דמוקרטיה איננה מצב טבעי
דמוקרטיה איננה מצב טבעי

פרופ' אלה בלפר, ראש הקתדרה לחברה ויהדות באוניברסיטת בר אילן

 

יש להכניס את השיח הדמוקרטי לאותו פער של גיל, שבו הילד עדין לא צריך לשחק בכללי המשחק הדמוקרטיים. נקודת המוצא צריכה להיות שלושה עיקרים

 

הסקר מעיד כי הנוער הוא מצוין וחצי הכוס מלאה לחלוטין, אבל אנחנו רוצים נוער יותר טוב. אנחנו רוצים מבוגרים יותר טובים מאתנו. אנחנו רוצים שיפור ולא עמידה במקום. אנחנו רוצים מצוינות, ומאמינים שאין עמידה במקום. אם לא יהיה שיפור תהיה נסיגה.

על מנת שתהיה דמוקרטיה, צריכה חברה להגיע לבגרות פוליטית. רק בבגרות פוליטית יכולה הדמוקרטיה לפעול. גדלתי על ספרי היסטוריה שדיברו על כך שמדינה מסוימת הגיעה לבגרות פוליטית, והראיה היא שהגיעה למשטר דמוקרטי. קראתי ושאלתי, בגרות פוליטית, מה הכוונה? המטאפורה הפשוטה היא זכות הבחירה לאזרחים. אנחנו נותנים זכות בחירה ללא הבדל גזע, דת ומין, אבל בהבדל גיל. לא נותנים זכות בחירה לילדים ולנוער בשום דמוקרטיה בעולם. זאת אומרת, שהדמוקרטיה דורשת בגרות. היא דורשת בגרות פוליטית, כי הדמוקרטיה היא קבלת אחריות על החיים הפוליטיים. לילדים אין אחריות על פרנסה, ואין להם אחריות על הבית. יש להם שותפות, יש להם כבוד, יש להם אהבה גדולה ויש חרדה גדולה כלפיהם, אבל לא אחריות. מכאן שבגרות פוליטית ודמוקרטיה הולכים יחד.

מה נעשה בחברה שאין בה בגרות? חברה לא בוגרת? אדוארד ברנשטיין, הסוציאל-דמוקרט היהודי גרמני מסוף המאה ה-19, אמר בשעתו שהדמוקרטיה היא אמצעי וגם מטרה. משמע, באין בגרות פוליטית, הדמוקרטיה תעזור להשיג בגרות פוליטית. אם תחיל את ההליך וכלי המשחק הדמוקרטיים על החברה, תאלץ אותה להתבגר. אבל מה נעשה עם נוער? מה נעשה עם נוער שאי אפשר לתת לו ליפול או לקפוץ לבריכה של החיים הדמוקרטיים? כי הרי יש פער של שנים ביולוגיות ושנות תרבות בינו לבגרות. בפער הזה הדמוקרטיה היא בית ספר לדמוקרטיה. פה נכנס החינוך.

בכל המהפכות שמערכת החינוך רוצה לעשות, אני מאוד מבקשת מהמערכת הזאת להכניס את הדיון הדמוקרטי לשיח של בית הספר, ולא רק את השיח הפורמלי. הראיה מהסקר היא ש-57% מהנוער סבורים שלימודי האזרחות מועילים. 57%, זה לא מעט. מה שצריך לעשות הוא להכניס את השיח הדמוקרטי לאותו פער של גיל, שבו הילד עדין לא צריך לשחק בכללי המשחק הדמוקרטיים. נקודת המוצא צריכה להיות שלושה עיקרים. אם יש לנו שלושה עיקרים אלה, אפשר להתחיל את השיח הדמוקרטי לנוער.

העיקר הראשון הוא שהדמוקרטיה אינה מובנת מאליה. זה נשמע מוזר. אנחנו חיים בעולם דמוקרטי, וחיים בדמוקרטיה כמו באוויר. כשאני שואלת את נכדתי בת העשר מה אומרת לה המלה דמוקרטיה, היא אומרת, המדינה שלנו. וכשאני שואלת את הנכדה בת הארבע מהי דמוקרטיה, היא אומרת לי, זה לא הרצליה? כי היא גרה בהרצליה. דמוקרטיה זה היא, זה החיים. אז קודם כל עלינו להבהיר לנוער בשיח, בלימוד, באינפורמציה ובאוריינטציה, בהקניית דעת ובלימוד חינוכי, שדמוקרטיה איננה מצב טבעי. דמוקרטיה, על פי אריסטו, היא הטבע העליון של האדם. היא לא הביולוגיה. דמוקרטיה היא תרבות. דמוקרטיה היא פרח שמגדלים בחממה. הוא לא גדל באוויר, בשדה, לא פרפרים יביאו אותו, בני אדם יביאו אותו.

דמוקרטיה היא מעשה אנוש ולכן אינה מובנת מאליה. דמוקרטיה היא המשטר של מדינות מעטות ולא של הרבות. דמוקרטיה היא זן פוליטי טעון הגנה. אי אפשר לתת לה ללכת בעצמה ולשכוח ממנה. זה לא יעבוד אם תשכח מזה ותלך הביתה, תאכל ענבים ותלך לשפת הים ותהיה זורבה היווני, בהנחה שמנהיג חזק יעשה את המלאכה, או מישהו אחר, או שאף אחד לא יעשה, ומה אכפת לי. הדבר הראשון שמלמדים נוער על דמוקרטיה הוא, שזו תרבות.

*

העיקר השני, לאחר האחריות, הוא המורכבות. הדמוקרטיה היא יצור אנושי מורכב, ולכן היא דורשת בגרות פוליטית. היא יצור אנושי שבמקום לעשות הדרה - כלומר, לומר שמה שלא מתאים לי אני מוציאה החוצה - היא עושה הכלה, היא אינקלוסיבית ולא אקסקלוסיבית. הדמוקרטיה היא יצור שחי כל הזמן בסתירות פנימיות. המורכבות הזאת, שאנחנו סבורים שהיא קשה לנוער, איננה קשה. בואו נסמוך על הנוער. בואו תראו את הסקר שלו. הוא חכם. עוד אין לו אחריות, הוא לא בוגר, אני לא אתן לו להצביע, אני לא אבחר בו, אבל הוא חכם, ואם אני יודעת שהוא חכם אני גם אחכים אותו. ואם הנוער הזה חכם, יש משהו שאני יכולה לפתות אותו בו. הדמוקרטיה מורכבת. מורכבות איננה עמימות, מורכבות אומרת שיש הפכים שצריכים לחיות יחד. מורכבות אומרת, זה כוחו של שלטון וזה גבול הכוח ומוגבלות הכוח. מורכבות אומרת איך פועל השלטון ואיך חי הנשלט. מורכבות אומרת רוב, אבל מתייחסת אל המיעוט.

הדמוקרטיה שואפת לשקיפות, היא שונאת מקומות אפלים, אינה אוהבת סודות. היא משאירה את הסודות רק למקומות הכי מבודדים, הכי קיומיים, הכי מסוכנים. תמיד יש בית משפט שיבדוק אם עשינו אפלה במקום שלא צריך לעשות אפלה. נוער אוהב שקיפות, הוא אוהב אמת. אתה לא צריך להערים עליו. אתה בא ואומר: הדמוקרטיה חושפת, אבל היא חיה בסתירות.

העיקר השלישי הוא דבר שמרתיע נוער, ומרתיע הרבה מאוד מבוגרים. הדמוקרטיה איננה מתחרה ב-, איננה מחליפה ואיננה פוגעת ואיננה לעומתית לזהות, האישית, הלאומית. רק קולקטיב ריבוני יכול להיות דמוקרטי. מדינת לאום לא רק שיכולה להיות תופעה דמוקרטית, היא צריכה להיות תופעה דמוקרטית. אמנם, ארצות הברית של אמריקה היא מדינת לאום מסוג אחר. כלומר, אנחנו צריכים לצאת מתוך ההנחה ולהסביר את זה ולהכניס את זה לשיח, וכדי שהנוער יבין, צריכים לדעת שאין הסבר טוב מדוגמה, שהדמוקרטיה והזהות הקולקטיבית, הלאומית, האישית, אין סתירה ביניהן. אבל אם אין סתירה ביניהן, אז בשאלת הזהות הדמוקרטיה צריכה לשאול, מי הם המיעוטים במדינה. הם צריכים לקבל לא רק כבוד, הם צריכים שוויון זכויות דמוקרטי. לא רק כבני אדם אלא גם כמיעוט, כי אחרת אין זו מדינת לאום.

הדבר הנוסף והאחרון בעיקר הזה של הזהות, היא שאלת היהדות והדמוקרטיה. מה זה יהדות ודמוקרטיה. אנחנו לא צריכים לבוא ליהדות בשאלות של דמוקרטיה, ולא לדמוקרטיה בשאלות של יהדות. אנחנו עוסקים כאן במדינה. במאמץ לא גדול הייתי מראה לכם עד כמה היהדות היא לא רק דמוקרטית, אלא שאין כמוה בדמוקרטיות. במאמץ עוד פחות גדול הייתי יכולה להראות לכם עד כמה יהדות ודמוקרטיה הן תרתי דסתרי, דבר והיפוכו. אז מה הועלתי?

לנו יש מדינת לאום יהודית. היא גם מדינתם של הערבים האזרחים הישראלים, וגם של הלא-יהודים האחרים. אבל זו מדינת לאום יהודית, והיא מחויבת למורשת היהודית. היא מחויבת לדמוקרטיה, ואם יש סתירה יש אתגר, ואם אין סתירה אז בואו נברר למה אין סתירה. אולי לא הבנו די הצורך ולא הבנו לעומק, עד הסוף. בואו נבין את הסתירות, ונחיה אתן. העיקר השלישי הוא לדבר על ו' החיבור. לדבר על ו' האיגוד, לדבר על הקשר הדיאלקטי.

הדמוקרטיה אינה מציעה פתרון. היא כללי חיים ואורחות חיים, מסגרת לקיום. אמצעי ומטרה. זה מורכב, אבל זה שקוף. כל הזכויות שלי נגמרות במקום שהזכויות שלך מתחילות, וכל הזכויות שלי נגמרות במקום שהחובות שלי מתחילות. ועם זאת, זו מדינת לאום יהודית, והיא צריכה לזכור: אחרי רבים להטות, אבל לא אחרי רבים לרעות. והיא צריכה לזכור שזו כבר דמוקרטיה שכתם דם מצוי בה, זו כבר דמוקרטיה שרצח פוליטי היה בה. זו דמוקרטיה שכבר נפצעה, דמוקרטיה שמותר לה להתבגר. היא מתהווה והיא צריכה להתבגר. זו דמוקרטיה שאני גאה בה, ואני רוצה להיות גאה בה עוד יותר.

יש לנו חמש או שש שנים, או עשר, לפני שהנוער מתחיל להיות שחקן בדמוקרטיה. את השיח הדמוקרטי אנחנו צריכים להכניס לבתי הספר, ואז אולי יהיה קול המון כקול שדי.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
8
28/10/2018
אין זה תפקידה של הגננת בשום מקרה
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד