ילדי הגן מאין ולאן? תמורות בגנ
ילדי הגן מאין ולאן? תמורות בגנ

ד"ר רנה מיכלוביץ

 

פתיח:

מעשה ברב שבא לבית=הכנסת לדרוש דרשה ופנה לקהל: "האם אתם יודעים על מה אני עומד לדבר היום?"

רוב הקהל השיב בהן!

אמר הרב: "אם כן, אין צורך בדברי!" קם והלך.

שבוע לאחר מכן הגיע הרב ושוב שאל את הקהל:

האם אתם יודעים על מה אני עומד לדבר היום?

והקהל ענה בהיסוס - "לא!"

"אם אינכם יודעים", הגיב הרב, "משמע אין לכם עניין בדברי". אמר - וקם ללכת.

בשבוע השלישי כששב הרב ושאל את שאלתו, התחלק הקהל, חלקו ענה - כן! וחלקו האחר ענה - לא!

הגיב הרב: "אם מחצית מהקהל יודעים, שיספרו זאת לאלה בקהל שאינם יודעים!".

סיפור הרב והקהל למה הוא דומה? לקהל השומעים, שרבים מהם יודעים את ההיסטוריה וההתפתחות של גני=הילדים בישראל, ואלה שאינם יודעים, אפשר להניח שהם מחנכים לא פחות טובים מאלה שיודעים, וגומר...

מכאן שאין טעם לספר פה את ההיסטוריה של גני=הילדים בעלמה, אלא אם כן יוצגו הדברים מנקודת ראות אישית כך ייעשה להלן.

המעגל והמטוטלת - ביניהם נע החינוך ומהם מושפעים תמורותיו.

במהלך השנים חלות תמורות בכל מערכת חינוך, כך במערכת החינוך שלנו. אפשר לתאר תמורות אלו באמצעות שני דימויים/מטאפורות: אפקט המעגל ואפקט המטוטלת. דימוי המעגל מתייחס לתיאוריות פסיכולוגיות המשפיעות על העשייה החינוכית ודימוי המטוטלת מתייחס להשקפות עולם חינוכיות שגם מהן נגזר המעשה החינוכי:

הפסיכולוגיה ומעגליה: תיאוריות מתפתחות באופן מעגלי: העניין בתחום כלשהו עולה עד למיצוי, אזי הוא גווע, עד לתגלית חדשה אשר גוררת עניין מחודש בנושא. כך למשל נע מעגל תורות האינטליגנציה; מעגל תורות ההתפתחות; או מעגל תורות הלמידה.

לפני שנים עסקו במבנה האינטליגנציה תיאוריות כמו זו של טרמן, ספירמן ואחרים עד שהנושא מיצה את עצמו והמעגל נסגר. לאחר שנים המעגל נפתח מחדש עם גרדנר וגולמן והתייחסותם לאינטליגנציות מרובות ולאינטליגנציה רגשית. אפשר להניח שגם הדיון במושגים אלה יגיע למיצוי ומעגל זה ייסגר שוב.

בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית נסתפק באזכור תיאוריות השלבים. התיאוריה הפיאז'טיאנית הביאה למיצוי את הדיון הממושך ב=Ages & Stages והמעגל שנפתח מחדש בתקופתנו עוסק בהתפתחות כרצף.

כך עלה בגורלן של תורות הלמידה השונות מסקינר ועד תיאוריית הקונסטרוקטיביזם.

מדי פעם המעגל נסגר ולאחר תקופה אנו נחשפים לתיאוריה חדשה באותו תחום ונפתח מעגל חדש.

השקפת העולם וטלטוליה: המטוטלת מאפיינת את הטלטלה העוברת על השקפת עולמנו החינוכית והיא נעה מעת לעת בין התמקדות בזכויות הילד לבין התמקדות בצורכי החברה וזכויותיה, בין נטייה לממלכתיות לבין נטייה להפרטה, ובין צידוד במרכוז לבין צידוד בביזור.

נראה כי מתנועות המעגל והמטולטלת נגזרו גם התמורות שחלו בגני=הילדים בישראל.

 

תמורות שחלו בגני=הילדים בישראל

את הדיון בתמורות שחלו בגני=הילדים בישראל נסקור תוך התמקדות בחמשה היבטים:

· בתפיסת תפקיד גן=הילדים כמסגרת חינוכית.

· בהגדרת "הגיל הרך" כמושג.

· בהגדרת אוכלוסיית הגיל הרך.

· בהצבת יעדים ומטרות לחינוך בגיל הרך.

· במיקומו הפורמאלי של גן=הילדים ברצף החינוכי.

השינויים בתפיסת תפקידי גן=הילדים כמסגרת חינוכית

גן=הילדים של ראשית הישוב העברי בארץ=ישראל החל כמענה לילדי אימהות עובדות ("ארגון אימהות עובדות" - שמו הראשון של ארגון נעמ"ת). המעונות שקמו בשעתו על=ידי ארגוני הנשים באו להבטיח טיפול נאות בילדים כולל מערך הזנה, ולאפשר עבודת נשים כסיוע בכלכלת המשפחה.

מאידך גיסא ראו האימהות המייסדות של גן=הילדים הציבורי את הגן כ"נושא דגל השפה העברית והתרבות העברית". כבר בימי טרום=מדינה "נישאה השפה העברית בפי הטף". ילדי הגן הביאו אותה הביתה ולעיתים קרובות למדו ההורים, בעיקר האימהות, את השפה העברית מפי ילדיהם הרכים. בדומה ובמקביל התגבשו דפוסי חג ומועד בגני=הילדים כגון טקסי=הביכורים וחגיגות החנוכה שההורים נעשו שותפים להם ועל=ידי כך ניטעו וחוזקו ערכי תרבות ומסורת בחברה המתהווה בישוב העברי. המטולטלת נעה לכוון ההתמקדות בצרכי החברה.

· עם קום המדינה נכנס גן=הילדים למערך החינוכי הממסדי וחוק חינוך חובה מיסד את "גן=החובה", כשבנוסף לתפקידיו הקודמים הוא מהווה מוסד חינוכי=לימודי המשמש כ"פרוזדור" לבית=הספר. כחלק ממערכת החינוך הוא מאמץ את מושג "המוכנות לבית=הספר ומקבל עליו את טיפול בקידומה.

· במשך שנות קיומה של המדינה נעה המטולטלת מדי פעם בין זכויות הילד לצורכי החברה. גן=הילדים הוכר כמוסד חינוכי בעל מטרות משלו. לא עוד פרוזדור אלא טרקלין של ממש, אשר עיקר תפקידו טיפוח הגדילה של הילד בכל תחומי התפתחותו והתייחסות אל "כולות הילד". ועם זאת מדי פעם עולים צרכי החברה. בזכותם הוכר הגן כמוסד תלת=שנתי הקולט ילדים החל מגיל שלוש, ראשית כאחראי לקידום ילדים מאוכלוסייה שקופחה ואחר כך כמוסד אשר בא לטפח מיומנויות ונטיות כבסיס לרכישת ערכי תרבות.

שינויים והבדלים בהגדרת "הגיל הרך"

מיהם בני "הגיל הרך"? הטף בפעוטונים? ילדי הגן? ילדי חטיבות צעירות? בישראל אין קונצנזוס בנידון ואת המושג "גיל רך" ניכסו להם רבים.

אידיאולוגיה החינוכית ("המטולטלת", זכויות ילד וחברה) מהווה לא אחת גורם לאימוץ ההגדרה כשהתיאוריה הפסיכולוגית ("המעגל", תיאוריית שלבים ורצפים) מספקת לאימוץ זה את הגיבוי הנדרש.

התבוננות בעולם הגדול תגלה את השוני בהגדרת הגיל הרך בארצות שונות. בארה"ב מייחסים אותו הארגונים העוסקים בגיל הרך (או כפי שהתחום נקרא בפיהם: הילדות המוקדמת - (Early Childhood לילדים מלידה ועד גיל שמונה.

 בדרום=אמריקה מיוחס "הגיל הרך" לגילאי 6-3. בארצות אירופה הצפונית מציין הגיל הרך ילדים מגיל שלש עד גיל שבע, שאז מתחיל הלימוד הפורמלי. גם בניו=זילנד ובאוסטרליה "חינוך לגיל הרך" מוגדר כחינוך עד גיל 7 אך בעוד שבאוסטרליה הוא מתחיל מגיל 3, בניו=זילנד הוא מתחיל בגיל שנתיים (ולאחרונה מרחיבים אף לגיל נמוך מזה. ניתן להסיק ששלוש השנים שהן קונצנזוס בהגדרת הגיל הרך הן: 6-3. מכאן ואילך מקובלות במדינות שונות הרחבות כלפי מטה עד גיל לידה וכלפי מעלה עד גיל 8.

שינויים בהגדרה מי הם החניכים הרשמיים של "גן=הילדים".

עם קום מדינת ישראל ובמהלך שנות ה=50 נכלל "גן חובה" לגילאי 5-6 במסגרת חוק החינוך הממלכתי (חובה וחינם). ילדים צעירים יותר היו חניכי גנים וולונטאריים ופרטיים, מוכרים אך לא רשמיים.

החל משנות ה60, כשהתפתחה המודעות וההתייחסות לפערים בחברה, הורחבה רשת הגנים הממלכתיים ונכללו בה גם גילאי 6-3 בפיקוח משרד החינוך, בעיקר באזורי הפריפריה.

בשנות ה=70, בעקבות ועדת רימלט, נפתחו חטיבות צעירות בבתי ספר והן יועדו לילדי גן=חובה וכיתות א-ב מופעלות כמסגרת אחת, בבית=הספר. כמו כן התרחבה מאד רשת הגנים הציבוריים לגילאי 4-3 והוחל הפיקוח גם על גנים פרטיים אם כי משרד החינוך לא נטל מחוייבות להקמתם.

בשנות ה=80 מתקבלת החלטה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך לקחת אחריות לחינוכם של ילדים מלידה עד שלוש. ההחלטה מתחילה להתממש החל משנת 1988 עם עליות ומורדות.

החל משנת 1991 היתה הרחבה חלקית של חוק הפיקוח על גנים פרטיים לגילאי שנתיים, שכלל הדרכה לגננות ואפשרות להכשרה תוך שירות.

אידיאולוגיה - צידוד בממלכתיות מול צידוד בהפרטה מזה, ותיאוריות התפתחותיות אשר הדגישו את חשיבות הגיל הרך מזה, עמדו ללא ספק ביסוד התמורות שצויינו לעיל. היום, בשנת 2002, חוזר ומתחדש הדיון בשאלה: מהו מקומו של גן=הילדים במערכת החינוך הפורמאלית? ילדי הגן - לאן?

שינויים בהצבת מטרות לחינוך בגיל הרך

עם הקמת המדינה הייתה התמקדות בטיפוח הילד, תוך מתן מענה לצרכיו ויכולתו, במגמה להביאו ליכולת לארגן את עולמו ולשלוט בו. יחד עם זאת יצוין, כי דפוסי החגים והחגיגות שנוצרו עוד בתקופה שלפני קום המדינה המשיכו להיות הלוז של תכנית העבודה בגני=הילדים. אל מגמה זו נוספו מאוחר יותר "מטרות העל" הקבועות בחוק החינוך הממלכתי (חינוך לאהבת האדם, העם והארץ, יחס למורשת ולתרבות). בשנות ה=60 נכתבו המדריכים הראשונים לתכנית העבודה בגני=הילדים, כשהאידיאולוגיה החינוכית המנחה מתמקדת בילד - צרכיו, יכולויותיו ודרכי הלמידה שלו (בהשראת התיאוריות ההתפתחותיות הרווחות דאז בעיקר פיאז'ה ופרויד וגישות פרוגרסיביות ללמידה בהשראת דיואי).

התביעה המתמדת של מערכת החינוך להגברת הישגים הלימודיים בגן (לשון, מושגים מתמטיים, אוריינות לשפה הכתובה), גררה שינויים מתמידים בתכנית העבודה בגנים והביאה בסופו של דבר, בשנות ה=80 לניסוח מחודש של "תכנית מסגרת" לגן=הילדים, לקביעת מטרות ולגזירת יעדים ממטרות=העל, תוך התמודדות עם התאמתן הן לתכנים והן לפעילויות ההולמות את גילם הצעיר של הילדים בגן.

בשנות ה=90 נקבע הנוהג להציב מעת לעת ו/או מדי שנה "מטרות שעה" לכלל מערכת החינוך, כגון נושא שנתי, שהינו אירוע או ערך בתחום מסוים הרלוונטי לתקופה ומהווה עניין מרכזי לחברה כולה. כחלק ממערכת החינוך נעשה ניסיון למצוא דרכים ייחודיות לטפל גם במטרות/נושאים אלה בהתאמה לילדים צעירים.

שינויים במיקום הפורמאלי של גן=הילדים במערך החינוכי

בפרספקטיבה היסטורית החל גן=הילדים שלפני קום המדינה את דרכו מחוץ למערך החינוכי. אמנם היתה על הגנים השראה פדגוגית של רשויות היישוב דאז אך לא הייתה מחויבות של הממסד למשאבים וזאת מאילוצים כלכליים. לימים עם הקמת המדינה ובה מערכת חינוך ממלכתית היו גני=הילדים לחלק ממנה, בכפיפות פורמאלית לחינוך היסודי, אם זאת ניתנה להם אוטונומיה פדגוגית.

בסוף שנות ה=80 הפך מערך גני=הילדים לאגף נבדל במשרד החינוך: האגף לחינוך קדם=יסודי. האגף נושא באחריות לכל גני=הילדים להוציא הגנים בחטיבות=הצעירות, הכפופים לאגף לחינוך יסודי ונמצאים בפיקוח (מקצועי בלבד) של מפקחת מטעם האגף לחינוך קדם=יסודי.

השינויים במיקום גני=הילדים במערך הפדגוגי בישראל היו בחלקם תוצאה של אילוצים כלכליים או ארגוניים וחלקם נגזרו מהשקפת=עולם ארגונית או פדגוגית ואחרים. עם זאת היית לשינויים אלה השפעה על התפתחות גני=הילדים בתחומים רבים:

· על המחויבות הממלכתית לחינוך בגני=הילדים: להכשרת הגננות, להדרכתן,למערך פיקוח, להקצאת משאבים.

· על שיתוף אנשי הגיל הרך: בחשיבה פדגוגית, בקבלת החלטות.

· על האצלת הסמכות לאנשי הגיל הרך

כגוף מקצועי: לקבוע תכנים ודרכי הוראה.

מבט בתמורות אשר חלו עם השנים בגני=הילדים בישראל מחייב הצגתן של השאלות הבאות:

 

לאן הולכים ילדי הגן?

מה יהיו יעדי החינוך לגיל הרך בעתיד?

כיצד יובילו את הילדים לקראת היעדים?

מה יהיו פניו של גן=הילדים העתידי?

היכן ישכון הגן, ומי יבוא בשעריו?

ראוי שכל הדורשים בשלומם של הילדים בגיל הרך ישאלו עצמם שאלות אלה, שכן כבר נאמר מוטב לשאול פעמים

 מאשר לאבד דרכך פעם אחת (פתגם דני)!! ראוי ורצוי גם ש

 

יהיו מעורבים בהחלטות שיתקבלו ביחס לשאלות אלה ובתמורות עתידיות שיחולו בעקבותיהן.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד