הייתי בטבעון וגם ברג'יו
הייתי בטבעון וגם ברג'יו

רשמים ותגובות
הייתי בטבעון וגם ברג'יו
אפרת מור
מדריכה פדגוגית, מכללת אחווה.

 

תגובה לרשימתו של גדעון לוין לא ביקרתי ברג'יו. הד-הגן, ב' שבט תש"ס
דבריו של גדעון לוין מזכירים את השלט שהוצב בשדה-התעופה בן-גוריון בימים בהם החלה קדחת הנסיעות של ישראלים לחו"ל: "סנוב! -  באילת כבר היית?!".
האנלוגיה המשתמעת לגבי העיון בגישת רג'יו אמיליה לחינוך בגיל הרך אינה מדויקת.
מספר הגננות ואנשי החינוך שביקרו במרכז לפעילות הילד באורנים לאורך שנותיו גדול בהרבה ממספר הגננות שנסעו לרג'יו אמיליה. העניין שעוררה גישתו של המרכז באורנים בקרב ציבור הגננות בכלל ובקרב עורכי "הד הגן" בפרט היה רב ולראייה, גם למרכז לפעילות הילד הוקדש גיליון מיוחד של "הד הגן" (לכבוד 20 שנה לייסודו).
נראה לי, כי לא יהיה זה מוגזם להניח, כי בישראל מספר הקוראים (ובעיקר הקוראות) של הספר: "גן אחר"גדול בהרבה ממספר הקוראים/ות של הספר: "מאה השפות של הילד", אשר עדיין לא תורגם לעברית. מספר הגננות המתהדרות ב"שמלת הגן זורם" רב בהרבה ממספר הגננות המתהדרות ב"שמלת רג'יו".
אינני חושבת שלוין צריך להצטער על העיסוק הרב בגישת רג'יו אמיליה -  יש לברך על כל הזדמנות להכרות, ללמידה, לעיון מעמיק ולדיון בגישות חינוכיות שונות ובדרכים המעשיות הנגזרות מהן, אשר גורמות, על-פי הגדרתו של לוין, ל"התעוררות החשיבה הפדגוגית".
כדאי בהקשר זה לצטט את דבריו של פרופ' צבי לם הטוען, כי: "אידיאולוגיה אחת משתקת -  שתיים משחררות!!",
ואני, בניגוד ללוין, רואה בגישתו של המרכז לפעילות הילד ובגישת רג'יו אמיליה שתי אידיאולוגיות -  אולי דומות, אולי קרובות, אולי משיקות במספר עניינים אך בהחלט לא זהות!!!
ייתכן בהחלט, כי גישתו של המרכז לפעילות הילד "תפורה לפי מידותינו" במידה גדולה יותר מגישת רג'יו אמיליה, אך אין לטעון כי זו אותה שמלה ("שמלת רג'יו כבר קיימת בארץ מזה שנים רבות").
כדי "לתפור לנו שמלות לפי מידותינו"* יהיה זה מועיל לבחון היטב ולעומק את ה"שמלות" השונות המצויות בשוק - כן, גם בשוק הבינלאומי!
"אשליית המוכר" מונעת מאתנו לשים לב להבדלים, לפעמים הבדלים מהותיים. למראית עין נדמה שרב המשותף על המפריד: שתי הגישות מרוכזות בפעילות הילד, שתיהן מהוות אלטרנטיבה לעבודה על-פי תכנית לימודים מוכתבת מראש, אך הן אלטרנטיבות שונות, וטוב שכך!
הגישות שונות גם ברובד של תפיסת העולם וגם ברובד של דרכי הפעולה:
גישת המרכז לפעילות הילד גישת רג'יו אמיליה 
גישה, שהתפתחה בתוך מכללה על-ידי אנשי אקדמיה ומחנכים. גישה, שראשיתה ביוזמה של הורים, שהתפתחה תוך קיום דיאלוג מתמיד בין מחנכים והורים בתוך הקהילה. 
גישה שהתפתחה ב"מעבדה" -  מרכז שאליו הגיעו ילדי גנים ליום פעילות שבועי, בכל יום גן אחר. גישה שהתפתחה ב"שדה" תוך כדי עבודה בגני-הילדים, והורחבה במשך השנים למערכת עירונית שלמה (20 אשכולות גנים ו-13 מעונות יום). 
גישה המדגישה את טיפוח הילד כאינדיבידואל: מאפשרת לכל ילד להתפתח בדרכו, בקצב אישי, בהתאם לתחומי עניין אישיים ("הילד במרכז"). גישה המדגישה את מקומו של הילד כיחיד בתוך תרבותו, כחלק מחברה, מדגישה את תרבות הדיאלוג ואת העבודה השיתופית. ("הילד בתוך תרבותו"). 
מרכז ההתעניינות הוא הילד/הילדה החד-פעמיים. מרכז ההתעניינות היא תרבות הילדים - הילד המייצג, המדגמי, הממחיש את אסטרטגיות החשיבה הפוטנציאלית של ילדים ככלל. 
מקומו של המבוגר -  עם הילדים. מעורבות המבוגר מתבוננת ומשתתפת. המבוגר עוסק בעבודה "אמיתית" -  ומהווה גם מקור לחיקוי. יחסים של אומן-שוליה. מקומו של המבוגר -  מחוץ לילדים. מעורבות מתבוננת, מתעדת, מפרשת ומתווכת. המבוגר עוסק בהתבוננות בעבודה של הילדים. תפקידו המרכזי -  חוקר. 
שוויון ערך הפעילויות:
beingבצד  doing . עבודה, יצירה, משחק ולמידה מודגשים באותה מידה, כחלקים המרכיבים כל פעילות ופעילות. מקום מרכזי ל"פדגוגיה של החקר". בעבודה על פרויקט מרכיב העבודה מרכזי. הרבה doing ומעט being . 
עבודה "זורמת" -  הרבה מקום לספונטניות. פעילות הילדים איננה בהכרח תוצאה של תכנון מוקדם כלשהו. עבודה מתוכננת: אמנם אין תכנית לימודים קבועה מראש, אך יש תכנית, שנבנית עם הילדים ושעל-פיה מכוונת פעילותם. 
סדר-יום זורם: במהלך יום העבודה אין כל מגבלה למשך פעילות הילדים. כל ילד ממשיך בפעילות, בה בחר, עד אשר היא באה לידי מיצוי, על-פי החלטתו. גם זמן הארוחה וזמן המנוחה נתונים לבחירתו. סדר-יום מובנה: זמנים קבועים לעבודה, לאכילה, למנוחה. אני מציעה ללוין להיות "בפאריס וגם ברומא" ולו כדי לחזור ולומר ש"אין כמו ארץ-ישראל" באופן יותר מגובש ושלם. העיון המדוקדק הכרחי כדי להימנע ממצב שבו מאמצים סיסמאות ריקות מתפיסת עולם.
אימוץ כזה הוא, לצערי, די שכיח: יש גננות, הבוחרות בסדר-יום זורם כבדבר טכני מבלי לאמץ את תפיסת העולם העומדת בבסיסו. יש גננות, אשר נדמה להן, כי הן פועלות בדרך של ה"אוריינות החדשה" מבלי להבין לעומק את הפילוסופיה החינוכית של גישת השפה כמכלול, ולא אתפלא אם נמצא בעתיד גנים שיסתפקו באימוץ סממנים חיצוניים מתוך גישת רג'יו אמיליה, כגון תיעוד ותצוגה, מבלי להבין את מהות תפקידם כחלק מתפיסת עולם שלמה.
אם נתפתה לומר שכל דבר, שאנו נחשפים אליו, הוא בעצם "אותו הדבר", לא נוכל להתקדם בדרכנו שלנו. מבלי לבחון לעומק את חומרי הבניין, לא נשכיל לבחור את אלה שבהם נשתמש לבניין ביתנו.
כאחת, שקראה בצמא כל פרסום של המרכז לפעילות הילד, שפרסומים אלה גודשים את מדפיה ושהרעיונות המובעים בהם השפיעו על דרכה המקצועית לא מעט, אני קוראת בשמחה גם את הפרסומים הנוגעים לגישת רג'יו אמיליה, ואשמח לקרוא, לפגוש, לעיין, לתהות, לדון, ללמוד ולהיות בדיאלוג מפרה גם עם גישות נוספות.
ועוד הערה אחרונה: כדאי לדייק בעובדות -  למרות שמערכת גני-הילדים של רג'יו אמיליה אינה מהווה חלק אינטגרלי ממערכת החינוך הלאומית באיטליה, אין זה מדויק לטעון כי זהו חינוך פרטי. היום זוהי מערכת ציבורית שלמה של גני-ילדים המנוהלת על-ידי העירייה.
אני בהחלט מסכימה עם לוין, שיש להצטער צער רב על כך, שהגן של זרימת הפעילות לא התפתח באופן דומה, ואני מציעה לנסות לבחון ולתהות מדוע זה קרה. ייתכן, שדווקא מתוך חיפוש עמוק ואמיץ של התשובות לשאלה זו נמצא את הדרך כיצד להמשיך ולפתח גם את המרכז לפעילות הילד.
אני מסכימה בכל לבי לקריאתו של לוין למשרד החינוך: "טוב יעשה משרד החינוך, אם יכיר בעובדה, שהמציאות הקיימת בישראל היא רבת-פנים, כמו באיטליה, שרג'יו אינו מאפיין את כולה, ולכן מן הדין לטפח את הרב-גוניות ולתמוך תמיכה נרחבת במפעלים צנועים, הקיימים בארץ".
אני מאמינה, שדווקא בעניין זה יש לנו מה ללמוד מרג'יו -  ללמוד באילו דרכים יכול מפעל קטן וצנוע לגייס תמיכה ציבורית נרחבת. אין לי ספק, כי העובדה, שגישת רג'יו אמיליה התפתחה בתוך הקהילה, עם ההורים, ולא באקדמיה, תרמה לכך רבות**.

 

* היות ובחברה רב-תרבותית כשלנו יש "מידות" שונות ומגוונות, נראה לי שיש מקום גם למיגוון "שמלות" ואין לשאוף ליצירת הדגם האחד והיחיד שיחייב את כולם.
**ההזדמנות, שניתנת בשנתיים האחרונות לגני-ילדים להגדיר עצמם כניסוי ולקבל תמיכה כלשהי ממשרד החינוך לשם פיתוח רעיונותיהם החינוכיים, היא אולי פתח לתקווה. הייתי מציעה, בעקבות העיון בתהליך ההתפתחות של גני-הילדים ברג'יו אמיליה, לא לצמצם את האפשרות הזו ליוזמות שמקורן במחנכים (גננות או מפקחות) אלא לאפשר גם יוזמות חינוכיות של הורים.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד