משורר בין שני עולמות

משורר בין שני עולמות

מירון חיים איזקסון הוא סופר ומשורר מוערך, שמחלק את זמנו בין עולם העסקים לעולם הספרות ומבטא ביצירותיו את השניות הזו שבחייו. חלומו הגדול - לעזוב את העסקים ולהתמסר לשירה

לבנה מושון

 בימים אלה ראה אור ספר שיריו התשיעי של מירון חיים איזקסון, "ביטול הליטוף הנשי", בהוצאת הקיבוץ המאוחד. איזקסון, 47, הוא משורר וסופר מוערך, שמחלק את זמנו בין עולם העסקים לעולם הרוח, בן למשפחה שורשית, שהטביעה את חותמה על תולדות היישוב. הוא נולד בחיפה וגדל בהרצליה פיתוח, מקום מגוריו היום. סבא רבא שלו מצד אביו היה ד"ר אהרון מאיר מזיא, יליד רוסיה, מוסמך לרבנות ומהנדס בהשכלתו, למד רפואת עיניים בפריז לפי עצת הברון רוטשילד. הוא הגיע בשליחות הברון לראשון לציון ב-1888, כדי לשפר את מצב בריאותם של אנשי המושבה. לימים התמנה ד"ר מזיא, שנשא לאישה את אז'ני גוטמן, ילידת אלכסנדריה, לרופא הראשי של בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, שם חבר לאליעזר בן יהודה ולדויד ילין, שיסדו את ועד הלשון העברית (לימים האקדמיה ללשון). מזיא אהב את השפה העברית, חיבר ספר מונחים לרפואה ולמדעי הטבע והמציא מונחים עבריים למחלות כמו: שעלת, גזזת, אדמת, בצקת ועוד.

לד"ר מזיא היו אדמות בפתח תקווה, עליהן נטע פרדס שסיפק תעסוקה לפועלים עבריים, והוא נמנה עם מייסדי אגודת "פרדס", שדאגה לייצוא פרי הדר ארצישראלי לארצות חוץ. בתו, מרגלית, נישאה לקרוב משפחתה, צבי איזקסון, בוגר לימודי חקלאות במוסדות כי"ח, שהפך לאיש עסקים. כחותנו רכש גם צבי איזקסון אדמות בפתח תקווה ובהוד השרון, נטע עליהן פרדסים, והיה פעיל ב"פרדס" ובהתאחדות האיכרים. התפוזים היו מרכיב חשוב בתפריט המשפחתי. האב ועובדיו היו מביאים הביתה שקים מלאי פרי, והחיים במשפחה התנהלו סביב עונות השנה והקשר שלהן לפרדס.

ב-1925 יזמו ד"ר מזיא וחתנו איזקסון את בניית מלון "פלטין" בתל אביב, בקרן הרחובות אחד העם ונחלת בנימין. הבית שימש גם כמרכז חברתי. לאחר מות בני הזוג מזיא, עברה משפחת איזקסון עם שני ילדיה, אליהו ורות, מירושלים לתל-אביב והתגוררה בבית המלון.

אליהו, אביו של מירון איזקסון, למד בגימנסיה "הרצליה" בימיהם של ד"ר בן ציון מוסינזון וד"ר חיים בוגרשוב, ומחנכו היה המשורר דויד שמעונוביץ. ביתו של הנער הירושלמי במלון הפאר הסמוך לגימנסיה עורר את קנאתם של חבריו ללימודים. מצבו הוחמר כאשר המורה לפיסיקה, ויז'נסקי, העיר באחד השיעורים, שהמושגים 'קמור' ו'קעור' הם מחידושיו של ד"ר מזיא, שנכדו לומד בכיתה.

לימים למד אליהו משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוסמך לעורך דין ונשא לאישה את רות ציזלינג, נכדתם של לאה ודויד איזמוז'יק, שנמנו עם המשפחות המייסדות של תל=אביב. בספרו "מראה מדור הגשר" מספר אליהו איזקסון איך היה רואה את מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון, רוכב על סוסו דרך הרחובות אחד העם ואלנבי בדרך למשרדו. רעייתו רות מתארת בספר איך בהיותה ילדה קטנה, שיחקה בחול עם חברותיה, ודיזנגוף, שהיה חשוך הילדים, עצר את סוסו לידן. כשביקשה ממנו שירד מהסוס וישחק איתה בחול, ירד דיזנגוף מסוסו ומילא את בקשתה. סבה של רות מצד אביה היה מנחם צבי ציזלינג, שאחד מבניו, אהרון ציזלינג, היה ממייסדי התנועה הקיבוצית ושר החקלאות הראשון במדינת ישראל.

מירון הוא הצעיר בין שלושת ילדיהם של אליהו ורות, ושמו נקרא כך בשל אהבתם של הוריו לארץ (אחותו נקראת ארבל, ואחיו נקרא אורני, על שם הסב, אהרון מזיא). כשנולד מירון, התגוררו הוריו בחיפה, שם ניהל האב את סוכנות הביטוח "מלפורד" ושימש כממלא מקום קונסול הכבוד של דנמרק. האב המשיך בעסקי האדמות והפרדסים של אביו, וכאיש שוחר חקלאות עבד ב"פרדס סינדיקט", וטיפח קשרים מדיניים וכלכליים בין ישראל לנורבגיה. בין השנים 77' ל-91' שימש כנשיא התאחדות האיכרים ויזם את הקמתם של תשעה יישובים ברחבי הארץ, ביניהם קדמת צבי ברמת הגולן וכרמי יוסף.

הוא פעל להקמת המוזיאון לעליה הראשונה בזכרון יעקב, ובשיתוף האקדמיה ללשון העברית הביא להקמת מכון ד"ר מזיא לחקר תחיית השפה העברית, ובו הספריה הגדולה של ד"ר מזיא השוכנת במתחם טליתא קומי בירושלים. האם, רות, היתה פעילה בויצ"ו במשך שנים רבות ואף כיהנה כנשיאת ויצ"ו העולמית.

התחזקות בעקבות סכנת מוות

מירון איזקסון למד בבית-הספר היסודי ברנדייס בעיר הרצליה. לפני חגיגת בר-המצווה לקה בהתקף תוספתן שלא זוהה בזמן. התוספתן התפוצץ וגרם לסיבוכים קשים עד שנשקפה סכנה לחייו. אביו אליהו מספר בספר זכרונותיו, כי לאחר שנרפא ילדו, אמונתו התחזקה וכך נוסף לילד מירון השם 'חיים'.

כמו סבתו סימה ציזלינג וכמו הוריו ושני אחיו, למד איזקסון בגימנסיה "הרצליה", והיה התלמיד חובש הכיפה היחיד בכל הגימנסיה.

הוא היה תלמיד מצטיין, ערך את עיתון הגימנסיה, "הדים", וכתב שירים. אחיו שלח אחדים משיריו למשורר אורי צבי גרינברג, שעודד אותו לשלוח את השירים לעיתון "מעריב". עליזה טור מלכא, אישתו של אצ"ג, סיפרה לימים לעיתונאית אילת נגב: "הרבה משוררים אומרים היום, שהוא (אצ"ג) שיבח אותם. זה שקר וכזב, פרט למעטים שהכיר בניצוץ שבהם, כמו מירון איזקסון".

ברשות איזקסון סדרת מכתבים שבהם מביע אצ"ג את התפעלותו משיריו. בימים האחרונים לחיי אצ"ג (הוא נפטר ב-81') נהג איזקסון לפקוד אותו בבקרים ולסייע לו בהנחת תפילין.

בתקופת שירותו הצבאי בחיל-הים הוציא את ספר שיריו הראשון, "שחר נגינתי", בהוצאה עצמית, ומאז יצאו לאור עוד שמונה ספרים שלו, שניים מהם רומאנים: "חיי משפחה", בהוצאת מעריב ו"נשותיו של נתן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, שאף תורגם לצרפתית ויצא לאור בצרפת, ועתיד לראות אור גם בארה"ב בעוד חודשים אחדים.

כאביו וכאחיו למד איזקסון משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא הוסמך להיות עורך-דין, למד פילוסופיה יהודית לתואר שני באוניברסיטת תל=אביב, והתמחה בהגותו של הרב קוק. לפרנסתו הוא עובד עם אחיו בעסקי המשפחה הקשורים בפרדסנות, מקרקעין וייצוג חברות סחר בחוץ לארץ, אבל לבו אינו נוהה אחר העסקים והוא מרבה לעסוק בלימוד ובכתיבה. "אצלי הכל מתערבב, עסקים ורוח. אני לא איש עסקים מעולה" הוא מעיד על עצמו.

בגיל 23 הוא הקים משפחה עם עופרה, ילידת פתח תקווה, בעלת תואר שני בקלינאות תקשורת. לבני הזוג שבעה ילדים: צבי 22, קצין בקבע בחיל הים; הלל 20; שלומי-יצחק 17.5; שירה 14.5; רננה 10.5; דויד, 6; הודיה 3.5; כולם חניכי מוסדות ממלכתיים דתיים. הוא מעורה בחיי ילדיו ומכיר, כדבריו, "כל פסיק" אצלם.

סדר יומו צפוף. הוא מאחר לישון וממעט בשעות שינה. בבקרים קם ראשון, מתפלל, מעיר את הילדים ומכין כריכים. יש בקרים שבהם הוא יוצא לריצה ארוכה (7 ק"מ) על חוף ימה של הרצליה, פעילות שלדבריו היא היחידה שמרגיעה אותו. "יצירת אמת לא באה מנפש שקטה" הוא מסביר.

לפני כשנה יצא הדיסק "שני מקומות" ובו שירים משלו שהולחנו ובוצעו על-ידי עוזי חיטמן. המוסיקאים יוני רכטר וורד קלפטר עובדים כעת על הלחנת קבוצת שירים נוספת שלו בסגנון הרוק. הוצאה לאור צרפתית יהודית, "סתווית", הפיקה ספר משותף לו ולמשורר נעים עריידי, "נולדנו בישראל", אחד מתוך סדרת ספרי פיוס שראו אור בהוצאה זו. לפני כחודשיים יצא לאור אלבום מנחם בגין בעריכת איזקסון, בהוצאת ידיעות אחרונות. האלבום מכיל נאומים, תמונות ודברים שכתבו אישים שונים על דמותו של בגין.

איזקסון מרבה לפרסם דברי הגות וביקורות ספרים. בערוץ הטלוויזיה המקומי 25. הוא מגיש מדי יום שישי בשעה שתיים בצהריים תוכנית על פרשת השבוע. הוא משמש יו"ר מדור הספרות במועצה לתרבות ואמנות. לפני שנים הקים את הוועדה הראשונה להידברות בין דתיים וחילוניים, לפי בקשתו של זבולון המר ז"ל, והוא מרצה על הנושא בפורומים שונים.