לזרום עם השינוי
לזרום עם השינוי

לזרום עם השינוי

על=פי ספרו של ספנסר ג'ונסון

גננת: דבורה יוסף, מושב עזריה מ"א גזר

מפקחת: אורנה פז

הקדמה

בגננו פועלת זו השנה השלישית תוכנית להתפתחות יכולות רגשיות=חברתיות באמצעות התנועה. התכנית בתחום התנועה מופעלת על=ידי מנחה=מומחה והגננת מטפחת את הממדים הרגשיים=חברתיים במסגרת נושאים רב=תחומיים - אליהם משתלב גם המומחה לתנועה.

בתחילת שנת הלימודים         ניצפו בגני קשיים. לילדים רבים היו קשיים רגשיים, חברתיים ומוטוריים. על מנת להיערך להתמודדות עם הקשיים נדרשתי ליצירה "מי הזיז את הגבינה שלי?" של ספנסר ג'ונסון. גיליתי כי בסיפור טמון פוטנציאל של מסרים חינוכיים חברתיים ורגשיים, בשילוב פעילות תנועתית.

הרעיון המרכזי בסיפור בנוי על פילוסופיית החיים של התמודדות עם שינויים ושלבי ההסתגלות של האדם לשינויים אלו באמצעות חשיבה יצירתית במציאת פתרון לבעיות. הסיפור הוא אלגוריה. הוא אינו סיפור שנועד לילדים ואני ניסיתי להביע את עיקר רעיונותיו בצמצום ובהתאמה לילדי הגן.

הסיפור מספר על שלושה עכברים: רחרחן, רצרצן וישנוני. העכברים מתרוצצים במבוכים על מנת לחפש את הגבינה למחייתם. בתחילה הגבינה נמצאת בתחנה הקבועה ולכן לא היה צורך בדאגה ובחיפוש למקור מחיה. בשלב השני של הסיפור נגמר מאגר הגבינה  והעכברים החלו בחיפוש אחר מאגר אחר של גבינה לצורך קיומם. רחרחן ורצרצן התרוצצו, התאמצו ושיתפו פעולה עד שגילו מאגר חדש של גבינה. לעומת זאת, ישנוני השונה, האיטי, החלש, הפחדן ואף העצלן לא חיפש ולא התאמץ אלא סמך על חבריו שיגלו וישתפו אותו במזונם. רק לאחר כעס ותיסכול הגיע למסקנה והבנה שחריצות, התמדה, עזרה הדדית ושיתוף פעולה יובילו אותו למשאת נפשו - הגבינה.

ילדים מתחברים לבעלי=חיים ומזדהים איתם. העכברים, שהינם בעלי=חיים קטנטנים, בלתי מזיקים ונעימים למגע תורמים להזדהות של הילד הקטן עמם.

                                     

ã כל הזכויות שמורות

תנועת העכברים במבוכים יצרה מאיץ ללמידה בתחום החושי=תנועתי, להתמצאות במרחב ולשיפור היכולות המוטוריות הן במוטוריקה גסה והן במוטוריקה עדינה.

הסיפור כולו היווה גורם מזמן לעסוק בנושאים כגון: התמודדות עם שינויים, פתרון בעיות והסתגלות בפעילויות קבוצתיות, פרטניות ולשלב את הילדים במסגרת הפעילות השוטפת של הגן.

מי הזיז את הגבינה שלי?/ על=פי ספרו של ספנסר ג'ונסון

קיצרה ועיבדה לילדי הגן - דבורה יוסף

היה היו שלושה עכברים אשר התרוצצו במבוך וחיפשו גבינה שתזין אותם ותגרום להם להיות שבעים ומאושרים.

לראשון קראו רחרחן, לשני קראו רצרצן ולשלישי קראו ישנוני.

כל בוקר יצאו העכברים לחפש את הגבינה שלהם. רחרחן היה מרחרח בעזרת אפו הגדול את הכיוון הכללי של הגבינה, רצרצן היה מזנק קדימה וישנוני היה מתעורר ומצטרף אליהם לחפש את הגבינה. לעיתים הם טעו והלכו לכיוון הלא=נכון שהוביל אותם למבוי סתום. אם הסתבר להם שהמסדרון ריק הסתובבו ועברו למסדרון אחר.

בסופו של דבר כולם גילו - כל אחד בדרכו - את מה שחיפשו: הם מצאו את הגבינה, בתחנה ג', בקצהו של אחד המסדרונות. אז כירסמו והתענגו על הגבינה. הם היו שבים לביתם, מלאים גבינה ומאושרים. בכל בוקר הם שבו אל תחנה ג' בבטחה שימצאו שם עוד גבינה.

רחרחן ורצרצן התמידו. הם התעוררו מוקדם בכל יום ורצו דרך המבוך, תמיד באותו המסלול, עד שהגיעו לגבינה.

ישנוני בתחילה מיהר מדי בוקר לחפש את הגבינה וליהנות מטעמה. אך לאחר זמן החל להתעורר קצת יותר מאוחר. אחרי הכל הוא ידע היכן נמצאת הגבינה ואיך מגיעים אליה והחליט שאין מה למהר. כך נמשכו הדברים זמן מה עד שבוקר אחד הגיעו העכברים לתחנה ג' והסתבר להם כי אין שם גבינה. רחרחן ורצרצן הסתכלו זה בזה ונעלו את נעלי הריצה שלהם. רחרחן זקף את אפו, ריחרח והינהן לעבר רצרצן, שזינק לתוך המבוך והם יצאו במהירות לחפש היכן המקום החדש של הגבינה.

ישנוני כהרגלו הגיע אל  מקום הגבינה מאוחר והיה ברור לו שהגבינה תימצא שם, אך הוא לא היה מוכן למה שנתגלה לו. "מה! אין גבינה?" צעק ישנוני. "מי הזיז את הגבינה שלי?" הוא שאג.

לבסוף, שם את ידיו על מותניו, פניו הסמיקו והוא צרח בכל כוחו, "זה לא הוגן!" ושב הביתה רעב וכועס.

למחרת, יצא ישנוני שוב לתחנה ג' למצוא את הגבינה כיוון שציפה שבכל זאת תהיה שם גבינה, אך המצב לא השתנה, הגבינה לא היתה שם. עמד כמו פסל ולא ידע מה לעשות. שוב חזר לביתו רעב וכועס. כך מדי יום ביומו המשיך ישנוני לעשות מה שעשה לפני=כן. הלך לתחנה ג', לא מצא גבינה, שב לביתו רעב ומתוסכל. הוא היה סבור שאולי אין בכלל גבינה במבוך ופחד להסתובב. עד שהחולשה נתנה בו אותותיה.

בעוד ישנוני מפחד להסתובב בתוך המבוך רעב ומתוסכל, רחרחן ורצרצן עברו כברת דרך, הם הרחיקו לתוך המבוך, עלו וירדו בפרוזדורים, חיפשו גבינה בכל תחנה אך לא מצאו גבינה. למחרת, כהרגלם, יצאו מוקדם בבוקר לחפש גבינה בכל תחנה ושוב לא מצאו גבינה. כך הדבר נמשך זמן=מה, אך הם לא התייאשו, הם לא חשבו על שום דבר אחר רק על מציאת המקום החדש של הגבינה. הם ניסו שוב ושוב עד שלבסוף נכנסו רחרחן ורצרצן לאיזור במבוך אותו מעולם לא ראו, תחנה ח' ושם מצאו את מה שחיפשו. הם לא האמינו למראה עיניהם. זה היה מצבור הגבינה הגדול ביותר שראו העכברונים מימיהם. הם אכלו לשובע וחזרו לבתיהם מאושרים.

ישנוני חשב מעת לעת על ידידיו רחרחן ורצרצן, אולי הם מצאו איזושהי גבינה. הוא האמין שהם נתקלים בקשיים, כיוון שהם רצו במסדרונות המבוך בחוסר=ודאות. בדמיונו ראה אותם מוצאים גבינה ומתענגים עליה. ישנוני סבור היה שאולי אין כל גבינה במבוך, או שלא ימצא אותה. המחשבות המפחידות הללו שיתקו אותו למעשה וכמעט הרגו אותו מרעב.

עד שלפתע ראה את חבריו רחרחן ורצרצן אשר חזרו מתחנה ח' שבעים ומאושרים והם סיפרו לו בשמחה על מצבור הגבינה שמצאו. ישנוני הבין שלא יוכל להמשיך לחיות כך. לכן, החליט לקום מוקדם בבוקר לצאת לחפש גבינה יחד עם חבריו רחרחן ורצרצן.

ואכן כך היה. למחרת בבוקר השכים לקום עם חבריו ושלושת העכברים יצאו יחדיו לדרך וכשהגיעו לתחנה ח' מצאו את משאת נפשם - הגבינה.

התהליך:

בשלב הראשון סיפרתי לילדים את הסיפור כמקובל בקריאת ספר לא מוכר, הילדים שיערו השערות, ניבאו והסיקו מסקנות.

להלן מספר דוגמאות  להשערותיהם של הילדים לשאלות:

1.  רחרחן ורצרצן  הגיעו  למבוי  סתום. מה  לדעתכם עליהם לעשות?

- "הם  צריכים ללכת לצד  השני של  המבוך".

- הם צריכים להסתכל במפה של המבוך".

- "הם צריכים לחשוב מי לקח להם ולהריח את הגבינה".

2. מה לדעתכם ישנוני צריך לעשות על מנת להשיג את הגבינה?

- "ללכת  למכולת של  העכברים  ולקנות גבינה".

- "הוא צריך ללכת למכולת ולחטוף גבינה".

- "אין מכולת של עכברים; שהם יכינו גבינה".

- "שילך לתחנה אחרת וימצא גבינה".

3. ישנוני מייצג את הפחדן והשונה בסיפור ולכן הילדים נשאלו:

ישנוני פוחד להסתובב במבוך. מה אפשר להציע  לו?

- "שיעיר את החברים שלו ויחפשו ביחד גבינה".

- "שיבקש ממישהו שיביא לו גבינה".

לאחר קריאות חוזרות ונישנות של הסיפור הילדים המחיזו אותו: בנו במרכז הגן מבוכים מקוביות, הכינו בסדנה אבזרי תחפושת: "אוזניים", "זנבות" וגבינה. כמו כן הכינו שלטים ממוספרים להציב בתחנות והציגו בפני ילדי הגן.

הפעילויות  בנושא היו  רב=תחומיות

·  בתחום הדרמטי -  הילדים  המחיזו את הסיפור.

· בתחום האוריינות - הכנו ספר בעקבות הסיפור. כל ילד הכין דף ואייר בהתאם לכתוב ולסיום כרכנו לספר אחד.

· ביצירה - הילדים הכינו מבוכים מחומרים שונים : פסיפס, מקלות שונים, חומר, חול צבעוני, חבלים, רצועות נייר ועוד.

· בפעילות חברתית - שיחקנו את המשחק חתול ועכבר.

· בחצר התבצעה פעילות פסיכו=מוטורית על=ידי מנחה אשר הכין מבוך מהציוד הנמצא בגן=קוביות, גלילים, רצועות נייר, חבלים ועוד. הילדים היו צריכים לעבור דרך המבוך כדי לצאת לחצר. צורת ההתקדמות נקבעה על=ידי המנחה (קפיצה על שתי רגליים, על רגל אחת, זחילה, הליכת מריצה, צורת הליכה של בעל=חיים: כלב, צפרדע וכו').

· במחשב - הילדים שיחקו ב"עכבר באפילה".

· במתמטיקה - הילדים בנו מבוכים מלבני דיג'י ובסיום מנו את מספר הלבנים אשר השתמשו בהם.

· לפיתוח הקואורדינציה ולהרחבת מושג ה"כוח המגנטי" - הילדים הכינו שלושה עכברים, בנו מסלול מבוכים צר מקוביות מוצקות והיו צריכים להעביר את העכברים במבוכים באמצעות חכת מגנט מבלי לגעת בדפנות המבוך.

· במוטוריקה עדינה (אחיזת פינצטה) - הילדים ציירו מבוך ונעצו נעצים צבעוניים לאורך המסלול.

· בהתמצאות במרחב - הילדים התנסו בהתמודדות עם מבוכים המצוירים על דף, מבוכים מקוביות נבובות ועוד.

· תיעוד - הפעילויות תועדו בכתב ילדי ובציור.

לסיכום

הילדים לקחו חלק פעיל, השתתפו וגילו עניין לכל אורך הדרך. תשובות הילדים היו מקוריות ויצירתיות מאוד. באמצעות העיסוק בסיפור ניכר שיפור ביכולת של הילדים להתמודד עם שינויים, ביכולת החברתית, הרגשית והמוטורית.

אני כגננת למדתי להקשיב למחשבותיהם, תחושותיהם, רגשותיהם ופחדיהם של הילדים.

בחלק הראשון התמקדתי יותר בחלק הרגשי=חברתי של הילדים, התמודדותם והסתגלותם לשינויים בחיים וזאת בשל העובדה שיצאתי מהקושי של הילדים שביטאו קשיים רגשיים כפי שציינתי בראשית דברי.

בחלק השני התמקדנו בתחום התנועה. הפעילויות בתנועה, שהונחו על=ידי מנחה מקצועי, עזרו לי להגיע עם הילדים לתחומים רבים כמו אוריינות, חשיבה חשבונית, מדע וטכנולוגיה, הבעת רגשות ושיתוף פעולה.

אני מאמינה שסביבה לימודית מאתגרת ומעניינת בתחום התנועה מהווה בסיס איתן לטיפוח דימוי עצמי חיובי ותחושת ביטחון. הילדים שנהנו מהפעילויות גילו רצון להתנסות במשחק, בחקירה ובלמידה נוספת.

ביבליוגרפיה

1. זהר גורי, "נוע=דע - תשתית מדע", מושגי יסוד במדע לגיל הרך, משרד החינוך, התרבות והספורט, ת"ל, תשנ"ח 1997.

2. ספנסר ג'ונסון, "מי הזיז את הגבינה שלי"?,

3. "על ילדים, חושים ותנועה", מדריך לגננת, משרד החינוך, התרבות והספורט, ת"ל, ירושלים, תשנ"ט.

4. ציפי ב"א, מרים נ'. "פסיכולוגיה התפתחותית", רכס בע"מ, 1996.

5. "תוכנית מסגרת", לגן=הילדים, משרד החינוך, התרבות והספורט, ת"ל, ירושלים התשנ"ה.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
20/11/2018
הליך הגשת הבקשות למלגת לימודים לשנת הלימודים ...
8
19/11/2018
נוכח החלטת הממשלה שהתקבלה היום בעד קיצוץ רוחבי, ...
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד