תיעוד בגן-הילדים
תיעוד בגן-הילדים

ראיתי/שמעתי/תעדתי

תיעוד בגן-הילדים

 

להיות מחנכת בגיל הרך

שרית מנדלסון,גננת.

 התיעוד התרחש בגן מכללת לוינסקי

 

בגן-הילדים נרקם הקשר בין המחנכת לבין הילד. קשר ההולך ומתפתח במהלך שנתיים ימים שהילד לומד בגן.

תפקידה של המחנכת הוא תהליך דינאמי של למידה, התנסות, תהייה, שאילת שאלות והערכה. בתהליך העשייה החינוכית בגן-הילדים מצאתי את עצמי מחפשת נייר ומכשיר כתיבה ורושמת...

רשימות אלו הפכו, עם הזמן, לחלק בלתי נפרד מדפוס עבודתי בגן.

למדתי, תוך כדי הצפייה והרישום, את חשיבות הכתיבה, שהפכה לתיעוד מודע ומאורגן שאפשר מבט חוזר על הדברים, התאמה טובה יותר של הזדמנויות-למידה לילדים, התאמת דרכי ההוראה לילדים ומעקב והערכה של תכנית הלימודים כולה, כמו גם מעקב אחר התפתחותו של הילד בתחומים השונים.

הילד, שרוי בעיצומו של תהליך לגילוי העולם ורכישת ידע. המחנכת המלווה אותו בתהליך זה, ראוי ורצוי שהיא תכיר אותו ותלמד את עולמו, על מנת שתוכל להתחבר אל תחומי העניין שלו ולסייע לו בצמיחה ובהתפתחות האישית.

ההתחברות אל תחומי העניין של הילד לעיתים יכול להיות נושא העולה מהילדים, כמו באותו יום שאחרי החופש כשנטע הביאה לגן גרבילים, שעוררו התרגשות מרובה בקרב הילדים.

לעיתים הנושא הוא כזה שמְזַמנות לנו העונות המתחלפות או החגים המופיעים בעיתם ואז כדאי להתחבר להווי החג המוכר לילד ולהוסיף עליו נדבך -  לאסוף מילים של חג, חפצים של חג ושאלות על החג.

נושאים אקטואליים, הקשורים לעצם הווייתנו בארץ הזו, מהווים גם הם הזדמנות ללמידה: איך מתמודדים עם רצחראש הממשלה? איך מדברים עם ילדי הגן על פיגועים? כיצד מתנהלות בחירות? ועוד.

הפעם נתמקד בנושא שעלה מתוך הילדים וננסה לראות איך כל הזדמנות היא בעצם הזדמנות ללמידה, אם רק נהיה מודעים לאיכויות הטמונות בסיטואציות הנִקרות בדרכנו, כשהנושא עולה מתוך הילדים.

נחזור לרגע לאותו יום בו חזרנו לגן אחרי החופש, כשנטע הביאה לגן את הגרבילים. במהלך היום הועמד הכלוב על שולחן במקום מרווח שאפשר לילדים גישה והתבוננות מכל הכיוונים.

בסופו של יום ישבנו למפגש ושאלתי את הילדים מה הם היו רוצים לדעת אודות הגרביל. מבול השאלות היה בלתי נמנע. כתבתי את השאלות, את כולן -  36 במספר, כמספר הילדים.

למחרת בבוקר הבאתי את השאלות כשהן מודפסות במחשב ובצד כל שאלה שמו של הילד השואל. (ראה ע' 77)

קראנו מחדש את השאלות והילדים ניסו להיזכר מי היה הילד ששאל את השאלה. היו כאלה שניסו על-פי השם שכתוב לידה.

חשבנו ביחד איך נגלה את התשובות לכל השאלות הללו והיו לנו שני רעיונות: עומר אמר שאפשר לשאול ילד שמגדל את החיות והוא יספר לנו, ורועי אמר שאפשר לבדוק בספרים.

קראנו מחדש את השאלות והחלטנו איזו שאלה אפשר לשאול את מי שמגדל ולידה ציירנו ילד בצבע ירוק ואיזו שאלה אפשר לבדוק בספרים -  אותה הקפנו בצבע ורוד.

בהמשכו של התהליך נטע השיבה לנו על חלק מהשאלות ואת התשובות לשאלות האחרות חיפשנו בספרי טבע ובאנציקלופדיות.

צילמנו קטעי מידע מתוך האנציקלופדיה, תלינו את תמונת הגרביל שמצאנו בספר וצילמתי את הילדים תוך כדי פעילותם.

בחשיבה רפלקטיבית על התהליך אותו חוו הילדים ניתן לזהות מספר שלבים:

1. מפגש עם הגורם המְזַמן את הלמידה.

2. חקר בדרך ההתבוננות.

3. שאילת שאלות.

4. מיון השאלות.

5. חיפוש במקורות מידע.

6. איסוף מידע.

בחשיבה על הילדים עצמם ניתן לזהות את תחומי העניין של הילדים:

מי מהם אכן מתעניין בבעלי-החיים?

מי נרתע מהם?

אילו שאלות שואלים הילדים, כאלה שהתשובה ידועה, או כאלה שהתשובה עליהן אינה ידועה?

באילו מילות שאלה הם משתמשים?

מי מסוגל לשתף חברים בתהליך הלמידה?

בחשיבה על דרך העבודה והסקת מסקנות לעתיד היו שלוש מסקנות עיקריות:

ישנה חשיבות רבה לתהליך של שאילת שאלות במפגש, היות וריבוי הילדים מביא לריבוי של שאלות וילדים שונים משתמשים במבחר של מילות שאלה שמעוררות ילדים אחרים לשאול שאלות אחרות.

כדאי היה, לאחר התהליך הראשוני לעבוד עם קבוצת העניין, עם אותם הילדים שהתעניינו בבעלי-החיים, במנותק מהמליאה. המשך החקר עם קבוצה בעלת עניין אמיתי בנושא היה יכול להוביל אותנו למחוזות רחוקים יותר.

זמן קצר לאחר מכן הביאה עדן לגן זוג אוגרים. עברנו תהליך דומה של התבוננות, שאילת שאלות ולמידה ובמועד מאוחר יותר יובל הביא צב לגן ליום אחד ומאוד נעלב שלא שאלנו שאלות ולא חקרנו אודותיו...(!!!)

להערכתי, התיעוד בכתב ובצילום של תהליך הלמידה היווה תמריץ לילדים אחרים להיות "יזמים" של הלמידה של עצמם. וההוכחה החזקה ביותר לכך היה דווקא המקרה של יובל והצב.

במרחק של זמן מן התהליך עצמו מצאתי שישנו ערך מוסף לתהליך התיעוד והוא נוגע דווקא בקשר עם ההורים.

החומרים המתועדים הופכים להיות הדרך שבה לומדים ההורים על תכני הגן המתהווים והמתפתחים, ויתרה מכך -לומדים לראות את ילדיהם מזווית נוספת: כיצד הם שואלים שאלות, חוקרים ולומדים.

לקחת "זמן תיעוד"

רק משהכרתי בחשיבותו של תהליך התיעוד ובתרומתו לעשייה החינוכית בגן יכולתי לקחת לעצמי את הזמן לתעד.

ואת הזמן הזה -  יש לקחת!!! אחרת הוא אף לא בנמצא.

זהו זמן של העדר עשייה, לכאורה, -  שערכו לא יסולא בפז.

זהו זמן של התבוננות וכתיבת מהלך הדברים, זמן של תיעוד הרשמים שממנו ניתן להפיק את המירב ואת המיטב מהנקרה בחיי הגן.

מנסיוני אני יודעת, כי במשך הזמן מיומנויות התיעוד משתכללות ולומדים אסטרטגיות חדשות מדי פעם.

מידע שהיינו רוצים לדעת על הגרביל

מעיין     :מה הוא אוכל?

יונתן      :למה הגרביל משמיע קולות מאוד נמוכים?

ערן        :איפה הגרביל ישן?

אנאבל    :למה הגרביל אוהב חושך?

יואב      :למה הגרביל דומה לעכבר?

ניר        :למה הידיים שלו נראות כמו של קנגרו?

אורי      :מי האויבים של הגרביל?

רועי       :איפה הגרביל חי בטבע?

ליאור ל' :במה הגרביל אוהב לשחק?

אריאל א':מה הגרביל אוכל?

אמיר     :ממה הגרביל מפחד?

מעיין     :למה הגרביל קטן?

ערן        :בן כמה הגרביל?

ניר        :עד איזה גובה הגרביל גדל?

מרטין     :מה הגרביל שותה?

יונתן      :כמה הגרביל שוקל?

מתן       :עד איזה גיל הגרביל יכול לחיות?

אורי      :למה לגרביל יש זנב ארוך?

אוריאן   :למה הגרביל קטן והזנב שלו ארוך?

שלומי    :מדוע לגרביל אוזניים קטנות?

עמרי      :למה הוא רץ מהר?

אריאל כ' :למה בכלל לגרביל רגליים קצרות?

דניאל     :למה לגרביל ציפורניים חדות?

לימור     : מתי הוא יוצא מהבית, בקיץ? בחורף?

ערן        :מה אמצעי ההגנה שלו?

גל ב'      :מדוע יש לו הרבה פרווה?

אורי      :האם הגרביל מטיל ביצים, או יונק?

אמיר     :האם הוא אוהב לשחק בכדור?

עומר ר' :איך מבדילים בין זכר לנקבה?

מרטין    :איזה חיות הן האויבות של הגרביל?

מרטין    :באיזה יבשות הוא בונה בתים?

ניר        :באיזה יבשות הוא חי?

ניר        :באיזה ארצות הוא חי?

מרטין    :האם הוא אוכל עכברים?

ליאור ל' :מתי הוא שותה?

ליאור ל' :איך הוא שותה?

 

דוגמה למהלך מתועד:

איך זוכרים?

במפגש המוסיקלי, שנערך ביום ה', ציפי לימדה את הילדים שיר חדש.

בדרכה המיוחדת של ציפי*, קודם שיחקנו את המקצב (בתנועה במרחב, בתנועות גוף במקום, בהקשה), אחר-כך שיחקנו בסולם הצלילים של השיר, שיחקנו גם משחקי הקשות גוף לפי התור, כשכל "משחק" מדגיש היבט מוסיקלי אחר בשיר: את המקצב, גובה הצלילים, החזרות וגם את המילים.

הנה השיר שלמדנו:

טיף טף טיף טף

יורדות טיפות על גג.

טיף טף טיף טף

לגן היום יום חג.

טיף טף טיף טף

עבר הסתיו עבר.

טיף טף טיף טף

בחורף, חורף קר.

גשם טוב רד לרוב;

רד ושטוף כל גן ורחוב.

רד השקה כל עץ בגן,

כל שתיל וכל אילן.

השיר, שאינו קצר במיוחד, הושר ובתום 40 הדקות כאילו כבר היה ידוע לילדים מזה זמן רב.

ציפי אמרה, שמדהים איך שהילדים זוכרים...

כשחזרנו לגן, שאלתי אותם: איך אתם זוכרים?

הילדים סיפרו כיצד הם זכרו, תוך שהם משתמשים "קודם" ו"אחר-כך" ו"אחר-כך" "ואחר-כך"... הצעתי להם להשמיט את האחר-כך ובמקומו להניח חץ וכך נוצר לנו תרשים של הלך המחשבה.

את תשובותיהם ערכתי בבית כתרשימי זרימה ולמחרת הראתי לכל ילד והקראתי בפניו. והנה מספר דוגמאות:

יעל בת 5

הקשבתי לציפי.

 

ראיתי שזה

מאוד מוסיקלי.

 

הקשבתי גם בלב.

שרתי בלב.

 

מהלב זה עבר

למחשבה.

 

מהמחשבה יצאו

לי המילים.

אחר-כך השתדלתי

לשיר מדויק.

 

ניר בן 5

בהתחלה שמעתי

איך ציפי שרה

את זה.

 

המילים נכנסו

לאוזן.

 

משם הן עברו

למוח.

משם לפֶּה.

 

ואז, כשניסיתי,

יצא לי בדיוק. הצלחתי.

 

 אוריאן בת 5

שמעתי את ציפי שרה, הייתי שקועה.

 

זכרתי את המילים, כי כל פעם שציפי שרה, שרתי את השיר בלב.

 

ככה ידעתי אותו בראש.

ככה הכרתי אותו.

 

היום נזכרתי בשיר,

כי הייתי בשיעור

הקודם.

 

אשמח מאוד אם גננות אחרות המנסות לתעד, תשתפנה אותנו בנסיונות שלהן מעל דפי הד הגן, או בכל דרך אישית.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד