משפחה תחת אזהרה
משפחה תחת אזהרה

משפחה תחת אזהרה

עו"ד אירית רוזנבלום

יו"ר ארגון משפחה חדשה

 

דווקא למוסד המשפחה אין הגדרה משפטית חוקית מלאה ומקיפה בישראל. בינתיים תם עידן הכוס המתנפצת וארבע מוטות החופה, וצמח מגוון רחב של תאים משפחתיים אפשריים, משפחות חד הוריות, משפחות בני אותו מין, משפחות עובדים זרים ועוד. המחוקק צריך לראות במציאות הזאת אתגר ולהתאים לה הגדרה משפטית גמישה ומלאה

 

גם אם טרם חשתם בכך, המהפכה במבנה המשפחה נמצאת כבר כאן. מוביל אותה כל אחד מאתנו. כל אחד הוא חלק ממשפחה; נולדנו כחלק ממשפחה, אנחנו משתדלים להקים משפחה, לפעמים "מפרקים" את המשפחה שלנו, ויש מי מאתנו המבקשים להקים להם משפחה אחרת תחת זו שאבדה. כך או כך, זהו עניין כל כך מהותי בחיינו שכל אחד עסוק בו בשלב זה או אחר של חייו. אם זה מנחם אותנו או לא, אנחנו לא לבד בסיפור הזה. בכל העולם המערבי המציאות החברתית משתנה והשטיח  מתחת לרגלי ההגדרה המסורתית של המשפחה נשמט והולך.

מהי בעצם משפחה? בישראל, משפחה נורמטיבית היא גבר ואשה, הנשואים זה לזה כדת משה וישראל. זוהי כאמור הגדרה של נורמה, של קונסנזוס, ולא הגדרה משפטית, כי גם התא המשפחתי הנורמטיבי הזה, המקבל את עידודה המלא של המסורת היהודית, לא זכה להגדרה מסודרת בחוק.

הבעיה המרכזית היא, שהגדרה נורמטיבית זו גם אינה מתאימה לכ42%- מהמשפחות בישראל. היינו, כמעט מחצית מהמשפחות נמצאות למעשה מחוץ לקונסנזוס. מדובר במשפחות חד הוריות, חד מיניות, זוגות מעורבים, זוגות בני דת שונה, משפחות עובדים זרים, ידועות וידועים בציבור ועוד מיני צירופים של בני זוג שלא יכולים או לא מעוניינים להינשא בטקס הדתי המקובל. בנוסף לאלה, יש זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים ויש אזרחים ערבים.

היה זה השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, שהבין את הצורך של המשפט לשקף את מציאות החיים והדינמיקה של חיי המשפחה, שראשיתה בשינוי התפיסה המסורתית של מוסד זה. בהרצאה שניתנה בנובמבר 1998, במרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים, הוא אמר:

"החיים יוצרים מציאות שהמשפט חייב להתמודד עמה. אנו נתקלים במשפחה החד הורית, ידוע הקשר בין גבר לאשה ללא נישואין, אך תוך יצירת תא משפחתי, במסגרת הידוע והידועה בציבור. הקשר ההומוסקסואלי דורש את הכרתנו השיפוטית. אנו נתקלים בתופעה הולכת וגוברת של הנישואין האזרחיים. המשפט ניצב בפני שאלות חדשות שהוא חייב להתמודד עמן. בית המשפט ניצב בפני מציאות חדשה, והוא חייב לתת לה פתרונות. עם זאת, מציאות חיים חדשה זו, בעיקרה, אינה מבקשת למוטט את מושג המשפחה. היא מבקשת להסתפח אליה. היא מבקשת לתת לה מובן חדש".

כאמור, השינוי הדרמטי במבנה המשפחה אינו נחלתה של ישראל בלבד. בכל רחבי אירופה מקבל המונח "משפחה" משמעות חדשה. בגרמניה עלה בעשר השנים אחרונות מספר המשפחות החד הוריות, שבראשן גבר, ב -63%, לעומת עלייה של 31% במספר הנשים החד הוריות. בבריטניה קפץ מספר המשפחות החד הוריות בשנת 2000 לכדי 20%. בהולנד, 23% מהילדים נולדים מחוץ למסגרת נישואין פורמלית, ובסקנדינביה מדובר בכמחצית מהילדים הנולדים (כנראה, הודות לתשתית חוקית ומשפטית מפותחת המתאימה גם למשפחות שאינן מסורתיות). באיטליה (הנחשבת למסורתית יותר משכנותיה האירופיות) עלה שיעור הגירושין בעשר השנים האחרונות ב -31%  .

לעלייה בשיעור הגירושין יש משמעות רבה, כי היא אחד הגורמים הבולטים לשינויים במבנה המשפחה המסורתי. הגירושין היו לעניין שבשגרה ואיבדו את הסטיגמה החברתית שליוותה אותם כל השנים. גם בישראל יש בעשור האחרון גידול מתמיד בשיעור הזוגות המתגרשים. בשנת 2000 בלבד  עמד שיעור הגירושין על 28% (על פי נתונים של הנהלת בתי הדין הרבניים), עלייה של 4.5% לעומת השנה שקדמה לה.

המחוקק הישראלי לא טרח עד היום לתת למונח משפחה הגדרה משפטית חוקית. עובדה זו יוצרת מצב בלתי אפשרי: אין הגדרה משפטית לישות קיימת. נוצר עיוות, שכן בהעדר הגדרה הישות כאילו אינה קיימת ואין לה משמעות; בהעדר הגדרה משפטית הופכת המשפחה לחסרת הגנה וחסרת משמעות חברתית ו/או כלכלית, והיא אינה נהנית מזכויות חברתיות ו/או כלכליות שמן הראוי היה להעניק לה.

ניקח לדוגמה את ההתעלמות מהמעמד הכלכלי של המשפחה. משק הבית מייצר הוצאות, הוא מתנהג כיחידה כלכלית לכל דבר ועניין, אך החוק הישראלי לא רק שאינו מכיר בו ככזה, אלא אף קובע מפורשות כי בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל הוצאות הבית. התוצאה היא שמערכת המס מתעלמת באופן מוחלט מהוצאות גבוהות המקובלות בקרב שיעור גדול של הציבור הישראלי על מטפלת, עוזרת בית, וההוצאה החודשית הניכרת של תשלומי המשכנתה.

מדינות רבות בעולם המערבי הכירו בנחיצותו של נוהל חישוב מס נפרד למשפחה. כך, לדוגמה, החוק הצרפתי הכיר במשפחה כיחידה כלכלית עצמאית, יחידת מס, במסגרת חוק זכויות המשפחה. בארה"ב רשאי כל אזרח להחליט אם הוא מעוניין להיות מוכר כמשפחה, ואז ימוסה בהתאם, ואף יזכה בהקלה במיסוי הוצאות המשפחה, או שמא הוא מעדיף מיסוי בנפרד.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל היא הגורם היחיד המרשה לעצמו להשתמש בהגדרה "משק בית" בליקוט נתוניה. לפי הגדרותיה, המונח "משפחה" כולל שני אנשים או יותר, החולקים משק בית אחד וקשורים זה לזה, כבעל ואשה, או כזוג ללא נישואין או כהורה וילד.

מנתונים שמסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בישראל יש 1,650,000 משקי בית. 13.7% מהם משפחות מיעוטים. 7.2% משפחות חד הוריות. 9% משפחות של בני זוג מעורבים (אחד מבני הזוג אינו יהודי), 4.6% משפחות של בני זוג ידועים בציבור, 3% משפחות של בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים, 3% משפחות זרים ו -1.5% משפחות של בני זוג חד מיניים.

 

                                        

 

בואו נכיר את המשפחות שמאחורי הסטטיסטיקה: מהם המאפיינים שלהן ומהם הבעיות והקשיים שבהם הן נתקלות?

משפחה חד הורית: המושג מתייחס למשפחה שבה הורה אחד מגדל את ילדיו תחת קורת ביתו. זה בעצם התא המשפחתי היחיד שזכה להגדרה מסודרת בחוק. על פי ההגדרה בחוק הורה יחיד הוא תושב ישראל שבהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר מתקיים בו אחד מאלה:

הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;

הוא נשוי, ובתנאי ש:

הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;

לגבי אשה, היא עגונה;

הוא עולה חדש שנמצא בארץ יותר משנה ופחות משנתיים, ובן-זוגו לא עלה ואף אינו שוהה בה, ובתנאי שאין לו בן זוג אחר.

למרות ההכרה החוקית, משפחות חד הוריות נתקלות בבעיות רבות. יש אינספור תקלות בירוקרטיות במשרדי הממשלה, שאינם מסוגלים לעכל מידע מסוג זה: טפסים רבים מבקשים את ציון שם האב ואין כל התייחסות או ציון לשם האם (כך בתעודת הזהות, רשיונות נהיגה, רשיונות נשק ועוד). גבר העומד בראש משפחה חד הורית נדרש להציג ראיות להיותו הורה יחיד - במס הכנסה, כדי לקבל נקודות זיכוי, וגם בביטוח הלאומי. המסקנה המתבקשת היא שהמוסדות בישראל אינם ערוכים להכיר בזכויות הגבר כהורה יחיד.  

כשמדובר בגבר גרוש חד הורי, כהורה יחיד הוא אינו מקבל מגרושתו מזונות בעבור ילדיהם המשותפים, בניגוד לגרושה הזכאית למזונות מהאב על פי החוק.

התא המשפחתי החד הורי נעשה נפוץ יותר ויותר, והסטיגמה החברתית ביחס אליו נעלמת. העובדה כי בעשרים השנים האחרונות גדל באירופה פי שלושה מספר הילדים הגדלים במשפחות חד הוריות, מעידה כי מדובר בתופעה חברתית מרשימה בהיקפה. גם בישראל חלה עלייה מתמדת במספר הנשים הלא נשואות המחליטות לגדל ילדים ללא עזרת בן זוג.

משפחות ידועים בציבור: ההגדרה המקובלת לידועים בציבור היא - בני זוג שלא נישאו כדת וכדין, אך הם חיים יחד תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף. בארץ, המעמד המשפטי של הידועים בציבור התחזק בשנים האחרונות והושווה במרבית החוקים למעמדם של בני זוג נשואים. אך מעמד זה אינו מוכר במשרד הפנים לצורכי רישום ושינוי הסטטוס האישי בתעודת הזהות.

הבעיות שבהן נתקלות משפחות ידועים בציבור:

לא נרשמים במשרד הפנים כבני זוג;

אינם זכאים למשכנתה כזוג/משפחה, אלא אם יש להם ילד משותף;

פקודת מס הכנסה אינה מכירה בידועים בציבור ובזכויות הנובעות מנישואין, לרבות נקודות זיכוי לא מוכרות במצב כזה;

בני זוג ידועים בציבור שנולד להם ילד, הילד לא יקבל את שם משפחת האב, כמו בזוגות נשואים, אלא לאחר בקשה מיוחדת ואישורה;

חוק הבטחת הכנסה אינו מאפשר לקבל גמלה ליחיד החי עם ידוע/ה בציבור;

חוק משפחות חד הוריות אינו מאפשר להורה יחיד קבלת הטבות אם הוא  חי עם

ידוע בציבור;

אין זכויות הלכתיות של אשה הנובעות מהיותה אשת איש, כמו הזכות למזונות אשה.

חשוב לציין כי התא המשפחתי של זוגות ידועים בציבור אינו תוצאה של המגבלות הדתיות, המונעות מבני הזוג לבוא בברית הנישואין (כמו למשל נישואים בין כהן וגרושה, הפסולים על פי ההלכה היהודית). מי שאינו יכול להתחתן בחתונה דתית יכול תמיד לצאת לחו"ל ולהינשא אזרחית. התא המשפחתי של ידועים בציבור מוכר בכל העולם המערבי, והוא משקף יותר מכל את רצונו של הפרט להרחיק התערבות שלטונית. הפרט מעדיף שלא להכניס את המדינה אל חייו הפרטיים. בני זוג החיים יחד אינם חשים צורך במסמך כדי להוכיח מה הם מרגישים האחד כלפי האחר. הם נמצאים במחויבות הנובעת מרגשות והם חשים כי הכנסת החוקים למרחב הפרטי שלהם תפגע בכך. 

משפחה "מעורבת":  מדובר כאן ביותר מעניין בין-עדתי, מ"ליברמן" שהתחתן עם "בוקובזה". משפחה של בני זוג מעורבים היא משפחה שבני הזוג הם בעלי אזרחות או דת שונים. בני זוג כאלה אינם יכולים לקיים טקס נישואין מוכר בישראל, כי אין אפשרות לקיים נישואין אזרחיים. אם מדובר בבן זוג יהודי הנישא לבן דת אחרת, הרי שלפי ההלכה הנישואים אסורים, הם אינם מוכרים בממסד הדתי גם אם נערכו בחו"ל. על כן תישלל מבן הזוג היהודי כל זכות הנובעת מנישואין. עד לרישום הנישואין במשרד הפנים (שאינו אוטומטי למרות קיומה של תעודת הנישואין רשמית), מס הכנסה לא יכיר בזוג כנשוי, ועלולות להתעורר בעיות ברישום ילדים משותפים.

בהעדר רישום מסודר בתעודות הזהות ובתעודות הלידה, יהיה קשה לרשום את הילדים למוסדות חינוך. הליך ההתאזרחות של בן הזוג הזר נמשך שנים שבמהלכן מתעוררים קשיים, עד לקבלת הזכויות מהביטוח הלאומי, כמו נקודות זיכוי, ביטוח בריאות ממלכתי, מענקי לידה וכדומה. וגם זכויות אלה אינן מלאות (זה נכון גם לאחר לידת ילדים משותפים).

משפחות חד מיניות: הזוגיות החד מינית אינה מוכרת בשום צורה ואופן בחוק הישראלי. עד כה זכו זוגות כאלה להכרה רק לצורך קבלת זכויות כבני זוג בהסכמי עבודה. בכל מקום שבו מופיע בחוק המונח "בן זוג" הוא אינו חל על בני זוג מאותו המין. לפיכך לא יוכלו בני זוג כאלה לקבל נקודות זיכוי במס הכנסה, או מעמד של מי שבן זוגו מת והוא זכאי לקצבאות זקנה, שארים, תלויים או קצבת נכות. משרד הפנים לא ירשום זוגיות כזו ובן הזוג לא ייהנה מזכויות כבן זוג. משרד השיכון לא יכיר בזוגיות הזו לצורכי משכנתה. אם מדובר בזוג נשים, שאחת מהן ילדה, בת הזוג אינה זכאית לחופשת לידה, כפי שזכאי בעל כאשר אשתו יולדת.

יתרה מזה, לפי החוק בישראל בני זוג מאותו המין אינם רשאים לאמץ תינוקות בני יומם. פריצת דרך ראשונה בעניין זה הושגה בבג"ץ קדיש-ברנר, שבו הוכר אימוץ ילדיה הביולוגיים של בת הזוג האחת על ידי בת הזוג שלה. יש להתייחס לפריצת הדרך הזו בזהירות, כי היא עומדת היום לפני דיון נוסף בבג"ץ. גם לא ברור אם ניתן יהיה להחילה על בני זוג שהם גברים (שניהם במעמד הורה מאמץ).

משפחה אזרחית: זו משפחה שבני הזוג בה נישאו בנישואין אזרחיים, מחוץ לישראל. אל קבוצה זו משתייכים גם כל אותם זוגות יהודים שאין כל מניעה הלכתית שיתחתנו ברבנות, אבל הם נישאים בנישואים אזרחיים בגלל ההעדפה אישית. ההלכה, כאמור, אינה מכירה בנישואין אזרחיים ומבחינה הלכתית מעמדם כשל ידועים בציבור. משרד הפנים ירשום נישואין אלה רק אם הם מוכרים על ידי המדינה שבה נערכו. במקרה של סכסוך ופרידה, אם בני הזוג הם בני אותה דת, הם חייבים בגירושים דתיים. אם מדובר בבני דתות שונות הפרוצדורה לגירושין היא בדרך של בקשה להתרת נישואין המופנית לנשיא בית המשפט העליון. זה הליך בירוקרטי מפרך וממושך.

משפחה ערבית: לצורך המחשת הקשיים והבעיות שבהם נתקלת המשפחה הערבית, די אם ניקח כדוגמה בני זוג בני אותה הדת, מוסלמית או נוצרית. משפחה כזו אינה מקבלת נקודות זיכוי במס הכנסה, כי חבריה אינם משרתים בצבא. היא אינה יכולה להתקבל כחברה ביישובים קהילתיים (אמנם בית המשפט העליון פסק באחרונה שחייבים לקבלן, אבל הדבר אינו מיושם). במשרד הפנים הם לא נהנים מזכויות עלייה או התאזרחות, כמו היהודים, אך דיני רישום הממזרות של היהודים חלים עליהם.

באחרונה היתה פריצת דרך משמעותית במעמד המשפחה הערבית. עד לאחרונה,  כל ההתדיינויות המשפטיות בזכויות שנבעו מקשרי נישואין אצל בני זוג מוסלמים, כמו למשל דמי מזונות לאשה, נידונו רק בבית הדין הדתיים. לאחר מאבק של שנים רבות אושר בנובמבר האחרון תיקון לחוק בית המשפט לענייני משפחה המאפשר למוסלמים, בדומה לבני זוג יהודים, לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניינים של מעמד אישי. זו פריצת דרך המהווה נדבך נוסף בדרך להשוואת מעמדן של המשפחות הערביות למעמד המשפחות היהודיות, ולו רק מצד החוק.

תא משפחתי של בני זוג זרים: תא כזה מורכב מבני זוג בעלי אזרחות זרה שחיים בישראל, והוא בעל המעמד הנמוך ביותר בין התאים המשפחתיים לסוגיהם. הוא משולל זכויות כמעט לחלוטין. גם אם כל אחד מבני הזוג נמצא בארץ באופן חוקי כיחיד, בעיקרון אסור לבני זוג זרים לשהות בישראל יחד, בעת ובעונה אחת. אחד מהם יאלץ לעזוב את ישראל, כי משרד הפנים אינו מאפשר שהות חוקית של בני זוג זרים. תא משפחתי זה לא רק שאינו מוכר, הוא אסור על פי דין. 

בני הזוג הזרים אינם זכאים לשירותי ביטוח בריאות, או לכל זכות אחרת הנובעת מביטוח לאומי, כמו קצבאות, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה (התשלומים שהם מחויבים לשלם לביטוח הלאומי יגנו עליהם רק במקרה של פגיעה פיזית בעבודתם). הם מחויבים לשלם מס הכנסה, אך בשל היותם עובדים זרים הם אינם זכאים לניכויים ולזיכויים המוכרים למשפחות. גם ביטוח הבריאות שהם יכולים לעשות באופן עצמאי מוגבל מאד ואינו מכסה לידה והפלה, למשל.

ילדים שנולדים במשפחות אלה לא נרשמים במשרד הפנים. כמו הוריהם, הם נטולי זכויות: מתעוררים קשיים ברישומם למוסדות החינוך, ובביטוחם בביטוח בריאות.

                  

                                          *

 

בחינה כוללת של התאים המשפחתיים מציירת דיוקן חדש לגמרי של המשפחה הישראלית הטיפוסית. תם עידן הכוס המתנפצת וארבע מוטות החופה. אין זה אומר כי מבנה המשפחה המסורתי נעלם כליל, אבל הוא בהחלט מאבד גובה במהירות מסחררת. הדומיננטיות שלו מפנה את מקומה למגוון רחב של תאים משפחתיים אפשריים. מאפיין אחד בולט המשותף לכולם הוא היותם "שבירים" יותר, פחות "נוקשים", ממבנה המשפחה המסורתי.

החיים בישראל מתמודדים עם מה שמוסדות המדינה, המסורת והדת מסרבים לפעמים להכיר. אחרון רבני ישראל שהעז לעסוק בשינויים המתחוללים במבנה המשפחה היה רבנו גרשום, שהטיל חרם על מי שנושא יותר מאשה אחת. מדובר בשינוי מלפני כאלף שנה. השינוי הדרסטי במבנה המשפחתי מחייב הסתגלות של המדינה ומוסדותיה למציאות החדשה. דבקות בגישה מיושנת והתעלמות מהמציאות החדשה לא יחזירו את הגלגל לאחור אלא רק יכבידו יותר ויותר על אנשים.

מדינות אירופה השכילו להתאים עצמן למציאות החדשה; הן אימצו גישה ריאליסטית יותר. בדנמרק חוקק השנה חוק שלפיו זוגות ידועים בציבור מקבלים באופן אוטומטי משמורת משותפת על ילדיהם המשותפים. גם החוק הצרפתי מקנה זכויות מסוימות לזוגות החיים יחד. בהולנד זוגות ידועים בציבור נרשמים כיחידה משפחתית משותפת. הולנד היתה המדינה הראשונה אשר הכירה בנישואין בין בני זוג חד מיניים. בכך השוותה את מעמדם כמעט לחלוטין לזה של בני הזוג ההטרוסקסואלים. מדינות אירופיות אחרות הולכות בדרכה ומעניקות למשפחות חד מיניות חלק מהזכויות המשפטיות הניתנות למשפחות הטרוסקסואליות. חוק חדש בגרמניה מסדיר רישום נישואין בין בני זוג חד מיניים ומקנה להם זכויות דומות בעניינים של ירושה וביטוח בריאות. כל החוקים הנ"ל (מדובר ברשימה בלתי ממצה כמובן) הם למעשה יישום ההכרה במשפחה כישות הדורשת התייחסות מצד המחוקק. 

זה גם ההיגיון העומד מאחורי יוזמת החקיקה של חוק יסוד: המשפחה. את נוסחו המקורי של החוק הגיש ל -25 חברי כנסת  ארגון משפחה חדשה. חוק זה רואה את המשפחה כיחידה חוקתית, ואת תפקידה החוקתי של החברה לקיים אותה, לשמור עליה ולמנוע פגיעה בה. מעל לכל, כעיקרון על, עומדת הזכות החוקתית של היחיד להקים יחידה משפחתית, לקיים אותה, ולמנוע פגיעה בה. זה חלק מכבוד האדם, חלק מחירותו ומפרטיותו.

אם תתקבל הצעת חוק יסוד: המשפחה, תהיה זו הפעם הראשונה שהמחוקק הישראלי יגדיר את המונח משפחה, מונח שחלק מהותי ממנו ייוחס להגדרה הערכית של המשפחה. הגדרה זו תחיל, כאמור, את יסודות הרומנטיקה והרגש, ההסדר הכלכלי והבחירה החופשית.

כפי שהקדמתי ואמרתי, למשפחה נודעת חשיבות ערכית מעל לכל מבנה ספציפי שלה. טענה זו כמובן מאיינת כל ויכוח הקושר בין המשפחה לדת, שכן קיומה אינו תלוי בדת או השתייכות דתית. אלא שהדת היא זו שיכולה למנוע הקמתה של משפחה או להחרימה. לכן יש להוציא עניין זה מרשות הדת. השאלה כיצד קשרו שני בני אדם בוגרים את גורלם המשותף איננה שאלה של טקס כזה או אחר, אלא שאלה של בחירה זה בזה וכיצד למלא בתוכן את חייהם המשותפים. במלים אחרות, ניתן לקיים את המשפחה על יסודותיה המופשטים יותר, לצד הדת ולא נגד הדת. אלה יסודות שניתן היה לקשרם גם לערכים דתיים כאהבה וזוגיות.

התייחסות ערכית זו נעלמה לחלוטין במאבק על הנישואין ושימור הנוסחה הדתית. שימור זה פירושו ויתור מדעת על בחירה חופשית, המתחייבת בחברה דמוקרטית. בחירה חופשית של בן הזוג מצד אחד, וקבלה והכרה של הזוגיות על ידי הממסד מצד אחר.

כאשר אנו מדברים על הגדרת המונח משפחה, איננו מדברים על בניית מודל של משפחה על ידי המחוקק. החיים חזקים מכל חוק ונורמה חברתית, ולכן לא מדובר פה ב"אידיאולוגיה של המשפחה", אלא בהגדרה המשקפת מציאות שכבר מתהווה. כך, למשל, בחוק הגרמני מוגדרת משפחה כמערכת יחסים המערבת ילדים. מדובר בהגדרה רחבה דיה להחיל את מרבית התאים המשפחתיים, מאמהות לא נשואות ועד בני זוג בני אותו המין המגדלים ילד.  גרמניה צעדה צעד נוסף קדימה ואף מינתה שרה לענייני משפחה. גם בצרפת מכהנת שרה לענייני משפחה וילדים. במדינות סקנדינביה הוקמו רשויות לענייני משפחה.

בהעדר יוזמה של המחוקק לקביעת הנורמה המשפחתית בישראל, בתי המשפט הם המשקפים בשנים האחרונות, באמצעות חקיקה שיפוטית, את הערכים והנורמות החברתיות, על התמורות וההתפתחויות שלהם. ברי כי אין מדובר בפתרון מספק, שכן ראשית, העיקרון של חקיקה שיפוטית מוגבל ואינו יכול לכסות את כל הסוגיות, ושנית, אין זה מתפקידם של בתי המשפט לפעול כרשות מחוקקת.

מציאות החיים שהוצגה במאמר זה והדינמיקה של חיי המשפחה בישראל הן היוצרות את הצורך לפעול לרפורמה חברתית, שראשיתה בשינוי התפיסה המסורתית של מוסד המשפחה. סופה יבוא לידי ביטוי במערכת המשפטית, אם בדרך של חקיקה ראשית ואם אף בדרך של חקיקה שיפוטית.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
15/11/2018
יחד עם מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב ויו״ר ת“א ...
8
13/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להוראות פיקוד העורף - ...
8
12/11/2018
לאור המצב הבטחוני, בכפוף להחלטת פקוד העורף ובתיאום ...
8
6/11/2018
בנוגע לשביתה המתוכננת מחר במשק: הסתדרות המורים לא ...
8
4/11/2018
עמותת המחנכים למלחמה בגזענות ובאנטישמיות
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד