מטרופולין של כל הדתות
מטרופולין של כל הדתות

 

ממרפסת הבית שלי  נשקפת פנורמה שלמה:  קשת שהקצה המזרחי שלה בצפת, והיא נמשכת אל העמק  עם הכנרת המרהיבה שמאחוריה הרי הגולן הדרומיים

מה שקושר בין גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות, סוציולוגיה ואמנות  אינו בהכרח תוכנית לימודים בבית הספר או חוגים באקדמיה.  חוט המשי הדק עד מאוד אבל  גם החזק הוא הכפר מע'אר. ודוק: מע'אר בעין ולא בגימל, כמו שנוהגים לכתוב.  

השם  קשור בהיסטוריה ובלשון, ואולי אף בארכיאולוגיה, שנמנעתי מלהזכיר אותה מפני שלא דנו בה כלל  ועיקר,  לא אנשי הכפר ולא הרשות הממלכתית לעתיקות. אבל באנציקלופדיה העברית יש ערך כזה והוא מחזיר אותנו לתקופת המשנה  כשנקרא הכפר "מעריה", מלשון מערות. ואותו השם נשאר גם בערבית.  מכיוון ששתי השפות קרובות מאוד,  ובעלות שורשים דומים ומקבילים, לפחות בהיסטוריה, הרי גם המשמעות הערבית וגם השורש זהים לערך העברי. ואין צורך להוכיח מבחינה ארכיאולוגיה את הקשר בין השם למקום: בכל מקום שחופרים יסודות לבניית בית מגלים  מערות. מעריה ומע'אר  מאותו גלגול הם, אך בערבית קל יותר היום לבטא את שם הכפר, וזה מצביע  על חסרונה של העברית החדשה  (לא ההיסטורית).

ואף על  פי כן הגיאוגרפיה חזקה יותר,  לטעמי, כשמדובר בכפר מע'אר,  שאת הנ"צ שלו על המפה ניתן לצייר כמשולש: טבריה בדרום מזרח, צפת בצפון מזרח וכרמיאל בצפון מערב. מע'אר היא מרכז המשולש.  רבע שעה מצומת גולני לצפון; עשר דקות מצומת עמיעד לדרום מערב;  ורק  חמש דקות מצומת שבע דרומה. ודוק: שבע שהוא אריה ולא  המספר שבע, כפי שנהוג לומר בטעות. ועל עניין האריה לא אוכל  לספר כאן, כי  זה סיפור של הכפר היושב מעל לצומת , ששמו "עין אל אסד". מעין האריה.  אין למע'אר כל קשר  אליו.

אבל לאחר נקודות הציון היבשות, הכול נקשר בכל,  למרבה המזל;  מזלנו שלנו לפחות, אנשי מע'אר. הכל מתמזג  בכל, וכאן אין עניין לא לגיאומטריה ולא ללוגיקה, כי פשוט אי אפשר לדעת מאיפה להתחיל. ומכיוון שהעניין  האנושי עומד אצלי תמיד בראש, אתחיל במרקם האנושי המיוחד של הכפר. דרוזים הם הרוב  במע'אר, והם הוותיקים בתושביו. אני שייך למשפחה ותיקה מאוד, שלא נמנית עם שאר הדרוזים,  שבאו לארץ ב200-  או 300 השנים האחרונות,  מהרי הדרוזים בסוריה ומהרי  הלבנון.  למשפחתי,  עריידי, שם ומקור הקשורים בהיסטוריה של הכפר. סיפור על מקור השם, הנלמד במקצוע המורשת בבתי הספר,  מייחס למשפחה 600 שנות חיים בכפר. והאגדות הלא מבוססות קושרות את המשפחה אלף שנים אחורה, לתקופת צמיחתה של הדת הדרוזית. המשפחה קיבלה את הדת כאן בכפר, ולא בהרי הלבנון וסוריה.

הנוצרים במע'אר ,ששיעורם כ20%-, התיישבו בו ב150- השנים האחרונות,  והמוסלמים רק במאה השנים האחרונות. לאלה צריך להוסיף את הבדווים שגרו באוהלים עד לפני דור, במרחק מה מהכפר, ולאחרונה בנו את בתיהם בפאתיו. הבתים היו לשכונות בתוך הכפר.

וגם יהודים גרים ב"מטרופולין  מע'אר".  שלושה יישובים  מצויים במרחק של כמה דקות  נסיעה  והולכים ומתחברים כשכונות לכפר ומקבלים בו את כל השירותים שלהם, למעט שירותי חינוך. כך שכל מבקר באחת מקופות החולים בכפר, במרכזים  הרפואיים, הסופרמרקטים, המכולות והחנויות, יופתע למצוא בהם ישראלים מכל  הדתות: דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים. הכריזה והשילוט בשתי השפות: הערבית והעברית, ולא לצרכים מסחריים.

 תחנת הכבלים במע'אר פועלת גם כתחנת טלוויזיה, איש אינו יודע אם ברישיון אם לא,  ומשדרות כמעט את כל הפרסומות בעברית. ביקור קצר במה שנראה  כפרויקט לשימור לב הכפר העתיק לא ילמד הרבה, לא  על מבנה  הכפר ולא על אורח החיים של תושביו.  אבל כל בני הדור שלי עדיין זוכרים שהקירות המשותפים לבתים רבים בכפר,  הם בלבד  הפרידו בין  דרוזי לנוצרי ולמוסלמי. עדיין עומדים בתים רבים כאלה, שתושביהם היו בני שלוש הדתות. לתושבי הכפר היו, עד שנות החמישים והששים, עדרים ומטעי זית ושדות משותפים. בשנות השבעים והשמונים נעשתה משום מה הפרדה. אפילו למועצה המקומית לא הוגשו עוד רשימות משותפות. הנוצרים ירדו דרומה, המוסלמים הצפינו והדרוזים משכו למזרח ולמערב. אפילו  הכנסייה הישנה, בעלת מבנה ארכיטקטוני נפלא עם פסיפס וקשתות, נהרסה ופינתה מקום לבית ספר. זה היה בתקופה שאנשים זרקו את כל הקלאסיקה שלהם לפח והחליפו אותה בפורמייקה צבעונית ונוצצת, בארונות מאנגליה, איטליה, בולגריה וספרד.  ארונות מקושתים  בעלי מראות מרהיבות, וכורסאות מהסגנון העתיק, נעלמו בבת אחת. עד היום לא  הצלחתי להבין כיצד הסכימו נוצרי הכפר  להריסת הכנסייה העתיקה.

ההפך מזה הוא מצבם של המוסלמים.  עד לפני 20 שנה אפילו בניין של מסגד לא היה להם בכפר. היום יש שני מסגדים גדולים. השלישי בדרך.

כורח החיים והמציאות  הגיאוגרפית  במע'אר חזקים יותר מהאמוציות. בכל השכונות החדשות  מתערבים בלית ברירה זוגות צעירים  מכל הדתות. מע'אר, שנחשב לאחד הכפרים  המתאפיינים, לטוב ולרע, בחוסר פעילות פוליטית ודתית, שומר כבבת עינו על רב-קיום נפלא. אנשים מתבדחים,   אבל גם מתכוונים ברצינות: שני דברים, נוהגים  לומר, שומרים על השלום וימשיכו לשמור עליו - שמן הזית והסאברס  של הכפר.

אך  קשה מאוד לדעת עד כמה נוכל להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה של גבעת הר חזון, שעליה בנוי מע'אר.  היא נמשכת אל ים עצי הזית היוצר מפרצים מפרצים בכפר. העם היהודי  ויתר על הרבה דברים למען קיומו הפיזי. אפילו את החולה היו צריכים לייבש. וגם אנו מייבשים לאט לאט  מפרצי זיתים סביב הכפר, כי אין שטח לבנות עליו את הקיום הפיזי של ילדינו.

המקום, הנוף והאדם - אלה הגורמים שבהתמזגם נותנים את הנוסחה של מע'אר.  ממרפסת הבית שלי, וגם משולחן העבודה שעליו אני כותב שורות אלה, נשקף אחד הנופים המקסימים. פנורמה שלמה:  קשת שהקצה המזרחי שלה בצפת, והיא נמשכת אל העמק  עם הכנרת המרהיבה שמאחוריה הרי הגולן הדרומיים. דרומה משם אפשר לראות, כשהראות טובה, את הגושים הלבנים הקטנים שבלילה הופכים לאורות העיר אירביד שבעבר הירדן. בהמשך לקשת וקרוב יותר - קרני חטים, המתחברים לפוריה עילית המתחברת בקו הררי להר תבור.

 ובכל זאת איני בטוח שהנוף והמקום והאדם מספיקים להשחיז את הכישרון, בהיותנו כה רחוקים מירושלים ותל אביב,  מרכזי התרבות. סלמאן  מסאלחה,  המשורר המוכשר  ממע'אר, מעדיף את ירושלים.  אני חזרתי לכפר  בשנות השמונים, כי לא העזתי די, או אולי   משום שאני שמרן יותר.  במע'אר  רשומים  היום באגודות מקומיות סופרים וציירים רבים שיצירתם אינה מבוטלת,  אך  חסרים להם הקשר והתקבלות.

בשל כך אני  מצוי היום  בעיצומן של ההכנות לפסטיבל המשוררים הערבי-עברי, שיביא הרבה משוררים מהאזור לכפר. כי לכימיה לא מספיקים גורמים, צריך גם אווירה.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד