לאה גיחון: מאה שנות מאבק
לאה גיחון: מאה שנות מאבק

 

ראיון שערכה העיתונאית יעל פישביין עם מר יוסף מרגלית, בנה של לאה גיחון=מרגלית

בקיץ 2001 הלכה לעולמה בגיל מאה וחמישה חודשים לאה גיחון, ממקימות חטיבת הגננות בהסתדרות המורים. גיחון נולדה והתחנכה בארץ. הוכשרה בסמינר לוינסקי, ליוותה את מערכת החינוך העברית כתלמידה, כגננת וכפעילת האיגוד המקצועי ולקחה חלק במאבק על הקמת המדינה ועל מעמדן של הגננות בחברה הישראלית.

לאה [אמדה] גיחון נולדה בירושלים בראשית המאה, להורים שהגיעו לארץ מבולגריה ומיוון. שם המשפחה גיחון נשמר במקוריותו מלפני חורבן הבית והיא לא נפרדה ממנו לאחר נישואיה. המשפחה עברה ליפו מטעמי פרנסה. אביה היה מורה וכלי קודש ולאחר שלא הצליח למצוא עבודה, נסע למדינות הים והותיר את אמה לטפל בעשרת ילדיהם. המשפחה חיה חיי דחקות, האם עבדה כמבשלת בבתי עשירים, עסקה בתפירה והשכירה עצמה כפועלת בבית=חרושת, בעוד האב נודד מארץ לארץ ומדי פעם מגיע לפרקי זמן קצרים הביתה על מנת לצאת שוב למסעותיו.

בהיותה בת 15 לערך, כתבה מכתב לאביה וביקשה שישלח כסף לשכר לימוד לעצמה ולאחיותיה. הכסף לא הגיע, האב שב הביתה חולה וכעבור זמן נפטר בגיל 52 והותיר את האם עם שתי בנות נשואות שמונה ילדים קטנים.

החליטה להיות גננת לאחר מות האב

לאה גיחון למדה בגן=הילדים העברי הראשון ביפו, אחר=כך בבית=הספר היסודי של חובבי ציון בנוה צדק ובגמנסיה הרצליה. היא הייתה בת יחידה בכיתה הריאלית וחלמה ללמוד מקצוע ריאלי. משנאלצה לעזוב, בעקבות מות האב, הפכה את העבודה בגן=הילדים לייעוד: "בחרתי לעבוד בגן=הילדים, מקצוע שראיתי בו יעוד לחנך דור בריא, מסור לעמו ונאמן לארצו. זה היה הבסיס עליו בניתי את התעניינותי ואת פרנסתי", כתבה לימים לרגל הכתרתה בתואר יקירת תל=אביב.

מורותיה היו הגננות הראשונות של תל=אביב, שנשלחו על=ידי תנועת עזרה ללמוד את שיטת פרבל בברלין: חסיה פינסוד סוקניק וטובה חסקינא, שעמדה בראש התאחדות הגננות. עם סיום הלימודים, החלה לאה גיחון לעבוד בגני=ילדים בתל=אביב. תקופת=מה עבדה בפתח=תקוה ושבה לתל=אביב.

מסתערבת מטעם ההגנה

כמו רבים מחבריה מהגמנסיה הצטרפה לאה גיחון לארגון ההגנה. בפרעות הראשונות שנערכו ביהודי יפו (1921) היא לבשה בגדי ערבייה ונשלחה להביא נשק לבית=העולים ביפו בו הסתתרו היהודים. באחת הגיחות שלה ליפו, נתפסה ונשלחה לבית=המעצר בשרעיה ביפו. בתחפושת של ערבייה היא סייעה לחבריה לחדור למחנה הצבא הבריטי בצריפין ולהבריח משם נשק בריטי שנגנב ממחסני הנשק הבריטיים.

בפעילותה בתנועת הצופים פגשה את בעלה, אלכסנדר מרגלית, חלוץ, בן למשפחה בורגנית ציונית ידועה מאודסה, פעיל בתנועת הצופים, שברח מהבולשביקים והגיע לארץ דרך רומניה. הם נישאו בשנת 1927 וגרו בחדר שהיה צמוד לגן=הילדים בנורדיה בו עבדה. לאחר זמן החליטו לנסוע לפריז כדי שהבעל הטרי ילמד מקצוע. הוא למד הנדסת רדיו והיא עבדה בגן=הילדים העברי בפריז, אבל אחרי שנה החליטה לשוב ארצה. הבעל נשאר ללמוד עוד שנתיים כשהוא נעזר בכספים ששלחה אשתו מהארץ ובכספי המשפחה מאודסה.

כששב, מצא עבודה כמפעיל רדיו בראינוע "עדן" בתל=אביב ואחר=כך כשכיר בסוכנות חברת R.C.A.. במשך כל התקופה עבדה לאה גיחון כגננת והצליחה לחסוך די כסף כדי לקנות מגרש בקצה הצפוני של תל=אביב, מערבה לרחוב בן=יהודה של היום. כאשר הבעל מצא עבודה, היא דאגה לבנות שם את ביתה. בתקופות מתיחות היה השומר הבדואי של הכרמים שליד הבית מלווה אותה בדרכה לעבודתה בגן=הילדים ברחוב רש"י וכששבה מהעבודה חיכה לה ליד השקמים של רחוב קינג ג'ורג'. לימים לקחה לה כלב גדול, שהצטרף לליווי.

פעילות אינטנסיבית בהתאחדות הגננות

בשנת 1937 נולד יוסי מרגלית, בנה היחיד של לאה גיחון, שמתאר אותה כ"פמיניסטית אמיתית בזמנים שאף אחד בארץ לא ידע מה זה פמיניזם". היא המשיכה לעבוד ובבן טיפלו חלוצות ממשק הפועלות של בבה אידלסון, ששכן אז בלב שדות, פרדסים וכרמים, בפינת שדרות בן=גוריון ושלמה המלך, המוכר כיום בשם "בית חנה" ע"ש חנה צ'יז'יק (בו פעל עד לפני כשנה קפה "אפרופו"). סמוך להולדת הבן הצטרפה הסבתא מצד האב למשפחה ונטלה על עצמה את ניהול הבית.

מורתה של לאה גיחון בבית=המדרש על שם לוינסקי, טובה חסקינא הקימה את התאחדות הגננות במטרה לדאוג לזכויותיהן של הגננות, שהיו מיגזר מקופח במערכת החינוך של הוועד הלאומי. הגנים נמצאו בבעלות ארגונים וולונטריים שונים ושכרן של הגננות לא שולם באופן קבוע והוגן. לאה גיחון, התלמידה הנמרצת, מצאה לעצמה כר פעולה נרחב במסגרת התאחדות הגננות ובמסגרת תיאטרון הילדים שהקימה חסקינא.

התיאטרון היה מבוסס על שחקנים מובטלים מהתיאטרון הארץ=ישראלי שהתפרק ועל כרטיסים שרכשו ההורים של ילדי הגנים בתל=אביב. בעלה של לאה גיחון, שהיה מקורב לחוגי הבוהמה התל=אביבית, סייע לנהל את התיאטרון.

באמצע שנות השלושים התמזגה התאחדות הגננות בהסתדרות המורים. לאה גיחון הובילה את המהלך, שהאמינה כי יחזק את מעמדן של הגננות.

הגננות שמרו על עצמאות בתוך הסתדרות המורים. הן עמדו על כך שיהיה להן ביטאון משלהן ("הד הגן") ומעמד של חטיבה עצמאית. גיחון השתלבה בהנהלת בנק "מסד" ולקחה חלק במאבקים שניהלה הסתדרות המורים.

הבן, יוסי מרגלית, מספר שהפעלתנות שלה גרמה לכך שהיא כמעט לא הייתה בבית. אחרי העבודה בגן הלכה ברגל לעבוד בהסתדרות המורים. בערב לימדה בסמינר תלפיות וכששבה הביתה מאוחר הספיקה רק להגיד "לילה טוב".

מיישוב למדינה - השנים המעצבות

לאה גיחון לקחה חלק פעיל במאבק להקמת המדינה. היא הכניסה אנשי הגנה לסוכנות R.C.A., סוכנות רדיו בה עבד בעלה. הם למדו ממנו את רזי הרדיו, התקינו אנטנות ויצרו את רשת הקשר של ההגנה. בבית הפרטי של המשפחה היה סליק, שהכניסה אליו הייתה דרך מלונת הכלב בחצר. סרג'נט משה ברגר, שהיה שכן ועבד עם הבריטים, חשד בקיומו של הסליק והוא פונה במועד. בשנת 1947 חיסל הלח"י את הסרג'נט.

בעוצר הגדול ערכו חיפוש בבית. לאה גיחון הושיבה את חמותה על הספה שהייתה מלאה בנשק והבריטים הסתלקו. "אבא לא ידע כלום, אמא תיחמנה את כולם", נזכר הבן, יוסי מרגלית. לאחר קום המדינה היא נחלה אכזבה גדולה מבן=גוריון בגלל חיסול זרם העובדים בחינוך.

היא נאבקה בממשלה בנחישות והצליחה לגרום לכך שגננות שעבדו בגני=ילדים בבעלויות שונות - תקבלנה פנסיה תמורת שנות עבודתן לפני קום המדינה.

כאשר הממשלה  הציעה לחסוך כסף על=ידי הפחתת שעה מכל יום עבודה של הגננות - היא התנגדה לכך בתוקף והממשלה נסוגה.

יקירת תל=אביב

בשנת 1968 פרשה גיחון מעבודתה בהסתדרות המורים והתנדבה להסתדרות הגימלאים של עיריית תל=אביב. על פועלה במסגרת זאת זכתה להיות יקירת העיר תל=אביב. לימים נבחרה ראש הסתדרות הגימלאים של הרשויות המקומיות, ישבה בהנהלת הסתדרות הפקידים, במרכז מפלגת העבודה ובוועד הפועל ודאגה לזכויות הגימלאים. עד שחלתה בגיל 95 הלכה ברגל מדירתה ברחוב בארי לבית עובדי העירייה ברח' פומבדיתא.

על המצבה החליט הבן לכתוב: "לאה בת אליעזר, אמדה גיחון מרגלית, יקירת תל=אביב".

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/11/2018
נוכח החלטת הממשלה שהתקבלה היום בעד קיצוץ רוחבי, ...
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד