עצרו את המהפכה
עצרו את המהפכה

עצרו את המהפכה

גבי וימן

ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה

 

כולם מדברים בשבחי האינטרנט, אבל נמנעים מלחקור את נזקיו, את הדרכים הרעות שבהן הוא הולך בתחומים רבים, ואת התרומה הגדלה שלו לפער הידע בין שכבות חברתיות ומדינות.

 

ההיסטוריה האנושית מציינת כמה מהפכות תקשורתיות שעיצבו את פניה של החברה והשפיעו רבות על  משטרים ועל תרבויות. כל המהפכות התקשורתיות אירעו לפני צמיחתו של מחקר מדעי. המהפכה הראשונה, הופעת השימוש בסמלים וציורים שהיו לכתב אנושי, התרחשה אלפי שנים לפני שנפתחה אוניברסיטה כלשהי. המהפכה השנייה, מהפכת הדפוס, אירעה מאות שנים לפני שקמו חוקרי תקשורת ומחלקות לתקשורת. ואפילו המהפכה השלישית, זו של הופעת השידור האלקטרוני (רדיו וטלוויזיה) הקדימה בכמאה שנה את המחקר בתחום זה.

לכן, שלוש המהפכות התקשורתיות החשובות ביותר נחקרו רק בדיעבד, בלי יכולת להתערב בתהליכים, לתעל את כיוון השינויים והשפעתם. חוקרי תקשורת היו למשקיפים פסיביים, צופים שלאחר מעשה, המסתפקים בתיעוד ומיפוי הסביבה התקשורתית ומקומה, אך מחוסרי יכולת להשפיע על סביבה זו.

ואולם המהפכה החדשה, זו של הופעת תקשורת-מתווכת-מחשב, דהיינו של האינטרנט, סייברספייס, וכל הכרוך בהם, מדואר אלקטרוני ועד עיתונות מקוונת, מתרחשת מול עינינו, בזמן אמת. להבדיל מקודמותיה, המהפכה התקשורתית החדשה מעניקה לחוקרי תקשורת הזדמנות פז לבדוק את תהליכי השינוי בעודם מתרחשים, לעקוב on-line על השפעותיהם, ולהציע דרכים לניתוב המהפכה הזו למסלולים מועילים יותר, תוך מזעור נזקים אפשריים.

למרבה הצער, הזדמנות זו מוחמצת. יש מעט מאוד מחקר אמפירי יישומי לגבי מדיניות חברתית והאינטרנט. יתר על כן, המחקר שנעשה בתחום זה מתמקד רובו ככולו בפוטנציאל החיובי של מהפכת האינטרנט, ומתעלם מנזקים אפשריים וסכנות מאיימות שצופנת בחובה מהפכה זו.

*

מה מסביר את מיעוט המחקר מיועד המדיניות לטווח ארוך, ובמיוחד את זה העשוי לחשוף מגרעות וסכנות של מהפכת האינטרנט? להלן כמה הסברים אפשריים, שאינם מחמיאים רבות לקהילת חוקרי התקשורת שעמה אני נמנה.

הסבר ראשון, המהפכה מהירה מדי. זוהי מהפכה מהירה מקודמותיה והיא מקשה על חוקרים להיערך למחקר, לבצע אותו ולנתח את ממצאיו, שכן עד שיעשו זאת, התיישנה המציאות. בתחום זה של תקשורת ממוחשבת השינויים הם כמעט בקצב יומי, והשכלולים הטכנולוגיים מייצרים מהפכות יומיות בתוך המהפכה הכללית. שלשום היה זה מסחר אלקטרוני, אתמול למידה מרחוק באמצעות האינטרנט, היום זה חיים בקהילה וירטואלית, ומחר זו תהיה הצבעה פוליטית מקוונת. שינויים מהירים, דינמיים, ובעלי השלכות רחבות מקשים על מי שמנסה לבצע מחקרים על השפעות, שיהיו בעלי ערך לטווח ארוך.

הסבר שני הוא הכסף, ולאן הוא הולך. מחקרים, ובמיוחד מחקרים חברתיים, מצריכים מימון יקר. חקר האינטרנט ממומן היום בעיקר על ידי גופים המתעלים את המחקר לכיוון של יישומים, כיצד לנצל את המדיום החדש כדי למכור יותר, להרוויח יותר, להתרחב יותר, להתעצם. מימון כזה אינו מתעניין בנזקים חברתיים או חינוכיים, במדיניות חברתית ארוכת טווח או בהשפעות תרבותיות. הוא מקדם מחקרים על ניצול המדיום, על הגדלת רווחיות ולכן מנתב את החוקרים וממצאיהם אל האור ולא אל הצללים המאיימים.

הסבר שלישי, אינטרסים ומניעים. את מהפכת האינטרנט מקדמים מנועי ענק של חברות וקונצרנים בינלאומיים מביל גייטס ומייקרוסופט ועד ילדי הסטארט-אפ הישראלים של מיראביליס.  לארגונים וחברות אלה יש אינטרס ברור לקדם את המהפכה ולהסתיר את פגמיה ונזקיה. מי שמוכר תוכנות להורדה והעתקה של מוסיקה מהרשת אינו דואג במיוחד לעתידם של האמנים שיאבדו את תמלוגיהם. מי שמפתח תוכנות לשיח וירטואלי אינו מתעמק במשמעות החברתית של זהויות מזויפות של השותפים כביכול בשיח כזה. למקדמי האינטרנט יש השפעה רבה על תדמיתה של מהפכה זו: הם מקדמים לא רק את האינטרנט אלא גם את הבשורות הברוכות שלו, ואותן בלבד.

הסבר רביעי הוא שקל יותר להיות קצר-טווח. לחוקרים המתעמקים במחקרים ארוכי טווח יש השקעות רבות יותר של זמן למעקב, משאבים למימון מחקרים ממושכים, וסבלנות להמתין להבשלת תהליכים. לא רבים החוקרים המצוידים במשאבים, סבלנות וזמן הנדרשים במיוחד לבדיקת מהפכה דינמית ומהירה כל כך. לכן יפנו רבים מהם למחקרים קצרי טווח, ממוקדים בהיבטים מצומצמים. מחקרי מדיניות חברתיים, המצריכים בדיקות ארוכות טווח יהיו נדירים  יותר ויותר. כך, למשל, נדרשו עשרות שנים לבדיקת השפעת אלימות טלוויזיונית על צופים צעירים.

השוואה אחת ולא לגמרי הוגנת יכולה להמחיש את הסכנות במיעוט מחקר מסוג זה. עד לפני שנים ספורות בלבד היו נזקיו ההרסניים של עישון סיגריות בגדר השערות בלתי מבוססות. גם כאן חברו גורמים אינטרסנטיים, בעיקר תעשיית הטבק ומוצריו, שידעו לבלום מחקרים מזיקים לאינטרסים שלהם, לחוקרים שהיססו לצאת למחקרי אורך קשים. הצורך לבודד קשר סיבתי בין עישון לבין נזקיו הבריאותיים הרתיע חוקרים רבים. מיעוט מקורות מימון לעומת הזרמת הכספים למחקרים שישללו את השערת הנזקים גרם לכך שמעט מדי מחקרים התמקדו בבדיקת סכנות העישון. וכך מדי שנה מתו מאות אלפי אנשים מנזקי עישון, בעוד המחקר בתחום מתנהל באיטיות ובכבדות. תעשיית הטבק ומוצריו תמכה בנדיבות במחקרים שטענו כי יש בעישון כדי לשפר יכולת ריכוז, לרזות, להרפות מתחים ועוד. גם למהפכת האינטרנט יש צללים קודרים ומאיימים ורק מיעוטם נחקר.

*

חלק ממפגעי האינטרנט כבר ידוע והוא כולל רק את הקיצוניים שבטווח הנזקים האפשרי של מדיום זה. אלה כוללים פורנוגרפיה באינטרנט וזמינותה לאוכלוסיות שאינן צריכות להיחשף לתכנים אלה; סטיות באינטרנט: רשתות של פדופילים שהגיעו לקורבנות תמימים באמצעות האינטרנט; מרמה וגניבה של כספים, ידע, חומר סודי וחומר פרטי; זיוף כרטיסי אשראי וגניבה באמצעותם; אלימות באינטרנט: השימוש בהסתה גזעית, אתנית, דתית, פוליטית ומינית באמצעות האינטרנט; פגיעות בזכויות יוצרים ובקניין רוחני: היכולת להעתיק, לשכפל ולהפיץ מידע ללא כיבוד זכויות קניין ויצירה; טרור באינטרנט: יכולתן של קבוצות קיצוניות לגרום נזקים ממשיים לרשתות חשמל, בנקים, צבא וממשל ועוד על ידי חבלות מקוונות, או לנצל את האינטרנט ככלי תעמולתי.

מרבית הנזקים האלה אינו בחזקת איום תיאורטי או ספקולציה נועזת. חלקם הוא כבר חלק ממשי ומפחיד בסביבה החברתית שלנו. ארגון מתנדבים אמריקאים הנקרא "מלאכי הסייברספייס", ומיועד לסייע לקורבנות פשיעה ברשת מדווח כי הוא מקבל 650 תלונות מדי יום. בשנה האחרונה, מדווח האף-בי-איי, נפתחו 1,500 תיקים על התעללות בילדים באינטרנט, לעומת 700 בלבד בשנה הקודמת. נתון מדאיג נוסף: בשנת 1999 הוגשו לידי FCC (הוועדה הפדרלית למסחר בארה"ב) למעלה מ18- אלף תלונות הקשורות לאינטרנט, יותר מפי שניים מאשר בשנת 1998. במחצית הראשונה בלבד של שנת 2000 כבר הגיע מספר התלונות ל11- אלף. אלפי חברות נפגעות מגניבות מקוונות, ויש באינטרנט כיום 300 אתרים המספקים רשיונות ומסמכים מזויפים לכל המעוניין. 70% מהחברות האמריקאיות דיווחו כי ניזוקו בדרך זו או אחרת ממרמה באינטרנט, ו300- חברות דיווחו על היקף נזקים העולה על 265 מיליון דולר.

גם בישראל נחשפו מקרים של אלימות והתעללות שהחלו בקשר וירטואלי באינטרנט, והפכו לתקיפה מינית אלימה, מקרים של הונאות, גניבות ומרמה באמצעות תקשורת מחשבים, ופגיעות קשות בצנעת הפרט ובזכויות קניין אישי.  ואולם העניין התקשורתי בפרשות קיצוניות אלה מסתיר ומצניע סכנות ואיומים דרמטיים פחות, אך בעלי חשיבות נרחבת יותר, ובהם למשל סכנת "פער הידע".

אחד האיומים המוצנעים אך החריפים ביותר של מהפכת האינטרנט הוא הרחבת פערים חברתיים עד להקצנה. מהפכת האינטרנט אינה שוויונית. היא אינה חלה על כולם, אינה פותחת חלונות של הזדמנות שווה לכולם, ועלולה להוליך לפערי ענק בין אומות ובין שכבות חברתיות. מהפכה זו מותנית בנגישות לאמצעי מחשוב, בידע מוקדם בתפעולם, וביכולת כלכלית לקיום הקשר עם מוצרי מהפכה זו ושירותיהם. יכולת זו מוגבלת לשכבות חברתיות מסוימות, נפוצה יותר בחברות מסוימות, ומכאן סכנת פער הידע. יש הטוענים כי העולם השלישי יתרחק עתה עוד יותר מהעולם המתקדם, כי לא יוכל להדביק את המהפכה ויישאר מאחור, משתרך בפער הולך וגדל.

בסקר שערך הבנק העולמי נמצא כי  ב42%- ממדינות העולם אין בכלל גישה לאינטרנט. אלה הן בעיקר מדינות נחשלות. המסקנות שעלו מהסקר הן עגומות. בין המדינות שיישארו מאחור לעולם המתקדם ייווצר פער הולך וגדל. פער זה יגיע בהדרגה לנקודה קריטית שבה מחצית מאוכלוסיית העולם תתנתק מהמחצית האחרת.

גם במונחים ישראליים האיום החברתי-חינוכי של פער הידע הוא ממשי. אף כי רמת המחשוב הביתי והמוסדי בישראל היא גבוהה עדיין, היא כוללת 45% מהאוכלוסייה בלבד. כל האחרים נותרים מאחור. כדי להתחבר למהפכת האינטרנט יש להצטייד במחשב חדיש, מודם מהיר, תוכנות, ספק גישה לאינטרנט ומימון קו. עלות ההשקעה הזו, 10-15 אלף שקל, אינה בהישג ידן של משפחות רבות בישראל. אם נוסיף לכך את העלות השוטפת של אחזקת הציוד, חשבונות ההתקשרות והמנוי לספק האינטרנט, נצמצם עוד יותר את חוג המתחברים למהפכת האינטרנט. יתר על כן, דווקא אותן שכבות חברתיות המסוגלות לממן התחברות כזו נהנות גם מרמת שירותי חינוך גבוהה יחסית, בעוד שהשכבות החלשות ייצאו מקופחות פעמיים: אין להן היכולת להתחבר, והן גם זוכות לשירותי חינוך ברמה נמוכה יותר.

התוצאה עלולה להיות שונה מאוד מהחזון האופטימי ששיווקו לנו נביאי המהפכה. הם דיברו על חינוך ישיר ונגיש לכל, על גלישה שווה לכל למקורות ידע, על קידום השכלה וצמצום פערים עד להכחדתם. אך המציאות מוכיחה את ההפך. פערי הידע לא רק שלא קטנו, הם אף התרחבו. הנשיא האמריקאי ביל קלינטון, שהבין את הסכנה, חיפש באופן נואש פתרונות באמצעות העשרת בתי ספר של אזורים עניים במחשבים, ואף שקל לצייד במחשבים פרטיים חינם שכבות מצוקה. הפרויקט נכשל, בין השאר משום שהוא התעלם מהתנאים ההכרחיים לקליטת המהפכה, כמו  ידיעת אנגלית טובה,  והצורך במסגרות מלוות ומסייעות להטמעת האינטרנט.

בישראל יעבור קו ברור בין שכבות חברתיות שהתחברו לאלה שנותרו מנותקות. קו זה עלול להיות קו שבר חברתי ותרבותי הרה אסון. המשמעויות תהיינה בראש וראשונה ביצירת פערי השכלה בלתי ניתנים לגישור, בקליטה סלקטיבית עוד יותר מהיום לאוניברסיטאות, ובקיצור, בשרידותם של החזקים והחלשתם של החלשים. זהו רק אחד הצללים המאיימים והסמויים של האינטרנט.

*

יהיו מי שיטענו נגדי, ובמידה רבה של היגיון, כי אני מתעלם מהתועלות הרבות שמביאה מהפכת האינטרנט. הם ימהרו להצביע על העושר במקורות, על ההתחברות המהירה לכל ארכיון, ארכיב וספרייה בעולם. הם ידגישו את השילוב בין טקסטים, תמונות וסרטים, ואת ריתוק שכבות מתרחבות למדיום החדש. הם יסבירו כי אין קץ ליכולת תקשורת מתווכת מחשב מבחינת אינטראקטיביות, מהירות, עושר והיקף התקשורת.

איני מקל ראש בכל אלה, ואני מכיר בחשיבותם של היבטים חיוביים כה רבים. ואולם אין להתעלם מהזדמנות הפז שנקרתה לנו הפעם: ללוות מהפכה תקשורתית בעודה מתרחשת. יש בכך אתגר עצום, לא רק של לימוד ומעקב אלא של התערבות ותיעול השינויים. לראשונה בהיסטוריה האנושית יוכלו חוקרי תקשורת להיות גורם מתערב לשם הגדלת היתרונות ומזעור החסרונות של תהליך כה חשוב. ההתפעמות מיתרונות מהפכת האינטרנט אינה צריכה לסנוור אותנו עד לעיוורון מוחלט מפני נזקיו האפשריים, ויש רבים יותר מאלה שהודגמו לעיל,  ומהיכולת להקטינם.

זהו האתגר האמיתי של מחקרי תקשורת. אך כאשר המחקר בתחום זה שבוי בנתיבים המוגבלים של מחקרי יישום ותועלת, כאשר מימון למחקרי מדיניות אינו בנמצא, כאשר חוקרים רותמים עצמם לעגלת המשופעות כל טוב של תעשיות ה"סטארט-אפ", וכאשר מכונת היחצ"נות המשומנת של גורמים אינטרסנטיים מבטיחה רק עולם טוב יותר, אבל כנראה לא לכולם, קשה להאמין כי נתמודד עם האתגר. אל תעצרו את המהפכה, אבל חבל שהיא מתנהלת בלעדינו.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד