אפשר גם כך - תיעוד תהליך
אפשר גם כך - תיעוד תהליך

 

אפשר גם כך - תיעוד תהליך

מסמך זה מציג תהליך של עבודת צוות בנושא ארגון חצר הגן. הצוות כלל קבוצה של 35 גננות/מחנכות ומנהלות של גנים פרטיים לגילאי שנתיים-שלוש במחוז מרכז (רחובות וסביבתה).

תהליך זה התאפשר הודות לשיתוף פעולה, לחשיבה, לחיפושי דרכים משותפות ולחלוקת עבודה בין כל השותפות. כתבה זו היא דיווח וסיכום התהליך שתועד על-ידי מנחות הקבוצה*.

מאז שחל חוק הפיקוח על מוסדות לגילאי 3-2 התחלנו להתעמק במאפיינים של גילאים אלה על מנת לאפשר להם מסגרות חינוכיות הולמות.

פעוטות בגיל שנתיים-שלוש מצויים בראשיתו של תהליך חינוכי המסייע להתפתחותם ולהשתלבותם בסביבת החיים הפיסית, החברתית, האנושית והתרבותית, כשלחלקם מהווה המסגרת החינוכית-המוסדית דגם ראשון להתנסות מחוץ למסגרת המשפחתית.

גיל זה מתאפיין בשינויים מהותיים בהתפתחות בתחומים שונים: שפה, כישורים חברתיים, פעילות מוטורית, רמת עצמאות ויכולת חשיבה.

כידוע, קצב השינוי ועיתויו שונים מפעוט לפעוט. שונות זו מחייבת נקיטת גישה חינוכית מותאמת התפתחות הן ברמה הנורמטיבית, המתייחסת למאפייני הגיל והן ברמה האינדיווידואלית המתייחסת לקצב ולסגנון האישי של כל פעוט. הפעוט הפעיל והסקרן עסוק בתנועה במרחב וביצירת קשר חושי ישיר עם מה שהוא רואה, מרגיש, טועם, מריח ושומע. מכיוון שפעוטות קולטים חוויות תחושתיות בעוצמה רבה, ישנה חשיבות לחשיפתם לעולם של חוויות תחושתיות ישירות. סביבה חינוכית שבה הוא מתנועע ומתנסה, מתחקה ובודק, מעבד וזוכר, מאפשרת חוויות כאלה.

 

                                               

* אסתר הנדלר - מדריכה פדגוגית לגילאי שנתיים-שלוש במחלקה לפיתוח וקידום פרויקטים חינוכיים, באגף לחינוך קדם-יסודי.

נעמי ברשם - רכזת מדור לידה-שלוש במרפ"ד רחובות.

תמי אילון - מדריכה מחוזית לחינוך גופני בגיל הרך, שצורפה בשלב האחרון.

לפיכך במסגרות חינוכיות לפעוטות בני שנתיים-שלוש נודעת חשיבות רבה לארגון סביבת הטיפול והלמידה, לתיווך של מחנכת רגישה ופתוחה לקלוט ולזהות רגעים בעלי פוטנציאל להרחבה ולהעשרה מושגית ולמתן חופש התעניינות והתנסות ללומדים. תפקיד המחנכות הוא לספק לכל פעוט הזדמנויות ותנאים ללמידה המותאמים לרמת ההתפתחות הכוללת בגיל זה ולהתפתחותו האישית.

הגננת/מטפלת מתבוננת בפעילות האינדיווידואלית (האופיינית בגיל הזה) של הילדים ומתזמנת את זמן הצטרפותה לפעילות הילדים כשהמטרה היא לתמוך בהתנסויותיהם או לבדוק מתי הגיע הזמן שהיא תיזום פעילויות לילדים.

לדוגמה: הגננת יכולה לשבת בתוך ארגז חול נקי ומגורף ולעקוב אחרי פעילותם של הפעוטות כשמדי פעם היא מצטרפת לעשייה שלהם, שואלת שאלות או מציעה אביזרים לפעילויות על מנת למקד את הקשב שלהם בהתנסויות השונות. או שהגננת/מטפלת היא היוזמת והמזמינה את הילדים לבוא אִתה לארגז החול ושם מתרחשת הפעילות כשהיא מלווה בתנועות ומילים המעודדות את רצף פעילויות הילדים. הגננת היא המעודדת אותם לפעילויות תוך תיווך של תחושת מסוגלות.

בן השנתיים מגלה בדרך כלל עניין רב בתנועה ובפעילות מוטורית. אחד המקומות שמְזַמנים מיגוון רחב של פעילויות מוטוריות (גסות ועדינות) היא חצר הגן המהווה חלק מן המרחב הכולל של הגן וחלק מסביבה חינוכית המאפשרת פעילויות חינוכיות לימודיות ייחודיות.

החצר משמשת "מעבדה חיה", שבה יכולים הילדים לפעול, לחקור, להתבונן בסקרנות, לעקוב אחרי החי והצומח ולהכיר את השינויים בסביבת חייהם הקרובה.

הפעילות בחצר היא חלק מתוכנית הלימודים הכוללת. יש המפרידים בין פעילויות הגן והחצר וקוצבים להן פרקי זמן בסדר היום ויש המשלבים אותן ליחידה אחת ובה זרימה חופשית בין הפעילויות בגן בחצר. בין אם מפרידים ובין אם משלבים בין פעילויות הגן והחצר, יש לתת מקום להתרחשות יומיומית מתאימה לשלבי התפתחותו של הילד (ניתן להרחיב בנושא בספר "ילדים, חושים ותנועה").

ארבע שנות הדרכה והכרות מעמיקה עם מסגרות חינוכיות לגילאי שנתיים=שלוש לימדונו לדעת שהפעוטות מבלים חלק גדול מזמנם בחצר ובמקרים רבים בחצרות שאינן נותנות מענה אמיתי לצורכיהם ההתפתחותיים. בגילים אלה הילדים זקוקים לאביזרים גדולים, לאביזרים ניידים, לאביזרים שמאפשרים טיפוס, דחיפה, משיכה, גלגול וכו' (ניתן להרחיב בנושא בספרם "ילדים, חושים ותנועה" ו"מחרוזת תנועה").

טיפוח החצר אינו משימה קלה, הוא דורש עקביות, מסירות והתמדה. עם זאת, המשימה כדאית. "חצר גן מטופחת תתרום לא רק לילדים הנמצאים בה, אלא היא תשמש דוגמה לרבים ומקור גאווה לקהילה כולה" ("חצר הגן").

אי לכך החליט הצוות שלנו להתמקד לאורך שנת הלימודים בנושא ארגון חצר הגן על היבטיה השונים, דהיינו, צורכי הפעוטות, צורכי המחנכות, הלימה ו/או אי הלימה בין השניים, אינטראקציות בין פעוטות לבין עצמם ובין פעוטות למבוגרים, תיכנון פעילות החצר וארגונה.

צוות ההדרכה אירגן מפגשים עם הקבוצה שכללו הרצאות, צפייה בשקפים ובקלטות וידיאו, סדנאות ודיונים. במהלך פגישות ההשתלמות הרגשנו צורך בלמידה פעילה והתנסות. לשם כך נבחר גן מדגים ששימש לגננת המדגימה ולגננות הצופות מעבדה לשינוי ולארגון מחודש של חצר הגן.

להלן סדר המפגשים ותכניהם:

מפגש 1

התקיים בסוף שנת הלימודים תשס"א כחשיפה ו"טעימה" ראשונה בנושא החצר.

* הוצגו בפני הגננות השקפים מספר 3 - חצר עם התרחשויות, 6 - הגינה הלימודית, 7 - הגינה הלימודית, 9 - התנסויות במים, בחול ובאדמה, מתוך ערכת השקפים "חצר הגן", משרד החינוך והתרבות.

* צפייה בקלטת וידיאו בנושא "מים" שהופקה על-ידי חנה מזוז וורדה לוי (מדריכות לגילאי שנתיים-שלוש).

מפגש 2

פתח את שנת הלימודים תשס"ב בהרצאתה של הגב' לאה סלע, יועצת פסיכולוגית באגף לחינוך קדם-יסודי, בנושא:

* "חצר הגן כסביבת למידה".

מפגש 3

במשך השנה התקיימו במרכזייה לגיל הרך (מרפ"ד) ברחובות שני מפגשים סדנאיים, שעסקו בנושאים הבאים:

* בירור עמדות ותפיסות של הגננות בנושא החצר.

* תרומתה האפשרית של החצר להתפתחותם של בני שנתיים-שלוש.

* דיון בנושא תיכנון זמן החצר (כן / לא, כיצד?).

מפגש 4

* דיווח של גננות על התעניינותם ועיסוקיהם של פעוטות בחצר, בעקבות תצפיות.

* תיכנון פעילויות בחצר הגן בעקבות התצפיות.

אחרי שני מפגשים אלה זיהינו צורך להמשיך ולהעמיק בנושא עם אדם מקצועי כדי להדגיש את ייחודה וחשיבותה של החצר להתפתחותם של פעוטות. לשם כך נרתמה למשימה הגב' תמי אילון, מדריכה מחוזית לחינוך גופני בגיל הרך, שהנחתה שני מפגשים נוספים.

מפגש 5

הרצאה בנושא:

* חשיבותה ומקומה של התנועה להתפתחותו התקינה של הפעוט בן השנתיים=שלוש.

מפגש 6

המליאה דנה בנושאים:

* ארגון יעיל של החצר: ניצול נכון של מיתקנים קיימים ואביזרים זמינים.

לאחר-מכן התקיים דיון בקבוצות קטנות בשאלות הבאות:

* מה מציעה החצר לעומת החדר?

לדוגמה - מרחב גדול יותר שעומד לרשות הילד והמאפשר פיתוח איכותי בתחום המוטוריקה הגסה.

* אילו פעילויות אפשר לארגן בחצר ללא אביזרים?

לדוגמה - משחקי חול, משחקים הקשורים בריצה, קפיצה, גלגול ומשחקים חברתיים.

* אילו פעילויות אפשר לארגן עם אביזרים כמו: חישוקים, צמיגים, מכלים וקופסאות בגדלים שונים, כדורים בגדלים שונים, גירים, צבעי אצבעות וגואש, מברשות בגדלים שונים?

- (דוגמאות ניתן למצוא בספר "חצר הגן" או בספר "על ילדים, חושים ותנועה").

                       

* אילו פעילויות יְפַתחו את המוטוריקה הגסה של הפעוט?

דוגמה - פעילויות הקשורות בריצה, קפיצה, נדנוד, טיפוס, זריקה, גלגול, זחילה ועוד.

* אילו פעילויות מתאימות לגילאים השונים?

פעילויות מתאימות נמצאות בספרים "על ילדים, חושים ותנועה", "התפתחות, ניתוח איכותי והעשרה של מיומנויות יסוד").

* כיצד תורמת הפעילות בתחומי ההתפתחות השונים בנוסף לתחום המוטורי?

הרעיונות שהועלו נרשמו וישמשו לגננות כאוגדן רעיונות לפעילויות בחצר.

במקביל למפגשים 5 ו-6 הסתבר שיש צורך בלמידה פעילה ופרקטית לקבוצת הגננות המשתלמות. מתוך אמונה כי דרך ההתנסות יעילה יותר להפנמת המשמעות והחוויה של הפעילות המוצעת, נבחר גן מדגים בנושא החצר הפעילה - "הבית הקיבוצי" של נעמי פלאח במזכרת בתיה.

קבוצת גננות מתוך כלל המשתלמות השתתפה בצפייה מודרכת בפעילות הילדים בחצר הגן, כפי שהייתה מאורגנת מלכתחילה. התצפית נערכה על-פי שאלות מנחות, שמטרתן לעורר חשיבה לקראת ארגון מחודש של חצר הגן המדגים כבסיס לעריכת שינויים בחצר הפרטית של כל גננת.

להלן השאלות המנחות לצפייה:

* ליד אילו מיתקנים מתרחשת פעילות מרבית?

* מה יש/אין בחצר שמעודד/אינו מעודד פעילות?

* איזו פעילות מתרחשת בכל אחד מן המקומות?

* איזו פעילות מפתחת את המוטוריקה הגסה?

* איזו פעילות מפתחת את חוש המישוש?

* מה תפקידו של המבוגר בחצר?

* אילו מיתקנים היית מזיזה? - נמקי!

* איזה ציוד על-פי גיל/צרכים של הילדים היית משלבת בחצר?

* באילו פעולות בטיחות היית נוקטת?

* האם, לדעתך, יש ליצור מרחב פעולה גדול/קטן? - נמקי!

התהליך:

החשיבה הפורייה של צוות הגן המדגים, הגננות הצופות, צוות ההדרכה וכמובן תגובות הילדים, הובילו לתחילתו של ארגון מחודש בחצר הגן.

אביזרים ומיתקנים גדולים נוידו ממקומם הישן למקום שנראה מתאים יותר (תוך תיעוד התהליך בצילום ובכתיבה על-ידי גב' נעמי פלאח, גננת הגן הניסויי).

בסוף שנת הלימודים התקיים ביקור של כלל המשתלמות בחצר המדגימה. כך הוצג בפניהן התהליך שאותו עבר צוות הגן המדגים.

מדבריה של נעמי פלאח, גננת הגן המדגים:

חצר הגן שלנו גדולה ומרווחת ועשירה בציוד, אך רק עם תחילת פרויקט זה התברר לי כי יש עומס וגודש של גירויים שהופכים את החצר לגדושה ולעמוסה.

לאחר סיור בחצר הגן החלטנו בשיתוף עם המדריכות על השינויים בחצר:

1) שינוי מיקום הנדנדה - עמדה במרכז החצר.

הנדנדה הועברה ממרכז החצר לצד ונפתח מרחב המאפשר לילדים לרוץ באופן חופשי. כמו כן במרחב זה הילדים משחקים משחק חופשי.

הנדנדה, שהועברה, נשארה פופולרית כשם שהיתה ואינה מסכנת את בטיחות הילדים.

2) שינוי מיקום ארגז החול.

ארגז החול, שלא היווה מוקד משיכה עד כה (כל החצר חולית), הועבר מהחצר האחורית לפינה בקידמת החצר. המחנכות שמו לב שהילדים החלו נמשכים למקום כאשר נוכח בו מבוגר, כאשר דאגו להרטיב אותו וכשהניחו אביזרים שונים על דופן ארגז החול.

לידו הוצבו ארונות לאחסון אביזרים וכלים המתאימים לפעילות בחול.

3) דילול הגירויים.

אחד המוקדים בחצר הגן אמור היה לשמש כ"חצר גרוטאות". מתצפיות שנערכו הסתבר כי המקום אינו עומד בקריטריונים הבטיחותיים וגם אינו מהווה גורם משיכה לילדים. בשיחה שניהלנו עם הצוות החינוכי הוחלט על דילול האביזרים על מנת לאפשר עשייה מותאמת ליכולות ולצרכים ההתפתחותיים של הילדים.

לאחר הדילול ניכר שינוי בפעילותם של הילדים. המשחק והפעילויות נעשו עשירים ומגוונים ומשכו אליהם משתתפים נוספים. זמינות המיתקנים והאביזרים איפשרה לילדים התנסויות מגוונות. הגננת/מטפלת המשיכה גם כאן לשמש לעיתים כמתווכת משמעותית המאפשרת שיתוף פעולה שהוא תחילתו של משחק חברתי ויחד עם זאת מאפשרת ומעודדת גם את הפעילות האקראית העשויה לקדם ולהגביר את ההתנסויות התחושתיות והתנועתיות של הפעוטות. סוג זה של תיאום מפתח יכולות ומיומנויות תנועתיות תפיסתיות.

4) הקמת מוקדי פעילות חדשים.

במת בידור - במה מוגבהת ברחבת החצר המרוצפת, שעליה יכולים הילדים לעלות ולהופיע.

ליד הבמה מונחים כסאות עבור הקהל. לצידה ממוקם אורגן גדול וישן.

מרכז צבע - על קיר חיצוני נתלה לוח דיקט גדול שעליו ניתן לפרוש נייר/ניילון לצביעה במכחולים גדולים, מברשות וכד', או בצבעי ידיים וקצף גילוח.

פינת מים - שולחן מים עם מספר תיבות מוקם ליד ברז מים. לידו הותקנו ארונות המכילים אביזרים מתאימים, כגון: בקבוקים, טפטפות, משפכים וכד'.

מרכזי תנועה נוספים: צמיגים של אופנועים, מגלשות ישנות מפלסטיק קשיח ועוד - כל אלה מאפשרים פעילויות מגוונות של ילדים בודדים ובקבוצות, כגון: בנייה, גלגול, זחילה, הליכת שיווי משקל ועוד.

במשחקם של הילדים ניכר שיתוף פעולה ותיכנון.

פינת כדורסל - דליים של מגבונים וסלי אשפה מפלסטיק שתחתיתם נחתכה ניתלו על קיר בגבהים שונים. לצידם מונחת סלסלה גדולה עם מיגוון של כדורים בגדלים ובצבעים שונים.

פינת השחלות - גדר הרשת של החצר נוצלה כמיתקן שעליו השחילו הילדים רצועות בד, סרטים, חגורות או עניבות ישנות. פעילות זו תורמת לטיפוח מוטוריקה עדינה (תיאום עין/יד).

הקמת מחסן מתוכנן - על מנת לאחסן חלק מהציוד ולהימנע מעודף גירויים - ארגנו מחסן לציוד שהילדים לא משתמשים בו כדי לאפשר תחלופה וגיוון.

הילדים גילו עניין רב בכל שינוי שהתרחש ושמו לב לפרטים הקטנים ביותר. הם בעצם גילו מחדש את המיתקנים והמשחקים שהיו קיימים שם כל הזמן.

ההורים גם הם גילו עניין והתלהבו מהשינויים, העלו הצעות ואף נרתמו לביצוע שינויים. כמו כן סיפרו על הדיווחים של ילדיהם בבית.

יש לציין שעלות השינוי הייתה אפסית, כי הכל היה בגן, הוא רק התארגן בצורה אחרת.

מחשבות לעתיד:

* רצוי שצוות ההדרכה ימשיך ללוות את הגננות ויבדוק עד כמה הוטמעו התהליכים בגני=ילדים נוספים (לפחות בעשר כיתות גן) והאם קיימת שביעות רצון מתהליך השינוי?

* יש לאפשר ל"גן הקיבוצי" ולצוותו לשמש גן מדגים ומעבדה לתהליכי שינוי בשנים הבאות.

לסיכום:

במסמך זה ניסינו, צוות המדריכות, להביא בפני הקוראים תהליך של למידה ושל חשיבה משותפת, שאותה עברנו עם קבוצת גננות. הצוות בחר באחד התחומים הקריטיים בעבודתה של הגננת - החצר. המסמך מביא דרך שונה שבה בחר הצוות וזאת על מנת לעודד שותפות, מקום לשאילת שאלות, הבעת דעות ונימוקיהן.

הצוות גילה כי דרך זו שימשה ראשיתו של תהליך שינוי, שאותו עברו הגננות במהלך שנות הפעילות המשותפות.

רשימה ביבליוגרפית:

1. ליפצין אורי, הילד המשחק, הוצאת צ'ריקובר (1997).

2. מזוז חנה ,לוי ורדה, קלטת וידיאו בנושא המים.

3. משרד החינוך והתרבות, הוצאת מעלות, "הצר הגן", מדריך לגננת (1995).

4. משרד החינוך, האגף לחינוך הקדם-יסודי, "חצר הגן", ערכת שקפים להצגת המדריך.

5. משרד החינוך והתרבות, האגף לתוכניות לימודים, האגף לחינוך הקדם-יסודי, האגף לחינוך המיוחד, "על ילדים, חושים ותנועה", הוצאת מעלות, תשנ"ט.

6. משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית - האגף לתיכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, המינהל הפדגוגי - האגף לחינוך קדם-יסודי, "מעלות" (2002).

7. "קווים מנחים לעשייה חינוכית עם גילאי שנתיים-שלוש".

8. מרגוט פינס ומיקי מגדל, "תכני פעילות לגיל הרך - התנסות בחומרי יצירה", החברה למתנ"סים, ג'וינט ישראל, ירושלים (1990).

9. ד"ר רוני לידור, "התפתחות מוטורית בגיל הצעיר" (מהדורה שנייה מורחבת), הוצאת ספרים ע"ש עמנואל גיל - מכון וינגייט (1999).

10. ד"ר רוני לידור, ד"ר אורלי יזדי-עוגב, "התפתחות, ניתוח איכותי והעשרה של מיומנויות גופניות בסיסיות", הוצאת ספרים ע"ש עמנואל גיל, מכון וינגייט (1996).

11. שקדי חגית, "מחרוזת תנועה", הוצאת רכס (1999).

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
8
2/07/2018
הוא רק תחילת המסע
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד