שיתוף פעולה בין גנים ברחובות
שיתוף פעולה בין גנים ברחובות

 חברים בכל מיני צבעים
 שיתוף פעולה בין גנים ברחובות
 חנה זילברברג
 גננת בשכונת קריית-משה, ברחובות.
 
ושוב נצאה אל הדרך עם אחד לדרך! ובהמשך נאמר: "יחד כל הדרך -  יחד אין אחרת"... נכון, אלו הן מילים של שיר אבל זו גם מציאות בגנים רבים בעיר רחובות.
 מעט "רקע היסטורי": במפגש גננות שיגרתי הועלתה הבעיה של גנים באיזור מצוקה, "ילדים שווי השקעה",ביטויה של ד"ר צביה ולדן במקום "טעוני טיפוח", שמצוקתם הכלכלית גוררת בעקבותיה חוסר אפשרות להשתתף בחוגי העשרה המצויים בשטח כיוון שההשתתפות כרוכה בתשלום. רוב הילדים הם צברים שהוריהם עולי אתיופיה וילדים שגם הוריהם צברים ומסיבות חייהם היו כאלה שהם נשארו לגור בשכונת המצוקה. קריאת הכאב של גננות העובדות בשכונה יצרה את הקשר ואפשר לומר גם את הגשר.
אני אספר כיצד זה מתרחש אצלנו: מיד לאחר האסיפה ניגשה אלי אילנה הפט -  גננת העובדת במרכז רחובות, ואמרה שהיא וענת קרקו, הגננת הצמודה לה, החליטו לאמץ את הגנים הצמודים שלנו (של אורנה גיסנט ושלי).
כדי שהדברים לא יהיו רק ספונטניים אלא גם מתוכננים קבענו פגישה, תוך שבוע, בביתה של אילנה. עוד בטרם נפגשנו, אילנה וענת סיפרו לילדים בגנים שלהן על הילדים בקריית משה ברחובות. הן סיפרו את סיפור עליית יהודי אתיופיה, שעלו לארץ במהירות, בעצם בבריחה. שלקחו איתם מעט שבמעט וגם מזה חלק אבד בדרך.
הם הלכו ברגל מהכפרים עד שהגיעו לאדיס-אבבה -  הבירה. הם סבלו מאוד בדרך. הגננות ביקשו מהילדים הצעות איך אפשר לעזור לילדים האלה? הרעיון הראשון והחשוב היה שנהיה חברים שלהם ומזה כבר זרם הכל:
משחקים ובגדים שנשלחו בצורה מכובדת. יש לציין שהבגדים והמשחקים התקבלו בשמחה. כאשר הכוונה מכובדת ודרך הנתינה מכובדת גם הקבלה נעשית ברצון ובהרגשה טובה.
בגנים שלנו -  אנחנו סיפרנו על כך שיש במרכז רחובות שני גנים שרוצים להיות חברים שלנו. הילדים בגני הציעו שנשלח להם את הספר שלנו לשיר "חברים מכל מיני צבעים" עם תמונות שלנו שאכן משקפות את מילות השיר.
בגן של אורנה הילדים הציעו לשלוח להם קלטת של מנגינות מאתיופיה כדי שגם הם יוכלו לרקוד כמותם.
בינתיים אנחנו הגננות נפגשנו. ערכנו ממש סיעור מוחין, זרקנו על הנייר רעיונות דמיוניים (שחלקם התממשו) ורעיונות מעשיים והתחלנו בעיסוק עקבי.
ענת ואילנה שלחו מכתב להורים בגנן (ראה נספח) וזימנו אותם לאסיפה. גם אנחנו (אורנה ואני) הוזמנו לאסיפה זו.
האסיפה עסקה בנושא של מוכנות לכיתה א'. לפני שהגיעה המרצה -  אורנה ואני הצגנו את עצמנו להורים והסברנו את היוזמה החינוכית. להפגיש את ילדי רחובות הוותיקה עם ילדי העדה האתיופית שבשכונת קריית-משה. ילדים רבים ברחובות נפגשים לראשונה פגישה ישירה עם ילדי העדה האתיופית כאשר הם מגיעים לכיתה א' וזה מאוחר מדי. אנחנו הצגנו את יוזמתנו לארגן ערב שירה משותף לקראת ט"ו בשבט, להורים ולילדים מארבעת הגנים, במתנ"ס קריית-משה. נשיר ונרקוד, נטעם דברי מאכל והעיקר נהיה יחד. הצענו גם שהילדים מהגנים ייפגשו להצגה אחת משותפת. ענת אירגנה שתיאטרון הילדים "בים בם בום" יופיע בפנינו במחיר נמוך -  התרומה שלהם - יישר כוח! חברים אישיים שלי, ראובן ודבורה סנטו מקדרון, שיש להם דבוריה, שבה מבקרים ילדים רבים מכל רחבי הארץ, הציעו שהם יזמינו את הגנים מקריית-משה (הגן של אורנה ושלי). החלטנו שניסע פעמיים, במשולב עם ילדי ותיקי רחובות. הגן של אורנה והגן של ענת (ורק הגן ממרכז רחובות ישלם עבור הביקור). בפעם השנייה יסעו הגן של אילנה והגן שלי (ושוב רק הגן ממרכז רחובות ישלם) והאוטובוס? ענת דיברה עם חברת ההסעות "רמא-חדד" והם תרמו לנו שתי נסיעות -  יבורכו!
כמו כן תיכננו לערוך פגישה אחת בכל גן, לחגוג יחד -  ביום העצמאות ואולי גם בפורים. ההורים הגיבו בהתלהבות ובהתרגשות והוסיפו רעיונות. באופן מעשי התחלנו בביקורים הדדיים בגנים ובפעילויות מיוחדות שתיכננו לקראת מפגשים אלה.
אורנה וילדי גנה החליטו שהם יכתבו את המילה שלום בכל השפות המדוברות בקרב הורי הילדים בגן שלהם:
עברית, אמהרית, רוסית וערבית ויתנו לכל גן-חבר דף כזה. אני לקחתי, בעצת הילדים, את "ספר השיר" שהחלטנו ובנוסף חלזונות וזחלים של פרפר זנב הסנונית וגם פרפר והלכתי (ביום החופשי שלי) לגנים-החברים וסיפרתי לילדים עליהם. את החלזונות השארתי, על הזחלים הילדים לא ויתרו.
ענת באה לבקר בגנים אצלנו והביאה ספר, בו ילדים חרזו לנו מכתב וגם צירפו שיר עם תמונות. בגנה יש ילדים צעירים. היא סיפרה להם את הסיפור "אבא חום" מאת נעמי שמואל והילדים הגיבו במלל ובציור בצורה נפלאה.
אילנה השאילה לנו ספר שנקרא "ראיתי צופיות". אם שיננית שביקרה בגנה של אילנה והסבירה לילדים על צחצוח שיניים ושמירה על בריאות השן, שמחה להיות מנודבת לגנים שלנו (אחרי האסיפה הוסיפה גם רעיונות משלה איך לייעל את הביקור על-ידי הבאת מברשות שיניים מתנה מילדי גן נרקיס ואורנים). כל אחת מהגננות, בדרכה שלה, יצרה בגן פינה מיוחדת שמתחדשת וגדלה ומספרת לכל על הקשר היפה בינינו.  נושא החברות, השכיח כל-כך בגנים בראשית השנה, הועלה בגנים שלנו מזווית אחרת, רחבה יותר ועשירה יותר.
הקשר בא לידי ביטוי בגן שלי ברעיון שנתנו הילדים שהשנה הקבוצות יהיו לפי שמות הגנים-החברים שלנו.
הצעירים הם קבוצת צופית ושלוש קבוצות של בוגרים נקראות דרור, נרקיס ואורנים. כל קבוצה תעשה חקירה בטבע בנושא שם הקבוצה. הקשר בגן שלי מתחבר גם לקשר שיש לנו עם ילדי גנים יהודיים בתפוצות -  בברזיל, בארה"ב ובקנדה. באותו זמן קיבלנו גם מכתב מגן יהודי באורוגוואי והיתה לי הזדמנות נפלאה "לבחון" כיצד הנושא הופנם? סיפרתי על ילד שהגיע לגן והיה בודד ומיד הצטרף אליו חבר ועוד חבר. יצרנו במרכז הגן מעגל קטנטן של שני ילדים והם סימלו את הגן שלנו ואז התחלנו גם להיות חברים של הגן השני -  הצמוד. במה מתבטא הקשר שלנו? שאלתי. מה אנחנו עושים יחד? והילדים אמרו: מניפים בכל יום שישי את הדגל ושרים את התקווה,בשנה שעברה נטענו יחד עץ שקד בט"ו בשבט, חגגנו יחד את פורים ואת יום העצמאות ויחד הלכנו לאנדרטה ביום הזיכרון. הזיכרון הטרי ביותר שיש לנו יחד משנה זו -  ציון יום הזיכרון ליצחק רבין בצורה מכובדת ביותר -  הנפנו את הדגל והורדנו אותו לחצי התורן (גם ההורים הוזמנו, אך רק בודדים הגיעו). נכנסנו לגן אחרי ששמענו סיפור בעניין האלימות ונפרדנו. לאחר שהילדים הזכירו כל זאת יצרנו מעגל של חמישה ילדים. הם סימלו את הגן של אורנה.  ואז?... הילדים אמרו גן האורנים וגן נרקיס רצו להיות חברים שלנו. בקצרה, סיפרנו אודות הקשר ויצרנו מעגל שלישי.
ואז? ... הילדים הזכירו בהתלהבות שגם הגנים מברזיל, מקנדה ומארה"ב רצו להתחבר איתנו. כל שאר הילדים רצו לקום ולסגור מעגל רביעי אבל אני השארתי כמה ילדים וכאשר כל המעגלים היו מוכנים אמרתי: אתמול קיבלתי מכתב מאורוגוואי וגם הם רוצים להתכתב איתנו ולהיות בקשר איתנו. מה לעשות? והם אמרו: אז נפתח את המעגל ונקבל גם אותם. רקדנו במעגלים: כיצד עושים שרשרת? ולא נותקה עוד השרשרת, עוד נמשכת השרשרת וקינחנו בשיר חדש: אנו כאן ילדי כל העולם, לשלום נשירה פה כולם... שני הילדים שסימלו את הגן שלנו יצרו גשר ותחתיו עברו בשרשרת כל ילדי הגן וחזרו למקום:
 אז בואו נפתח עכשיו את כל הלבבות, בנה כולנו יחד גשר לתקוות, לידידות וגם לאהבה,לשלום, לשקט, לשלווה. (מרב ברק -  זה סימן שבא החג). בכל עיר ועיר ישנם גנים שיוצרים קשרים זה עם זה. זאת פעילות מבורכת ומעשירה. לדעת לתת זה ערך וגם חוויה.
במקומות שבהם יש הבדלים חברתיים וכלכליים גדולים זורעים בגן את הזרעים שיכו שורשים ראשונים לגשר תוך תקווה שיצמחו, יעלו ניצן, יפרחו ובסוף גם יניבו פרי.
 
  נובמבר 99'
 שלום לכם הורים יקרים!

 אנו שתי הגננות בגן נרקיס ובגן אורנים רוצות לספר לכם על החלטתנו לפתוח ביוזמה חינוכית, במסגרת הנושא  המרכז השנה -  "הזכות לכבוד והחובה לכבד".
 מטרת יוזמה זו לטפח ערכי תרבות ויחס של כבוד לערכים של אחרים באמצעות לימוד והכרת דרכי האחר. יוזמה זו מעודדת הבנה ושיתוף פעולה, רצון ויכולת להכיר את האחר.
כיצד היוזמה באה לידי ביטוי?
החלטנו לאמץ שני גנים של ילדי עולים מאתיופיה משכונת קריית-משה. כל זאת לאחר שנגעה ללבנו מצוקתם של ילדים אלו ומשפחותיהם.
 בשלב הראשוני סיפרנו לילדינו מי הם אותם ילדים, מה קרה להם עד שהגיעו לארץ וכו'.
אנו מניחות שכבר שמעתם על יוזמה ברוכה זו דרך הילדים ואכן ראינו תוצאות בשטח. ילדי גנינו הביאו פריטי לבוש והנעלה, משחקים וספרים ועל כך תבוא עליכם ברכה. נמסר לנו שילדי הגנים בקריית-משה שמחו מאוד על הדברים. אנו פונות אליכם ההורים בפנייה נרגשת להמשיך ולעודד קשר זה, לגלות הבנה והמשך שיתוף פעולה.
גננת אחד הגנים הגיעה אל הגנים שלנו, סיפרה על עצמה ועל הילדים שלה והרצתה לנו בנושא טבע.
עוד נכונות לנו הרבה פעילויות משותפות במשך שנה זו, כמו: ערב שירה של הורים וילדי הגנים, פעילות משותפת בפורים ועוד...
 אנו ניידע אתכם מדי פעם במכתבים על הפעולות השונות שאנו נוקטים.
 להזכירכם, דאגו להביא משחקים שלמים ובגדים מקופלים וארוזים בצורה אסתטית.
אנו מקוות לשיתוף פעולה פורה מצידכם.
הורים שביכולתם לתרום פעילות מעניינת או יש להם קשרים מתאימים עם חברת הסעות או תיאטרון וכדומה יפנו אלינו.
תודה,
ענת ואילנה.
 
 נספח: מכתב להורי הילדים בגנים המבוססים
 
 
 חברים בכל מיני צבעים
 מילים: חנה גולדברג
 לחן: יוני רועה
 עיבוד אבנר חודרוב

 
 יש לי חבר
 חום כמו שוקולד
 כשאני עצובה
 הוא תמיד כזה נחמד
 נכון שהוא ממני
 לגמרי אחר
 אך על כזה חבר איך אפשר
 לוותר?
 יש לי חברה
 עם עיניים כחולות
 שלה אני מספרת
 את כל הסודות
 נכון שהיא ממני
 לגמרי אחרת
 אבל היא חברה כזאת נהדרת!
 פזמון:
 איזה כייף שיש המון חברים
 המון חברים בכל מיני צבעים
 חומים, כתומים, שחורים ולבנים
 איזה כייף שיש כאלה חברים!
 יש לי חבר
 ג'ינג'י עם נמשים
 איתו הכי כייף
 לעשות חיים
 אז נכון שהוא ממני
 לגמרי אחר
 אך על כזה חבר איך אפשר
 לוותר?
 יש לי חברה
 שחורה עם תלתלים
 שתינו מגדלות
 גור חתולים
 נכון שהיא ממני לגמרי שונה
 אבל היא כזאת נפלאה
 פזמון:
 איזה כייף שיש המון חברים
 המון חברים בכל מיני צבעים
 חומים, כתומים, שחורים ולבנים
 איזה כייף שיש כאלה חברים!

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
8
2/07/2018
הוא רק תחילת המסע
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד