"מכאן - לאן" - נושא הרצף בגנ
"מכאן - לאן" - נושא הרצף בגנ

חינוך, אידיאולוגיה, פוליטיקה

"מכאן -  לאן" -  נושא הרצף בגני ממ"ד

דליה רוט -  סגנית מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים.

 

גנים רבים בממ"ד מאוכלסים בילדים דתיים ושאינם דתיים. חלקם באים בגלל אידיאולוגיה, חלקם מגיעים בגלל שבחרו בגננת כאדם וכאישית חינוכית. כך נשמעים הדברים מפי הורים: "אנחנו שולחים את ילדנו לגן  שלך כי -  אנחנו רוצים העשרה בערכים, -  אנחנו רוצים העשרה ביהדות, -  אנחנו רוצים אותך בגלל..."

שנים "גדלנו" -  והתברכנו בבחירת הורים בגן ובנו -  וכדרכנו השקענו את כל מרצנו להיות ראויות לאמון ההורים.

הלכנו בדרכנו -  וכיאה לכותרת הגן הממלכתי-דתי לא קיפחנו אף לא ילד אחד דתי. ההעשרה שניתנה היתה כזו, שגם הילדים הלא דתיים ומשפחותיהם שמחו לקחת בה חלק: חוויות ראשוניות של הליכה יחדיו לבית-הכנסת בימים הנוראים, פגישה ראשונית משמעותית של ילדי הגן עם רב בית-הכנסת, עם הדמות התורנית הראשונה ואולי הבלעדית בחייהם.

חגיגות ראש חודש, מצוות ומנהגים הקשורים בחגי ישראל ולימוד סיפורי התורה, החל

מתקופת שמחת תורה ועד לשבועות, חג מתן תורה בכל ההדר הראוי.

סדנאות של הורים וילדים -  ללמידה משותפת עם רב השכונה (בימים דאז לא היה מקובל המושג "רב גן").

היתה בנו הגננות הדתיות תחושת שליחות אמיתית של קירוב רחוקים. היתה תחושה -  לא חס וחלילה מתוך עליונות, אלא באמת מתוך תחושה פנימית עמוקה להקנות לילדי ישראל לא רק ידע מוכח בחשבון, לשון, וכיו"ב אלא חוויה יהודית אמיתית שתלווה אותם גם בהמשך הדרך ותקרין לשנים הבאות.

ואכן, דורות רבים של בוגרים הגיעו לביקור בגן כשהיו כבר בכיתות ב', ג' ו-ד' וחלקו אתנו הגננות את ההצלחות כולן ובמיוחד בנושאי תנ"ך. תמיד הופתעו האנשים מרמת הידע והבקיאות שנותרו מהלמידה בתקופת הגן. היתה זו זריעה -  בילדים הרכים -  שקיווינו והתפללנו שאי שם יפרוץ אותו מטען רוחני ויבוא לידי ביטוי באישיותו של הילד.

"סובלנות וסבלנות" היו דרך חיים בגן המאוכלס בדתיים ובשאינם דתיים. הזכות לכבוד והחובה לכבד היו ישימים ולא כרזות על קיר. באסיפות הורים, בסדנאות, בחגיגות ובכל אירוע שבו נטלו חלק ההורים, ראית וחשת את ההליכה לקראת שני הציבורים. היינו מעין נווה מדבר, אי של רצון טוב ושיתוף פעולה לטובת ילדינו שלנו. ילדינו שסיימו גנים דתיים -  פנו לבתי-ספר שונים, דתיים ושאינם דתיים.

אף פעם לא נבחנה דרך עבודתנו וטיבה -  לפי מספר הילדים העוברים מהגן הדתי לבית-הספר הדתי.

בשנים האחרונות תפס תאוצה נושא "הרצף החינוכי". נושא זה עוסק במעברים מגן-הילדים לבית-הספר וכוונתו לצמצם קשיים אפשריים במעברים אלה ולאפשר תנאים אופטימאליים של חינוך רציף.

 משרד החינוך והתרבות המרכז לחינוך דתי בישראל פרסם חוברת בשם: הרצף החינוכי -  המעבר מגן-הילדים לבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי (ירושלים תשנ"ט) בחוברת זו מוצג רציונאל ומובאות הצעות ודגמים למימוש הנושא הנדון.

במקביל קיבלו הגננות במוסדות חמ"ד הנחייה למלא טבלת נתוני רישום של בוגרי גנים לבתי ספר, תוך כוונה לברר את מספר הנרשמים לבתי-ספר של ממ"ד ומספרם של הנרשמים לממכלתי או אחר.

בקרב גננות חמ"ד נוצר רושם כאילו פתאום יש פרמטר חשוב אחד -  והוא:

מספר הילדים העוברים לבית-הספר הדתי. לדוגמה: אם יש שלושים ילדים ומתוכם רק עשרה ילדים דתיים, שנרשמים למערכת הלימוד הדתית ושאר הילדים -  שכאמור לא באו ממשפחות דתיות -  נרשמים למערכת הכללית בבית-הספר היסודי, הורמה גבה, הכיצד? מתוך 30 ילדים -  הולכים רק עשרה לבית-ספר ממ"ד?!

ואנחנו, הגננות, שכל חיינו ראינו בעבודתנו יעוד ושליחות קדושה, מסתכלות פנימה -  לתוך לבנו, ואומרות לעצמנו הכיצד? פתאום אולצנו למלא דפים וטבלאות ומספרי ילדים. אנחנו, המחנכות בגיל הרך -  שמה שחשוב לנו באמת זו נשמתו של הילד, שעקרון הילד במרכז -  מתממש במעשה היום-יומי שלנו תמיד נכונות, לשמוע לו, להאזין, לתת כתף, לשתף, לידע, לתרום לו את נשמתנו. פתאום כולנו נבחנות במספר הילדים העולים לכיתה א' בבית-ספר ממלכתי-דתי?!

אני חוזרת ושואלת האם הגנים שלנו, המעורבים מבחינת האוכלוסיות, ראוי שייסגרו, כיוון שרוב האוכלוסייה בהם אינה דתית? על מה רוצים שנשים את ההדגשים? על מספרים?

אני חשבתי לתומי, ואכן אני כנראה בין התמימים, שזכות גדולה ניתנה לי ללמד את ילדי ישראל ושומה עלי לנצל זכות זו עד תום עם כל האחריות הראויה. יודעת אני שיש בעיות והן לא מעטות ואין ביכולתי לפתור את כולן.

שאלה אחת ברצוני לשאול: האם לא טוב למערכת החינוך הממלכתית-דתית שהורים כה רבים רושמים את ילדיהם, מתוך בחירה, לגני ממ"ד? אולי כדאי שיבדקו את בתי-הספר הדתיים מדוע הם אינם מושכים -  באותה מידה כמו גני-הילדים -  ואולי בגלל שאכן הגן הוא הפנינה שבמערכת... ובית-הספר מה איתו? האם מוטב היה לעשות ועדות קבלה בגני-הילדים ואולי לערוך מבחני כניסה -  כפי שעברתי אני כשנרשמתי ילדה צעירה לכיתה א' בבית-ספר דתי ידוע -  ונבחנתי על ברכות ועל מנהגים ואלוהים יודע מה עוד.

בזכרוני אני מְשַמרת את מראה המנהל בחדר עם וילונות כבדים של קטיפה ירוקה. את הפחד שאחז בי והגודש בעיניים ובגרון ואי היכולת להסתיר את התרגשותי הרבה. האם זוהי המגמה. רמה דתית מוכחת -  כתנאי כניסה לגן הממ"ד?

לעיתים אני מהלכת לי בדרך ומביטה למעלה -  לשמיים הכחולים, מביטה למטה לאדמה ולפרחים הפורחים ואומרת "מה רבו מעשיך ה'..."

ילדי ישראל פרחים כולם הם וזכאים לקבל את החינוך שהוריהם בחרו עבורם ואת הגננת אותה בחרו לשמש מודל לחיקוי לילדים. מי שמנו בעניין הזה לשופט? מתוך איזה כוח אנו באים? מה מטרתנו בחינוך -  ושמא אין כבר מטרה ששמה חינוך ואני נותרת עם מספרים ומרגישה כמספר ולא כאשת חינוך? צר לי שאלו הפנים העכשוויות של המערכת. נראה שהטענות כולן מופנות כלפי הגננות -  אצבע מאשימה ארוכה, שמסוגלת להיות מונפת בְּנוּ...נוּ...נוּ מאיים ומרתיע.

כן, חברות יקרות, הטענות כולן -  כדרך הנחלים ההולכים אל הים -  הולכות אל גן-הילדים.

שומה עלינו, כמחנכות, להמשיך ולשמור על צביונו של הגן הדתי ולהיות בין המקרבים ולא חס וחלילה בין המרחיקים.זכות גדולה נופלת בחלקן של הגננות הזוכות לכך.

 

להלן טבלת נתוני הרישום שהגננת נדרשת למלא.

מדינת ישראל -  משרד החינוך, התרבות והספורט

הפיקוח על החינוך הממ"ד-  מחוז מרכז

בע"ה ה' ניסן, תשנ"ט

22 מרץ, 1999

סימוכין: Y/2

לגננות שלום רב!

נתוני רישום לבתי-הספר, בוגרי גני חובה ממ"ד -  לקראת תש"ס

שם הגננת:

כתובת הגן:

מס' הבוגרים:

נרשמו לחמ"ד:

נרשמו למ':

מסגרת אחרת:

פירוט:

נשארים שנה נוספת:

אנא שילחי אלי למשרד החינוך עד לתאריך 15.4.99.

בברכה

מפקחת

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
8
28/10/2018
אין זה תפקידה של הגננת בשום מקרה
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד