דינה דז'טלובסקי - מפעל חיים
דינה דז'טלובסקי - מפעל חיים

מרים סנפיר

יום הולדת לדינה

כתבה: מירה מאיר

אייר: וולף בולבה

עיצוב: תמיר להב=רדלמסר

ספריית פועלים, סדרת פשוש

בעריכת עדנה קרמר

ביום כ"ז לחודש ניסן הלכה מאתנו הבובנאית וסופרת הילדים דינה דז'טלובסקי עתירת ימים ומעשים. כעבור שבועיים הופתעתי כשמצאתי על שולחן המערכת את ספרה של מירה מאיר, "יום הולדת לדינה". על גב הספר נכתב, בין היתר:

"ספר זה מופיע כמחווה של בית ההוצאה (ספרית הפועלים) לכבוד יום הולדתה (במלאת לה מאה שנים - מ"ס) ובו כל הבובות שיצרה מפתיעות אותה ועורכות לה מסיבת יום הולדת. במסיבה דינה מספרת להן על עצמה וכך ניתן להציץ לעולמה הפרטי של היוצרת, להתוודע לקורותיה ולסדנת יצירתה". (סוף ציטוט)

כולי תקווה כי דינה קיבלה את המחווה הנהדרת שעשו לכבודה בטרם הלכה לעולמה.

גם אני זכיתי להימנות על דורות של גננות וילדים שגדלו עם תיאטרון הבובות של דינה ואחר כך עם ספריה. עוד בעידן טרום טלביזיה בכלל וטרום ערוצים בפרט.

דינה היתה מפעל תרבותי אמנותי של אשה אחת. "אמנות לעם=הילדים".

היא המציאה את הסיפורים, יצרה במו ידיה את הבובות והתפאורה. "הובילה" במו ידיה את התיאטרון כולו מגן לגן, משכונה לשכונה. עד מהרה הגיע שמה ושמעה לגננות רבות בתל=אביב ובסביבה. לא עברו שנים רבות עד שהופיעו בדפוס שני ספריה הראשונים: "מה קרה לבובה של רותי" (1963) ו"דני הקטן והשוטר ניסים" (1964). אני מוציאה מאחד המדפים את "מה קרה לבובה של רותי" ומתבוננת בו. אני רואה כי הספר שבידי יצא בשנת 1971 - ונכתב כי זו המהדורה החמישית. אני מדפדפת ומתפעלת (עדיין) מיפי הצילומים (בשחור לבן). ההבעה, התנועה והתחושה של כל דמות ודמות. הבדים, ההדפסים והמרקמים המופיעים בבגדים, בווילונות, בשטיח ובשמיכה. כל פרט ופרט כה פשוט וכה מעורר כבוד לאמנות ולתרבות. התפאורה, עיצוב הבית פנים וחוץ, הסביבה הקרובה ועוד ועוד. תשומת=הלב נתונה, כאמור, לפרטים והפרטים בונים את התמונה השלמה.

דינה הצטרפה אל תרבות הגיל הרך בישראל כעולה חדשה. היא עלתה ארצה מפולין בסוף שנות ה=50. היא לא היתה עולת ימים כשהגיעה אלינו. היה לה נסיון בעבודה כגננת וכמפקחת בפולין. אך היא לא ידעה את השפה העברית וגם דרכי העבודה בארץ היו שונות מדרכי העבודה בפולין. האשה הקטנה והמעודנת פתחה "קריירה שנייה". בעשר אצבעותיה עבדה ויצרה ללא לאות. עיצבה את הבובות וסיפרה את סיפורן. וכך, מסיפור לסיפור ומהצגה להצגה, עשרות שנים עד זקנה ושיבה.

למרות שלא היתה "אחת משלנו" ובדמויות שלה היה יותר משמץ של "גלות" (בעיקר בדמויות המבוגרים) ולמרות שהיה יותר מְאבק של דידקטיקה ברבים מסיפוריה - האמת שלה שיצאה מהלב נכנסה אל הלבבות וכבשה את הילדים ואת הגננות.

היתה לה גישה של כבוד לתרבות ואמנות והיא לא ויתרה. תמיד הקפידה שבהצגות שלה הילדים יתנהגו התנהגות הולמת. לפני שהתחילה ההופעה דינה נהגה לעמוד מול הילדים להסביר להם בקצרה את כללי ההתנהגות במהלך ההצגה וכשסיימה, נכנסה אל אחורי הקלעים, המסך עלה וההצגה החלה.

בתום ההופעה, חזרה דינה ועמדה מול הילדים לקלוט את תגובותיהם, רשמיהם ושאלותיהם ועודדה אותם לכך.

הסקרנים שבין הילדים היו נשארים ומציצים בנעשה מאחורי הקלעים כשדינה והמסייעת לה היו מקפלות את התיאטרון ומכניסות אותו אל המזוודה.

*

*  *

"יום הולדת לדינה", ספרה של מירה מאיר, הוא מעשה תואם של סיפור, איור ועיצוב. נתחיל בתיאור מבנה הסיפור:

האכספוזיציה

הסיפור פותח בהצגתה של דינה בטקסט ובתמונה. הטקסט מציג אותה כממציאת הסיפורים, יוצרת הבובות, אשת התיאטרון וכותבת הספרים ובצילום לפנינו דינה זוהרת=בערוב=ימיה, מוקפת בבובות יצירי כפיה.

סיפור מסגרת

"הבובה רותי", הדמות הראשית מספרה הראשון של דינה, מחליטה לארגן מסיבת הפתעה ליום הולדת המאה של דינה ומזמינה את כל הבובות, גיבורי כל הספרים, להשתתף במסיבה.

בעוד דינה יושבת בדירתה הקטנה בקומה העשירית (בבית ברודצקי, דיור מוגן ברמת=אביב) ומשקיפה מחלון גדול, דופקים בדלת. דינה ניגשת לפתוח ורואה בפתח את כל הבובות שלה: דני עם השוטר ניסים, רותי, השנייה - עם המטרייה, אורי - עם המפוחית וכן הלאה. כל דמות מוצגת בעזרת מאפיין מרכזי או אם תרצו באמצעות כותר הסיפור שלה.

דינה מופתעת ושמחה והבובות מבקשות ממנה לספר את סיפור חייה.

גוף הסיפור

כאן מתחיל סיפור בתוך סיפור - חייה של דינה דז'טלובסקי: ילדותה, ביתה, משפחתה, לימודיה ועבודתה בפולין. מלחמת=העולם השנייה, עבודתה כגננת וכמפקחת בפולין שלאחר מלחמת=העולם השנייה. עלייתה ארצה, לימוד השפה העברית, ההחלטה להקים תיאטרון בובות ומימושה.

הקורא/המאזין שוקע בסיפור חייה, שוכח את סיפור המסגרת ואת קהל הנמענים של הסיפור - הבובות. לקראת סוף הסיפור מציינת דינה: "חיברתי סיפור ועוד סיפור, הצגה ועוד הצגה ואתם כולכם השתתפתם".

סיום - חזרה לסיפור המסגרת

הסיפור מסתיים בחזרה אל סיפור המסגרת ואמירת תודה של דינה לבובות על המסיבה הנפלאה שערכו לה והיא משכיבה את הבובות לישון.

העיצוב והאיור

הספר מעוצב כפולות. למעט העמוד הראשון (מס' 5) שקראנו לו אכספוזיציה שהוא עמוד שמאלי כשהעמוד הימני שמולו לבן, (במחשבה שנייה גם זו כפולה.) מכאן ואילך הכפולות מעוצבות כך: בעמוד הימני מופיע הטקסט (על מחצית העמוד) ולימינו בשוליים רחבים כדי מחצית העמוד שתי תמונות שער של ספריה של דינה לפי סדר הופעתם (פחות או יותר) והעמוד השמאלי כולו איור צבעוני גדול ומרהיב, המתייחס לכאן ועכשיו הסיפורי.

כשאנו מגיעים לגוף הסיפור - הוא סיפור חייה של דינה (עמ' 10 עד עמ' 17) העיצוב זורם בתבנית דומה למעט האיורים של וולף בולבה, המתארים את עברה של דינה בפולין, צבועים בגווני החום/בז' ברוח הצילומים המשפחתיים הישנים של ראשית המאה ה=20 המצויים באלבומים הישנים של כולנו.

כשסיפורה של דינה מגיע לעלייתה ארצה - חוזרת הצבעוניות החגיגית לאיוריו של בולבה (עמ' 18).

בכפולה האחרונה - אנו חוזרים לסיפור המסגרת: בעמוד הימני, לימין הטקסט מופיע כריכת ספרה האחרון של דינה, "אווזונת עקשנית" (2000) ומתחתיו כריכת ספרה של מירה מאיר, "יום הולדת לדינה" (2002) ומצד שמאל האיור האחרון: ראש מיטה על רקע שמיים בכחול עמוק זרועי כוכבים וחרמש ירח. ובמיטה על כריות צבעוניות ישנות הבובות של דינה והשוטר ניסים שומר עליהן (אם כי גם הוא ישן). לילה טוב.

בעמוד האחרון, עמוד הקרדיטים, רשימת 16 ספריה של דינה דז'טלובסקי.

תודה למירה מאיר ולספריית הפועלים שסיפרו את פועלה של דינה לגננות, להורים ולילדים שגדלו על סיפוריה ולדורות הבאים.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד