הטכנולוגיה
הטכנולוגיה

ירח צור

חוברת חורף 2000 של "פנים", המעניינת מאוד ברובה, מוקדשת למחשבות על העתיד. הנושא המרכזי בשתי ההקדמות לחוברת הוא החשש מפני השפעתן של מהפכות טכנולוגיות. שתי ההקדמות מתמקדות במחשוב ובהנדסה הגנטית, ומעלות את השאלות מה יקרה, ומה תהיינה ההשפעות של המהפכות הללו על איכות החיים, על הפערים הכלכליים ועל תוכן החיים.

אבל לא מצאתי בחוברת מאמר המנסה לענות על שאלות אלה מתוך דיון בטכנולוגיה בכללה. העדר זה, והעדרו של נושא נוסף, מצב הסביבה, יוצרים פער במחשבות על האלף השלישי. בלעדיהם אי אפשר להבין את ההווה ובוודאי לא את העתיד.

לטכנולוגיה יש נוכחות באחדים מהמאמרים, הדנים בהשפעות השליליות של טכנולוגיות ספציפיות על תחומי חיים מצומצמים, או מבטאים חשש בלתי ברור, אפילו פחד. אבל מחשבות על שתיים-שלוש טכנולוגיות שובות-דמיון אינן דיון רציני במשמעות הטכנולוגיה. מה שחסר הוא דיון כללי יותר בהתפתחויות הטכנולוגיות במאה האחרונה (לפחות), שינסה לזהות את התחומים העשויים להיות בעלי ההשפעה הרבה ביותר על ההווה והעתיד, ולעמוד על משמעותם. על ההתפתחות הטכנולוגית בעתיד לא כדאי לדבר. אם יש תחום שצפויות בו הפתעות, הרי זו הטכנולוגיה.

בהצגת הצד הרע בלבד של הטכנולוגיה, בראיית הטכנולוגיה כמשהו מאיים שיש להימנע ממנו ("אנו מאמינים כי המין האנושי יידע לשים גבולות לסקרנותו הטכנולוגית, כדי לשמור על עצמו", כך מבטאת זאת אחת ההקדמות), ישנן שלוש טעויות: ראייה מצמצמת של תחום הטכנולוגיה ומשמעותו, המחשבה שטכנולוגיות הן או טובות או רעות ושאפשר להבחין בין הטובות לרעות, והאשמת הטכנולוגיה כשלעצמה בתוצאות השימוש בה.

הטעות הראשונה היא לזהות את ה"טכנולוגיה" עם הטכנולוגיה התעשייתית המודרנית, שראשיתה במאה ה18-, והמואשמת, בראשיתה, בניצול מחפיר של הפועלים, והיום במניפולציה ובניצול של הציבור הצרכני. לאמיתו של דבר, הטכנולוגיה עתיקה ורחבה ובעלת משמעות רבה יותר לאין שיעור. ראשיתה לפני יותר משני מיליוני שנים, בסכין (מאבן) ובשימוש באש. היא קדמה הרבה למין האנושי שלנו (הומו ספיינס), שהופיע לפני כמאה אלף שנים בלבד. האבולוציה שלנו התרחשה עם הטכנולוגיה, במקביל להתפתחותה וכנראה גם בגללה, כך שהטכנולוגיה היא חלק ממהותו העמוקה ביותר של האדם. המצאת הכתב האלפבתי לפני כ4000- שנים (שגם ניל פוסטמן, במאמרו "גשר אל המאה ה18-", זיהה כהישג טכנולוגי), והדפוס, לפני כ550- שנים, הביאה ליצירת התרבות הכתובה, שעליה מבוסס עולמנו הרוחני. במקביל, קיומנו הגופני תלוי כבר אלפי שנים בטכנולוגיות של החקלאות, ההכנה והשימור של מזון, הרפואה, ולא פחות מזה, הלבוש. הטכנולוגיה היא הביטוי החשוב ביותר של הרוח ושל המחשבה האנושית.

הטעות השנייה היא להצביע על טכנולוגיות מסוימות כרעות, ועל אחרות כטובות. ראשית, ברוב הטכנולוגיות יש צד טוב וצד רע. רק ההתמקדות שלנו, האידיאולוגית האנוכית, באחד מהם מביאה אותנו לראות טכנולוגיה מסוימת כטובה או רעה. האם הדפוס, שמצד אחד יצר את התרבות, ומצד אחר הרעיל את עובדיו בעופרת, הוא טוב או רע? האם טכנולוגיית החשמל, שהיום איננו יכולים לתאר לעצמנו את חיינו בלעדיה, אבל גם גורמת (אמנם לא לבדה) להתחממות הגלובלית, המאיימת על העולם, היא טובה או רעה? דרושה הסתכלות היסטורית ארוכה כדי לעמוד על משמעות טכנולוגיה זו או אחרת, וגם אז יכולה השאלה להיות תלויה בהשקפה ושנויה במחלוקת. השימוש בטכנולוגיית הדיג ברשתות גדולות ובעזרת אמצעים אלקטרוניים לאיתור להקות ייעלה מאוד את דיג הבקלה, ויצרה מקור של מזון טוב וזול. אך לא לאורך זמן. בסופו של דבר היא הביאה להעלמות הבקלה האטלנטית ולחיסול דיג הבקלה כענף כלכלי. מה שנראה בתחילתו כטוב (לא בעיני הדייגים "הקטנים"), התגלה בסופו כרע.

הטעות השלישית היא להאשים את הטכנולוגיה עצמה בתוצאות, שרק שימוש מסוים בה גורם להן. האשמת הטכנולוגיה באימי המלחמה דומה להאשמת יכולת החשיבה האנושית באידיאולוגיות ובדוקטרינות שהביאו למלחמות ולהרג, לדיכוי ולסבל אנושי רב כל כך: האידיאולוגיה הנאצית והפשיסטית, האינקוויזיציה הקתולית והפונדמנטליזם המוסלמי, לדוגמה. אידיאולוגיה, יחד עם השאיפה להון ולשלטון, הן המניעות את השימוש בטכנולוגיית ההעברה החשמלית של תמונות נעות, באופן שתמר ליבס מבקרת במאמרה פוקח העיניים "הסינדרלות החדשות" (הטלוויזיה, שהיא הרבה יותר מטכנולוגיה של העברת תמונות נעות, משמעותה רבה כל כך, כפי שעולה בבירור ממאמר זה, שהיא ראויה לדיון מיוחד בהקשר כללי יותר). אולי הקרבה של הוגי דעות ואנשי תרבות (באופן כללי, לאו דווקא בחוברת הנידונה) אל עולם המחשבה ולא אל עולם הטכנולוגיה היא שמניעה אותם להאשים את האחר והזר, את הטכנולוגיה. משמעות הטכנולוגיה בעיני אנשי המחשבה והתרבות עשויה להיות נושא מרתק לא פחות ממשמעות הטכנולוגיה להתפתחות המחשבה והתרבות.

הנטייה לדמוניזציה של הטכנולוגיה עצמה, בהכללה ועל פי דוגמאות מעטות שהמבקר רואה כמזיקות או מאיימות, מסתירה מפנינו את המשמעות האמיתית שלה; וליתר דיוק, את משמעות השימוש בה, שלא תמיד צריך לשקול אותו במונחים של טוב ורע. לכן, כאשר דנים בעתיד ובהתחלותיו בהווה, מתבקש דיון שקול וממוקד במכלול הטכנולוגי.

כאשר נתחשב בנסיבות המשתנות, עקב עליית חשיבותה של הסביבה, למשל, ייתכן שנמצא כי דווקא טכנולוגיות צנועות יותר, אולי בתחומי הנדסת החומרים והאנרגיה, עשויות להתגלות כבעלות משמעות רבה יותר במאה הבאה. "כאן דרושה", כדברי ניל פוסטמן, "קצת התמצאות בתולדות הטכנולוגיה, בעקרונות השינוי הטכנולוגי, ובתמורות הכלכליות והחברתיות שכופה הטכנולוגיה באופן בלתי נמנע".

                                                     *

מצב הסביבה הוא הנושא השני הבולט בהעדרו. שלא כטכנולוגיה, הסביבה אינה נזכרת בחוברת אפילו במאמר אחד. אבל המאה הבאה לא תהיה המאה של המחשב, לא של האינטרנט, ולא המאה של הביולוגיה וההנדסה הגנטית או של טכנולוגיה אחרת. למרות חשיבותם של כל אלה, היא תהיה המאה הסביבתית.

הניסיון לחזות את העתיד הוא תמיד בעייתי. גם בקשר לסביבה, עדיין יש שאלות רבות ללא תשובה: במה תתבטא עליית הסביבה כגורם המרכזי בקיום האנושי? איך ישפיע הדבר על חיי יום-יום של תושבי ישראל, המזרח התיכון, אירופה, אמריקה הצפונית, מזרח אסיה, אפריקה? אפשר להעלות אפשרויות, אבל אי אפשר לדעת בוודאות. אבל אין ספק בכך שתהיה למצב הסביבה השפעה עמוקה על החיים.

המשבר הסביבתי ידוע היטב: התחממות גלובלית, מחסור במים באיכות ראויה, מחסור בקרקע חקלאית, אובדן יערות ומינים רבים של צמחים ובעלי חיים, זיהום אוויר, מים וקרקע, והרשימה עוד ארוכה. אבל התוצאות עדיין אינן מורגשות בחיי יום-יום. הציבור שומע את אזהרות אנשי הסביבה, אבל כשהוא מסתכל סביב הוא רואה עולם כמנהגו נוהג. מסקנת הציבור היא שאין בדברים ממש, או לפחות הם אינם חמורים כדברי הזועקים. רוב הציבור איננו תופס שבמציאות, הדברים חמורים מאוד.

מצב המים בישראל הוא דוגמה לכך. האדם הרגיל קורא על המחסור במים בעיתונים, שומע עליו ברדיו ובטלוויזיה, אבל אינו מרגיש את המחסור בביתו, והמחסור אינו מוחשי בשבילו. הוא אינו מורגש כי עודף הצריכה מסופק באמצעות שאיבת יתר, ביצירת "חוב מים". רק החקלאים מרגישים את המחסור. יתר על כן, לרבים נדמה כי המחסור זמני. הנה יירד גשם והבעיה תיפתר. עכשיו, בראשית פברואר 2000, לאחר שפע הגשמים בינואר, יש ציפייה כללית להתמלאות המחסור.

אנשי המקצוע, לעומת זאת, יודעים שהמחסור במים לא ייפתר מאליו. גם התפלה וייבוא מים יהיו, במקרה הטוב, פתרון חלקי ובעייתי. ככל שהמחסור יתמשך, האדם הרגיל ירגיש אותו יותר ויותר: אולי בקיצוב מים, אולי במחירם ואולי במחסור בתוצרת חקלאית או במחירה. המצב הזה, שהמשבר כבר מתרחש אבל רבים אינם מרגישים בו בפועל ("העתיד כבר כאן", קולעת לעניין זה כותרת "פנים"), אופייני לתחומי סביבה רבים.

במשבר הסביבתי לא יהיה אפשר לטפל בתיקונים טכניים. ההתמודדות עם שני הגורמים העיקריים שלו - ריבוי היתר של אוכלוסיית העולם ותרבות הצריכה במדינות המערב (נושא חשוב, מעניין וראוי לדיון כשלעצמו) - תחייב שינוי משמעותי באורחות החיים ובסדר הכלכלי, אולי גם הפוליטי, ותביא בהכרח גם להתאמות ערכיות, אידיאולוגיות, תרבותיות והתנהגותיות. מעניין היה לדעת מה תאמר פניה עוז-זלצברג על עתיד האידיאות הגדולות במאה הסביבתית. מה יקרה, למשל, לאידיאה של התודעה הלאומית בתחנת החלל גדושת האדם הנקראת "ארץ", כאשר הוויתור על מטרות לאומיות למען טובת האוכלוסייה הגלובלית תהיה תנאי קיומי. מעניין היה לדעת מה יאמר ניל פוסטמן על מקצועות הלימוד שיהיו דרושים אז. האם תורת השאלות תעלה בחשיבותה בזמן שחיוני יהיה לחפש פתרונות לבעיות קשות, או אולי להפך, כאשר באותו זמן משמעת תהיה כורח חיים. ומה תוכל לומר איילה רז על אופנת הלבוש בתקופה שצריכת החומרים בה, ובכללם החומרים הפלסטיים, תרד לחמישית או לעשירית מצריכתנו אותם היום. ייתכן שתקופתנו, סוף המאה העשרים ותחילת המאה ה21-, במדינות המערב המתועש, היא תקופת שיא של שפע, בריאות, נוחיות, הומניות וליברליות, שלא תהיה עוד כמותה.

העולם הפיזי, כדור הארץ, יעבור את המשבר הסביבתי. השאלה היא באיזה אופן תעבור אותו האנושות. אפשרות קיצונית אחת היא שהאנושות תתנהל ללא תשומת לב לסביבה ("תסריט עסקים כרגיל"), עד שתגיע לקריסה אוכלוסייתית ותרבותית קטסטרופלית. אפשרות אחרת היא שהאנושות תעשה את ההתאמות הדרושות באופן מתוכנן, בעוד מועד, ותגיע לאיזון מתמשך עם הסביבה. כאמור, ההתאמות אינן יכולות להיות טכניות בלבד. ההתאמות  הערכיות, התרבותיות, האידיאולוגיות וההתנהגותיות, הן בסיס הכרחי להתאמות הכלכליות, המדיניות והטכניות שיידרשו.

ההפגנות והמהומות בסיאטל, בדצמבר 1999, מדגימות בקנה-מידה קטן את המאבק האידיאולוגי הצפוי. לכן חשוב כל כך להעלות את המשמעויות האלה של הנושא הסביבתי בפורומים של אנשי חברה, תרבות וחינוך כמו "פנים". לכן ההעדר הזה של מאמר על הסביבה, חוסר ההבנה למשמעות מצב הסביבה לכל דיון בעתיד התרבות, מצערים כל כך.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד