שימוש בייצוגים בגן=הילדים
שימוש בייצוגים בגן=הילדים
ג'ולי מלמד

במאמר זה אני מבקשת לתאר מיגוון ייצוגים כדרך לארגון מידע בהקשרים רלוונטיים ליעדים של גן=הילדים. ארגון מידע באמצעות ייצוגים יתרחש ביוזמת הגננת ו/או ביוזמת הילדים.

קיימים כלי ייצוג קונוונציונאליים המצויים בכל בית ממוצע, כגון: לוח שנה, ספר טלפונים, מפות, שעונים, ספרי מתכונים ועוד ועוד. כל אלה הם חלק מהסביבה היומיומית שלנו. בנוסף אנו משתמשים בשפה הכתובה כדי לערוך רשימות ליעדים מוגדרים, כגון: רשימת קניות, או טבלאות פשוטות לארגון נתונים במשחקי חברה.

קיימים כלי ייצוג יותר מורכבים המשמשים בספרות מקצועית=מדעית ומובאים לידיעת הציבור הרחב בכלי התקשורת בעיקר בעיתונות וגם בטלוויזיה. למשל, טבלאות, דיאגרמות, גרפים - שהם ייצוגים חזותיים התומכים בארגון המידע המועבר בשפה הדבורה או בשפה הכתובה.

בעשור האחרון, עם התפתחות נושא האוריינות ובהשפעת הגישה המתכללת, נעשים נסיונות שימוש בייצוגים בהקשרים משמעותיים לחיי גן=הילדים. מסגרת חיי היום=יום בגן מזמנת מצבים של איסוף, השוואה וארגון מידע תוך שיתוף אחרים כגון: חברים, גננת, הורים. המידע עוסק באירועים משמעותיים לפרט, לקבוצה או לקהילה. במידע בתחום המשפחה, מספר אחים, אחיות, כתובות וכיו"ב. או מידע אודות פעילויות למידה המתרחשות בגן, כגון: מעקבים אחר תופעות ותהליכים בתחום הצומח והחי. כל הנ"ל מאפשרים שימוש בייצוגים ברמה התחלתית, המובנת לילדים צעירים.

שימוש ספונטאני בייצוגים בגיל הרך מתרחש במשחק הדרמטי, משחק הכאילו, משחק התפקידים, שהרי הילד המשחק והמציאות שהוא יוצר במסגרת המשחק - מייצגים את "החיים האמיתיים".

השימוש בייצוגים שנדון במאמר זה מכוון על=ידי הגננת ה"מנצלת" הזדמנויות למידה משמעותיות בגן. הגננת מתווכת ומסייעת לילדים לעבור מפאזה של התבוננות בתופעות או בתהליכים לפאזה של תיעוד המידע באמצעות ציור (שגם הוא ייצוג) או כתיבה ילדית.  בשנים האחרונות, כאמור, הגננת מתווכת גם כלי ייצוג מוסכמים לאיסוף ותיעוד המידע,

                                     
ג'ולי מלמד - מדריכה, רכזת מדע וטכנולוגיה במחוז ירושלים.

כגון טבלאות פשוטות ודיאגרמות. כמו כן השתלבו בחיי הגן כלי ייצוג קונוונציונאליים, כגון: לוח שנה, מפות, יומנים, לוח שבועי ועוד.

אחד הכלים ששולבו בגנים רבים הוא הלוח השנתי. ניהול חיי הגן באמצעות לוח תיכנון שנתי מאפשר לילדים שימוש בייצוג חיצוני (לוח השנה) כתמיכה לעיסוק בנושא הזמן. בלוח מסומנים חגים, מועדים ואירועים משמעותיים בחיי הילד. הלוח משמש את הגננת לתיכנון פעילויות, תוכנית עבודה שבועית, תיכנון הזמן לקראת חג וחגיגה, כל זה תוך שיתוף פעיל של ילדים המגלים עניין במניית ימים ואף שבועות עד חג או אירוע.

ילדים יכולים לאתר את יום הולדתם ולמנות את השבועות או את החודשים עד לתאריך המיוחל. לדוגמה נספר על נתנאל שנולד בחודש סיוון. יום אחד בסתיו, נכנס לגן והודיע שיש לו יום הולדת בעוד 27 שבתות!! אין ספק שהעיסוק בלוח השנה בגן מעודד התייחסות לימי הולדת. הילדים מבקשים לציין בלוח את יום הולדתם על=ידי ציון שם או צילום ראש הילד.

דוגמה אחרת לשימוש בייצוגים בנושא יום ההולדת: קבוצת ילדים שוחחה על יום ההולדת של כל אחד מהילדים. הגננת הציעה לערוך סקר, הכינה דף משובץ ורשמה בראשו את חודשי השנה. כל ילד חתם את שמו במשבצת בטור החודש בו חל יום הולדתו.

גם אוריאל (קדם חובה) בגן של רחל אמסלם בבית שמש רצה לבדוק עם מי יוכל לחגוג את יום הולדתו ובדק מי הם ילידי החודש בו הוא נולד - שבט. כשהשימוש בייצוגים הופך לחלק אינטגרלי מחיי הגן ניתן לראות שימוש על=ידי יחידים ו/או של קבוצות.

איסוף המידע הביא לאיתור מידע נוסף: כמה ילדים נולדו בכל חודש, גילאי הילדים בגן רב=גילי, גילוי שילד עשוי לחגוג את יום הולדתו לפני חברו אך הוא צעיר ממנו.

העדפת ייצוג אחד על פני האחר תלויה במטרת השימוש. לדוגמה: שמואל רצה לדעת "מי יודע לשחק שחמט?" זאת במטרה ללמד את הילדים שאינם יודעים. היה צורך לכתוב את השמות כדי לדעת מי יהיו "תלמידיו". שמואל לא לקח בחשבון ילדים שיודעים לשחק קצת או "חצי" כפי שהסמליל מראה בתמונה 4 (יונית, דניאל ונדב ציירו עיגול וצבעו את חלקו).

בגן השיטה ממ"ד בגבעת זאב, לאה כהן הגננת הרגישה צורך לשנות את דרך הפעלת התורנים. במקום תורנים קבועים היא הציעה "מתנדבים". כל ילד שרוצה להיות תורן מתנדב ליום אחד. בסוף כל שבוע עורכים בדיאגרמה פשוטה את מספר ההתנדבויות של כל ילד כדי לעודד את הילדים להתנדב. הילדים שהתנדבו הכי הרבה קיבלו צל"ש. הגננת ניצלה את ההזדמנות של הפעילות החינוכית ושילבה שימוש בייצוג רלוונטי.

הדוגמה האישית שהגננת נותנת לילדים מביאה לשימוש המוגבר של הילדים בייצוגים כמו ב"חנוכת הגן" בגן של ג'אדה איברהים באבו גוש.

מכיוון שבין האורחים היו דוברי עברית היה צורך להכין את האירוע גם בעברית. ילד אחד שדובר את שתי השפות הכין יחד עם הגננת "מבזק" (כתיבת הנאום). מכיוון שהוא לא דיבר בשפת האם היה לו צורך ברישום כדי לזכור מה עליו לומר. הוא רשם יחד עם הגננת באמצעות סמלילים.

בגן של הילה צדוק בבית שמש הילדים והגננת התפעלו מהציור של שני. אחת הסיבות היתה שימוש בגוון של צבע ורוד שלא היה בגן. שני התבקשה להראות לילדים איך היא ציירה את הציור. היא נתנה הסבר מדויק והריהו לפניכם.*

כבר הזכרנו את המשחק הדרמטי לסוגיו כמנגנון ספונטאני של ילדים החל מגיל שנה לייצג את העולם. לענייננו רק נזכיר כי בעשור האחרון אנו ערים לצורך לשלב ייצוגים רלוונטיים למשחק הדרמטי בהתאם לנושאי המשחק:

במשחק הבסיסי של ה"בית", שולבו יומנים, פנקסים, לוח שנה, דפי רשימות, ספר טלפונים, ספר מתכונים וכיו"ב. במשחקי מירפאה שולבו כרטיסיות, תיקיות, לוח לבדיקת עיניים, מירשמי תרופות ועוד.

במשחקים בחנות/סופרמרקט - שולבו תווי מחירים, מודעות על מבצעים ועוד...

הכרת הילד באמצעות ייצוגיו

התבוננות ותיעוד של ייצוגי הילדים מאפשרים לגלות יכולות ותכונות שאינם מתאפשרים בדרכים אחרות. גילויים אלה מניבים החלטות בלתי פורמאליות של הגננת על דרכים שונות לתמוך בהתפתחות ובלמידה של כל ילד.

לסיכום

התייחסתי לסוגים שונים של ייצוגים, כל אחד חשוב בפני עצמו. חשוב לתת לילדים להתבטא בדרכים השונות ובהתנסויות בייצוגים שונים.

השימוש בייצוגים בסקרים מאפשר לילד התמודדות עם נתונים רבים, בחירת ייצוגים שונים ושימוש לא מקובל בייצוגים.

כאשר הילד בוחר את סוג הייצוג הוא לומד שכל סוג מבליט או מסתיר מידע אחר אפילו באותו סקר. חשוב לתת לילד אפשרות להשתמש בייצוגים שונים הנמצאים בסביבתו.

באמצעות ייצוגים קונוונציונאליים הילד לומד להכיר ולהפיק דיאגרמות, טבלאות וגרפים פשוטים בצורה מוחשית ביותר וכאשר יפגוש בהם מאוחר יותר בחייו בצורה מופשטת הם לא יהיו חדשים עבורו.

שימוש בייצוגים יכול לעלות את רמת המשחק אך חשוב שהייצוג ישולב במשחק בצורה שתתגבר אותו, תשרת את מטרת המשחק ולא ההפך.

השימוש בדף ועיפרון כמו בדוגמאות שהוזכרו לעיל יכול להיות תחליף הולם לדפי המשימה באופן שהילד יקבע את רמתו על=פי הפעילות והייצוג הנבחרים על=ידו, במקום שרמתו תיקבע על=ידי דף המשימה. לראיה, בעת מילוי חוברת עבודה נתבקשו הילדים להקיף שמונה דגים בעיגולים. ילד אמר לחברו: "אתה עדיין בעמוד 43. אני חמישה דפים לפניך, אני כבר בעמוד 48"...

הגנים המוזכרים נמצאים בפיקוחן של הגב' ציונה בן חמו, הגב' רינה כהן רוזנשיין והגב' רחל מנדלסון.

ביבליוגרפיה

לוין, ת' (1995). החינוך בעידן הטכנולוגי

סלע, ע', ספוקויני, ש', הילרוביץ, י', וכץ, א', (עד 1994), (1997). טיפוח חשיבה חשבונית בגיל הרך. תל=אביב, משרד החינוך והתרבות, תכניות לימודים

תובל, ח' (1998). מתכללים בירושלים, ירושלים, קרן סאקט"א

Katz, L. & Chard, S. (1996). “The Contribution of Documentation to the Quality of Early Childhood Education”.

Available at: http://www.ericeece.org/pubs/digests/1996/Ikchar96.html

Kroll L. & Halaby, M. (1997). “Writing to learn Mathematics in the Primary School”. Young Children 52 (4).

Whitin, D. (1997). Collecting Data with Young Children. Young Children 52 (2).

Whitin, D., Milles, & O’Keele, T. (1990). Living and Learning Mathematics. Portsmouth, NH: Heinemann.

לקריאה נוספת:

Kress, G. (1996). Reading Images. London: Routledge.

Olson, D.R. (1994). The World on Paper. Cambridge: Cambridge University Press. 

·    את כל הציורים ניתן לראות בחוברת הד הגן

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד