לצייר את החבר / ד"ר משה רז
לצייר את החבר / ד"ר משה רז

החברה הישראלית בנויה עדיין מתת-תרבויות בעלות מאפיינים סוציולוגיים שונים. מחקר של ציורי ילדים מוכיח שיש השפעה לש התרבות ותת-התרבות על תפיסת החבות בקרב ילדים.

 

ד"ר משה רז

ד"ר משה רז,הוא פסיכולוג, מלמד במכללת תלפיות.

 

בעקבות מחקרם של  Pinto, Bombi & Cordioli  (1997), בדבר השפעותיה של התרבות ותת-התרבות על הדרך בה מציירים ילדים מתרבויות ותת-תרבויות שונות. נבחנה ההשערה שיימצאו הבדלים בין ילדים בגילאי בית הספר היסודי בישראל מתת תרבויות שונות בדרך בה יבצעו  את ההוראה לצייר "אני וחברי" כתוצאה מתהליך הסוציאליזציה השונה שעברו ילדים אלו במהלך התפתחותם.  במחקר השתתפו 135 ילדים חציים בנים וחציין בנות) בגילאי 6-10 מ- 6 תת-תרבויות שונות בישראל (חרדים, דתיים-לאומיים, חילוניים, ילדי מצוקה, עולים מחבר העמים וערבים תושבי ישראל). התלמידים התבקשו על ידי מחנך הכתה לצייר "אני וחברי". נערך ניתוח על ציורים אלו ביחס ל-6 מדדים (ממדי הדמויות יחסית לדף, מיקום הדמויות על גבי הדף, חוזק קוי הגוף, קישוטים ותכשיטים שהדמויות עונדות, הדמיון בין אני לחברי והאינטראקציה שבין שתי הדמויות). ממצאי המחקר מאמתים את ההשערות שאכן ישנה השפעה לתת-התרבות שבה חי הילד על הדרך בה הוא בוחר לצייר את ההוראה "אני וחברי". מתברר אכן קיימים הבדלים בדרך בה ילדים בגיל בית הספר תופסים חבריהם בקבוצות שונות של החברה הישראלית. נמצא הבדל מובהק בין תת-התרבויות שנבדקו ביחס לכל אחד מששת המדדים שנבדקו.

 

השפעת הסוציאליזציה על התפתחות החברתית של ילדים 

 

צור (2000), מבהירה שבעבר נתפס הפעוט כיצור אגוצנטרי, אך כיום מחקרים עדכניים מוכיחים שהפעוט הוא יצור "חברתי" מרגע לידתו. עפ"י המחקר ילד "חברתי" הוא ילד שיכול לקלוט איתותים רגשיים מרגע לידתו. הוא מסוגל להרגיש את האחר, להרגיז בכוונה ילד אחר, לנחם ילד אחר הנמצא במצוקה, כל זאת מתוך גילוי יכולת להרגיש ולהבין מה השני חווה ואף למצוא פתרון מתאים למצבו, כזה שלא בהכרח מתאים לי. בנוסף מתברר גם כי למידה חברתית מתרחשת במערכת יחסים עם ילדים נוספים (אחים, קב' השווים) ולא רק במערכת יחסים עם מבוגרים. ילדים לומדים מחבריהם לקבוצה יש כוח גם בגיל הרך, והיא יכולה להשפיע על הילד לכיוונים חיוביים ושליליים.  

על פי (Mussen,1989  -  אצל צור-2000) היחסים החברתיים בשנות הלימודים בבית הספר הם יותר נרחבים, יותר עמוקים ויותר משפיעים מאלה של השנים הקודמות, ההתפתחויות החברתיות החשובות ביותר בגיל זה משקפות את גידול בחיברות אצל הילדים, את ההסתווגות המינית המבוססת יותר שלהם, ואת הלחצים החברתיים החזקים יותר להסתגל לתקנים הקבוצתיים.

כיוון שהידידות בין הפעוטות היא ארעית, לא-יציבה וחולפת, מסתבר שרישומיה על אישיותו של הילד פחות חשובים ובני-קיימא. שונה המצב, בתקופת הילדות התיכונה. מסתבר כי פרט להוריו ולמוריו, ידידיו הקרובים ביותר הם הילדים בעלי היכולת הגבוהה יותר לחיברות והם החשובים ביותר עבורו בתקופה זו ונודעת להם השפעה ישירה ועצומה על התפתחותו האישית והחברתית.

הקשרים החברתיים של השנים הללו עשויים להשפיע השפעות מרחיקות-לכת. בחירת הילד את משחקיו שמחוץ למסגרת הלימודים, חומר הקריאה, הקולנוע, ותוכניות הרדיו והטלויזיה, מושפעת ללא ספק מדעותיהם ועצותיהם של חבריו. אמצעים אלה מספקים דמויות הזדהות חדשים והערכות חדשות של סוגים מסוימים של ערכים, עמדות, קווי-אופי והתנהגות.

בבחרם חברים, מבכרים תלמידי בית-הספר היסודי, ביחוד בכיתות השישית, השביעית והשמינית, חברים בני-מינם, אולם רוב הילדים בגילים שש – שמונה מתעלמים מן המין ביצירת קבוצות למשחקים, ובוחרים בנות לקבוצות שלהם במשחקים באותה קלות שהם בוחרים בנים.

קבוצות החברים הנפרדות לפי המין בגיל זה מספקות מבעים מתאימים לאינטרסים המסווגים מבחינה מינית שכבר התפתחו. בני אותו מין נוטים להיות בעלי אותם צרכים ואינטרסים, ועל-כן הם מהווים חברים מספקים וגומלים.

אכן, הדמיון במין אינו הגורם היחיד המשפיע על הידידות בשנות הלימודים בבית הספר היסודי. ילדים שנתבקשו לנקוב בשמות חבריהם הטובים ביותר, בחרו בדרך כלל ילדים בני סביבתם או כיתתם, ואלה שנחונו בקווי אופי אישיים שזכו להערכה רבה. לדוגמא: ילדים הלומדים בכיתה השניה מדגישים את המראה החיצוני בבחירת ידידים –"בית טוב, מראה נאה, ומי שיש לו כסף להוצאות. לעומתם מדגישים תלמידי הכיתה השישית את קווי האופי האישיים - ידידות, עליצות, סדר ונקיון.

בגיל הילדות התיכונה אין החברות יציבה כלל, כיוון שהאינטרסים עולים ויורדים בקצב מהיר בתקופה זו. אפשר שחברים "ותיקים" לא יספקו עוד אותם סיפוקים שסיפקו לפני כן, וכתוצאה מכך אפשר שהידידות תסתיים וידידים חדשים יופיעו במקום הקודמים, עם ההתקדמות בגיל, מתגבשים האינטרסים יותר וקשרי החברות עשויים להיות יותר יציבים ובני-קיימא.

שפירו (1999) מדגיש את חשיבותם של קשרים חברתיים למהלך התפתחות האישיות. לדבריו, התפתחות אישיותו של הילד היא התוצאה של סך כל קשריו הבינאישיים, החל מקשריו עם ההורים, אבל בעיקר קשריו עם בני גילו. כשהילד מגיע לגיל שבע או שמונה, הוא מתחיל להתרחק מהשפעת הוריו, ובכל שנה שחולפת הוא מתייחס יותר ויותר אל בני גילו ואל חבריו כמקור העיקרי של אהדה, הסכמה ותמיכה. בעוד שהבסיס הרגשי של המשפחה נתפס כמובן מאליו, בין ילדים יש להתאמץ על מנת לרכוש זאת. הדרך להשיג קשרים חברתיים היא במידה רבה באמצעות המיומנויות הרגשיות והחברתיות שיש לילד.

לפי סאליבן (אצל שפירו 1999), ידידות בין ילדים מטביעה בהם הרגלים לכל החיים באשר ליחסם עם אחרים, לא פחות מהדימוי העצמי שלהם, שנובע מאהבת ההורים והטיפוח שלהם. כשילד אינו מצליח למצוא חברים  או שאינו מקובל בקרב בני גילו, בעיקר בגיל בית ספר היסודי, הוא נושא איתו תחושה של חוסר יכולת ושל חוסר סיפוק, פעמים רבות למרות יכולות רבות אחרות שיש לו (ראה גם אטקינסון ואחרים – 1994; בראל ונוימאיר – 1995).

אך מה מקומה של החברה הרחבה יותר בבחירת החברים בגיל זה? האם ישנה השפעה של מרכיבים שונים כמו מוצא עדתי, רמת דתיות וכו' על בחירת החברים ואיכות החברות בגיל בית הספר היסודי?

Krech, Crutchfield & Ballachy (1962), מצביעים על הקשר בין הרמה הסוציו-אקונומית של הילד לבין הרמה הסוציו-אקונומית של חבריו. לפי דבריהם ממצאי מחקרים מצביעים על ניעות נמוכה בין חברים ברמות כאלו. מתברר שבגיל הילדות התיכונה הילדים שומרים בקנאות רבה על חברות עם החברים ה"נכונים". הם בוחרים חברים כאלו שעומדים גם בקריטריונים של הוריהם מבחינת רמה

סוציו-אקונומית (± שלב אחד מהשלבים של ההורים) מבחינת מוצא, דת וכו'.

כלומר, בתהליך הסוציאליזציה שעובר הילד הוא לומד כללי התנהגות רבים אך גם מי רצוי להתחבר לפי דעת חברי הסביבה שבה גדלו (דמות ה"חבר האידיאלי" בעיני הסביבה המשמעותית בעיני). אם כך, נשאלת השאלה, האם ימצא הבדל בהבנת המושג "חברות" בין ילדים מקבוצות שונות?

שאלה זו נבדקה במחקרם של  Pinto, Bombi & Cordioli  (1997). חוקרים איטלקים אלו בקשו לבחון האם יימצאו הבדלים בין ילדים מתרבויות שונות בתפיסתם את ה"חבר שלי" ואת מושג החברות. להערכתם, ילדים במדינות שונות (בוליביה, איטליה ולבנון) או תת-תרבויות שונות (אוכלוסייה כפרית מול עירונית) תופסים באופן שונה את מושג החברות ולאור זאת יציירו באופן שונה את ההוראה "אני וחברי". ממצאי מחקרם אכן תומכים  בכך שישנה השפעה תרבותית ותת-תרבותית על תפיסת החברות ודרך ביטויה בציור בעיקר בקרב ילדים בגילאי 6-8. כאשר נושא זה נבדק ביחס של דמיון ואינטראקציה בין הדמויות שבציור.

נושא השפעת התרבות שבה חי הילד על תכני ציוריו ועל מרכיבים שונים של הציור נבדק במספר מחקרים. להלן מספר מחקרים שנעשו לאחרונה אודות הבדלים בין תרבותיים בציורי ילדים. קרופ (1996), בדקה את השפעת התרבות הבדווית על ציורי ילדים בדווים מאיזור צפון הנגב בהשוואה לילדים יהודים מבאר שבע. במחקרה נתגלו מספר הבדלים במרכיבים שונים של הציור בעיקר בקרב ילדים בגל הטרום בית ספרי וכיתות היסוד.

קוקס, הויאשו והירנומה (2001) בדקו את השפעת התרבות הגיל והמין על ציור הדמות של ילדים אנגלים מול ילדים יפניים באותו גיל. נמצאה אמנם השפעה רבה יותר של גיל (בשתי התרבויות - ציורים של ילדים בוגרים יותר הוערכו כעשירים יותר בפרטים ובתוכן), מין (בשתי התרבויות - ציורים של בנות הוערכו כעשירים יותר בפרטים ובתוכן מאשר של הבנים) מאשר של התרבות. יחד עם זאת, נמצאה גם השפעה של התרבות בכך שציוריהם של הילדים היפנים הוערכו גבוהים יותר מאלו של האנגלים. ההסבר המוצע על ידי החוקרים הוא כי רכישת כתב הציורים היפני משפר יותר את איכות הציור והשרטוט העדין של הילד יותר מאשר הכתב הלטיני.

Teichman (2001), השווה בין ציור דמות של "יהודי" מול "ערבי" שצוירו על ידי ילדים ישראלים. מתוצאות מחקרו עולה כי, ציורי דמות ה"יהודי" גדולים יותר, יפים יותר ועשירים יותר בפרטים מאשר ציורי  הדמות של ה"ערבי". שאלה זו נבדקה גם  במחקרו של  Andersson (1995). מודל המחקר של  Andersson  דומה לזה שבוצע במחקרם של Pinto,Bombi & Cordioli(1997). Andersson בקש לבחון האם יימצאו הבדלים בין ילדים מתרבויות שונות בתפיסתם את ה"משפחה העתידית שלי". להערכתו, ילדים במדינות שונות (זמביה, דרום אפריקה ושוודיה) או תת-תרבויות שונות (אוכלוסייה כפרית מול עירונית) תופסים באופן שונה את מושג המשפחה ובמיוחד את הדינמיקה שבין חברי המשפחה ולאור זאת יציירו באופן שונה את ההוראה  "צייר את המשפחה העתידית שלך". Andersson מדוח על הבדלים בין תרבויות ותת-תרבויות במדדים של מרחק חברתי בין הדמויות, סגירות מול פתיחות, שילוב קישוטים בציורי הדמויות והיחס בין גודל הדמויות השונות.

Handler & Hilsenroth (1998) וכן Riethmiller & Handler (1997) מביאים שפע של מחקרים שערכו הם ואחרים על יכולת הניבוי של המבחן "צייר איש" ומבחני ציור אחרים, לניבוי התנהגויות שונות בעיקר בקרב בני נוער ומבוגרים. ניתן למצוא תמיכה לגישה מחקרית זו גם במאמריהם של מדליון (1982) וגבע (1990) ובספריהם של  גודנאו (1979), אורון (1997), קוקס (1999), רימרמן (1987, 1990) ושתיל (1993), ובנוסף גם בספרו של Johnson (1999).

לאור האמור לעיל עולה כי קיימת השפעה  של החברה בעזרת תהליך הסוציאליזציה על בחירת חברים בעיקר מרמה סוציו-אקונומית ודתית דומים לאלו שבהם חי הילד עצמו. בנוסף, ראינו בחלקו הראשון של המאמר הנוכחי שילדים מתרבויות ותת-תרבויות שונות תופסים באופן שונה את המושג חבר מבחינת הקרבה הפיזית הרצויה בין חברים, מידת האינטראקציה ביניהם וכו'.  לכן להערכתנו, יימצא הבדל בציורי "אני וחברי"  של ילדים מתת תרבויות שונות בחברה הישראלית.

לאור מחקרם של Pinto, Bombi & Cordioli  (1997), שבו אכן נמצא כי ילדים מתרבויות ותת-תרבויות שונות אכן מציירים באופן שונה את ההוראה "אני וחברי" עלתה השאלה, האם ילדים מתת-תרבויות שונות בישראל (יהודים מול ערבים, חרדים מול חילונים, ילדי מצוקה מול ילדים מבתים מבוססים) יציירו באופן שונה את ההוראה "אני וחברי".

מתוך הנ"ל נגזרו השערות המחקר הבאות:

יימצא הבדל  בין ילדים מתת-תרבויות שונות בישראל (יהודים מול ערבים, חרדים מול חילונים, ילדי מצוקה מול ילדים מבתים מבוססים) באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי".

לא  יימצא הבדל בין בנים לבנות באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי".

לא  יימצא הבדל בין ילדים צעירים (6-7) לבין ילדים בוגרים יותר (8-10) באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי".

*

שיטת המחקר

נבדקים במחקר השתתפו 135 תלמידים מבתי ספר שונים במרכז הארץ. להלן מספר מאפיינים נוספים של הנבדקים שהשתתפו במחקר הנוכחי:

במחקר הנוכחי השתתפו 67 בנים ו-68 בנות. הנבדקים חולקו על פי גילם לשתי קבוצות: צעירים (גילאי 6-7 87 נבדקים),  בוגרים (גילאי 8-10 48 נבדקים).

שיוך קבוצתי של הנבדקים

קבוצה מס' 1 – 35 תלמידים ממסגרת חרדית  כולם בכיתה ב).

קבוצה מס' 2 – 21 תלמידים ממסגרת ממלכתית דתית  בכיתה א-ב).

קבוצה מס' 3 – 22 תלמידים ממסגרת ממלכתית בכיתות א-ג).

קבוצה מס' 4 – 30 תלמידים ממסגרת פנימייתית של נוער מצוקה כולם בכיתה ב-ג).

קבוצה מס' 5 – 14 תלמידים ממסגרות שונות שעלו לאחרונה מחבר העמים כולם בכיתות א-ג).

קבוצה מס' 1 – 13 תלמידים ממסגרת ערבית כולם בכיתות ב-ג).

הקבוצות אינן אחידות בגודלן בשל קשיי נגישות של עורכי המחקר לתת-תרבויות מסויימות בהשוואה לאחרות.

כלי המחקר: כלי המחקר בו השתמשנו לביצוע המחקר הוא ציור "אני וחברי" של כל אחד  מהנבדקים.

תהליך:  כאמור לעיל המחקר הנוכחי נערך כמחקר המשך למחקרם של  Pinto, Bombi & Cordioli  (1997). לכן מחנך הכתה התבקש על ידי  החוקר או אחד מנציגיו  לבקש מהתלמידים שבמסגרת מחקר מסוים שנערך הם מתבקשים לצייר ציור שכותרתו "אני וחברי". כל תלמיד ותלמידה התבקשו לעשות זאת באופן אישי (לא להעתיק מהשכן) ולפי הבנתם את ההוראה. לאחר שהתלמידים סיימו לצייר את ציורם המחנך אסף את הציורים והודה לתלמידים בשם צוות המחקר.

בשלב הבא רוכזו הציורים על ידי עורך המחקר אשר העניק קוד לכל קבוצה מקבוצות המחקר (אשר לא היה ידוע לשופטים האחרים). מאחורי כל ציור נרשם על ידי עורך המחקר מין הילד, גילו והקוד של הקבוצה אליה הילד שייך על פי הקריטריונים שפורטו לעיל (דת: יהודי-ערבי; רמת דתיות (חרדים, דתי לאומי או חילוני; מצוקה או עולים חדשים). לאחר סיום השלב הקודם התבקשו 3 אנשי חינוך (מורים לאמנות ומחנכים) לדרג כל ציור בדרגות 1  (נמוך ביותר) עד 5 (גבוה ביותר) בכל אחד מן המדדים הר"מ:

מדד 1 – מימדים (התייחס בדרוגך את המדד הזה לגודל הציורים מבחינת אורכם ורוחבם ביחס לדף הציור).

מדד 2 – מיקום (התייחס בדרוגך את המדד הזה לאופן העמידה של הדמויות (יציבה), כיוון (אנכי/אופקי). 

מדד 3 – גוף (התייחס בדרוגך למדד זה לחדות קוי הגוף והמתאר של הדמויות, מידת הצבעוניות של הדמויות ).

מדד 4 – קישוטים (התייחס בדרוגך למדד זה לצבעוניות הלבוש של הדמויות, מספר פריטי הקישוט (עגילים, שרשראות, עניבות וכו'), תשומת הלב לפרטים וכו').

מדד 5 – דמיון (התייחס בדרוגך למדד זה לדמיון שבין החברים, עד כמה החבר דומה או שונה מהמצייר ).

מדד 6 – אינטראקציה בין הדמויות (התייחס בדרוגך למדד זה למידת האינטראקציה המובעת בציור האם פועלים יחד או מנותקים).

הערה: 4 המדדים הראשונים זהים לאלו של מחקרם של Pinto, Bombi & Cordioli  (1997), השניים הנוספים נוספו על ידי עורך המחקר הנוכחי כדי לחדד את נושא הדמיון שבין הדמויות והאינטראקציה שבין החברים המצויירים).

חושבה מהימנות אלפא בין שלושת השופטים ביחס לכל אחד מששת המדדים שנבדקו ונמצא כי 0.89= α.  פירושו של דבר הוא  שקיימת הסכמה רחבה למדי בין השופטים ביחס לכל אחד מן המדדים שנבדקו. משמעות הדבר שניתן להתייחס לכלי ולתוצאות הדרוג כאל מבחן מהימן.

תוצאות

השערת המחקר הראשונה

יימצא הבדל  בין ילדים מתת-תרבויות שונות בישראל (יהודים מול ערבים, חרדים מול חילונים, ילדי מצוקה מול ילדים מבתים מבוססים) באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי" ביחס לכל אחד מששת המדדים ולמדד המשותף.

כדי לבדוק את ההשערה ערכנו מבחן  ANOVA(ניתוח שונות חד כיוני), חישבנו ממוצע של כל דרוגי השופטים על כל 6 המדדים, לציון זה קראנו ציון כללי.  לאור זאת, מטרת המבחן היתה לבדוק האם יש הבדל בין ילדים מתת-תרבויות שונות של החברה הישראלית ביחס לציון הכללי? והאם ההבדלים שנמצאו אכן מובהקים.

להלן בטבלה מס' 1   התפלגות הממוצעים של  דרוגי השופטים לציון הכללי בחתך תת-תרבות.

 

סטית תקן

ממוצע עמידה בלו"ז

כמות

תת-תרבות

0.67

2.93

35

חרדים

0.66

2.96

21

דת"ל

0.76

2.46

22

חילונים

0.82

2.58

30

מצוקה

0.72

2.76

14

עולים

0.56

3.23

13

ערבים

 

מעיון בטבלה זו עולה כי קיימים אמנם הבדלים בין ממוצעי ששת הקבוצות. אך האם הבדלים אלו מספיקים כדי להיות מובהקים? לשם כך חישבתי ANOVA.

 

להלן בטבלה מס' 2  התפלגות הממוצעים וציוני F  של  תשובות הנבדקים לציון הכללי בחתך תת-תרבות.

טבלה מס' 2 תוצאות מבחן ANOVA לבחינת מובהקות ההבדל בין הקבוצות ביחס לציון הכללי

 

מובהקות

F

ממוצע הריבועים

df

סכום הריבועים

מקור השונות

*

2.943

1.523

5

7.617

בין הקבוצות

 

 

0.518

129

66.783

בתוך הקבוצות

 

 

 

134

74.400

Total

0.001 > P  **       0.05  > P *

 

מעיון בטבלה ובגרף שלעיל, נראה כי ההבדלים בין ממוצעי הקבוצות גדולים למדי ולכן ההבדל  הינו מובהק. ניתוח מעמיק יותר בעזרת מבחן  SCHEFFE מראה שקיים הבדל מובהק בין הקבוצות השונות ביחס לציון הכללי. נמצא שממוצע הקבוצות הקשורות לדת (הן היהודיות-חרדים ודתיים לאומיים ובמיוחד הערבים) גבוה יותר מזה של האחרים. הממוצע הנמוך ביותר נמצא ביחס לקבוצת החילוניים.

בדקנו את ההשערה הראשונה גם ביחס לכל אחד מששת המדדים האחרים ומצאנו כי קיים הבדל מובהק בין הקבוצות גם ביחס לכל אחד מהמדדים ההם. להלן בטבלה מס' 3  התפלגות ציוני F   והמובהקות של  תשובות הנבדקים לששת המדדים.

טבלה מס' 3 תוצאות מבחן ANOVA לבחינת מובהקות ההבדל בין הקבוצות ביחס לששת המדדים שנבדקו

מובהקות

F

df

המדד

*

2.697

5,129

ממדדי הציור

*

2.652

5,129

מיקום הדמויות

*

3.768

5,129

חוזק קוי הגוף

*

2.292

5,129

קישוטים ותכשיטים

**

4.571

5,129

דמיון בין הדמויות

*

 2.294

5,129

אינטראקציה בין הדמויות

0.001 > P  **       0.05  > P *

 

מניתוח מעמיק יותר נמצא שביחס למדד הממדים של הציור – הילדים החרדים מציירים את הציורים הקטנים ביותר והערבים את הגדולים ביותר. ביחס למדד המיקום של הדמויות בציור – הילדים החילוניים מציירים את הציורים בעלי מיקום פחות יציב  והערבים את המיצוב הטוב ביותר. ביחס למדד חוזק קוי הגוף של הדמויות בציור – הילדים העולים מחבר העמים מציירים את הציורים בעלי חוזק הקו המועט ביותר  והערבים את המיצוב הטוב ביותר.  ביחס למדד קישוטים ותכשיטים על גבי הדמויות בציור – ילדי המצוקה מציירים הכי מעט קישוטים והערבים את הכמות הרבה ביותר.

ביחס למדד מידת הדמיון שבין הדמויות בציור – הילדים החילוניים מציירים את הדמויות השונות ביותר זו מזו והחרדים את הדומות ביותר. ביחס למדד האינטראקציה שבין הדמויות בציור –  הילדים החילוניים מציירים את הדמויות הנמצאות במידת האינטראקציה הנמוכה ביותר ביניהן והחרדים את האינטראקציה הרבה ביותר.  אעמוד על ממצאים אלו בפרק הדיון.

 

השערת המחקר השניה

לא יימצא הבדל בין בנים לבנות באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי".

לשם בדיקת ההבדל בין דרוגי השופטים את ציורי הנבדקים בחתך מין המצייר נערכו מבחני   t-test  ביחס לציון הכללי ולששת המדדים הנוספים.

להלן בטבלה מס' 4תוצאות מבחן  t-test  לבחינת מובהקות ההבדל בין הקבוצות ביחס למדדים השונים

מובהקות

סטיית התקן

ממוצע

כמות

מין העובד

התחום

t=0.29

0.72

2.77

67

בנים

כללי

N.S.

0.77

2.81

68

בנות

t=3.43

0.99

2.68

67

בנים

מימדי הציור

**

0.92

3.24

68

בנות

t=0.12

0.93

3.05

67

בנים

מיקום הדמות

N.S.

0.86

3.07

68

בנות

t=0.70

0.94

2.62

67

בנים

חוזק קוי הגוף

N.S.

1.00

2.74

68

בנות

t=2.01

0.94

1.87

67

בנים

קישוטים

*

1.07

2.22

68

בנות

t=-1.95

0.88

3.46

67

בנים

דמיון

N.S.

1.11

3.12

68

בנות

t=-2.29

1.29

2.97

67

בנים

אינטראקציה

*

1.16

2.48

68

בנות

0.001 > P  **       0.05  > P *

 

מעיון בטבלה ובגרף שלעיל, ניתן לראות את התפלגות הממוצעים של המדדים השונים בחתך מין המצייר.

מתברר כי אכן לא נמצא הבדל מובהק בין מינו של המצייר לבין הציון הכללי של ציורו. יחד עם זאת מתברר שבאופן מובהק הבנות (ללא קשר לתת התרבות שלהן) משקיעות יותר מהבנים בקישוטים ותכשיטים ובגודל הציור. לעומת זאת הבנים משקיעים יותר מהבנות בהדגשת האינטראקציה שבין האני לחברי.

לאור זאת, השערת המחקר השניה אוששה בחלקה. אעמוד על ממצאים אלו בפרק הדיון.

השערת המחקר השלישית

לא יימצא הבדל  בין ילדים צעירים (גילאי 6-7) לבין ילדים בוגרים יותר (8-10) באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי".

לשם בדיקת ההבדל בין דרוגי השופטים את ציורי הנבדקים בחתך גיל המצייר נערכו מבחני   t-test  ביחס לציון הכללי ולששת המדדים הנוספים.

להלן בטבלה מס' 5תוצאות מבחן  t-test  לבחינת מובהקות ההבדל בין הקבוצות ביחס למדדים השונים

 

מובהקות

סטיית התקן

ממוצע

כמות

מין העובד

התחום

t=1.34

0.73

2.73

87

צעירים

כללי

N.S.

0.75

2.90

48

בוגרים

t=3.16

0.99

2.77

87

צעירים

מימדי הציור

**

0.92

3.31

48

בוגרים

t=1.33

0.93

2.99

87

צעירים

מיקום הדמות

N.S.

0.86

3.20

48

בוגרים

t=1.48

0.94

2.59

87

צעירים

חוזק קוי הגוף

N.S.

1.00

2.84

48

בוגרים

t=1.71

0.94

1.93

87

צעירים

קישוטים

N.S.

1.12

2.24

48

בוגרים

t=-1.07

1.04

3.36

87

צעירים

דמיון

N.S.

0.96

3.17

48

בוגרים

t=-0.26

1.29

2.74

87

צעירים

אינטראקציה

N.S.

1.16

2.69

48

בוגרים

0.001 > P  **       0.05  > P *

 

מעיון בטבלה ובגרף שלעיל, ניתן לראות את התפלגות הממוצעים של המדדים השונים בחתך גיל המצייר.

מתברר כי אכן לא נמצא הבדל מובהק בין גילו של המצייר לבין הציון הכללי של ציורו. יחד עם זאת מתברר שבאופן מובהק הבוגרים (ללא קשר לתת התרבות שלהם) משקיעים יותר מהצעירים במימדי הציור, ייתכן והדבר קשור לבשלות מוטורית של מוטוריקה עדינה של כף היד. לא נמצא הבדל מובהק ביחס ליתר המדדים. לאור זאת, השערת המחקר השלישית אוששה בחלקה. אעמוד על ממצאים אלו בפרק הדיון.

דיון

 

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון האם ילדים מתת-תרבויות שונות בחברה הישראלית אכן יציירו באופן  שונה את ההוראה "אני וחברי".

על פי (Mussen,1989  -  אצל צור-2000) בתקופת הילדות התיכונה. פרט להוריו ולמוריו של הילד, ידידיו הקרובים ביותר הם הילדים בעלי היכולת הגבוהה יותר לחיברות והם החשובים ביותר עבורו בתקופה זו ונודעת להם השפעה ישירה ועצומה על התפתחותו האישית והחברתית.

שפירו (1999) מדגיש את חשיבותם של קשרים חברתיים למהלך התפתחות האישיות. לדבריו, התפתחות אישיותו של הילד היא התוצאה של סך כל קשריו הבינאישיים, החל מקשריו עם ההורים, אבל בעיקר קשריו עם בני גילו. כשהילד מגיע לגיל שבע או שמונה, הוא מתחיל להתרחק מהשפעת הוריו, ובכל שנה שחולפת הוא מתייחס יותר ויותר אל בני גילו ואל חבריו כמקור העיקרי של אהדה, הסכמה ותמיכה. בעוד שהבסיס הרגשי של המשפחה נתפס כמובן מאליו, בין ילדים יש להתאמץ על מנת לרכוש זאת. הדרך להשיג קשרים חברתיים היא במידה רבה באמצעות המיומנויות הרגשיות והחברתיות שיש לילד.

Krech, Crutchfield & Ballachy (1962), מצביעים על הקשר בין הרמה הסוציו-אקונומית של הילד לבין הרמה הסוציו-אקונומית של חבריו. לפי דבריהם ממצאי מחקרים מצביעים על ניעות נמוכה בין חברים ברמות כאלו.

כלומר, בתהליך הסוציאליזציה שעובר הילד הוא לומד כללי התנהגות רבים אך גם מי רצוי להתחבר לפי דעת חברי הסביבה שבה גדלו (דמות ה"חבר האידיאלי" בעיני הסביבה המשמעותית בעיני). אם כך, נשאלת השאלה, האם ימצא הבדל בהבנת המושג "חברות" בין ילדים מקבוצות שונות?

לאור האמור לעיל עולה כי קיימת השפעה  של החברה בעזרת תהליך הסוציאליזציה על בחירת חברים בעיקר מרמה סוציו-אקונומית ודתית דומים לאלו שבהם חי הילד עצמו.

בנוסף, ראינו בחלקו הראשון של המאמר הנוכחי שילדים מתרבויות ותת-תרבויות שונות תופסים באופן שונה את המושג חבר מבחינת הקרבה הפיזית הרצויה בין חברים, מידת האינטראקציה ביניהם וכו'.  לכן להערכתנו, יימצא הבדל בציורי "אני וחברי"  של ילדים מתת תרבויות שונות בחברה הישראלית.

לאור מחקרם של Pinto, Bombi & Cordioli  (1997), שבו אכן נמצא כי ילדים מתרבויות ותת-תרבויות שונות אכן מציירים באופן שונה את ההוראה "אני וחברי" עלתה השאלה, האם ילדים מתת-תרבויות שונות בישראל (יהודים מול ערבים, חרדים מול חילונים, ילדי מצוקה מול ילדים מבתים מבוססים) יציירו באופן שונה את ההוראה "אני וחברי".

מתוך הנ"ל נגזרו השערות המחקר הבאות:

יימצא הבדל  בין ילדים מתת-תרבויות שונות בישראל (יהודים מול ערבים, חרדים מול חילונים, ילדי מצוקה מול ילדים מבתים מבוססים) באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי".

לא  יימצא הבדל בין בנים לבנות באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי".

לא  יימצא הבדל בין ילדים צעירים (6-7) לבין ילדים בוגרים יותר (8-10) באופן הציור שלהם את ההוראה "אני וחברי".

 

ההשערה הראשונה נבדקה ביחס לכל ששת המדדים וביחס לציון הכללי (ממוצע של כל ששת המדדים). נמצא כי אכן קיים הבדל בין הקבוצות ביחס לכל אחד מהמדדים שנבדקו. מתברר שבמרבית המדדים הקבוצה בעלת ממוצע הדרוג הגבוה ביותר היתה הקבוצה של הילדים הערבים מיפו. ייתכן וההסבר לכך דומה לזה שראינו במחקרם של  Cox, Perara, Hoyasu, & Hiranuma,(2001) שבו בדקו את השפעת התרבות הגיל והמין על ציור הדמות של ילדים אנגלים מול ילדים יפניים באותו גיל. נמצאה אמנם השפעה רבה יותר של גיל (בשתי התרבויות - ציורים של ילדים בוגרים יותר הוערכו כעשירים יותר בפרטים ובתוכן), מין (בשתי התרבויות - ציורים של בנות הוערכו כעשירים יותר בפרטים ובתוכן מאשר של הבנים) מאשר של התרבות. יחד עם זאת, נמצאה גם השפעה של התרבות בכך שציוריהם של הילדים היפנים הוערכו גבוהים יותר מאלו של האנגלים. ההסבר המוצע על ידי החוקרים הוא כי רכישת כתב הציורים היפני משפר יותר את איכות הציור והשרטוט העדין של הילד יותר מאשר הכתב הלטיני.

להערכתנו באותה מידה גם בחברה הערבית האותיות משמשות גם לקישוט. עקב האיסור להשתמש בציורי בעלי חיים הקישוטים של כל המסגדים הם בעזרת אותיות. גם שרטוט האותיות הערביות קשה יותר מזה של העבריות או הרוסיות. ייתכן והתמודדות יומיומית זו עם שרטוט אותיות משפר גם את איכות הציור.

בנוסף במחקר זה של  Cox, Perara, Hoyasu, & Hiranuma,(2001) ובמחקרם של Pinto, Bombi & Cordioli  (1997), נמצאה השפעה לגיל הנבדקים על איכות הציורים. בבדיקה שערכנו ביחס לקבוצת התלמידים הערבים התברר שכל הנבדקים בקבוצה הינם בוגרים (גילאי 8-9) בעוד שמרבית הנבדקים מהקבוצות האחרות הינם בגיל 7. ייתכן ולממצא זה ישנה גם כן השפעה על הדרוג הגבוה יותר שזכו לו התלמידים הערבים.

ממצא מעניין נוסף הוא הפער בין החילוניים (ממוצע נמוך ביותר במדד הדמיון שבין החברים 2.81) לבין החרדים  (ממוצע גבוה ביותר במדד הדמיון שבין החברים 3.75). 

ניתן להסביר ממצא זה בהסתכלות ישירה על הלבוש של חברי הקבוצות הללו בחיי היום-יום. החילונים אוהבים להתלבש בבגדים שונים מהם צבעוניים ביותר לעומת החרדים הלובשים מדי יום את אותו סוג בגדים (כמו מדים של חיילים ושוטרים) מידת הגיוון בבחירת בגדים בקהילה החרדית נמוכה ביותר ולכן להערכתנו מידת הדמיון שבין הדמויות שציירו הילדים מתת-תרבות זו דומים הרבה יותר מאלו של החילוניים.

ממצא דומה נמצא גם ביחס למדד של אינטראקציה בין החברים. גם כאן נמצא שהפער בין החילוניים (ממוצע נמוך ביותר במדד האינטראקציה שבין החברים  2.02) לבין החרדים  (ממוצע גבוה ביותר במדד האינטראקציה שבין החברים 3.10). 

ניתן להסביר ממצא זה בהבנת המסגרות בהן חיות שתי תת-תרבויות אלו. מחד  החילונים המעדיפים פרטיות במידת האפשר וחופש לפעול כרצונם כמו למשל  להתלבש בבגדים שונים מהם צבעוניים ביותר לעומת החרדים החיים במסגרות סגורות ובשכונות שמרבית התושבים בהם הינם חרדים והם מעדיפים אינטראקציה פנים קהילתית על פתיחות אל הציבור הרחב (ראה- לוי-1988; שלג-1998).

מעניין להשוות את סדר הקבוצות הפנימי בין הקבוצות השונות בכל אחד מן המדדים. הכוונה לבחון האם אמנם מדובר במדד אחיד (המשמעות שבשני המדדים סדר הקבוצות הפנימי נשמר) או שמא בשני מדדים נפרדים אשר הדמיון ביניהם בולט בעיקר בקצוות (חילוניים/חרדים).

להלן בטבלה מס' 6 פירוט דרוג הקבוצות בכל אחד מהמדדים (דמיון ואינטראקציה) והממוצע של כל קבוצה.

 

האינטראקציה שבין הדמויות

הדמיון בין הדמויות

ממוצע

הקבוצה

דרוג

ממוצע

הקבוצה

דרוג

2.20

חילונים

1

2.81

חילונים

1

2.53

עולים מחבר העמים

2

2.88

מצוקה

2

2.71

דתיים לאומיים

3

3.19

דתיים לאומיים

3

2.77

ערבים

4

3.50

ערבים

4

2.88

מצוקה

5

3.71

עולים מחבר העמים

5

3.10

חרדים

6

3.75

חרדים

6

 

מעיון בטבלה שלעיל עולה כי ההבדל הבולט היחידי בין שני המדדים הוא במיקומם של העולים וילדי המצוקה (המחליפים ביניהם מקומות. מתברר שבמדד הדמיון ילדי המצוקה (החיים כולם באותה פנימייה) רואים את השוני שבינם לבין חבריהם אך עקב המגורים המשותפים (בפנימייה) הם נמצאים עמם באינטראקציה גבוהה יותר. לעומת זאת, העולים מחבר העמים חשים דומים (כל הסינים דומים, כל הרוסים דומים וכו') בעיקר עקב השפה הרוסית המהווה עבורם חיבור בניגוד ליתר הדוברים עברית (ראה סלונים ומירסקי-2002), אך האינטראקציה שלהם היא לא רק עם עולים אחרים. להיפך, עקב רצונם להשתלב באוכלוסייה הישראלית הם ודאי מעדיפים אינטראקציות רבות (עד כמה שהישראלים מאפשרים להם) עם החברה הישראלית.

 

סיכום

 

בימינו, יותר מאשר בזמנים אחרים, ידוע לרבים כי הציור משמש לילד אמצעי ביטוי ראשון במעלה, הילד מוצא בציור אמצעי לביטוי חוויותיו. רגשותיו ועצמיותו. הציור מאפשר לילד להביע את עצמו מבלי להיות תלוי ביכולת ההתבטאות המילולית שלו. הילד מצייר להנאתו, משפר ומשכלל את דרך הבעתו ותוך כדי כך הוא חושף עצמו בפני המבוגר ומאפשר לו להציץ אל תוך עולמו הפנימי. נושאי הציור שנבחרים בצורה ספונטנית על ידי הילד יכולים לספק מידע כמו אופן תפיסת הבית, דימוי עצמי, משמעת עצמית, פחדים, תוקפנות וכד'.

במחקר הנוכחי (כמו במחקרים אחרים (שהובאו בגוף המאמר) הוכח כי אכן קיימת השפעה של התרבות ותת-התרבות על תפיסת החברות בקרב ילדים ובדרך בה ילדים אלו מתיירים חברות זו כאשר הם מתבקשים לכך. ראינו כי החברה הישראלית בנויה עדיין מתת תרבויות בעלות מאפיינים סוציולוגיים שונים ואלו משפעים על תפיסות העולם של החברים בתת-תרבויות אלו. אין לראות בכך גורם שלילי, האחידות עלולה לאיים יש לאפשר את השונות שבתוך הכלל אך לא את החריגה מנורמות כלליות של החברה.

ביבליוגרפיה

 

עברית

 

אורון, ז. (1997), גרפולוגיה, ציור וילד, הוצאת אור-עם.

1

אטקינסון, ר.ל., אטקינסון, ר.צ., סמית, א.א., בם, ד.ג'. ו-הילגרד, א.ר.      (1994), מבוא לפסיכולוגיה (מהדורה עשירית), הוצאת לדורי. עמוד 93.

2

בראל, צ. ו-נוימאיר, מ. (1995), מפגשים עם הפסיכולוגיה (מפגש שני-פסיכולוגיה התפתחותית), הוצאת רכס.עמודים 191-192.

3

גבע, נ. (1990), אמנות הציור כביטוי פנימי, הד הגן, חוברת 55.

4

גודנאו, ג'. (1979), ציורי ילדים, הוצאת רשפים.

5

לוי, א. (1988), החרדים, הוצאת כתר. עמודים 31-39.

6

מדליון, פ. (1982), הציור כאמצעי טיפולי, הד הגן, חוברת 53.

7

סלונים,ו. ו-מירסקי,י.(2002), מתבגרים כמהגרים, פנים, חוברת 19. עמודים 93-105.

8

צור, ח. (2000), התפתחות חברתית של ילדים בגיל הרך ובגיל הילדות התיכונה, הרצאה בכנס באוניברסיטת בר אילן בביה"ס לעבודה סוציאלית בתאריך - ‏16.3.2000

9

קוקס, מ. (1999), ילדים מתחת לגיל 5 מציירים אנשים, הוצאת אח.

10

קרופ, ר. (1996), ציורי ילדים בדווים מאזור הנגב בישראל, המכללה לחינוך ע"ש קיי, באר-שבע. 

11

רז, מ. (2000), ציורי ילדים כראי למצוקה, מסכת משפחה, חוברת מס' 1 –

הוצאת מכללת תלפיות

12

רימרמן, י. (1987), אדם,משפחה וקבוצה בציורי ילדים,  הוצאת צ'ריקובר.

13

רימרמן, י. (1990), ציורי ילדים כאמצעי הבעה והבחנה, אוצר המורה.

14

שלג, י.(1998), החרדי החדש-תהליכי מודרניזציה ברחוב החרדי, פנים, חוברת 4. עמודים 42-48.

15

שפירו, ל.א. (1999),אינטליגנציה רגשית לילדים, הוצאת לדורי. עמודים 143-145.

16

שתיל, י. (1993), הפסיכוגרפיה של הילד, הוצאת רמות.

17

 

אנגלית

1

Cox, M., Perara, J., Hoyasu, M. & Hiranuma, H.(2001), Children’s Human Figure Drawings in the UK & Japan: The effects of age, sex and culture, The British Journal of Developmental Psychology, Vol 19, PP. 275-292.

2

Handler, L. & Hilsenroth, M.(1998), Teaching and Learning

Personality Assessment, Lawrence Erlbaum Associates, Publishers.  Mahwah, New Jersey.

3

Johnson, I.E.(1999), Observational Drawing With Children, Arts & Activities, Skokie.

4

Krech, D., Crutchfield, R.S. & Ballachey, E.L.(1962), Individual in Society, McGraw-Hill, PP. 316-320.

5

Pinto, G., Bombi, A.S. & Cordioli, A. (1997), Similarity of Friends in Three Countries: A Study of Children’s Drawings, International Journal of Behavioral Development, Vol 20(3), PP. 453-469.

6

Riethmiller, R. & Handler, L. (1997), Problematic methods and Unwarranted conclusions: A study of interpersonal style, Journal of Personality Assessment, Vol. 69(3), PP. 459-475.

7

Teichman, Y. (2001), The development of Israli Children’s Images of Jews and Arabs and Their Expression in Human figure Drawings, Developmental Psychology, Vol. 37(6) p. 749-761.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד