לא עוד ...
לא עוד ...



ביום הזיכרון לשואה ולגבורה כ"ז ניסן תשס"ט 2009, צעדו חברי משלחת הסתדרות המורים

במצעד החיים ממחנה ההשמדה באושויץ למחנה בירקנאו בפולין.

אלפי יהודים מישראל צעדו במצעד ואליהם הצטרפו אוהדים ומזדהים עם העם היהודי, במטרה

להנציח את קורבנות השואה ולהנחיל את זיכרון השואה והגבורה לדורות הבאים.

בסיום המצעד, התקיים טקס זיכרון מרכזי במחנה ההשמדה ביקרנאו – אושויץ.

 יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע לכ"ז בניסן, בסמוך לתאריך פריצת מרד גטו ורשה שחל בי"ד

בניסן – ערב חג הפסח התש"ג 19.4.1943. מאחר ובערב חג לא מקיימים ערבי זיכרון, הוחלט על

קביעת מועד סמלי – שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל

(הקשר מדבר בעד עצמו).


מצעד החיים והביקור במחנות ההשמדה, מחזק את דעתנו שיש להמשיך בלימוד וחינוך הדורות

הבאים על השואה היהודית שפקדה את עמנו ועל ניצני העוז והגבורה שקמו מתוך הזוועה

והתעצמו עם הקמתה של מדינת ישראל, ריבונית וחזקה, הממשיכה לחיות גם היום בצל איומי

ההשמדה.

 עלינו להפגין נחישות בהעברת המסר לכל העולם  - שואה...לא עוד – עם כל המשתמע מכך.

תודתי לחברי המשלחת שייצגו בכבוד את המדינה, הסתדרות המורים ואת זכר הקורבנות.

 חברי המשלחת:

 

1.       אבל יעל                        13. חסון סיגל            25. נחתומי חני

2.       אלעד שלומית                 14. טל פנינה            26. ניב רחלי

3.       ארליך אילנה                  15. טפירו יהודית       27. קופמן יהודית

4.       בהט אורלי                     16. יצחק ראובן         28. רגב מירי

5.       בוקר פאני                      17. כהנא ורד           29. רובין דגנית

6.       בנבסט עליזה                 18. כץ יעל                30. רובינשטיין רחל

7.       בק אלכס – מדריך           19. ליברמן יהודית     31. רימון אורנה

8.       גורן גלית                       20. לנדאו טובה         32. רשלין חיים

9.       גרייב לירון                     21. מאיר אפרת         33. שאער שחר

10.   דולצה יונה                    22. מרון אלינור          34. שמע רונית

11.   וייס נילי                        23. מיכלה נחמה        35. שקלים אסתר

12.   זהר אילנה                    24. נאור זהבה

באווירת הרגשות החזקים והסוערים, ברצוני להקדיש שיר שכתבה גברת סבינה דורפמן, בת העיר זברז', עירם של בני משפחתי הי"ד.

 

כתוב בבונקר בפברואר 1943

געגועי אמא

ילדתי הקטנה!                                                        אתחבא, אתחפר

מסרתיך לזרים כשהיית לי זקוקה.                                בפינת החצר

אתך הסליחה.                                                        ושום כח בעולם

מסרתיך ילדתי במו ידי                                              לא יזיזני מכאן.

בספק לראותך אימתי.                                           אציץ שירי ערש לפני השינה

הושטת אלי את ידך הקטנות                                 כבימים הטובים בזרועות אמא.

אמא'לה! אמא! זעקת בדמעות.                              אולי תרגישי באחד הימים

איך להמשיך לחיות?                                          פליטת אהבה, געגועים.

הוצאנו אותך מאש בוערת.                                   אולי- אולי תבחיני בעיני -

החלטנו, לא יכולנו אחרת.                                    אולי תנדבי לטיפה לכנפי -  

מלחמה אכזרית, אש תותחים,                               אולי תבחיני בגופי הרועד

בעיקר השמדת יהודים.                                       מאושר שמח, מאושר פוחד.

אנו ללא כל תקווה                                              רק אז איירגע לדרכי אפנה

קבורים בבטן האדמה,                                        לעודד את אביך הצופה.

מצפים למוות, ישועה.                                         אם תום מלחמה אכזרית,

לו רק יכולתי להתגלם בציפור                                אם לא תמצאי את אמך האמיתית,

לזכות לאוויר, לשמש, לאור.                                  זכרי ילדתי!

לזכות לחפש תנועה ברקיע                                   מקום את דורכת אדמה לחה              

לאדן חלונך ילדתי להגיע                                      דמעות ודם יהודי ספוגה.

לשוטט סביב לביתך                                             זכרי!

עד שאראה את דמותך.                                       מפלצת הנאצית רק ביזזה

אציץ בחריר המנעול                                            את חיינו השפילה הרסה.

אחפש ברפת, בלול,                                            השמידה גברים, נשים ילדים

                                                         סיבת הפשע: אנו, יהודים.

                                                         אין כח ביטוי בפי בני אדם,

                                                                     אין כח תאור מציאותו בעולם.

                                                                     זכרי ילדתי!

                                                                     אחרונה בקשתי:

                                                                      את מוצאך היהודי בגאוה שאי!

                                                                                            סבינה דורפמן

תודה מיוחדת להסתדרות המורים, ליוסי וסרמן המזכיר הכללי ולועדה המארגנת, אשר תמכו

בהקמת משלחת מצעד החיים מטעם הסתדרות המורים בישראל

 

                                                                                                                                   בברכה

                                                                                                                               פסח לנדסברג

                                                                                                                               ראש המשלחת

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
8
4/07/2018
עובדי הוראה יקרים, בעקבות הודעת משרד הבריאות לפיו ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד