"שדרות בן-ציון פינת תרס"ט"
"שדרות בן-ציון פינת תרס"ט"

כשחזרתי מהמיני-מרקט, החתלתול היה עדיין שם.

חי לגמרי.

אין קצת חי.

אין חצי חי.

יש חי או מת.

כמו שאין חצי הריון.

כמו שאין חצי להאמין באלוהים.

החתלתול הזה היה חי.

רבוץ, שרוע, מרוסק למדי, אבל חי.

והעורב קרוב יותר.

הולך ומצטמצם הקוטר בו הוא מקיף את החתלתול בצעדים האלה שלו, כבדי הראש, כשהכנפיים האלה שלו משולבות לו בהקפדה מאחורי הגב.

העורב אורב.

החתלתול גוסס.

חם, האוויר מלא אבק מהריסת "הבימה".

אני רואה את כל זה.

מה אני צריכה לראות את זה.

וגרוע מכך – לזכור.

אז מה יהיה?

מה אני אעשה?

עוד רגע העורב יעז, יתקרב, ויתחיל לנקר אותו.

את החתלתול המרוסק בעודו חי לגמרי.

אני חוזרת למיני-מרקט.

בכניסה, כרגיל, נערמות קופסאות קרטון ריקות.

אני בוחרת אחת עשויה קרטון גלי כבד, מאוד מתאימה. לא גדולה מדיי, ויש בה פתחים לאוורור.

בדיוק מתאים לחתלתול למות בה בשקט.

חזרתי.

כיסיתי את החתלתול הגוסס בקופסה היפה.

העורב לא פרח.

עמד והביט.

המשכתי הביתה די מרוצה מעצמי ולא נתתי את הדעת, שאולי, לעורב, בקן שלו, שבין ענפי אחד הפיקוסים הגיבורים בשדרות בן-ציון, מחכים גוזלים מורעבים.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/11/2019
80 שנה לפתיחת מלחמת העולם השנייה
8
13/11/2019
מוקד "מודעות"
8
11/11/2019
החל מהיום כל ההשתלמויות תתקיימנה ...
8
7/11/2019
פתח את שנת הלימודים במגוון קורסים חדשים
8
5/11/2019
אני שמחה לעדכן אתכן
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד