על שלושה ספרים של נעמי שמואל
על שלושה ספרים של נעמי שמואל

שלושה ספרים המספרים אודות קהילת עולי אתיופיה יצאו לאור ביוזמת המכון לחקר הטיפוח בחינוך, תוכניות הגיל הרך בבית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים. הכותבת נעמי שמואלי הנה בת הקהילה.

הספר הראשון: מה שמי ומי אני? יצא בשנת 1998.

הספר השני: הירח הוא דבו יצא בשנת 2005.

הספר השלישי: מעינות טגאוי יצא בשנת 2006.

נתיחס לספרים על=פי סדר הופעתם. מה שמי ומי אני?

שם מלא חן ומשמעות, המחבר כל ילד ישראלי למשחק השמות המוכר לילדי הגן תוּק תוּק  מי אני ומה שמי? ובסיכול שני משפטי השאלה הקצרים מה שמי ומי אני? רומז למבוגרים הקוראים כי במקרה שלנו השם הוא המספר אודות ה"אני".

המספרת כותבת בגוף ראשון ומשתפת אותנו בארוע הולדתה בכפר קטן באתיופיה, הכולל רמזי על מנהגי היהודים (המלמדים בעיקר את המבוגרים שבנו) ועל השמחה הגדולה במשפחה כשהאם חוזרת הביתה עם הילדה אחרי שמונים יום.

כל אחד מבני המשפחה מנשק את התינוקת ומברך אותה בשם.

וכאן מתחיל העניין המרכזי בספר עניין השמות ומנין השמות הניתנים לתינוקת בשפה האמהרית ופרוש השם לצד השם.

אמי קראה לי אַלְמָז שפרושו יהלום, מזל, אור. אבי קרא לי צֵגֶה - פרח וכן הלאה שמות=כינויים נוספים של אם, דוד, סבא וסבתא.

"... גדלתי באתיופיה עם כל השמות האלה והרגשתי מאושרת..."

ובדף כפול על רקע של צבע כחול ניצבת ילדה מאושרת (שגדלה בינתיים) "מסובבת" בכל השמות שהוזכרו והשמות כתובים בשתי שפות בעברית ובאמהרית. כך אנו נפגשים באותיות המצויירות של השפה האמהרית.

המפנה בסיפור חל עם ההגעה לארץ. "כשהגעתי לארץ נתנו לי שם עברי - חֵן. הסבירו לי שאבני חן הן אבנים יפות ויקרות".

המפנה מוצא ביטוי חזק בציור ובו ראש הילדה, שהפכה נערה, יד ישראלית מושטת ועליה בגדול השם החדש חן ועל הרקע מרובה הצבעים משפטים בשפה העברית כגון: מי את? איך קוראים לך? אתיופית, עולה חדשה וכד'.

יצויין כי תהליך הגדילה וההתערות בארץ הוא מתון ולא משברי. הנערה הופכת לאשה, לאם ולאשה עובדת בעלת מקצוע. סיפור של קליטה רכה, סוף אופטימי ואשה שחיה בשלום עם שני השמות אלמז וחן.

הציורים הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. למעשה זה סיפור מצויר שהטקסט מופיע בתחתיתו של כל עמוד שעיקרו ציור.

הסיפור נועד הן לקולטים והן לנקלטים ומאפשר אמפטיה מצד כולם.

הירח הוא דבו

הספר הוא דו=לשוני, כתוב בעברית ובאמהרית.

הסיפור מתרחש בספר קטן באתיופיה. גיבוריו, שני אחים, בכור וצעיר, המטפלים יחד בצאן אביהם ביום ובלילה שוכבים לישון בשדה מתחת לכיפת השמים. לילה אחד האח הצעיר סנבטו הביט בשתיקה בירח ושאל את אחיו הבכור:

"טדלה, מה זה הירח?"

כאן מתחיל הסיפור.

"הירח הוא דָבוֹ", ענה טדלה תשובה ששמע מהמבוגרים".

שאלות על היקום ועל גרמי השמים ידיעות בתרבויות שונות. התשובה בקצרה הניתנת כאן מקפלת בתוכה מסורת מקובלת בקהילה לדמיין שהירח הוא דבו, מאפה בעל פנים עגולות.

אך מאחר שהאח הבכור יודע שהתשובה אינה מספקת את סקרנותו של האח הצעיר ולכן הוא מספר סיפור מדמיונו שבא להסביר את תופעת ההצללה שמשנה את צורת הירח.

"הירח הוא הדבו של אלהים. כל לילה אלהים נוגס ממנו מעט עד שכולו נעלם".

האח הקטן תמה אבל הבכור מהנהן בראשו ברצינות ממשיך ואומר כשאלהים שבע לגמרי השמים שחורים למשך לילה אחד.

כמובן שיש צורך להסביר גם את תהליך "התמלאות" הירח. לכן טָדֶלָה המשיך בתאורו המרהיב: אלהים אוֹפֶה את הדֶבוֹ בכל לילה מחדש, חתיה ועוד חתיכה עד שהעיגול שוב שלם.

חלקו האחרון של הסיפור עוסק במסע עלייתם של שני האחים לארץ=ישראל. הפרדותם בדרך והמפגש המרגש שלהם במרכז הקליטה בישראל.

מעיינות טָגָאוּ

גם ספר זה כקודמו הוא דו=לשוני, טקסט בעברית ובאמהרית. זה מול זה.

זה סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור. סיפור המסגרת תחילתו בכפר באתיופיה. לילד סלומון יש חלומות רעים ומפחידים וסופו בארץ=ישראל כשבנו של סלומון אף הוא מתעורר בלילה מחלומות רעים. באתיופיה אמא של סלמון מחליטה לקחת אותו למעיינות קדושים, שם יתרפא מהחלומות הרעים.

המעיינות הקדושים נקראים על שם הקייס (הרב) טָגָאוּ.

בדרכם אל מעיינות טגאו מספרת אמא לסלמון כיצד נוצרו המעיינות. כאן מתחיל סיפור חדש:

לפני שנים רבות... זה סיפור אנטישמיות שארע באתיופיה לקהילה היהודית בכפר סימאן.

כשברחו היהודים מהגויים לעבר ההרים, כדי שלא יתפסו אותם, אסף הקייס טגאו שבעה במני משפחתו והסתיר אותם ביער בצמרת עץ עבות בתוך סל גדול. הם התגלו בלילה והעץ הוקף בשומרים שישמרו על היהודים עד הבוקר. משנרדמו השומרים קייס טגאו ניתק את הסל הורידו לאדמה וכולם ברחו. למחרת בבוקר כשהגיעו כל אנשי הספר העירו את השומרים ונדהמו לגלות את הסל ריק והיהודים נעלמו. הגויים החלו בחיפושים אחרי הקייס טגאו ומשפחתו כשלפתע גילו שבעה מעיינות שפרצו מהאדמה - 7 בני משפחת הקייס טגאו הפכו לשבעה מעיינות כששבע אבנים גדלות ????? אותם ולמרגלות ההר נקוו המים הזורמים לאגם ענק - כך חוזרת ???? מסיפור הגרעין הפנימי לסיפור מעיינות טגאו, המעיינות הקדושים אליהם מובילה האם את סלמון בנה לטבילה בסיוע הקייס ובברכתו שישחררו את סלמון מחלומותיו הרעים ואכן כך קרה.

חלקו האחרון של הסיפור, הוא עלייתו של סלמון לארץ=ישראל נישואיו והולדת שני בניו.

בשלב זה של הסיפור יש חזרה מרומזת לסיפור המסגרת הפותח. החלומות הרעים שפורצים את יוסף בנו הצעיר של סלמון בארץ=ישראל.

"אקח אותך למעיינות טגאו" לחש סולמון באוזנו וכשהבן שואל לפשר הדברים, עונה לו האב:

"... מחר אספר לך סיפור נפלא".

סיפור המסגרת בפתיחה מוביל למסע האם והבן למעיינות הקדושים.

אך בסיום כעבור דור, "המעיינות הקדושים" הוא סיפור אגדה, ומסורות של הדורות הקודמים שחיו באתיופיה.

לסיום אומר: כוחם של הסיפורים באותנטיות שלהם. לגבי שאלת ההתקבלות שלהם בקרב ילדי ישראל.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד