אדמה
אדמה

שוש שירין
מושב עין יהב

מועצה אזורית ערבה תיכונה

האוכלוסייה ברובה חקלאית ומכאן בחירת הנושא הקרוב ללִבנו: אדמה.

בחירת הנושא נבעה גם מהרצון לקשור בין הילד לאדמה, תוך הבנה בסיסית שהאדמה היא מקור חיים לצומח, לחי ולבני=האדם. כתושבים החיים באיזור חקלאי, ראינו חשיבות בעיסוק בנושא זה הקרוב אל הילדים מבחינה פיזית וגיאוגרפית, נושא הלקוח ממש מחצר ביתם.

נקודת המוצא שלנו היתה יוצאת דופן. באזורנו קיים משאב מיוחד: העיר הנבטית מוֹאָה השוכנת ליד הישוב צופר. מוֹאָה היא עיר עתיקה השוכנת על דרך הבשמים ההיסטורית שהוליכה מעזה לפטרה. לפני כשלוש שנים הוחל בבניית פרויקט באתר מואה שבמרכזו יעמוד חאן נבטי (מאובזר ונותן שירותים של שנות אלפיים) בנוי מלבני אדמה. החאן אמור היה להכיל שווקים ואטרקציות שונות עבור התיירים המגיעים למקום ולשמש מרכז תיירות, טיולים והפעלות אוריינטאליות. נכון להיום הוקפאה העבודה באתר מוֹאָה בשל קשיים תקציביים ועדיין מחכים למושיע... בימים אלו מוקם בה בית מלון העשוי כולו מלבני אדמה. הלבנים מופקות מקרקע חרסיתית המצויה בסכר עין יהב.

כפתיחה לנושא, ערכנו סיור ופעילות באתר בניית המלון במוֹאָה והילדים זכו לצפות בהכנת הלבנים, לסייר במקום ולהתנסות בעצמם בהכנת לבנים. הקמנו לשם כך אוהל בדואי ענק, הנחנו בו ערמות מהחומר והילדים הוסיפו מים לחומר, יצרו לבנים ובנו מבנים יפהפיים.

התמונות מתארות את תהליך הכנת הלבנים:

איסוף אדמה וסינונה והכנסתה למכונה.

האדמה המסוננת הובלה אל חבית, שם הוסיפו לאדמה מים.

החומר החדש הוסע על גבי סרט אל מכונה נוספת, שתיצור מן האדמה לבנים.

                                     

* שוש שירין, מדריכת מדע וטכנולוגיה במועצה אזורית ערבה תיכונה. באיזור ששה ישובים: עידן, חצבה, עין יהב, ספיר, צופר ופארן.

החומר נדחס לתבנית מלבנית על מנת ליצור את צורת הלבנה.

הלבנים יוצאות מן המכונה עדיין רטובות על גבי מסוע.

דוגמת בנייה בלבני בוץ, האחת על גבי השנייה, כשביניהן חומר מלכד.

את הלבנים מכסים בשכבת טיח על מנת לעדן את צורת הקיר ולאפשר ליצור דוגמאות שונות ליופי.

ההכרות עם סוג הקרקע המיוחד אותו פגשו במוֹאָה, עוררה בילדים רצון להביא לגן סוגי קרקעות שונים מסביבתם הקרובה. בתיווך הגננת נערכו פעילויות וניסויים שונים: השוואות בין סוגי קרקעות, גודל החלקיקים, הקשר בין מהירות החלחול לאפשרות הגידול של צמחים שונים, הפקת צבעים מאדמה, מקורות הקרקע ועוד.

רעיונות נוספים לפעילויות התקבלו בהשראת ביקור בגן המדעי בעזתה בהנהלת הגב' אסתר שכני.

הגננות, שאף הן התלהבו מהנושא, תיעדו את התהליכים בכתיבה ובצילום ולהלן מספר דוגמאות.

איסוף אדמות שונות מחצר הגן והסביבה וחקירתן

תחילה בחר כל ילד בסוג אדמה אותה הוא רוצה לחקור. הילדים קיבלו כלים ומכשירים באמצעותם יכלו לבדוק את האדמה: מזלגות, סכינים, מסננות, נפות... הגננת שאלה מה לדעתם ימצאו באדמה ולהלן כמה תשובות של ילדים:

· בר - זחלים.

· עמית - דינוזאורים.

· גיל - ענפים.

לאחר הבדיקה נשאלו הילדים מה גילו?

· עמית חקר אדמה שהייתה מתחת לעץ: אבנים, לכלוך, גרגירים שקופים, קליפה של ביצה.

· אביב חקר חול: אבנים קטנות, ענפים ולכלוך.

· גיל חקר אדמת גינה: אבנים, שורשים, גבעולים וזרעים.

· עמית ק. חקר אדמת חומר: המון גרגירים, ענף קטן וגושים לבנים.

הילדים תיעדו בטבלה את אשר ראו ומצאו באדמות השונות, באמצעות ציור והסבר אותו רשמה מפיהם הגננת. הערך המוסף של פעולת החקר הזו היא השימוש בטבלה לצורך הצגת מידע בדרך אחידה ומובנת.

גודל החלקיקים

הילדים ניסו לבדוק את סוגי האדמות בעזרת נפות ומסננות. הם בדקו באילו מן הנפות כדאי להשתמש עבור אדמה מסוימת, לפי גודל הגרגירים.

(תמונת ילדי גן סלעית מפארן בפעילות סינון וניפוי)

היווצרות החול

הילדים ראו כיצד נוצר חול, הכירו את תכונות הסלע והחול: קושי, גודל הגושים, צבע ועוד.

הילדים קיבלו שלושה גושי סלעים וכלים לגירוד. הם גירדו את הגושים מעל דפי נייר ואחר=כך סיננו לתוך קערות.

(תמונת ילדי גן סלעית מצופר מגרדים סלעים בעזרת מגרדת ושופין).

(תמונת הילדים הממשיכים לגרד ומסננים לתוך קערות את החול הצבעוני).

החול הצבעוני שהתקבל שימש בהמשך ליצירת תמונות יפות אשר נתלו על לוחות בגן.

(תמונת עבודות הילדים ביצירה)

החלחול

נושא החלחול עלה בעקבות שאלות ילדים: מה יקרה לחול כשנוסיף לו מים? מה קורה למים ששופכים על החול? לאן הם נעלמים!

בנינו מיתקן חלחול: ארבעה בקבוקי שתייה של ליטר וחצי, הפוכים לתוך מיתקן עץ, כאשר הפייה שלהם מכוסה במספר שכבות של גרב ניילון. בתחתית המיתקן מצויות קערות לקליטת המים המחלחלים.

החלטנו לבדוק את ארבעת סוגי האדמות שהילדים כבר חקרו ולראות מה קורה להם במצב של מפגש עם מים.

הילדים שיערו:

המים יחלחלו במהירות; כל המים יישפכו לקערות; האדמה תהיה רטובה ובוצית.

שמנו בכל בקבוק כמות שווה של אדמה וכמות שווה של מים והגדרנו את שאלת החקר: האם המים יחלחלו בכל אחת מן האדמות ואם כן, באיזו מהירות יחסית?

התוצאות שניצפו:

באדמת הגינה חלחלו המים היה מהיר, בחול מארגז החול חילחלו המים במהירות הרבה ביותר ואילו באדמת החומר הרטיבו המים את השכבה העליונה ולא זזו.

הילדים המשיכו לבדוק ולעקוב במשך שלושת הימים הבאים אחר המתרחש. הפעילות עוררה בהם הרבה מאוד שאלות וגילויים חדשים. הם קיבלו מידע על אדמת החומר, על תלכיד הגרגירים הגורם להבדלים ביכולת קליטת המים באדמות השונות. ממצאים אלה שימשו בהמשך לניסויים בנושא זריעה ונביטה.

לסיכום, ברצוני לציין כי העיסוק בנושא האדמה איפשר הכרות עם תהליכים שונים, כפי שניתן לראות בתרשים הבא:

* את התרשים ניתן לראות בחוברת הד הגן

העיסוק בנושא "הקשר בין הילד לבין אדמתו" בסביבה שהיא בעיקרה חקלאית, מדגיש ומחזק את ההבנה ש"ללא אדמה אין חיים", יוצר יחס של הערכה וכבוד לאדמה ולסביבה, מחזק את הגאווה המקומית על היותנו "מוציאי לחם מן הארץ", במלוא מובן המילה והילדים זוכים להכרות נרחבת עם מיגוון תהליכים המתרחשים בסביבתם הקרובה ומקבלים מידע היסטורי על אשר התרחש על אותה אדמה ממש בעבר. כמו כן, אנו מעוניינים להנחיל להם את ההבנה שכבוד והערכה הם כלי ביטוי לא רק בין אדם לחברו אלא גם בין אדם לאדמתו

אני מבקשת להודות לכל הגננות שעסקו בנושא, תיעדו, רשמו וצילמו: מרב עמית, נסיה רבין, דורית יחיאלי וחדוה שונר.

* את כל התמונות ניתן לראות בחוברת הד הגן              

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד