השימוש בו. לפעמים יש למלה לועזית גם שימוש עברית כדוגמת "קוּל". בעיה נוספת המקשה לפעמים על החיפוש היא שגוגל מציג גם את היפוך האותיות, וכך קשה לעמוד על תפוצת ערך נפוץ כמו "עלק". למרות המגבלות הגלויות האלה מאפשר הגוגל ברוב המקרים לקבל תמונה נאמנה על תפוצתו של ערך בדיבור הישראלי, כשלעצמו וביחס לערכים אחרים.

במבחן גוגל אביא 24 ערכים נבחרים הידועים בתפוצתם הרחבה משלוש השפות המובילות, שאין מניעה טכנית לבחון את תפוצתם; במבחן ישולבו גם נטיות (ריבוי, תארים נגזרים וכדומה):

לוח 3: הופעות ערכים מובילים משלוש השפות בגוגל, נכון ל-5.7.05 (בעיגול לאלפים)

הערות

הופעות בגוגל

שפה/ערך

ערבית (מתוק יותר)

217,000

אַחְלָה

ערבית

120,000

יָאללָה

אנגלית (סגנון)

112,000

סְטַייל

אנגלית; ההופעה בעיקר כמלה אחת, לעיתים בחלוקה: או קיי

102,000

אוֹקֵיי

אנגלית

90,000

דֵייט

אנגלית

80,000

אֶקְשֶׁן

יידיש, ממקור גרמני

50,000

פְרָאיֶיר

ערבית (סרסור); הנתונים לא כוללים הצורה הנפוצה פחות  אַרס ולכן התפוצה רבה בעוד אלפים רבים

46,000

עַרס

אנגלית

44,000

טְרֶנְד

ערבית

44,000

בָּאסָה

ערבית

29,000

וָואלְלָה

ערבית (בעקבות שם פרטי שניתן לנשים יהודיות)

27,000

פְרֵחָה 

אנגלית

26,000

פְרִיק

אנגלית, כולל בצירופים שונים כמו "טיים אאוט", "נוק אאוט" וכדומה

25,000

אָאוּט

יידיש, ממקור  רוסי (שהובא לרוסית מפרסית)

24,000

בָּלָגָן

שיבוש של הביטוי היידי "אס טוט זיך"

23,000

סְטוּץ

אנגלית

23,000

בּוּלְשִׁיט

ערבית (בשימוש גם בטורקית)

22,000

מָנְגַל

יידיש, מגרמנית; המספר בגוגל גבוה בהרבה מהמופיע כאן  עקב ריבוי הופעת שפיץ כשם משפחה

20,000

שְׁפִּיץ

ערבית; לא נספרו נטיות רבות או ערכים קרובים כמו סוטול, סטלה, סטלן, התמסטל וכדומה; יחד אתם מדובר בקבוצה מרכזית בסלנג הישראלי החורגת באופן מובהק משפת מעשני הסמים

20,000

מַסְטוּל

יידיש, מעברית (תכלית)

19,000

תַכְלֶ'ס

יידיש, מגרמנית

17,000

שׁוֹס

יידיש; לא נספר השימוש הרב בפועל "לנדנד" שנגזר מהמלה

14,000

נוּדְנִיק

יידיש; דוגמה לערך שהיה נפוץ ומוביל בעבר, אך נשמע עדיין בתפוצה רחבה יחסית

5000

שְׁמוֹק

 

חיבור נתוני התפוצה בשמונת הערכים הנבחרים מכל אחת משלוש השפות מראה על שוויון בין האנגלית (502,000) והערבית (525,000). תפוצת היידיש (172,000) נמוכה באופן משמעותי, ורוב ערכי היידיש נמצאים במקום נמוך ברשימת התפוצה יחסית לערבית ולאנגלית. כאמור, מגבלות הגוגל לא איפשרו לי לבדוק כמה ערכים שידוע שתפוצתם רחבה ביותר כמו קול (אנגלית), עלק (ערבית), נוּ ושפיץ (מלה הקשה לבדיקה עקב ריבוי הופעתה כשם משפחה), שוודאי היו תופסים מקום גבוה ברשימה, אך אינם משנים את התמונה הכללית.

מילוני ביב"א חושפים את התיישנות הערכים ביידיש ובערבית, שכמעט אינה חלה על ערכים באנגלית שהיו נהוגים כבר אז. בין המלים והביטויים שהתיישנו מן היידיש ניתן למצוא את פארפאלן (אבוד, מה שהיה היה), עשה אפצלוכס (פעל על מנת להכעיס) ועוד. יש לציין שלסלנג ביידיש נמצא כר הישרדות ברחוב החרדי, וניתן לשמוע בו מונחים לא מעטים שהיו לפני יובל שנים נחלת כלל הציבור כמו צילייגר (פגום פיזית), צידרייטר (לא שפוי) ועוד.

מילוני ביב"א מכילים מספר רב של ביטויים בערבית שהתיישנו, כמו אבו-שנב (בעל שפם), לזם (השתוקק) ועוד. גם ביטויים שהיו נפוצים מאוד רק לפני כמה עשורים, כמו אחסן ופנאן, כמעט נעלמו. דווקא על רקע ההתיישנות הזו מפתיע כושר החיות של הסלנג שמקורו ערבי. מאחר שהסלנג משקף באופן מובהק התרחשויות והתפתחויות חברתיות יש לחפש את מקור ההתחדשות הזו בחברה הישראלית החיה. זאת, בניגוד להשפעת האנגלית המועברת באמצעים טכנולוגיים ובמסגרת התרבות הגלובלית. ההשערה העולה מדי פעם היא שעליית מעמד הערבית נובעת מן הכיבוש והחיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית בין הירדן והים, אבל ההשערה הזו אינה עומדת במבחן ההיגיון. החיכוך עם ערביי השטחים, לאורך השנים ובוודאי בעשור האחרון, הוא מצומצם לקבוצות קטנות ולמצבים סגורים, וחסרה בו האמפתיה התרבותית הבסיסית כדי שישפיע על דוברי העברית.

ההסבר היחיד, שהוא גם בעל היגיון פנימי ברור, הוא שעליית הערבית בסלנג הישראלי היא חלק מתהליך הבניית הזהות וההעצמה של הדור השני של עולי עדות המזרח. חלק לא גדול מערכי הסלנג הנפוצים מקורו ביהדות מרוקו, כגון "אבויה" כפנייה ידידותית, שאף השפיע באמצעות תרגום שאילה והולידה את הכינוי "אבאלה" לאדם קרוב ואפילו לילד. אבל עיקר ההשפעה היא בעצם השימוש במלים ערביות, שמקורן אולי בערבית הפלשתינית, אבל רבות מהן קיימות בצורות דומות בלהגים אחרים וצלילן הערבי מאפשר למי שגדל בסביבה שבאה מארץ דוברת ערבית, והערבית נשמעה בה בבית ההורים, לחוש בנוח אתה ולאמץ אותה. התופעה הזו מוכרת בממדים נרחבים בתחום המוזיקה העממית, כאשר המוזיקה הערבית אומצה או הותאמה על ידי הקהל היהודי-ישראלי של יוצאי עדות המזרח וממנו חדרה למיינסטרים של המוזיקה הישראלית. מחשבה זו אני מותיר להמשך עיון ומחקר.

 

 

נספח 1: רשימת הערכים הלועזיים המובילים בסלנג הישראלי על פי שפות מקור:

אנגלית

אָאוּט

אָאוּטְסַיידֶר

אוֹבֶר

אולטימטיבי

אוֹקֵיי

אַייקוֹן

אִין

אַנְדֶרְדוֹג

אָס

אֶקְס

אֶקְשֶׁן

בָּאג

בָּאז

בּוּלְדוֹזֶר

בּוּלְשִׁיט

בּוֹס

בַּיי

בֵּייבּ

בִּיץ'

גָ'אנְק

ג'וֹבּ

גוֹד

גוּד

ג'וֹיְנְט

גִ'י!

גִ'יזֶס

גִ'ינְגִ'י

דָארְלִינְג

דָה?!

דֵייט

דִיל

הָאנִי

הַיי

וָואוּ

וִוינֶר

וִוירְד

טָאץ'

טְרִיפּ

טְרֶנד

יֶה!

יֶס!

לָארְג'

לוּזֶר

לוּק

לַייט

מָאמִי

מָאסְט

מֶגָה

מֶן!

סְוִויץ'

סוּפֶּר

סוּפֶּרְמֶן

סוֹרִי

סְטַייל

סֶלֶבּ

סְנוֹבּ

פָאן

פָאק

פּוּדֶל

פּוּש

פּוּשֵׁר

פַייט

פֵייר

פִיקְס

פְלוֹפּ

פְּלִיז

פֶנוֹמֶן

פַנְטַסְטִי

פֶנְסִי

פְרִיק

פֶּרְפֶקְט

צָ'אנְס

צִ'יף

קָאמְבֶּק

קְוִו̂יקִי

קוּל

קוֹפִּי

קִילֶר

שׁוֹפִּינְג

שוֹק

שִׁיט

תָאקֶל

 

ערבית

אַבָּדַאי

אַבּוּיָה

אַהְבָּל

אַהְלָן

אוּדְרוּבּ!

אָווָאנְטָה

אחוקי

אָחוּשַׁרְמוּטָה

אַחְלָה

אַטְרָף

אָמָה

אֶמּוֹ

אַסְלִי

אַשְׁכָּרָה

בָּאַבּוּהָה

בָּאסָה

בִּחְיאת

ברז

בְּרָרָה

גַ'בֶּל

ג'וּבָּה

ג'וֹרָה

גִ'יפָה

גַ'נָאנָה

דָאוִוין

דֶבָּה

דוּגְרִי

דָחִילָק

דַחְקָה

וָואחַד

וָואלְלָה

וָואלָק

זוּבּוּר

זוּבִּי

זוּלָה

זַפְּטָה

חַבּוּבּ

חָזוּק

חָלָס

חְנוּן

חַנְטָרִישׁ

חָפִיף

חָרָא

חָרָרָה

חַרְטָה

חַרְמָן

חֶתְיאר

טיכוֹ

טֵמְבֶּל

יַאלְלָה

יַעְנִי

כָּאפָה

כּוּלָה

כּוּנֵפָה

כּוּס

כִּיף

כֵּיף

כַּסַח

מַבְּסוּט

מוּחְטָה

מַלְיאן

מַנְגָל

מָנְיָאק

מַסְטוּל

מַעָאפַן

נָגְלָה

נַחְס

נַפַס

סָ̂אחָה

סַבָּ̂אבָּה

סוּטוּל

סוּלְחָה

סַחְבָּק

סַחְתֵיין

סִיפְתָח

סְתַלְבֵּט

עַיוּנִי

עָלֵיהוּם

עָלֶק

עַרְס

פַדִיחָה

פַּלְסָף

פִסְפוּס

פַסְפוּס

פְרֵחָה

פַשְׁלָה

צָ'חְצַ'ח

שָׁאכְטָה

שַׁרְלִילָה

שַׁרְמוּטָה

תפרן

 

 

יידיש

אוֹטוֹטוֹ

אִידְיוֹט

בּוֹק

בָּלָגָן

בְּלוֹף

בְּרוֹך

גֶווָאלְד

גְרֶפְּץ

דוּרְך

דְרֶק

הוּ הָה!

זְבֶּנְג

חָאפּ

חֶבְרֶה

חְרוֹפּ

דלִיקָאטֶס

מָאכֶר

מִישְׁמָש

מֶשִׁיגֶנֶה

נֶבֶּך

נוּ

נוּדְנִיק

נִיגֶ'ס

סְטוּץ

סָמָטוֹחָה

סְקַנְדָל

פַּדְלָאָה

פוּי

פּוּפִּיק

פּוֹץ

פִּישֶׁר

פְּלוֹנְטֶר

פָקָאקְט

פְרָאיֶיר

פַּרְוֶוה

פַּרְטָץ'

צ'וּפְּצִ'יק

צוּצִיק

קְוֶוץ'

קוּטֶר

קוּנְץ

קְלִיקָה

שְׁוִויצֶר

שְׁווּנְג

שׁוֹס

שְׁטָאנְץ

שְׁטינְקֶר

שְׁטִיק

שְׁלוֹך

שְׁלוּמְפֶּר

שְׁמָאלְץ

שְׁמוֹק

שְׁנוֹרֶר

שְׁפִּיץ

תַכְלֶס

 

לדינו

דֶמִיקוּלוֹ

נָאדָה

סוֹלִיקוֹ

סְטיפָה

סְפּוֹנְגָ'ה

פּוּסְטֶמָה

צ'וּפָּר

קוֹמְבִּינָה

 

אחרים

אנְטִי

אַנְטִיפָּת

בּוּחְטָה

בִּינְגוֹ!

בְּלָאט

בַּרְדָק

בְּרָנְזָ'ה

גוּטֶה

גוּרוּ

גְרָצְיָה

דֶבִּיל

זוֹמְבִּי

חַלְטוּרָה

יוֹק

מַנְטְרָה

סְצֶינָה

פָּאסֶה

פּוּאֶנְטָה

פּוֹזָה

פִּיפִּי

פְלִירְט

פָּרָזִיט

צָ'אוּ

צִִ'יקצָ'ק

קְלָאסָה

קָלִיבֶּר

קְרִיז

קְרִיזָה

שָׁאנְטִי

 

 

 

אחלה של דאווין

רוביק רוזנטל

בין שלוש השפות המשפיעות ביותר על הסלנג הישראלי, האנגלית היא הגורם המשפיע הדינמי ביותר, ליידיש יש כושר הישרדות אבל לא מקורות התחדשות, מסתבר שדווקא לערבית יש ותק וגם כוח חיות מפתיע

 

רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל הוא עיתונאי וסופר, מחבר "מילון הסלנג המקיף" שיצא לאור בהוצאת כתר בסתיו 2005

 

העברית הישראלית ספוגה לעז בערוצים שונים ובדרכים שונות. השימוש במלים לועזיות משפות שונות רב, פעלים רבים נוצרו במשלבי שפה שונים ממונחים לועזיים, וילקוט הביטויים והניבים הישראלי מלא וגדוש תרגומי שאילה משפות שונות. הלעז נוכח באופן בולט ומרכזי בסלנג הישראלי, ויש לכך כמה סיבות.

מאחר שהסלנג כפוף במידה מוגבלת  לכללי השפה ולתקינותה, חדירת הלעז לתוכו פשוטה ונוחה יותר.

הסלנג הוא משלב חתרני ובעצם השימוש במלים לועזיות יש מעין התרסה על ההגמוניה של העברית.

הסלנג מייצג תת קבוצות בחברה המושפעות, כל קבוצה על פי טעמה ועולם התוכן שלה, משפות לועזיות. כך מושפעת השפה הפנימית של עולם הבילוי, המוזיקה והבידור מהאנגלית-האמריקאית, והיא תכלול שמות עצם כמו טְרֶק וסִינְגֶל, ופעלים כמו דִיגָ'ה וגִ'מְגֵ'ם. לעומתה תחום הבניין ושיפוץ הדירות מושפע מהגרמנית ששלטה בתחום בעת צמיחתו ביישוב של שנות העשרים והשלושים, ועד היום נפוץ השימוש במונחים כמו שְׁלִיכְטָה ושְׁמָארְגֶל פָּאפִּיר. בסלנג העברייני בולטת מאוד נוכחות הערבית.

הסלנג הישראלי היווה מאז ומתמיד ביטוי לקבוצות אתניות, שבאמצעותו הן שמרו על קשר עם הארץ והתרבות שמהן באו. הקביעה הזו מסבירה, למשל,  את המעמד החשוב של היידיש בסלנג הישראלי עד היום, וכן נוכחות של סלנג שמקורו בלדינו ובשפות הערביות-יהודיות השונות.

השפות המשפיעות על הסלנג הישראלי רבות, אך בולטות בהן שלוש. האחת, כאמור, היא היידיש. השפעתה היתה מכרעת דווקא בעת המאבק על השלטת העברית ביישוב, כאשר עצם הדיבור ביידיש נחשב חטא. השימוש בו כסלנג הכשיר במידת מה את השרץ, והקשה על "מגיני השפה" להילחם בו. היידיש השפיעה באופן מובהק על עולם הביטויים של שפת הדיבור, ועד היום משתמשים הישראלים בביטויים רבים שהם תרגומי שאילה מיידיש כמו "מה אתה רוצה מהחיים שלי?", "מה נשמע", "שכה אחיה" ועוד רבים.

השפה המשפיעה השנייה היא הערבית. השפעתה היתה רבה יותר בתחום המלים הבודדות, ופחות בתחום הביטויים המתורגמים. היא נולדה במפגש בין הצברים או אלה שבאו כנערים מהגולה ורצו להידמות לצברים לבין הערבים תושבי הארץ. השימוש בערבית של תושבי הארץ סייע להם לעצב זהות מקומית, "גברית", ולהתנער בדרך זו מהאופי הגלותי ה"נשי" של דוברי היידיש. העליות הגדולות מארצות דוברות ערבים בשנות החמישים לא הביאו כמעט ביטויים ומלים חדשים אל הסלנג הישראלי, אבל כפי שאראה בהמשך, היתה להן השפעה על השימוש בסלנג הערבי הפלשתיני.

השפה המשפיעה השלישית היא האנגלית. השפעתה לא היתה רבה לפני קום המדינה, למרות שלטון המנדט הבריטי. החיכוך היומיומי עם חיילי המנדט לא הספיק כדי לבסס השפעה כזו וגם לא היה בו יסוד מבסס זהות כמו ביידיש ובערבית. הפריחה הגדולה, הנמשכת עד היום, של הסלנג שמקורו אנגלי החלה בשנות השישים, עם כניסת מוזיקת הפופ הבריטית והאמריקאית לתרבות הישראלית, לצד הפופולריות הרבה של הקולנוע, ששלט בו מאז ומתמיד הקולנוע האמריקאי. היא התחזקה באופן דרמטי עם השתלטות הטלוויזיה על תרבות הפנאי הישראלית. השפעת האנגלית ניכרת גם במשלבים אחרים של השפה, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה והבידור.

לצד שלוש השפות האלה, נוכחות שפות רבות נוספות בסלנג הישראלי (וכאמור, גם במשלבים אחרים). השפעה מצומצמת יש ללדינו, שלא תפסה את המקום הראוי לה בתרבות הישראלית בכלל, וכן אפשר להצביע על עקבות האיטלקית, הספרדית, הגרמנית, הרוסית, הטורקית ועוד.

במאמר הזה אנסה להציע מבט על מעמד הלעז בסלנג הישראלי היום, בהיבט של ערכים המוטמעים בשפת הדיבור כפי שהם, ולא באמצעות תרגום שאילה או המרה לפועל. הדברים מבוססים על החומר שנאסף במהלך עבודתי על "מילון הסלנג המקיף" היוצא לאור בספטמבר 2005 בהוצאת "כתר". לצורך המאמר בחרתי מבין כ-10,000 ערכי המילון 265 ערכים (ראה נספח 1) המייצגים על פי תפיסתי את חוט השדרה של הלעז בסלנג הישראלי היום. הערכים נבחרו על פי הקריטריונים הבאים:

הערך הוא מלה לועזית אופיינית לסלנג (לא הכללתי ברשימה צירופים ולא פעלים הנגזרים מלועזית).

הערך מצוי בשימוש לפחות מאז שנות השמונים ורווח בשימוש עד היום.

הערך מוכר לרוב רובה של האוכלוסייה הישראלית.

לערכים רבים בקבוצה ערכי משנה או נטיות המחזקים את המעמד שיש לערך בסלנג הישראלי.

 

                                         *

 

קבוצת הערכים יצרה התפלגות העשויה להפתיע יחסית לטענות קודמות על מעמד הלעז בסלנג הישראלי (לוח 1). בולטת בו באופן מובהק נוכחות הערבית, לעומת היידיש שנחשבה השפה המשפיעה ביותר במשך עשורים רבים.

לוח 1: התפצלות השפות המשפיעות על הסלנג על פי רשימת הערכים:

אחוז

מספר ערכים

שפה

34

91

ערבית

31

82

אנגלית

21

55

יידיש

3

8

לדינו

11

29

אחרות

100

265

סה"כ

 

 

השוואה בין הקבוצות הלשוניות המשפיעות מעידה שכל אחת מהן תרמה ערכים בעלי פונקציות דומות של שיח ומשמעות, אך קיימים הבדלים מובהקים בדגשים. בין המלים השאולות מן האנגלית בולטת מאוד קבוצת מילות הפנייה, התגובה הספונטנית, האישור וההתנגדות, שהשתלטו כמעט לגמרי על השיח העברי. ביניהן אוקיי, ביי, דה?! (בעיקר בשיח נוער), ג'י, סורי, שיט, וואו ועוד. כך במילות פנייה כמו האני, דארלינג, מן ועוד. כן חלקה מכריע במלים המתייחסות  לסגנון חיים כמו לוק, טאץ', פאן, סטייל ואחרות.

היידיש מצטיינת בתרומתה בתחום התכונות המיוחסות לאנשים, בדרך כלל לשלילה: פראייר, קוטר, שטינקר, שמוק, פוץ, נודניק, שוויצר וכדומה. הערבית בולטת בכל התחומים, אך ניתן לומר כי השימוש במלים מערבית מתאפיין בעוצמה רגשית. כך במלים המבטאות שמחה והתלהבות כמו אטרף, אשכרה, אסלי, באבוהה, אחלה וסבאבה, וואחד ואחרות, ובמלים המבטאות בוז ותיעוב כמו מעאפן, חרא,  מניאק, חנטריש, ג'יפה ועוד. ביטויים המבטלים את דברי הזולת יבואו בעיקר בערבית, כמו עלק, דאווין, יעני וכו'. היא שולטת בתחום הקללות ובביטויים עולבים כלפי נשים. 

נוכחות הערבית ברשימה מתחזקת עוד יותר בהיבטים של "ותק" הערכים ותפוצתם. חלק גדול מן הערכים בקטגוריה האנגלית נפוצים מאוד היום אך הם אופייניים בעיקר לסלנג שהתאזרח בשנות השמונים ואילך. בלשון הדיבור יש קושי ברור להביא מידע מוצק על תפוצה וותק, וחלק מהבחירות שעשיתי במאמר הזה מבוססות על האזנה ותחושה של התפתחות השפה. עם זאת ניתן לעשות בתחום הוותק את "מבחן ביב"א" ולבחון כמה מן הערכים ברשימה הופיעו במילוני הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ (שייקראו להלן מילוני ביב"א) שיצאו בשני חלקים בשנים 1972-1982 (ראו לוח 2):

לוח 2: הופעת ערכי הרשימה במילוני ביב"א:

אחוז

הופיעו במילוני ביב"א

ברשימה

 

48

39

82

אנגלית

85

77

91

ערבית

100

55

55

יידיש

 

התמונה המצטיירת מן הטבלה ברורה מאוד: האנגלית היא הגורם הדינמי ביותר בסלנג הישראלי בחצי היובל האחרון. בין הערכים שלא הופיעו במילוני ביב"א ואופייניים מאוד לסלנג העכשווי אפשר למצוא מלים מרכזיות כמו ג'אנק (שלה כמה שימושים ותחומים), קוּל (מלת סלנג מרכזית שלא היתה מוכרת לפני כמה עשורים, אף שהיא מצויה בשימוש בארה"ב כבר דורות רבים); לוּק, שהפכה מלת מפתח בתחומי הסגנון, האופנה, התדמיות ועוד.

לגבי היידיש התמונה אינה מפתיעה. יש בסלנג ערכי יידיש בעלי כושר הישרדות, אבל אין לה כושר ומקורות התחדשות בסלנג הישראלי. לעומת זאת תמונת הערבית מפתיעה דווקא בכיוון בלתי צפוי: אף שערכי סלנג הערבית הם בעלי ותק ניכר, ומקורם בערבית הפלשתינית שאליה התוודעו הדוברים עוד בראשית המאה הקודמת, יש לה כושר התחדשות, ואפשר להצביע על קבוצה משמעותית של ערכים נפוצים ומוכרים שלא היו בשימוש כמעט לפני חצי יובל שנים, שיש לה ייצוג ברשימה המובילה, אך היא רחבה הרבה יותר. בין הערכים החדשים ניתן להצביע על מלים כמו ג'יפה (סחי, ובמקור: נבלת בהמה); ג'נאנה (טירוף, מג'נון במשמעות משוגע ותיקה בהרבה); חנון (נאיבי ומרובע, ובמקור המרוקאי: נזלת, בהתייחס לילד מנוזל); כונפה ועוד.

יש לציין כאן כי השוואה זו מתייחסת, כאמור, למלים בודדות שנקלטו בשפה. התמונה שונה בתכלית בתחום הביטויים שנקלטו בשפה באמצעות תרגום שאילה. כאן מעמדה של היידיש בתחום השיח העממי, המבוסס זה שנות דור, איתן, והיקף הביטויים בעיקר בשפת הדיבור מרשים מאוד. רוב הביטויים שמקורם ביידיש נתפסים על ידי הדוברים כביטויים עבריים לכל דבר, בניגוד לביטויים שתורגמו מאנגלית בעת האחרונה וגוררים עדיין תחושה לא נוחה של העברה לא תקינה משפה לשפה, דוגמת "עושה שכל". ביטויים שהגיעו מערבית מעטים מאוד, כגון "אכל  אותה", "יצא גבר" ואחרים.

 

                                       *

 

בתחום התפוצה, הדרך היחידה להציג יחסי תפוצה היא ב"מבחן גוגל", דהיינו, נתוני הופעת המילה באתרים בעברית החשופים למנוע החיפוש גוגל. יתרונו של מבחן גוגל שיש בו חשיפה למספר רב מאוד של טקסטים מקריים מסוגים שונים, בהם רבים המתעדים שפת דיבור, כמו בצ'טים באינטרנט. חסרונותיו נובעים מעצם העובדה שהוא לא נקבע על פי עקרונות משוקללים של מדגם מייצג. לפעמים יש לערך שימוש נוסף, כמו שם משפחה או מותג, המעוותים את תמונת השימוש בו. לפעמים יש למלה לועזית גם שימוש עברית כדוגמת "קוּל". בעיה נוספת המקשה לפעמים על החיפוש היא שגוגל מציג גם את היפוך האותיות, וכך קשה לעמוד על תפוצת ערך נפוץ כמו "עלק". למרות המגבלות הגלויות האלה מאפשר הגוגל ברוב המקרים לקבל תמונה נאמנה על תפוצתו של ערך בדיבור הישראלי, כשלעצמו וביחס לערכים אחרים.

במבחן גוגל אביא 24 ערכים נבחרים הידועים בתפוצתם הרחבה משלוש השפות המובילות, שאין מניעה טכנית לבחון את תפוצתם; במבחן ישולבו גם נטיות (ריבוי, תארים נגזרים וכדומה):

לוח 3: הופעות ערכים מובילים משלוש השפות בגוגל, נכון ל-5.7.05 (בעיגול לאלפים)

הערות

הופעות בגוגל

שפה/ערך

ערבית (מתוק יותר)

217,000

אַחְלָה

ערבית

120,000

יָאללָה

אנגלית (סגנון)

112,000

סְטַייל

אנגלית; ההופעה בעיקר כמלה אחת, לעיתים בחלוקה: או קיי

102,000

אוֹקֵיי

אנגלית

90,000

דֵייט

אנגלית

80,000

אֶקְשֶׁן

יידיש, ממקור גרמני

50,000

פְרָאיֶיר

ערבית (סרסור); הנתונים לא כוללים הצורה הנפוצה פחות  אַרס ולכן התפוצה רבה בעוד אלפים רבים

46,000

עַרס

אנגלית

44,000

טְרֶנְד

ערבית

44,000

בָּאסָה

ערבית

29,000

וָואלְלָה

ערבית (בעקבות שם פרטי שניתן לנשים יהודיות)

27,000

פְרֵחָה 

אנגלית

26,000

פְרִיק

אנגלית, כולל בצירופים שונים כמו "טיים אאוט", "נוק אאוט" וכדומה

25,000

אָאוּט

יידיש, ממקור  רוסי (שהובא לרוסית מפרסית)

24,000

בָּלָגָן

שיבוש של הביטוי היידי "אס טוט זיך"

23,000

סְטוּץ

אנגלית

23,000

בּוּלְשִׁיט

ערבית (בשימוש גם בטורקית)

22,000

מָנְגַל

יידיש, מגרמנית; המספר בגוגל גבוה בהרבה מהמופיע כאן  עקב ריבוי הופעת שפיץ כשם משפחה

20,000

שְׁפִּיץ

ערבית; לא נספרו נטיות רבות או ערכים קרובים כמו סוטול, סטלה, סטלן, התמסטל וכדומה; יחד אתם מדובר בקבוצה מרכזית בסלנג הישראלי החורגת באופן מובהק משפת מעשני הסמים

20,000

מַסְטוּל

יידיש, מעברית (תכלית)

19,000

תַכְלֶ'ס

יידיש, מגרמנית

17,000

שׁוֹס

יידיש; לא נספר השימוש הרב בפועל "לנדנד" שנגזר מהמלה

14,000

נוּדְנִיק

יידיש; דוגמה לערך שהיה נפוץ ומוביל בעבר, אך נשמע עדיין בתפוצה רחבה יחסית

5000

שְׁמוֹק

 

חיבור נתוני התפוצה בשמונת הערכים הנבחרים מכל אחת משלוש השפות מראה על שוויון בין האנגלית (502,000) והערבית (525,000). תפוצת היידיש (172,000) נמוכה באופן משמעותי, ורוב ערכי היידיש נמצאים במקום נמוך ברשימת התפוצה יחסית לערבית ולאנגלית. כאמור, מגבלות הגוגל לא איפשרו לי לבדוק כמה ערכים שידוע שתפוצתם רחבה ביותר כמו קול (אנגלית), עלק (ערבית), נוּ ושפיץ (מלה הקשה לבדיקה עקב ריבוי הופעתה כשם משפחה), שוודאי היו תופסים מקום גבוה ברשימה, אך אינם משנים את התמונה הכללית.

מילוני ביב"א חושפים את התיישנות הערכים ביידיש ובערבית, שכמעט אינה חלה על ערכים באנגלית שהיו נהוגים כבר אז. בין המלים והביטויים שהתיישנו מן היידיש ניתן למצוא את פארפאלן (אבוד, מה שהיה היה), עשה אפצלוכס (פעל על מנת להכעיס) ועוד. יש לציין שלסלנג ביידיש נמצא כר הישרדות ברחוב החרדי, וניתן לשמוע בו מונחים לא מעטים שהיו לפני יובל שנים נחלת כלל הציבור כמו צילייגר (פגום פיזית), צידרייטר (לא שפוי) ועוד.

מילוני ביב"א מכילים מספר רב של ביטויים בערבית שהתיישנו, כמו אבו-שנב (בעל שפם), לזם (השתוקק) ועוד. גם ביטויים שהיו נפוצים מאוד רק לפני כמה עשורים, כמו אחסן ופנאן, כמעט נעלמו. דווקא על רקע ההתיישנות הזו מפתיע כושר החיות של הסלנג שמקורו ערבי. מאחר שהסלנג משקף באופן מובהק התרחשויות והתפתחויות חברתיות יש לחפש את מקור ההתחדשות הזו בחברה הישראלית החיה. זאת, בניגוד להשפעת האנגלית המועברת באמצעים טכנולוגיים ובמסגרת התרבות הגלובלית. ההשערה העולה מדי פעם היא שעליית מעמד הערבית נובעת מן הכיבוש והחיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית בין הירדן והים, אבל ההשערה הזו אינה עומדת במבחן ההיגיון. החיכוך עם ערביי השטחים, לאורך השנים ובוודאי בעשור האחרון, הוא מצומצם לקבוצות קטנות ולמצבים סגורים, וחסרה בו האמפתיה התרבותית הבסיסית כדי שישפיע על דוברי העברית.

ההסבר היחיד, שהוא גם בעל היגיון פנימי ברור, הוא שעליית הערבית בסלנג הישראלי היא חלק מתהליך הבניית הזהות וההעצמה של הדור השני של עולי עדות המזרח. חלק לא גדול מערכי הסלנג הנפוצים מקורו ביהדות מרוקו, כגון "אבויה" כפנייה ידידותית, שאף השפיע באמצעות תרגום שאילה והולידה את הכינוי "אבאלה" לאדם קרוב ואפילו לילד. אבל עיקר ההשפעה היא בעצם השימוש במלים ערביות, שמקורן אולי בערבית הפלשתינית, אבל רבות מהן קיימות בצורות דומות בלהגים אחרים וצלילן הערבי מאפשר למי שגדל בסביבה שבאה מארץ דוברת ערבית, והערבית נשמעה בה בבית ההורים, לחוש בנוח אתה ולאמץ אותה. התופעה הזו מוכרת בממדים נרחבים בתחום המוזיקה העממית, כאשר המוזיקה הערבית אומצה או הותאמה על ידי הקהל היהודי-ישראלי של יוצאי עדות המזרח וממנו חדרה למיינסטרים של המוזיקה הישראלית. מחשבה זו אני מותיר להמשך עיון ומחקר.

 

 

נספח 1: רשימת הערכים הלועזיים המובילים בסלנג הישראלי על פי שפות מקור:

אנגלית

אָאוּט

אָאוּטְסַיידֶר

אוֹבֶר

אולטימטיבי

אוֹקֵיי

אַייקוֹן

אִין

אַנְדֶרְדוֹג

אָס

אֶקְס

אֶקְשֶׁן

בָּאג

בָּאז

בּוּלְדוֹזֶר

בּוּלְשִׁיט

בּוֹס

בַּיי

בֵּייבּ

בִּיץ'

גָ'אנְק

ג'וֹבּ

גוֹד

גוּד

ג'וֹיְנְט

גִ'י!

גִ'יזֶס

גִ'ינְגִ'י

דָארְלִינְג

דָה?!

דֵייט

דִיל

הָאנִי

הַיי

וָואוּ

וִוינֶר

וִוירְד

טָאץ'

טְרִיפּ

טְרֶנד

יֶה!

יֶס!

לָארְג'

לוּזֶר

לוּק

לַייט

מָאמִי

מָאסְט

מֶגָה

מֶן!

סְוִויץ'

סוּפֶּר

סוּפֶּרְמֶן

סוֹרִי

סְטַייל

סֶלֶבּ

סְנוֹבּ

פָאן

פָאק

פּוּדֶל

פּוּש

פּוּשֵׁר

פַייט

פֵייר

פִיקְס

פְלוֹפּ

פְּלִיז

פֶנוֹמֶן

פַנְטַסְטִי

פֶנְסִי

פְרִיק

פֶּרְפֶקְט

צָ'אנְס

צִ'יף

קָאמְבֶּק

קְוִו̂יקִי

קוּל

קוֹפִּי

קִילֶר

שׁוֹפִּינְג

שוֹק

שִׁיט

תָאקֶל

 

ערבית

אַבָּדַאי

אַבּוּיָה

אַהְבָּל

אַהְלָן

אוּדְרוּבּ!

אָווָאנְטָה

אחוקי

אָחוּשַׁרְמוּטָה

אַחְלָה

אַטְרָף

אָמָה

אֶמּוֹ

אַסְלִי

אַשְׁכָּרָה

בָּאַבּוּהָה

בָּאסָה

בִּחְיאת

ברז

בְּרָרָה

גַ'בֶּל

ג'וּבָּה

ג'וֹרָה

גִ'יפָה

גַ'נָאנָה

דָאוִוין

דֶבָּה

דוּגְרִי

דָחִילָק

דַחְקָה

וָואחַד

וָואלְלָה

וָואלָק

זוּבּוּר

זוּבִּי

זוּלָה

זַפְּטָה

חַבּוּבּ

חָזוּק

חָלָס

חְנוּן

חַנְטָרִישׁ

חָפִיף

חָרָא

חָרָרָה

חַרְטָה

חַרְמָן

חֶתְיאר

טיכוֹ

טֵמְבֶּל

יַאלְלָה

יַעְנִי

כָּאפָה

כּוּלָה

כּוּנֵפָה

כּוּס

כִּיף

כֵּיף

כַּסַח

מַבְּסוּט

מוּחְטָה

מַלְיאן

מַנְגָל

מָנְיָאק

מַסְטוּל

מַעָאפַן

נָגְלָה

נַחְס

נַפַס

סָ̂אחָה

סַבָּ̂אבָּה

סוּטוּל

סוּלְחָה

סַחְבָּק

סַחְתֵיין

סִיפְתָח

סְתַלְבֵּט

עַיוּנִי

עָלֵיהוּם

עָלֶק

עַרְס

פַדִיחָה

פַּלְסָף

פִסְפוּס

פַסְפוּס

פְרֵחָה

פַשְׁלָה

צָ'חְצַ'ח

שָׁאכְטָה

שַׁרְלִילָה

שַׁרְמוּטָה

תפרן

 

 

יידיש

אוֹטוֹטוֹ

אִידְיוֹט

בּוֹק

בָּלָגָן

בְּלוֹף

בְּרוֹך

גֶווָאלְד

גְרֶפְּץ

דוּרְך

דְרֶק

הוּ הָה!

זְבֶּנְג

חָאפּ

חֶבְרֶה

חְרוֹפּ

דלִיקָאטֶס

מָאכֶר

מִישְׁמָש

מֶשִׁיגֶנֶה

נֶבֶּך

נוּ

נוּדְנִיק

נִיגֶ'ס

סְטוּץ

סָמָטוֹחָה

סְקַנְדָל

פַּדְלָאָה

פוּי

פּוּפִּיק

פּוֹץ

פִּישֶׁר

פְּלוֹנְטֶר

פָקָאקְט

פְרָאיֶיר

פַּרְוֶוה

פַּרְטָץ'

צ'וּפְּצִ'יק

צוּצִיק

קְוֶוץ'

קוּטֶר

קוּנְץ

קְלִיקָה

שְׁוִויצֶר

שְׁווּנְג

שׁוֹס

שְׁטָאנְץ

שְׁטינְקֶר

שְׁטִיק

שְׁלוֹך

שְׁלוּמְפֶּר

שְׁמָאלְץ

שְׁמוֹק

שְׁנוֹרֶר

שְׁפִּיץ

תַכְלֶס

 

לדינו

דֶמִיקוּלוֹ

נָאדָה

סוֹלִיקוֹ

סְטיפָה

סְפּוֹנְגָ'ה

פּוּסְטֶמָה

צ'וּפָּר

קוֹמְבִּינָה

 

אחרים

אנְטִי

אַנְטִיפָּת

בּוּחְטָה

בִּינְגוֹ!

בְּלָאט

בַּרְדָק

בְּרָנְזָ'ה

גוּטֶה

גוּרוּ

גְרָצְיָה

דֶבִּיל

זוֹמְבִּי

חַלְטוּרָה

יוֹק

מַנְטְרָה

סְצֶינָה

פָּאסֶה

פּוּאֶנְטָה

פּוֹזָה

פִּיפִּי

פְלִירְט

פָּרָזִיט

צָ'אוּ

צִִ'יקצָ'ק

קְלָאסָה

קָלִיבֶּר

קְרִיז

קְרִיזָה

שָׁאנְטִי

 

 

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/11/2018
נוכח החלטת הממשלה שהתקבלה היום בעד קיצוץ רוחבי, ...
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד