"שדרות בן-ציון פינת תרס"ט"
"שדרות בן-ציון פינת תרס"ט"

כשחזרתי מהמיני-מרקט, החתלתול היה עדיין שם.

חי לגמרי.

אין קצת חי.

אין חצי חי.

יש חי או מת.

כמו שאין חצי הריון.

כמו שאין חצי להאמין באלוהים.

החתלתול הזה היה חי.

רבוץ, שרוע, מרוסק למדי, אבל חי.

והעורב קרוב יותר.

הולך ומצטמצם הקוטר בו הוא מקיף את החתלתול בצעדים האלה שלו, כבדי הראש, כשהכנפיים האלה שלו משולבות לו בהקפדה מאחורי הגב.

העורב אורב.

החתלתול גוסס.

חם, האוויר מלא אבק מהריסת "הבימה".

אני רואה את כל זה.

מה אני צריכה לראות את זה.

וגרוע מכך – לזכור.

אז מה יהיה?

מה אני אעשה?

עוד רגע העורב יעז, יתקרב, ויתחיל לנקר אותו.

את החתלתול המרוסק בעודו חי לגמרי.

אני חוזרת למיני-מרקט.

בכניסה, כרגיל, נערמות קופסאות קרטון ריקות.

אני בוחרת אחת עשויה קרטון גלי כבד, מאוד מתאימה. לא גדולה מדיי, ויש בה פתחים לאוורור.

בדיוק מתאים לחתלתול למות בה בשקט.

חזרתי.

כיסיתי את החתלתול הגוסס בקופסה היפה.

העורב לא פרח.

עמד והביט.

המשכתי הביתה די מרוצה מעצמי ולא נתתי את הדעת, שאולי, לעורב, בקן שלו, שבין ענפי אחד הפיקוסים הגיבורים בשדרות בן-ציון, מחכים גוזלים מורעבים.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד