התקשוב ככלי חינוכי
התקשוב ככלי חינוכי

ד"ר ישע סיון הוא מנכ"ל חברת K2K Keys To Knowledge , מתמקד ביצירה, פיתוח, ויישום מערכות ידע מבוססי תוכנה לארגונים עסקיים, ממשלתיים וביטחוניים

 אופי מערכת החינוך ייקבע יותר על-ידי החברה ופחות על-ידי אנשי החינוך. החברה המודרנית בחרה בגישה שמאמצת עקרונות קפיטליסטיים, תחרותיים, ויוזמה חופשית. התקשוב (שילוב של תקשורת, מחשוב ויישום) יכול להירתם למעשה החינוכי ככלי ואמצעי לקירוב עולם ההווה והעתיד לעולם הילדים ובית הספר

הערה:  המאמר הוא גרסה מעודכנת לתפיסה שהוצגה בספרי מדור ה-MTV לדור ה-LLL שיצא ב-1998.

מבוא

"אז שמו לי 10 מחשבים ושתיים וחצי תוכנות (גנובות?), מה אני עושה עכשיו?  כיצד אני מגיע לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיה החדשה? כיצד אני נמנע מטעויות העבר?"  בעקבות יותר מ-20 שנה של "הכנסת" טכנולוגיות תקשוב לבתי הספר, מצאו עצמם מנהלי ומנהלות בתי ספר עם הקופסאות בבניין מבלי יכולת לנצלן בצורה אפקטיבית.  גם אותם בתי הספר שנשאבו לסערת האינטרנט מצאו עצמם מתמודדים עם עלויות חודשיות גבוהות יחסית בעלות ערך חינוכי מועט.  נכון, בבתי ספר רבים יש עשייה רבה בתחום, עשייה ייחודית, חדשנית ומאתגרת.  אך הסתכלות מעמיקה על מקומות "עושים" מגלה תקצוב יוצא דופן ו/או מנהיג מקומי חזק. כאשר אלו הולכים, נגמרת בדרך כלל העשייה ומכונות התקשוב מקבלות את יעדן הרגיל: "שואבי אבק מאוד גדולים נגד אסתמה" או פשוט "משקולות לא יעילות". 

הפער בין עולם התקשוב הבית-ספרי לעולם התקשוב הביתי רק הולך וגדל.  השילוב של מחשבים חזקים, תקשורת מהירה, ויישומים חדשניים, יוצר פער הרסני בין:

משחקי 2 SIMS (משפחה שלמה רב דורית, בשלושה ממדים, שבה הלומד/שחקן מתכנן כל פרט בחיי היומיום של אנשיה);

אתרי משחקים, מידע, החלפת דעות בכל נושא ובכל תחום, נגישים באמצעות חיפוש קל ופשוט כגון www.google.co.il;

משחקי דמיון ואסטרטגיה, רבי משתתפים, תלת ממדיים, הנגישים לכל שחקן המחובר לרשת (Never Winter Nights);

לבין צילה, המורה המשתדלת המצוידת ב:

לוח וגיר (אם קיבלה צ'ופר: לוח וטוש);

ספרים, חוברות (צילומי שחור-לבן אם יש לצילה קשרים בצילומייה הבית-ספרית);

מחשב חצי עובד (לא מתוחזק, עם אוסף של תוכנות גנובות ולא עדכניות).

כמאמין ביכולתו של התקשוב (המוגדר כשילוב של תקשורת, מחשוב ויישום) להירתם למעשה החינוכי ככלי ואמצעי לקירוב עולם ההווה והעתיד אל עולם הילדים ובית הספר, אני מנתח את הפער שלעיל תוך הפרדה ברורה בין שלוש שאלות שונות.

שאלה ראשונה: מדוע זקוקה מערכת החינוך לתקשוב? שאלה זו נוגעת לסיבה מדוע להשתמש בטכנולוגיה. מהם השינויים בעולם הדורשים שימוש בכלי חדשני?

שאלה שנייה: לאן התקשוב מוביל את מערכת החינוך? שאלה זו נוגעת ליישומים האפשריים של הטכנולוגיה, מהן הסכנות? מהן האפשרויות?

שאלה שלישית: מהן המגמות במערכת החינוך שישפיעו על התקשוב? שאלה זו נוגעת לסביבה שבה תפעל הטכנולוגיה. כיצד משתנה הסביבה? מהם השימושים העכשוויים לעומת השימושים העתידיים?

 

                                             *

 

שאלה 1: מדוע החינוך צריך את התקשוב?

מערכת החינוך, ככל מערכת, ניתנת לתיאור באופן סכמתי ובצורה הקלאסית כאוסף של שלושה רכיבים שלובים (ראה איור 1). בצד הימני ("הקלט") נמצאים התלמידים הבאים אל המערכת, במרכז מצוי התהליך החינוכי, ובצד השמאלי ("הפלט") מצויים בוגרי התהליך החינוכי. זהו כמובן רק תיאור סכמתי של מערכת החינוך שלתוכה נכנסים לומדים מסוגים שונים, וממנה יוצאים לומדים מסוגים שונים.  אחד יוצא שפוף, אחת יוצאת מחוזקת ("יכולה להרים משקולות").  רוב התלמידים יוצאים עם שינוי מועט בלבד (בהתחשב בעובדה כי התלמידים לומדים במשך 12 שנים).

מערכת החינוך ובראשה המורים והמנהלים ניצבים לפני אתגר משולש:

(1) האתגר הראשון הוא מצד הקלט החינוכי. הלומדים, אפילו הצעירים שבהם, מורגלים לגירויים של תרבות אינטנסיבית, חודרנית וגלובלית, שלנציגיה הלא רשמיים יש שמות כמו "ראש תחת" Butt-head, דמות קומיקס מ-MTV, מריו (השרברב האמיץ המככב במשחקי המחשב נינטנדו) ו"הציפור הגדולה" (Big Bird מסדרת הטלוויזיה האמריקאית Sesame Street).  אגב, אני ממליץ מאוד להורים שבין הקוראים לצפות במשך שעה (אבל באמת לצפות) בתוכניות הטלוויזיה שבהן צופים ילדיהם. נסו להשוותן לתוכניות שאתם ראיתם. השוו את הקצב, הדמויות וכו'.

(2) האתגר השני הוא מצד הפלט החינוכי. המערכת צריכה ל"ייצר" בוגרים חקרניים, המסוגלים לשרוד ולשגשג בסביבה המשתנה תדיר. כיצד מלמדים להיות לומד לתמיד? האתגר כאן מורכב ביותר. רוב אנשי החינוך למדו והשיגו הישגים בתוך סביבת לימוד סטנדרטית. המעבר מ"ללמד חומר" ל"ללמד כיצד ללמוד" הוא מעבר מאתגר ביותר.

 (3) האתגר השלישי הוא מבפנים, ונוגע ללחצים החברתיים/כלכליים המופעלים על מוסדות חינוך. בתי ספר מתחרים במערכות פרטיות כגון חברת FutureKids (www.futurekids.com) ודומותיה, המלמדות קורסי מחשבים ואנגלית בשעות הצהריים, או בחברת "קידילנד", המנהלת גני ילדים פרטיים שמיועדים לילדים מחוננים ולהוריהם, המצוידים בממון הדרוש. בעיני רבים, בית הספר הפך כבר מזמן לשמרטף נוח של הבוקר והורים רבים כבר ויתרו על תרומתו לחינוך ודואגים לחנך את ילדיהם באמצעים "אפורים" כגון מורים פרטיים, חוגים וכו'.  אגב, יוזמות אלו מוכיחות כי אפשר אחרת בניהול נכון.

כל אחד מן האתגרים אכן דורש אמצעים חדשים, קל וחומר השילוב של שלושתם. קשה מאוד לתאר מענה אפקטיבי לשלושת האתגרים ללא שימוש יעיל בתשתיות ידע חדשניות המתבססות על תקשוב גורף.

שאלה 2: לאן התקשוב יכול להוביל?

מושג "הכפר הגלובלי", שמדובר בו כה רבות בהקשר לתקשורת המונים, טומן בחובו גם הזדמנות נדירה להגברת התקשורת, הפתיחות והעשייה בכל רובדי מערכת החינוך: בין ילדים לבין עצמם (גילאים שונים, מקומות שונים), בין הבית לבית הספר, בין הורים לבין עצמם, בין מורים לבין עצמם, בין העולם החיצון של המדע, הטכנולוגיה והכלכלה, לבין בית הספר והילדים. כלים אלו יכולים להפוך את סביבתו המיידית של הילד למיקרוקוסמוס של העולם שאליו הוא גדל, תוך שילוב של התהליכים והגורמים, שילווו אותו בחיי היומיום.

ניתן לבחון כמה תרחישים עתידיים, המאפיינים את התמודדותה של צילה, מורה טיפוסית עתידית, עם האתגר המשולש:

הוראת הביולוגיה מושתתת על שלושה פרויקטים, שהתלמידים מגישים בקבוצות. בסוף כל שליש, הקבוצה מגישה עבודה כתובה ומציגה את הפרויקט ("ביוטופ") לפני הכיתה, ההורים והמורים. לפעמים, בגלל הגישה לחומר רב והשימוש בתוכנות מצגת  (Presentation)  מצליחים הלומדים להגיש עבודות "נוצצות" אך חסרות עומק מבחינת ניתוח. בכל מקרה, צילה שמחה לראות כי התופעה של הגשת עבודות "ישירות מן הרשת" הסתיימה, לאור מורכבות המטלות החדשות בביולוגיה (ראו אתר www.Schoolsucks.com).

הוראת מדעי כדור הארץ מבוססת על ניתוח אירועים שהתרחשו בחודש האחרון. בתחילת כל חודש בוחרת צילה עם תלמידיה אירוע בחלק עולם קרוב או רחוק. רעידת אדמה בקוֹבַה שביפן, משחק כדורסל בדרום אמריקה, נפילת מטוס באוקיינוס השקט, גילוי נפט בים המלח, עליית מניות חברת טבע, קניית מכונית חדשה. כל אלה יכולים להיות נקודות פתיחה לאירוע החודשי, שמנותח מזוויות שונות ומאפשר לכיתה להעמיק בתחומי עניין שונים. לרשות צילה עומד בנק נתונים קיים ונצבר בנושאים הללו ומכסת שעות אצל צוות מידענים ארצי, המספק נתונים לפי דרישה.

הוראת ה"תיכנומטיקה" מתחילה בכיתה ד' ומשלבת בה תכנות ומתימטיקה.  הוראת התיכנומטיקה מתבססת על מערכת "שוקו", הכוללת שפת תכנות רבת משתמשים, שמאפשרת לכמה אנשים לתכנת במשותף אותה תוכנית.  פעילויות אופייניות ב"שוקו" כוללות הדמיה של קן נמלים, תנועת עננים ותחרויות רובוטים ברשת. נבחרת התיכנומטיקה של בית הספר זכתה בשנה שעברה בתחרות הבינלאומית לרובוטים וירטואליים. ככלל, תלמידיה משתתפים במשחקי הדמיה רבי משתתפים עם עמיתי-למידה מכל רחבי הארץ.

צילה, האחראית על מקצוע אמנות הלמידה, נותנת לתלמידיה המתקדמים מטלות חיפוש מורכבות (מהן שלוש הערים הגדולות ביפן? מהי טופולוגיה וכיצד עושים טבעת מוביוס? מה דעתם של תלמידים מבומבי על פרות?) - כדי שתוכל להשקיע באלה הזקוקים ל"זמן מורה".

החיבור לתקשוב מאפשר לצילה לקבל כל יום, בשש בבוקר, את חדשות המדע מ-CNN, אחרי שכבר תורגמו על ידי ה"מרכז לתרגום מהיר".

הוראת האנגלית מתחילה בכיתה ג'. המטרה היא להרגיל את הלומדים לשמוע ולדבר בשפה מגיל צעיר. בתחילת השנה נפעמה צילה לראות כי מחצית הכיתה כבר יודעת את רוב המלים. השימוש בטלוויזיה, במחשב האישי ובמורים פרטיים יצר פער משמעותי בין השולטים בשפה לאלה שאינם שולטים בה. צילה נעזרת בקבוצת מורים וירטואלית כדי לשאול שאלות על מצבים אלה. היא נהנית מעושר של דוגמאות, עצות ועזרה של ממש.

אלה הם רק מקצת התרחישים האפשריים לעבודה עם תשתית ידע מתאימה, תשתית ידע המבוססת על תקשוב. המיוחד בתשתית זו הוא היותה משותפת למגוון מטרות לימודיות. בדומה לטלפון ולטלוויזיה, שיוצרים תשתית אוניברסלית לתקשורת, גם תשתית התקשוב יוצרת תשתית אוניברסלית לידע "לפי דרישה" (On-Demand). תשתית התקשוב תאפשר לבית הספר להפוך ממערכת סטטית וקשיחה באופן יחסי, המאגדת בתוכה פעילויות שמנותקות במידה רבה האחת מהשנייה, לגוף אורגני, שפעילותיו משולבות זו בזו, תוך תרומה הדדית והתפתחות אבולוציונית. התשתית תאפשר משוב בין תלמידים והורים לצוות בית הספר, כמו גם בין קבוצות ויחידים, ותיצור סביבה שפועלים בה מנגנונים חברתיים שמקובלים בחברה מערבית דמוקרטית: חופש ביטוי, חופש התארגנות, הצעות לשינוי, הצבעות, מעקב וביקורת, ייזום (כולל אלמנטים כלכליים), שיווק ופרסום של רעיונות, התארגנויות ובודדים. כל זאת, כמובן, תוך כדי עקיפה של מגבלות הזמן והמקום.

 

                                              *

 

שאלה 3: חמש מגמות שיאפשרו את תקשוב

"יש לנו כיתת מחשבים, יש לנו מורים מיומנים, יש לנו תלמידים חקרנים, יש לנו תוכניות פעולה, אבל המערכת לא עובדת כי הטכנאי של חברת XYZ בע"מ נמצא במילואים כבר שבועיים ורק הוא יודע לתקן את הרשת". האמת היא שמוסדות חינוך רבים נאבקים בבעיות כאלה. מנהלים, המנסים לשלב תקשוב באופן יעיל, מרגישים כלוליינים שצריכים להחזיק עשרה כדורים באוויר, תוך כדי תנועה מתמדת של הרצפה (לחצים פנימיים) ושינוי רוחות (לחצים מבחוץ).  די שאחד מהכדורים יזוז קצת וכל ה"תרגיל" נגמר. מנהלים ומובילי מהלכי תקשוב, ואפילו אלה המצוידים בהתלהבות בלתי נלאית ויכולת גבוהה, קורסים תחת העומס הביורוקרטי של מימוש התקשוב.  כמו שאמר לי רון חולדאי, לשעבר מנכ"ל הגימנסיה הרצליה בתל אביב: "תקשוב מציג את מערכת החינוך במערומיה. המערכת אינה מסוגלת להתמודד עם תחזוקה, שינוי מתמיד, וצורך בהכשרה. לא פלא שרוב המחשבים הופכים בסופו של דבר לפסלים סביבתיים".

בניתוח מעמיק יותר, ניתן לראות כי מערכת החינוך כבולה באופן מערכתי. החופש של המנהל מוגבל ביותר כי רק שיעורים נמוכים מתקציב בית הספר מצויים בשליטתו וגם אלה כפופים לתקנות, אישורים, והליכים ביורוקרטיים, שיכולים להפוך אריה משוגע לנמר מטורף. מנהלים יצירתיים יכולים לעקוף את המערכת על ידי הקמת עמותות תמיכה. אבל בדרך כלל זה מעקף מקומי שאינו נוגע בבעיות השורש, המונעות את שילובו האפקטיבי של התקשוב במערכת.

בעיית חוסר השינוי בחינוך, או בניסוח אחר, אי-יכולתו של החינוך להשתנות, היא בעיה עתיקה כמעט כמו החינוך עצמו (ראה הערה ביבליוגרפית). רפורמטורים רבים (ברוך הבא לאהרון דברת), מרמת הכיתה ועד רמת האומה, ניסו להזיז את המערכת החינוכית, אך יותר מכל תעשייה אחרת, מערכת החינוך הפורמלית שומרת על מבנה קבוע ואופי העבודה החינוכית השתנה מעט מאוד ב50- השנים האחרונות.  בניגוד למקצועות אחרים, היומיום של מורי שנות האלפיים דומה מאוד ליומיום של המורים מלפני כמה עשורים. לעין החיצונית, התלמיד, המורה, ובית ספר נראים כמעט אותו הדבר. למרות הסערה המתרחשת בחוץ, מתנהל המוסד החינוכי בעין הסערה מבלי להשתנות.

בהיותי מודע למגבלות הללו אינני ממליץ על כיוון מסוים שאליו צריכה מערכת החינוך לשאוף. יתרה מזאת, כמאמין בכלכלה החופשית ובהתאמת היצרנים לצרכנים, אני צופה את קיומן של מערכות חינוך שונות הקובעות לעצמן מטרות, שיטות, וכיווני פעולה. לאותם המנהלים ומנהיגי החינוך השואפים להבין את התהליך הזה, אני מציע את "מודל חמשת המגמות במערכת החינוך בישראל" (ראה לוח 1), תוך הדגשה, כי המודל אינו בבחינת המלצה על "איך צריכה מערכת החינוך להיראות", אלא חיזוי של "כיצד תיראה מערכת החינוך".

הטענה המרכזית העומדת מאחורי מגמות אלו היא, שאופי מערכת החינוך ייקבע יותר על-ידי החברה ופחות על-ידי אנשי החינוך. במלים אחרות, החברה המודרנית בחרה בגישה מסוימת שתשפיע על מערכת החינוך. גישה זו, שניתן לכנותה בקיצור הגישה ה"חופשית", אימצה עקרונות קפיטליסטיים, תחרותיים, ויוזמה חופשית, תוך שילוב רשת ביטחון ברמה כזאת או אחרת. כבר היום ניתן למצוא דוגמאות רבות למעבר המערכת לעבודה על-פי מגמות אלה, אבל דוגמאות אינן העיקר וחשובה המגמה הגורפת. כל רמה במודל נסמכת על השינויים של המגמות שלידה, ולא ניתן יהיה לעצור את השינוי הזה. ברצוני לחזור ולהדגיש כי איני מביע ערך חיובי או שלילי למגמות, אני פשוט מסמן אותן.

לוח 1: מודל חמש המגמות לחינוך בישראל

מרמת הכיתה ועד רמת האומה

למצב המתקרב . . .

 

מהמצב הנוכחי. . .

 

 

מגמה 1:

ללומד

ç

מתלמיד

ללומד עצמאי, המקבל למידה מתאימה לצרכיו, המאפשרת לו למצות את הפוטנציאל האישי.  התלמיד נהנה מבחירה בתוך בית הספר ובין בתי ספר.

 

מתלמיד פסיבי, המקבל חומרים מן המורה, אינו נהנה מבחירה, אינו ממצא פוטנציאל -

 

 

מגמה 2:

למנחים

ç

ממורים

למנחים, העוסקים בעבודת החינוך האמיתית, המתפתחים תמיד, מתוגמלים באופן תחרותי למול תוצאות ויכולים לגדול בתוך המערכת.

 

ממורים הנשחקים אחרי שלוש שנים, שאינם יכולים להיות מתוגמלים מעבר לתקרה מסוימת, שאינם יכולים להתפתח במערכת -

 

 

מגמה 3:

לקהילות ידע

ç

מבתי ספר

לארגון המשרת את הקהילה כולה, קובע לעצמו את מטרותיו, מתגמל את אנשיו, עומד בקשר עם ספקים, מוכר את תוצרתו, מתחרה עם עסקים נוספים, יכול להיכשל, יכול להצליח.

 

ממוסד המשרת תלמידים בלבד, ללא דרגות חופש ניהוליות, שאינו מנהל את המשאבים ואינו מחויב לתפוקות -

 

 

מגמה 4:

לרשתות עסקיות

ç

מתחנות קצה

לבתי ספר הנסמכים על רשתות תמיכה חזקות  (כגון אורט, עמל ורשתות פרטיות חדשות), הדואגות לאיגום משאבי פיתוח, רכש מרוכז, התפתחות מקצועית, שיווק, ומקסום תובנות בית ספריות.

 

מבתי ספר, הפועלים כתחנות קצה של "המשרד בירושלים", חסרי כוח קנייה והשפעה, הנהנים משירותי תשתית מינימליים

 

 

מגמה 5:

למדינה מאפשרת

ç

ממדינה מנהלת

למדינה, היוצאת מפיתוח תוכנית לימודים, פיתוח מבחנים, הכשרת כוח אדם, תשלום משכורות וכו'. עוסקת בבניית תשתיות לאומיות, למשל, רשתות תקשורת. עוסקת ביצירת סבסוד נדרש בהתאם לסדר יום חברתי, מהווה זרוע בקרה ותקינה, ורשת ביטחון לבתי ספר (במקרה כישלון, ממנה כונס נכסים).

 

מניהול ריכוזי, אחיד, המונע גמישות ויכולת התעדכנות, היוצר עיוותים כלכליים ותקורה ניהולית גדולה -

 

מלת הסתייגות חשובה: רבים מרגישים כי יש להם דעות מוצקות בחינוך, כי עברו את המערכת ו/או שלחו לשם את ילדיהם. פוליטיקאים, הורים ומשפיענים אחרים מרשים לעצמם להביע, שלא לומר "להפריח", דעות ותובנות לגבי החינוך בקלות שאינה מקובלת בתחומי דעת אחרים.

גישת זו פסולה בעיני ויש להוקיעה. מערכת החינוך היא מערכת מסובכת ביותר, שבה מה שנראה לפעמים הגיוני הוא שגוי מן היסוד, מה שנראה נכון בזמן ההווה הוא בעל השלכות הרסניות בעתיד, ומה שנעשה במשך שנים (ולפיכך נחשב להגיוני) אינו אלא תקלה היסטורית מקומית.

ההסתייגות שלהלן באה לתת לחמש המגמות שהוצגו כאן את המעמד הראוי להן מבחינת השיח החינוכי: חמשת המגמות מציירות בקווים גסים (ואפילו גסים מאוד) את חלקי המערכת. יתרונה של הצגה "גסה", ככל המודלים הפשוטים, הוא בהיותה ניתנת לעיכול. מובן כי פיתוח מדויק של מגמות אלה יגלה רבדים נוספים והיזונים בין הרמות השונות.  עם זאת, כוונתי ותקוותי שמודל "חמש מגמות במערכת החינוך בישראל" יעורר מחשבה (לגבי העתיד) ויכוון עשייה (בהווה).

 

הערה ביבליוגרפית:

לסקירה מקפת של ניסיונות החינוך להשתנות ראה:

Ulich, R.e. (1954). Three thousand years of educational wisdom; selections from great documents. (2d ed., enl., with new chapters on John Dewey and the Judaic tradition.ed.). Cambridge, MA: Harvard University Press.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
11/12/2018
על רקע הרצח המחריד של אימאן עווד, האישה ה 25 ...
8
11/12/2018
עדכון בנושא קיזוז יום היערכות בחופשת הקיץ
8
4/12/2018
הסתדרות המורים משתתפת היום במאבק החשוב נגד אלימות ...
8
2/12/2018
התנהלות חד צדדית של משרד החינוך
8
27/11/2018
בדיון הבהרתי כי בתחום הגנים יש לנו הרבה אתגרים, ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד