קוראים בכף היד, מחפשים איש חזק
קוראים בכף היד, מחפשים איש חזק

קוראים בכף היד, מחפשים איש חזק

דפנה קנטי ועמי פדהצור

דפנה קנטי היא תלמידה לתואר שלישי בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה

ד"ר עמי פדהצור מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה

 

האם יש קשר בין שתי התופעות המקבילות בישראל: הנטייה של רבים לעולם האמונה בעל-טבעי, והנטייה לאתנו-לאומניות? סדרת סקרים מגלה שהזיקה ביניהן הדוקה, ועל כן ניתן לגזור כי מקורם באב קדמון משותף.

 

בעשורים האחרונים חווה העולם הדמוקרטי המערבי ובכללו ישראל שתי תופעות חברתיות מקבילות, הנראות לכאורה חסרות קשר. הראשונה, בריחה של רבים לעולם האלטרנטיבי של האמונה בעל-טבעי והרוחני, והשנייה, עלייה של נטיות לאומניות וירידה ברמות הסובלנות כלפי זרים ומיעוטים אתניים. מטרתו המרכזית של מאמר זה היא לבחון אם מדובר בתופעות שהזיקה ביניהן חלשה או שיש ביניהן קשרים לא מקריים.

כדי לענות לשאלה זו נבחן ראשית את שיעור המאמינים באמונות על-טבעיות, ובהמשך נתמקד בשיעורי התמיכה בתפיסות אוטוריטריות בכלל ובמידת ההקבלה שלהן ללאומנות אתנוצנטרית בהקשר הישראלי הספציפי. לא נסתפק בתיאור שיעורי התמיכה בתופעות הללו, אלא נבקש גם לבחון מי הם אותם אנשים הנוטים לעל-טבעי, לאוטוריטריות ולאתנו-לאומנות.  בסופו של דבר נבקש לבחון את שאלת קיומם של קשרים סטטיסטיים מובהקים בין התופעות. למותר לציין כי הרלוונטיות של המחקר היא רבה לאין ערוך בימים של התפרצויות זעם אלימות מסוגים שונים. אלא שקודם לתיאור נתוני המחקר ראוי להגדיר מהן התופעות שבהן אנו עוסקים.

*

אמונות על-טבעיות. מגמת האסקפיזם העכשווי ששטפה את החברה הישראלית בשנים האחרונות היא המפתח להבנת הנטייה לחפש תשובות בעל-טבעי והמאגי. אנשים בורחים מהמציאות החברתית, התרבותית והפוליטית ויוצרים לעצמם מציאות חלופית. בעולם רווי המתחים והלחצים של תחילת האלף השלישי, אנשים מחפשים מפלט ממצוקותיהם. החיפוש אחר האמת והאור מביא אנשים לאמונה בכוחות על-טבעיים נטולי הסבר וביסוס מדעיים. נראה כי העיסוק בשאלות פילוסופיות או דתיות בכלל, ובסוגיות של אמונות פרה-נורמליות בפרט, מעלה כמה  שאלות בנוגע להבנת הנטייה לכיוון של אותן אמונות.

במחקר זה אנו מבקשים לבדוק עד כמה מוכנים הנבדקים לבטוח בכוחות על-טבעיים בלתי מדעיים ובלתי ניתנים להסבר. ההיגדים ששימשו אותנו למדידת העמדות מבטאים מגמות רוחניות עכשוויות בחברה הישראלית, ונועדו לבחון את שיעורי הנהייה אחר מגמות מסוג זה. שורשי המגמות הללו נטועים הרחק בימים עברו, אך הן זכו לעדנה מחודשת עם עליית העידן החדש. ההיגדים נסמכים על הנחה תיאורטית, שקובעת כי הנכונות של אנשים להעביר את האחריות מהם והלאה, כלומר אל מרכז שליטה חיצוני כמו ידעונים, מקובלים ומטיפים, מעידה על מידה של נכונות לרתום את אותם כוחות בלתי מוסברים לניהול החברה והמדינה.

אוטוריטריות. המושג הבא שנבקש להציג הוא האוטוריטריות. במושג זה טמון אולי המפתח להבנת הקשר בין הנטייה להאמין בעל-טבעי לבין אימוצן של עמדות אתנו-לאומניות. לא בכדי שייכו אדורנו ועמיתיו, בספרם הידוע "האישיות האוטוריטרית", את רעיון הנהייה אחר העל-טבעי לחלק מעולם מקיף הכולל גם את הנטייה להחזיק בעמדות פשיסטיות. המושג אוטוריטריות מבטא שני דברים מרכזיים: האחד הוא העדר סובלנות פוליטית, והאחר הוא הפיזור על פני רצף שבין ליברליות לשמרנות קיצונית.

נטיות אוטוריטריות נועדו להצביע על קבלה פוטנציאלית של עמדות פוליטיות אנטי-דמוקרטיות ודוגמטיות. ניתן למנות כמה הבדלים בין מה שאנו מכנים האדם הדמוקרטי להיפוכו, האינדיבידואל האוטוריטרי. בעוד הדמוקרט מפנים ערכים מוסריים, האוטוריטר נזקק לכוחות חיצוניים; הוא מתעלם מחולשות ודחפים ומשליך אותם על אחרים, דוגמת קבוצות חברתיות שאינו נמנה עמן. הדמוקרט נוטה לפתיחות רבה וליחסים חברתיים מפותחים, והאוטוריטר מנווט את עמדותיו והתנהגותו לפי מוסכמות חברתיות, אגרסיביות ולפעמים ציניות קיצונית.

במחקר זה ביקשנו לעמוד על הנטיות האוטוריטריות של הנבדקים באמצעות בחינת עמדתם ביחס ל -17 היגדים, שמאפשרים למקם את הנבדק על סולם שנע בין דמוקרטיות לאוטוריטריות. ההיגדים כוונו לבדוק את מידת האוטוריטריות של הנבדק, תוך הסתמכות על עולמות-תוכן שונים, הכוללים אוטוריטריות אישית (עמדות שעניינן מערכת היחסים של הנבדק עם המעגל הקרוב שלו) ואוטוריטריות חברתית (עמדות הדנות ביחס של הנבדק אל החברה או מוסדות המדינה).

אתנו-לאומנות. האתנו-לאומנות היא אלמנט מובנה במדינה הישראלית, השבויה במתח בין היותה מדינת לאום יהודית לשאיפתה להיות מדינה דמוקרטית לכל דבר. על אף השסעים העמוקים שחוצים את החברה היהודית בישראל, כל בן ללאום היהודי החי בישראל משתייך באופן מלא גם ללאום ולמדינה הישראלית, המדגישה את אופייה היהודי הן בסמליה והן בפרקטיקות שלה. אחת מהתוצאות של התלכדות הלאום היהודי סביב הסמלים היהודיים היא אתנוצנטריות והדרה של הציבור הערבי, המהווה כ18%- מאוכלוסיית המדינה.

על אף שאין זו אוכלוסיית מהגרים, מעוררת אוכלוסיית הערבים אזרחי מדינת ישראל עוינות בציבור היהודי. יש לכך כמה סיבות. ראשית, ראוי להזכיר את הסכסוך הישראלי-ערבי המתמשך ואת הנטייה של היהודים לראות בערבים אזרחי המדינה ציבור החוטא בהעדר נאמנות למדינה. לכך נוספת ההפרדה הלשונית, התרבותית והפיזית בין האוכלוסיות, שמגבירה את הזרות והניכור. 

כדי לעמוד על מאפייני האתנו-לאומנות בישראל, ניסינו לבחון עמדות של אינדיבידואלים יהודים כלפי סמלים לאומיים מרכזיים וסוגיות תרבותיות, כמו גם הדרה של הציבור הערבי. כלומר, מדובר בעמדות כלפי פוטנציאל היצירה והשימור של האופי הלאומי-יהודי של מדינת ישראל.

אף שנדמה, כאמור, שאין קשר בין שלושת המושגים שהוצגו לעיל, שילובם ובחינתם במחקר זה אינה מקרית. אנשים נוטים, כפי שכבר צוין קודם לכן, להציג מגמות עמוקות של נסיגה מהמרכז בשלושת הנדבכים הללו. ההנחה המלווה אותנו לפיכך, הנגזרת מתיאוריות פסיכולוגיות-חברתיות, ובראשן זו העוסקת באישיות האוטוריטרית, היא שאותם אנשים הנוטים להיאחז באמונות על-טבעיות יהיו גם אלה שיפגינו נטיות אוטוריטריות עמוקות וגם אתנו-לאומנות. על אף השימוש המחקרי הרב שנעשה בתיאוריות הנוגעות באוטוריטריות לאורך השנים, עד כה לא נעשה ניסיון לבחון את מידת הזיקה בין שלושת הנדבכים האמורים בהקשרם הישראלי.

*

במאי 2000 נעשה סקר בקרב 1,500 סטודנטים הלומדים במגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. המדגם כלל 15 מוסדות להשכלה גבוהה. מתוך 1,500 שאלונים שהוחזרו, 1,247 נמצאו מלאים כראוי וראויים לשימוש. בשל אופיים הייחודי של משתני המחקר, כלומר, הנטיות והמגמות שנבדקו, החלטנו להוציא מן המדגם את כל המשיבים שאינם יהודים. מתוך מדגם של 1,247 נותרו 994 נבדקים שעמדו בקריטריון האמור. אם נביא בחשבון את הכללים המקובלים במדעי החברה, מדובר במדגם של נבדקים בגודל מרשים.

לאחר ברירת האוכלוסייה, המדגם (35.4% גברים ו64.6%- נשים) נושא גיל ממוצע של 26.22 שנים. מרבית הנבדקים (95.1%) ילידי ישראל, והשאר ילידי אפריקה/אסיה (1.5%) או אירופה/אמריקה (3.4%). משום שמדובר באוכלוסייה צעירה יחסית, בחינת מאפייני ההורים מצביעה על כך שרוב האבות (47.8%) של הנבדקים הם ילידי ישראל, כלומר, באופן כללי זו אוכלוסייה יהודית ותיקה. מאפייני הרקע של הנבדקים תואמים את מאפייני אוכלוסיית הסטודנטים בישראל (כ230,000-), ובמידה רבה גם את אלו של הציבור היהודי הבוגר בישראל.

 

טבלה מס' 1: התפלגות התמיכה באמונות על טבעיות (באחוזים)

שיעור מסכימים עם ההיגד

היגד

35.2

אני מאמין שיש אנשים בעלי כוחות על טבעים

27.1

יש אנשים שיכולים לתקשר עם מתים

39.3

ניתן להוכיח שאסטרולוגיה יכולה להסביר דברים רבים

34.1

תחזיות של מגידי עתידות מתגשמות במרבית המקרים

38.3

אני מאמין כי ברכה של רב/מקובל עשויה לסייע בפרנסה, בריאות וכד'

34.0

לעתים קמיעות מביאים מזל טוב

31.7

כל אדם צריך שתהיה לו אמונה חזקה בכוח על טבעי כלשהו שלו הוא נאמן ושאינו חולק על החלטותיו

19.4

קריאה בקלפים, למשל קלפי טארוט, יכולה לומר רבות על אדם ועתידו

20.8

יום אחד נגלה את כל צפונות הנפש והגורל בקווי כף היד

66.6

למרות מה שרבים נוטים לחשוב יש לנו מה ללמוד מחוכמות המזרח הרחוק

6.5

כאשר רב או מקובל ממליץ לבחור במועמד זה או אחר לראשות הממשלה כדאי לעשות כעצתו

 

טבלה 1 מציגה את שיעור המשיבים בחיוב להיגדים שעניינם אמונה בעל-טבעי. חלקם עוסקים גם בתופעה המתקראת "העידן החדש". אם ננסה למקם את האמונות על סקאלת בריחה מסוימת, נוכל לראות שבראש ובראשונה מבקשים הנבדקים להתקרב לפילוסופיות מן המזרח הרחוק (66.6%). בהפרש גדול אחר כך נמצאים הנבדקים אשר מבקשים להיאחז באסטרולוגיה (39.3%), או בברכות מרבנים ומקובלים (38.3%), כדי לפתור את מצוקות העולם הזה. בולט גם שיעור המאמינים בכך שיש אנשים בעלי כוחות על-אנושיים (35.2%), ובכללם מגידי עתידות (34.1%) או יוצרי קמיעות (34%).

 

טבלה מס' 2: התפלגות הנטיות האוטוריטריות (באחוזים)

שיעור המסכימים עם ההיגד

היגד

41.3

מבנה המשפחה המסורתי שבו האב הוא ראש המשפחה ושאר בני הבית מצייתים לסמכות באופן אוטומטי הוא ערך עליון

6.6

אין לקיים יחסי מין לפני הנישואין

12.7

אין לגלות סובלנות כלפי אנשים בעלי דעות בלתי מקובלות משום שרעיונות חדשים פוגעים בנו

24.1

יש להיפטר מכל האלמנטים השליליים שהורסים את ארצנו

39.9

רעיונות מהפכניים אינם דבר חיובי

79.1

יש צורך בצעדים קיצוניים כדי להעמיד במקומם את מפירי החוק והסדר

39.5

תמיד טוב יותר לבטוח בממשלה ובמוסדות הדת מאשר להקשיב לאלו המנסים להסית את הציבור

32.6

אנשים צריכים לפתח את אמות המידה המוסריות שלהם

86.0

חשוב מאד לשמור על נימוסים והליכות

51.5

יש לבער את התפוחים הרקובים המקלקלים את ארצנו

19.9

אין לאפשר לאנשים חופש ביטוי

55.3

יש לכבד את הדגל, המנהיגים וכללי ההתנהגות המקובלים

74.3

תנועות המחאה הן שמאיימות על הסדר בארצנו

3.6

אין לאפשר לאנשים חופש דת, אמונה והעדפות מיניות

11.2

עונש גופני הוא המפתח להתנהגות נאותה

65.8

ישראל זקוקה למנהיג חזק

54.6

אין לאפשר לצעירים להיות ביקורתיים כלפי הנהוג והמקובל

 

טבלה מספר 2, המציגה את התמיכה בהיגדי האוטוריטריות, מגלה תמונה המצביעה על שיעורים לא מבוטלים של נבדקים התומכים בעמדות שאנו יכולים לסווג כאולטרה-שמרניות. ואולם מפליא עד כמה נפוצות עמדות מסוג זה בציבור הסטודנטים, הנתפס בדרך כלל כליברלי. מרבית הנבדקים סבורים שנימוסים והליכות הם אחד הערכים החברתיים החשובים ביותר היום (86%), ואילו 79.1% סבורים שיש לנקוט צעדים קיצוניים כדי להעמיד במקומם את מפירי החוק והסדר בישראל. נתון בולט נוסף הוא העובדה שתנועות מחאה, שהן חלק אינטגרלי מהתרבות הדמוקרטית במדינות המערב, נתפסות אצל רבים (74.3%) כגורם המאיים על היציבות והסדר החברתיים.

באותו משב רוח בעייתי מבחינת היסודות הדמוקרטיים, סבורים 65.8% מהנחקרים כי ישראל תוכל לשרוד רק עם תאמץ מנהיג חזק שיוכל לקבל החלטות אמיצות ללא תלות בשותפים קואליציוניים. נתון נוסף שמייצג בו זמנית שמרנות חברתית ומידה של לאומנות הוא העובדה שלמעלה ממחצית הנבדקים (55.3%) סבורים כי האזרחים הגרועים ביותר בארצנו היום הם אלה שאינם מכבדים את הדגל, המנהיגים וכללי ההתנהגות המקובלים. עניין נוסף שאינו מתיישב לכאורה עם עמדותיהם של אנשים צעירים הוא התמיכה הניכרת (54.6%) בכך שיש לאפשר רק ביקורת מוגבלת על הממסד, המנהגים והמסורת.

 

טבלה מס' 3: התפלגות התמיכה בעמדות אתנו-לאומיות (באחוזים)

שיעור המסכימים עם ההיגד

היגד

84.2

חייבים לשמור על אופיים היהודי של סמלי המדינה גם אם אינם נותנים ביטוי לאזרחים הערבים

45.0

ערביי ישראל מהווים סכנה לבטחון המדינה

39.2

ממשלת ישראל צריכה לעודד הגירת ערבים מישראל

 

טבלה מספר 3 מציגה  את שיעור התמיכה בהיגדים המבטאים עמדות שאינן שמרנות חברתית-פוליטית בלבד, אלא מייצגות אתנו-לאומנות בהקשר הישראלי העכשווי. ההיגדים הללו מציבים ערכים שונים זה מול זה. בשיעור לא קטן של המקרים, הערכים האתנו-לאומניים הם שגוברים על אלו הליברליים. למשל, 84.2% מהנבדקים חושבים שאין כל צורך לשנות סמלים לאומיים קיימים, על אף שהם מדגישים את המרכיב היהודי על פני המרכיב הדמוקרטי. אמנם אין זו דעת הרוב, אך עדיין, 45% מהמשיבים סבורים שערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה. לא ייפלא אפוא כי 39.2% מהמשיבים מעדיפים לראות את מדינת ישראל "נקייה" מערבים ותומכים בקריאה לממשלת ישראל לעודד הגירת ערבים באופן רשמי.

*

השלב הבא במחקר היה לבדוק את מאפייניהם החברתיים-פוליטיים של כל אותם המשיבים הנוטים לאמץ אמונות על-טבעיות, עמדות אוטוריטריות ואתנו-לאומנות. כלומר, ביקשנו לעמוד על אפשרות קיומו של מכנה משותף כלשהו בין מחייבי התפיסות הללו שהוצגו עד כה בנפרד. ראשית, נציג כמה מאפייני רקע של הנבדקים שתמכו בהיגדים שהוצגו לפניהם. המטרה היתה לבדוק אם קיימים הבדלים מובהקים בין גברים לנשים, בין ספרדים לאשכנזים, בין בעלי רמות הכנסה שונות, בין מאמינים במידות שונות, בין אלה המאמינים באלוהים ואלה שאינם מאמינים, ובין אלה שהצביעו לאהוד ברק לאלה שהצביעו בעד בנימין נתניהו בבחירות 1999, באשר לתפיסות העולם החברתיות-פוליטיות שעומדות למבחן כאן.

שנית, לאחר שהעמדנו למבחן את מאפייניהם של תומכי תפיסות העולם הללו, נביא כאן את הקווים הכלליים המשותפים למחזיקים בשלוש תפיסות אלה.

 

טבלה מספר 4 התפלגות התמיכה באמונות על-פי משתנים סוציו-דמוגרפיים (באחוזים)*

הצבעה

אמונה באלוהים

מידת דתיות

הכנסה

מוצא

מין

היגד

נתניהו

ברק

לא מאמין

מאמין

דתי

מסורתי

חילוני

גבוהה

ממוצעת

נמוכה

מזרחי

אשכנזי

אישה

גבר

 

32.9

36.5

28.2*

37.7*

25.0

38.5

34.6

33.3

35.7

42.2

30.3*

37.8*

39.9*

26.4*

כוחות על טבעיים

34.6*

25.7*

18.0*

31.6*

33.3*

32.6*

25.2*

24.4

30.7

29.1

30.0

26.8

31.2*

19.3*

קשר עם מתים

43.8*

37.3*

25.8*

47.3*

22.2*

50.0*

37.2*

38.4

39.9

43.6

44.6*

38.2*

45.2*

28.0*

אסטרולוגיה

35.2

33.9

24.6*

38.5*

25.9

37.8

33.4

33.7

31.9

40.9

37.1

33.9

37.1*

28.0*

מגידי עתידות

59.0*

32.0*

16.5*

50.9*

75.0*

63.7*

30.3*

33.7*

44.0*

45.5*

49.6*

33.5*

39.7

35.9

רב/מקובל

44.1*

31.1*

17.4*

43.1*

46.4*

48.7*

29.6*

31.5

35.6

39.4

40.5*

28.1*

38.9*

25.0*

קמיעות

48.8*

26.5*

13.4*

42.3*

63*

51.6*

25.5*

25.6*

37.1*

40.4*

41.4*

29.5*

32.1

30.7

כוח על טבעי חזק

20.6

19.2

11.0*

23.9*

11.1

24.0

18.4

17.8

20.6

22.7

16.7

20.9

22.8*

12.7*

קריאה בקלפים

24.3*

19.5*

14.2*

24.8*

10.7*

27.1*

19.3*

18.9

22.1

24.8

20.0

22.0

23.7*

14.8*

כף היד

53.6*

71.1*

73.2*

62.1*

60.7*

56.8*

69.6*

66.9

64.6

72.7

62.9*

68.9*

62.2*

74.9*

חכמת המזרח הרחוק

16.3*

3.4*

2.5*

8.8*

29.6*

13.5*

3.8*

4.9

8.1

7.3

10.8*

4.8*

4.7*

9.5*

רב/מקובל והצבעה לראשות ממשלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*הממצאים המסומנים בכוכבית הם מובהקים

 

טבלה מספר 4 מלמדת על הבדלים מובהקים בין נשים וגברים בכל השאלות במסגרת העולם העל-טבעי. הבדלים ניכרים נמצאו, למשל, בשאלות העוסקות בכוחות על-טבעיים, אסטרולוגיה או קמיעות. נשים מציגות שיעורי אמונה גבוהים יותר. כלומר, 39.9% מהנשים, לעומת 26.4% מהגברים, מאמינות שיש אנשים רבים שיש להם כוחות על-טבעיים. 45.2% מהנשים לעומת 28% מהגברים סבורות כי ניתן להוכיח באופן ברור שאסטרולוגיה יכולה להסביר דברים רבים. 38.9% מהנשים לעומת 25% מהגברים מאמינות שקמיעות מביאים מזל טוב.

לעומת זאת, בשתי סוגיות אחרות שמתחברות לעולם התוכן הפחות רציונלי, הציגו הגברים שיעורי תמיכה גבוהים יותר. 74.9% מהגברים לעומת 62.2% מהנשים סבורים שיש לנו מה ללמוד מפילוסופיות חיים מהמזרח הרחוק. אמנם, שיעורי תמיכה זעירים אך עדיין, 9.5% מהגברים לעומת 4.7% מהנשים טענו שאם רב או מקובל ממליץ לבחור במועמד זה או אחר לראשות הממשלה, כדאי לעשות כעצתו. ככלל, נראו הבדלים מובהקים בין נשים לגברים: נשים נוטות תמיד לתמיכה מרחיקת לכת בעולם הנסי והמאגי.

הנתונים מראים גם הבדלים מובהקים, אם כי לא באופן גורף, בין אשכנזים למזרחים. בשאלות של אמונה ברב או במקובל, סגולות של קמיעות וכוחות על-טבעיים, נראים הבדלים גדולים ומובהקים בין שתי הקבוצות. 49.6% מהמזרחים לעומת 33.5% מהאשכנזים סבורים שברכה של רב או מקובל עשויה לסייע בפתרון מצוקות פרנסה או בבעיות בריאות. 40.5% מהמזרחים לעומת 28.1% מהאשכנזים נוטים לחשוב שקמיעות הם סגולה למזל טוב בחיים. 41.4% מהמזרחים לעומת 29.5% מהאשכנזים חושבים כי כל אדם צריך שתהיה לו אמונה חזקה בכוח על-טבעי חזק ממנו, שלו הוא נאמן ואינו חולק על החלטותיו.

מול אלה, יש נושאים מסוימים שאליהם קרובים יותר האשכנזים, אך ההבדלים בין הקבוצות במרבית המקרים אינם בולטים. למשל, 37.8% מהאשכנזים לעומת 30.3% מהמזרחים מאמינים כי כוחות על-טבעיים הם מנת חלקם של רבים. 68.9% מהאשכנזים לעומת 62.9% מהמזרחים מבכרים מזור רוחני בתורות המזרח הרחוק. ככלל, קבוצת המזרחים בולטת יותר בחיפוש אחר מזור על-טבעי למצוקות העולם הגשמי.

המשיבים התבקשו להתייחס להכנסה הממוצעת בבית ההורים לפי שלוש קטגוריות: הכנסה נמוכה מהממוצע, ממוצעת או גבוהה מהממוצע. אמנם ההבדלים בין שלושת הקבוצות אינם מובהקים בדרך כלל, אך הנטייה הבולטת ביותר לעולם העל-טבעי היא בקרב קבוצת ההכנסה הנמוכה; אחריה במדרג ניצבת בדרך כלל קבוצת ההכנסה הממוצעת. הבדלים מובהקים נמצאו בשאלות יכולתה של ברכת רב או מקובל לסייע בפתרון בעיות פרנסה ובריאות (45.5% מבעלי ההכנסה הנמוכה, 44% מבעלי ההכנסה הממוצעת ו33.7%- מבעלי ההכנסה הגבוהה) והעובדה שכל אדם חייב שתהיה לו אמונה בכוח על-טבעי חזק ממנו (40.4% מבעלי ההכנסה הנמוכה, 37.1% מבעלי ההכנסה הממוצעת ו25.6%- מבעלי ההכנסה הגבוהה).

למעט בשאלות של התקשרות עם עולם המתים, יכולות של מגידי עתידות, חכמת המזרח הרחוק והצבעה לפי עצת מקובל, הקבוצות שומרות על מדרג קבוע: ככל שרמת ההכנסה של הנבדק יורדת, עולה שיעור התמיכה בעולם הרוחני והמאגי.

בבחינת ההבדלים בין קבוצות המיון לפי מידת דתיות, ניתן אמנם לראות שההבדלים בין הקבוצות מובהקים בדרך כלל, אך אין אפשרות להצביע על מגמה אחידה. כלומר, קבוצת הביניים, המסורתיים, מכילה את מרבית המאמינים, ומעבר לכך אין מדרג קבוע. זוהי מגמה מרעננת, משום שקיימת נטייה בקרב החוקרים לקבוע שיש קשר ליניארי בין מידת דתיות לאמונה בעולם הנסי והמאגי. כלומר, ככל שאדם דתי יותר הוא הולך יותר אחר הרוחניות לסוגיה.

רק בשאלות של הקשר עם מתים (33.3% מהדתיים, 32.6% מהמסורתיים ו25.2%- מהחילוניים), ברכה של רב או מקובל (75% מהדתיים, 63.7% מהמסורתיים ו30.3%- מהחילוניים) הליכה עיוורת אחר כוח עליון (63% מהדתיים, 51.6% מהמסורתיים ו25.5%- מהחילוניים) והצבעה לפי עמדת רב או מקובל (29.6% מהדתיים,  13.5% מהמסורתיים ו3.8%- מהחילוניים), הקשר הוא מובהק והמשיבים שומרים על מדרג עקבי: ככל שאדם דתי יותר כך הוא תומך יותר בהיגדים הללו.

השאלה הבאה שהצלבנו עם שלל האמונות העל-טבעיות היא שאלת האמונה באלוהים. כאן ניתן לראות באופן ברור שיש הבדלים מובהקים בין קבוצת המאמינים, לבין קבוצת הנבדקים שאינם מאמינים. למותר לציין כי להוציא את שאלת המזרח הרחוק (62.1% בקרב המאמינים באלוהים לעומת 73.2% בקרב אלה שאינם מאמינים באלוהים), הנבדקים שמאמינים באלוהים מאמינים גם באופציות על-טבעיות אחרות. הנתונים הבולטים הם בשאלות של תקשור עם מתים (31.6% בקרב המאמינים באלוהים, לעומת 18% בקרב אלה שאינם מאמינים באלוהים), יכולתו של רב/מקובל לסייע במצוקות גשמיות (50.9% בקרב המאמינים באלוהים, לעומת 16.5% בקרב אלה שאינם מאמינים באלוהים), קמיעות וסגולותיהם (43.1% בקרב המאמינים באלוהים, לעומת 17.4% בקרב אלה שאינם מאמינים באלוהים) וביטחון בכוח על-טבעי כזה או אחר (42.3% בקרב המאמינים באלוהים, לעומת 13.4% בקרב אלה שאינם מאמינים באלוהים).

בהשוואה לשאלת מידת הדתיות, שבה נבדקים מתקשים לפעמים למקם את עצמם, ושם לא יכולנו לעמוד על מגמה ברורה של המאמינים, בשאלת האמונה באלוהים החלוקה בין הקבוצות על פני שאלות העל-טבעי היא חד-משמעית וברורה.

השאלה הפוליטית בשאלון מובילה אותנו לחלוקה ברורה למדי, הדומה מאוד להבדלים בין גברים ונשים ובין מאמינים באלוהים ואלה שאינם מאמינים. מצביעי נתניהו כרוכים אחר העולם הנסי והמאגי, בעוד מצביעי ברק מגלים שיעורי אמונה גבוהים יותר רק בשאלת הכוחות העל-טבעיים (ההבדל בין 36.5% ממצביעי ברק ל32.9%- ממצביעי נתניהו אינו מובהק) ובשאלת חכמת המזרח הרחוק (71.1% ממצביעי ברק ו53.6%- ממצביעי נתניהו). ההבדל הבולט והמובהק ביותר הוא בשאלת היכולת של רב/מקובל לסייע בפרנסה או בריאות (59% ממצביעי נתניהו לעומת 32% ממצביעי ברק).

*

לסיכום חלק זה, ניסיון לצייר פרופיל של הנבדקים הנוטים לעבר העולם הרוחני, המיסטי והמאגי, יוביל אותנו לעבר מסקנה ברורה אך לא חד משמעית. בטרם נעשה זאת, נציין כי שאלת המזרח הרחוק מציגה באופן עקבי מגמה הפוכה מזו של מרבית השאלות. כלומר, כאשר ניכרים הבדלים בין קבוצות הנבדקים בשאלה זו, שיעורי המאמינים הגבוהים נמצאים בקבוצה שבה בדרך כלל נמצאים מיעוט המאמינים. ככלל ובאופן גס ניתן לומר שקבוצת הנשים, הספרדיות, בעלות הכנסה נמוכה, מסורתיות, מאמינות באלוהים ומצביעות לנתניהו, הן אלה שנוטות יותר לעבר העולם העל-טבעי, המאגי והפחות רציונלי.

 

טבלה מספר 5 התפלגות הנטיות האוטוריטריות על-פי משתנים סוציו-דמוגרפיים (באחוזים)

הצבעה

אמונה באלוהים

מידת דתיות

הכנסה

מוצא

מין

היגד

נתניהו

ברק

לא מאמין

מאמין

דתי

מסורתי

חילוני

גבוהה

ממוצעת

נמוכה

מזרחי

אשכנזי

אישה

גבר

 

54.1*

36.8*

32.8*

47*

73.1*

49.5*

38*

43.2

38.5

40.9

47.6*

37.1*

33.3*

55.5*

משפחה מסורתי

18.5*

3*

2.8*

9.2*

78.6*

10.9*

2.6*

5.1

7.5

8.2

9.5

6.3

4.7*

9.5*

יחסי מין

14.8

11.7

11.9

14

25*

17.7*

10.9*

14.9*

9*

11.9*

17.5*

10.3*

12.3

13.5

סובלנות כלפי  דעות בלתי מקובלות

40.6*

18.6*

14.9*

29.1*

60.7*

36.8*

19.4*

22.1

26.3

24.3

28.3*

22.5*

22.6*

27.2*

אלמנטים שליליים

54.3*

35.5*

33.3*

44.4*

46.4*

47.7*

37.8*

39

40.2

40

46.2*

36.1*

38.4

42.8

רעיונות מהפכניים

82.9*

78.2*

74.5*

82.5*

75

79.2

79.2

79.8

79.5

75.5

80.8

78.3

78.2

81.3

צעדים קיצוניים

50.5*

35.3*

30.2*

45.1*

64.3*

48.9*

36.2*

37

40.6

46.7

42.5

37.1

36*

45.9*

ביטחון בממשלה ובמוסדות הדת

48.8*

26.6*

15.3*

44.1*

76*

58.6*

24.6*

27.5*

36.4*

41.3*

42.9*

28.7*

30.7*

36*

אמות מידה מוסריות

88.9

85.6

85

87.8

88.5*

90.1*

85.1*

88.3

83.8

87.3

86.3

86.1

87.8*

82.8*

כללי נימוסים והליכות

57.8*

49.3*

45.2*

55.2*

50

51.9

51.3

51.4*

55.5*

41.7*

54.4*

44.7*

48.1*

57.2*

תפוחים רקובים

25.4*

17.7*

13.7*

24.4*

33.3*

28.5*

17.3*

18.4

22.3

21.1

23.5*

15.4*

22.4*

15.3*

חופש ביטוי

65.9*

51.4*

44.5*

61.5*

50*

65.6*

53.1*

57.7

50.9

56

64.1*

50.6*

52.7*

59.7*

כיבוד הדגל, המנהיגים וכללי התנהגות

67.9*

76.9*

80.7*

71.5*

66.7

71.6

75.4

80.1*

69.5*

63.3*

69.6*

76.1*

75.8

72

תנועות מחאה

6.7*

2.6*

2.8

4.4

10.7*

6.2*

2.6*

2.7

4.4

2.7

5.2

3.2

48.6*

51.4*

חופש דת, אמונה והעדפה מינית

16.8*

9.6*

5.9*

14.9*

28.6*

15*

9.5*

10.8

11.5

9.2

12.4

12.3

6.2*

20.2*

עונש גופני

68.8

64.9

63.6

67.5

64.3

63

66.7

67

64.6

61.8

65.1

65.2

64.2

68.4

מנהיג חזק

67.6*

49.6*

42.9*

60.8*

85.2*

65.6*

50.6*

54.9

54.1

51.8

63.3*

51*

55.6

52.8

צעירים ביקורתיים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בטבלה 5 ניתן לראות את ההבדלים בין קבוצות האוכלוסייה ביחס שלהן לשאלות המודדות נטיות אוטוריטריות. ההשוואה בין גברים ונשים מובילה למסקנה הכללית שגברים אוטוריטריים יותר ואוכלוסיית הנשים היא מעט יותר ליברלית. ההבדלים בין הקבוצות הם מובהקים במרבית השאלות וגדולים במיוחד כאשר מדובר בשאלות שעוסקות במבנה המשפחה המסורתי, ביטחון בממשלה ובמוסדות הדת, מיגור "התפוחים הרקובים" בחברה ועונש גופני.

55.5% מהגברים לעומת 33.3% מהנשים סבורים שיש לשמר את מבנה המשפחה המסורתי, שבו האב הוא ראש המשפחה ושאר בני הבית מצייתים לסמכות באופן אוטומטי. 45.9% מהגברים לעומת 36% מהנשים מאמינים כי מוטב לבטוח בממשלה ובמוסדות הדת ולהישמר מהמסיתים המבקשים לזרוע ספקות בציבור. 57.2% מהגברים לעומת 48.1% מהנשים סבורים שמוטב שכל אזרח טוב יסייע במיגור "התפוחים הרקובים" המקלקלים את ארצנו. 20.2% מהגברים לעומת 6.2% מהנשים סבורים שעונש גופני הוא עדיין אחת הדרכים הטובות ביותר לגרום לאנשים להתנהג כיאות.

בחינת ההבדלים בין אשכנזים למזרחים מובילה אותנו לתמונה ברורה של ציוני אוטוריטריות גבוהים יותר אצל המזרחים, למעט במקרה של חופש התפקוד של הקבוצות הקיצוניות ותנועות המחאה (76.1% מהאשכנזים לעומת 69.6% מהמזרחים). ראוי לציין כי בתחומים אחדים נוטים המזרחים להציג עמדות קיצוניות באופן מיוחד. 47.6% מהמזרחים לעומת 37.1% מהאשכנזים מבקשים לשמר את מבנה המשפחה המסורתי, שבראשו עומד האב ושאר בני הבית מצייתים לסמכותו. 42.9% מהמזרחים לעומת 28.7% מהאשכנזים מייחסים חשיבות לפיתוח אמות המידה המוסריות של אנשים. 54.4% מהמזרחים ו -44.7% מהאשכנזים טוענים שכל אדם צריך ליטול חלק בביעור "התפוחים הרקובים" בארצנו. 64.1% מהמזרחים ו50.6%- מהאשכנזים סבורים שהאזרחים הגרועים ביותר הם אלה שאינם מכבדים את הדגל, המנהיגים וכללי ההתנהגות המקובלים.

בחינת הנבדקים על פי רמות ההכנסה מלמדת על העדר יחס קבוע בין רמת הכנסה לתמיכה במגמות אוטוריטריות. יש לעומת זאת שלושה היגדים שיוצרים הבדלים מובהקים בין הקבוצות: העדר סובלנות כלפי דעות בלתי מקובלות (14.9% מבעלי ההכנסה הגבוהה, 11.9% מבעלי ההכנסה הנמוכה ו -9% מבעלי ההכנסה הממוצעת), טיפוח אמות מידה מוסריות (41.3% מבעלי ההכנסה הגבוהה, 36.4% מבעלי ההכנסה הממוצעת ו -27.5% מבעלי ההכנסה הנמוכה), מיגור התפוחים הרקובים (55.5% מבעלי ההכנסה הממוצעת, 51.4% מבעלי ההכנסה הגבוהה ו -41.7% מבעלי ההכנסה הנמוכה) ותפקידן של תנועות המחאה (80.1% מבעלי ההכנסה הגבוהה, 69.5% מבעלי ההכנסה הממוצעת ו63.3%- מבעלי ההכנסה הנמוכה).

ככלל, בעלי ההכנסה הגבוהה הם המציגים את שיעורי התמיכה הגבוהים ביותר במגמות אוטוריטריות, בעוד בנים למשפחות בעלות ההכנסה הנמוכה מציגים את רמות התמיכה הנמוכות ביותר. 

מן ההשוואה בין חילוניים, מסורתיים ודתיים ניתן לראות שציבור הדתיים הוא זה המחזיק בניקוד הגבוה ביותר בעמדות אוטוריטריות, בעוד ציבור החילונים מציג את הניקוד הנמוך ביותר. ההבדל המובהק ביותר מצוי בהיגד שעוסק בהתנגדות לקיום יחסי מין לפני הנישואין (78.6% מהדתיים, 10.9% מהמסורתיים ו2.6%- מהחילונים). הבדלים מובהקים נוספים ניתן לאתר בהיגד שעוסק בכניעה לבעלי הסמכות ומיגור כל האלמנטים השליליים (60.7% מהדתיים, 36.8% מהמסורתיים ו19.4%- מהחילונים), בהיגד העוסק בחשיבות אמות המידה המוסריות (76% מהדתיים, 58.6% מהמסורתיים ו24.6%- מהחילונים). היגד המציג תמונה הפוכה, ולפיה החילונים הם האוטוריטריים יותר הוא זה העוסק בתפקיד הקבוצות הקיצוניות ותנועות המחאה: 75.4% מהחילונים, 71.6% מהמסורתיים ו66.7%- מהדתיים ראו בפעילותן של תנועות מחאה דבר שלילי.

שאלת האמונה באלוהים מבחינה היטב בין אוטוריטרים יותר לאוטוריטרים פחות. כלומר, למעט היגד אחד שעניינו תפקיד תנועות המחאה והקבוצות הקיצוניות, הנבדקים שדיווחו שהם מאמינים באלוהים מגלים נטיות אוטוריטריות בולטות יותר מאשר אלה שאינם מאמינים. ניתן לראות שני היגדים שמציגים באופן הברור ביותר את ההבדלים בין שתי קבוצות נבדקים אלה. האחד הוא זה שאומר שיש לבטוח במוסדות הדת ובממשלה ולא במסיתים למיניהם (45.1% מהמאמינים באלוהים ו30.2%- מהלא מאמינים). האחר הוא זה שעניינו בשמירה וטיפוח אמות מידה מוסריות (44.1% מהמאמינים ו15.3%- מהלא מאמינים).

אופן ההצבעה של הנבדקים מבחין גם הוא באופן ברור בין אוטוריטרים לאחרים. מצביעי נתניהו מגלים את רמות האוטוריטריות הגבוהות ביותר. 40.6% ממצביעי נתניהו מול 18.6% ממצביעי ברק מדגישים את כבוד אבותינו, בעלי הסמכות בחברה ומיגור האלמנטים השליליים. 48.8% ממצביעי נתניהו ו26.6%- ממצביעי ברק סבורים שחשוב מאוד לפתח אמות מידה מוסריות. ההיגד היחיד שבו מצביעי ברק מצטיירים כאוטוריטריים יותר ממצביעי נתניהו נוגע לסובלנות כלפי תנועות מחאה (76.9% מול 67.9% בהתאמה).

ככלל ניתן להסיק שני דברים מרכזיים. ראשית, האוטוריטרים הם בעיקר גברים, מזרחים, בעלי הכנסה גבוהה, דתיים, מאמינים באלוהים ומצביעים לנתניהו. שנית, ההיגד שעוסק בשאלת מרחב הפעולה של קבוצות קיצוניות ותנועות מחאה סוטה בדרך כלל מהמגמה העיקרית שעולה מכל אחד מהמאפיינים החברתיים-פוליטיים של הנבדקים. כלומר, אם הגברים מצטיירים כאוטוריטרים בכל ההיגדים, אזי בהיגד זה הנשים הן התומכות העיקריות.

  

טבלה מספר 6 התפלגות התמיכה בעמדות אתנו-לאומניות על-פי משתנים סוציו-דמוגרפיים (באחוזים)

הצבעה

אמונה באלוהים

מידת דתיות

הכנסה

מוצא

מין

היגד

נתניהו

ברק

לא מאמין

מאמין

דתי

מסורתי

חילוני

גבוהה

ממוצעת

נמוכה

מזרחי

אשכנזי

אישה

גבר

 

93.4*

74.6*

64.0*

86.9*

100.0*

92.2*

75.5*

78.5

79.3

84.4

84.9*

77.1*

78.5

81.9

מדינה יהודית

65.7*

38.2*

29.6*

53.8*

71.4*

60.4*

40.2*

43.1

46.6

49.1

51.6*

41.5*

39.8*

55.0*

הערבים סכנה לביטחון המדינה

65.9*

30.8*

24.2*

48.1*

64.3*

58.6*

33.2*

37.3

41.3

43.6

51.6*

31.5*

38.4*

40.6*

הגירת ערבים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לבחינת הלאומנות האתנוצנטרית עשינו שימוש בשלושה היגדים מרכזיים, שמבטאים כאמור עמדות לאומניות, כמו גם את יחסו של ציבור היהודים לציבור הערבי, ובעצם, למקומם של הערבים בקולקטיב הישראלי. לעומת שתי תפיסות העולם הקודמות שנבחנו במאמר זה, כאן אנו רואים הבדלים מובהקים בין קבוצות הנבדקים בשאלות שנדגמו.

55% מהגברים לעומת 39.8% מהנשים סבורים שערביי ישראל מהווים סכנה לביטחון המדינה. 51.6% מהמזרחים לעומת 31.5% מהאשכנזים סבורים שממשלת ישראל צריכה לעודד הגירת ערבים מישראל. באשר לקשר בין רמת הכנסה בבית משפחת הנבדק לבין רמת התמיכה בעמדות אלה, ניתן לראות קשר לינארי ברור. כלומר, ככל שיורדת רמת ההכנסה, עולה מידת התמיכה בעמדות אתנו-לאומניות. כך הדבר גם ביחס לקשר בין מידת דתיות לעמדות אתנו-לאומניות אלה. יתרה מכך, במקרה זה ההבדלים בין הקבוצות מובהקים וגדולים (למשל, 64.3% מהדתיים, 58.6% מהמסורתיים ו33.2%- מהחילונים תומכים בעידוד הגירת ערבים).

ההבדל בין המאמינים באלוהים לאלה שאינם מאמינים, בשאלת היות הערבים סכנה לביטחון מדינת ישראל, הוא מובהק וגדול (53.8% מהמאמינים באלוהים תומכים ו29.6%- מאלה שאינם מאמינים תומכים בהנחה זו). במישור הפוליטי, ההבדל הגדול והמובהק ביותר נמצא בשאלת עידוד ההגירה ועומד על 65.9% ממצביעי נתניהו ו30.8%- ממצביעי ברק, התומכים בצעד מסוג זה. ניתן לומר באופן כללי, כי שיעורי התמיכה הגבוהים ביותר נמצאו תמיד בשאלת שימור אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, השאלה הפסיבית ביותר. לאחר מכן, נראתה תמיכה בקביעה כי הערבים הם סכנה למדינת ישראל ולבסוף התמיכה המועטה ביותר היא בנקיטת צעד אקטיבי כעידוד רשמי של הגירת ערבים.

הגברים, המזרחים, בעלי הכנסה נמוכה, דתיים, מאמינים באלוהים ומצביעים בעד נתניהו, הם אלה שנמצאים תמיד בשיעורים גבוהים יותר בצד הלאומני של המתרס.

*

 

טבלה מספר 7 תיאור הקבוצות העיקריות אשר מזדהות עם הרוחני, האוטוריטרי והלאומני

לאומנות

אתנוצנטרית

נטיות

אוטוריטריות

אמונה

בעל-טבעי

קבוצה באוכלוסייה/

             תפיסת העולם

x

x

 

גברים

 

 

x

נשים

 

 

 

אשכנזים

x

x

x

מזרחים

x

 

x

הכנסה נמוכה

 

 

 

הכנסה ממוצעת

 

x

 

הכנסה גבוהה

 

 

 

חילונים

 

 

x

מסורתיים

x

x

 

דתיים

x

x

x

מאמינים באלוהים

 

 

 

לא מאמינים באלוהים

 

 

 

מצביעי ברק

x

x

x

מצביעי נתניהו

 

במאמר זה ניסינו אם כן לעמוד על המידה שבה רווחות שלוש תפיסות עולם המתקיימות במקביל בישראל. התמונה הכללית העולה מן הממצאים ומוצגת בטבלה מספר 7 מסייעת לנו לצייר פרופיל כלשהו של אותם נבדקים שאצלם דרות בכפיפה אחת שלוש התפיסות הללו.

הטבלה מלמדת כי המאפיינים הבולטים החוזרים על עצמם בכל אחת מהתופעות הנבדקות היו מוצא מזרחי, אמונה באל והצבעה בעד מועמד הימין לראשות הממשלה בבחירות 1999, בנימין נתניהו. מבט צר יותר יראה כי גברים דתיים נוטים הן לאוטוריטריות הן ללאומנות, בעוד נבדקים בני משפחות בעלות הכנסה נמוכה נוטים ללכת אחרי המאגי והנסי ולהפגין נטיות לאומניות בשיעורים גבוהים.

לעומת זאת, בקבוצת האשכנזים, בעלי ההכנסה הממוצעת, החילונים שאינם מאמינים באלוהים ומצביעים לברק, נוכל לאתר אך מיעוט של מחייבי תפיסות עולם אלה. כלומר, יש קווים משותפים לנבדקים המחזיקים במגוון תפיסות עולם אלה. אף ייתכן שההתייחסות החיובית לעמדות המשתייכות לאחת מתפיסות העולם שהוצגו משמשת גם זרז לתמיכה בעמדות השייכות לאחד האשכולות האחרים.

כדי שלא להותיר ספק ביחס לתשובה לשאלה שהצגנו בתחילת המחקר, ואשר ביקשה להעריך את מידת הקשרים בין שלוש התופעות, ראוי שלא נסתפק רק בהצגת השכיחויות והמאפיינים של המחזיקים בתופעות, אלא נדווח לקורא כי מבחנים סטטיסטיים מורכבים יותר, דוגמת ניתוחי גורמים, מתאמי פירסון, ניתוחי רגרסיה וניתוחי שונות, הביאו אותנו למסקנה כי מדובר בשלושה מושגים המצויים בזיקה הדוקה (אם כי לא בחפיפה מלאה) ועל כן ניתן לגזור כי מקורם באב קדמון משותף.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד