כולם בעד כולם
הסתדרות המורים בישראל
כולם בעד כולם
2/03/2006

  

כבר שנים טוען ד"ר אורי זילברשייד, שהחברה הישראלית סטתה ממסלולה, ובמקום לבנות מדינת רווחה היא הופכת לעולם שלישי. בשנה האחרונה הוא פועל להקמת ברית חברתית, שתאחד את הארגונים החברתיים למאבק משותף. את תנועות הנוער, הסטודנטים והסתדרות המורים הוא כבר שכנע

 

מאת שני זינדר

 

הכתבה העצובה ביותר על דו"ח העוני שהתפרסם לאחרונה לא הייתה זו שדיווחה על כך, ש- 34 אחוז מילדי ישראל נמצאים מתחת לקו העוני, גם לא כתבת הצבע, שהציגה עוד כמה מקררים  ריקים. האייטם החדשותי המטריד ביותר היה דווקא זה של דור גליק, כתב צעיר בגלי צה"ל, שתיאר בפסימיות אין קץ איך שנה אחר שנה מעורר הדו"ח כמה צקצוקי לשון בתקשורת, מבליח לרגע במהדורות החדשות - ונשכח באחת המגירות האפלות, עד לשנה הבאה.

"זאת הוכחה נוספת לכך, שישראל מסתלקת ממדיניות הרווחה", אומר ד"ר אורי זילברשייד, מרצה לפילוסופיה מדינית במכללה האקדמית עמק יזרעאל. "אני טוען כבר שנים, שהחברה הישראלית סטתה מהמסלול התקין. במקום לבנות כאן מדינת רווחה, כמו במודל הציוני שמופיע אצל הרצל, ומוכר מאוד במערב אירופה, הפכנו לחברה ללא ארגוני רווחה. מבחינת גודל האוכלוסייה והעושר ישראל יכולה להיות כמו פינלנד. אבל היא בונה את עצמה כמו בנגלדש או סומליה".

בניגוד למתלוננים הרגילים, שזועמים אך ממשיכים בשגרת יומם, זילברשייד החליט לקום מהכורסה. כבר למעלה משנה הוא פועל במרץ להקמת "הברית החברתית", ארגון על, שמטרתו לאחד ארגונים חברתיים בישראל לכלל מאבק מאוחד, שיביא להקמתה של מדינת רווחה אמיתית. "יש בשטח ארגונים חברתיים רבים, שלא השיגו דבר", הוא אומר. "לכן צריך לבנות מודל אלטרנטיבי, שיחבר בין ארגונים קיימים, שייאבקו ביחד".

מאז הגה את הרעיון נפגש זילברשייד עם נציגי ארגונים חברתיים ותנועות נוער, הלהיב גורמים רבים, והחל לבנות את הארגון החדש. היום הוא כולל רשימה מכובדת של גופים, ביניהם הסתדרות המורים, ארגון המורים העל יסודי, ארגוני הסטודנטים, תנועות הנוער הגדולות (הנוער העובד, מחנות העולים והצופים), ארגון "מגמה ירוקה", ארגון "אומץ" הנלחם בשחיתות, וכן כמה עמותות חברתיות. גם הסתדרות הרופאים, אומר זילברשייד, עוקבת בעניין אחר ההתארגנות, למרות שטרם הצטרפה  רשמית.

 

מה עם האיגודים המקצועיים?

"עשינו מאמץ לצרף גם אותם, ואפילו עמדנו להיפגש עם יו"ר אחד האיגודים הגדולים, אבל יומיים לפני הפגישה הוא ביטל אותה. עם זאת, לא אמרנו נואש, ואני מקווה, שבמשך הזמן נוכל לצרף גם אותם, משום שזה מקומם הטבעי".

 

**

 

בימים אלה נמצאת הברית החברתית בשלבי הקמה סופיים. היא קיימה מפגשי הכנה, כנס יסוד באוניברסיטת תל אביב, ובסוף דצמבר קיימה פגישה ראשונה של מטה התנועה, שבה החלו לגבש יעדים ספציפיים ודרכי פעולה. המטרה הסופית, אומר זילברשייד, היא להפוך את ישראל למדינת רווחה לכל דבר, "וכשאני אומר מדינת רווחה אני מתכוון למדינה, שבה קיימת ברית בין ציבור השכירים ליזמים האמיתיים במשק".

זילברשייד סבור, כי כל האמצעים הכלכליים, כמו מפעלים ובנקים, הנם למעשה נכסים חברתיים, כיוון שהם ממלאים צורך חברתי, ולכן מן הראוי, שלציבור הרחב יהיה חלק ברווחיהם. "הממשלה חייבת להיות מעורבת בניהול המשק, ולתת לשכבת השכירים את חלקה בעושר באמצעות מתן  שירותים חברתיים מפותחים", הוא אומר.

זילברשייד, לשעבר חבר קיבוץ דפנה, פרסם בעבר ספר בגרמנית על מושג העבודה אצל מרקס, פרום ומרקוזה, ולאחרונה ערך ספר נוסף, "מרקס ועתיד הסוציאליזם", הכולל מחקרים על תורתו של מרקס והחברה המודרנית.

 

תגיד, אתה מרקסיסט?

"אני בעד מדינת רווחה, ולכן אני מקבל הרבה דברים ממרקס, כי בעיני הוא היה בעיקר מבשר מדינת הרווחה. גם הרצל היה כזה. הרי עיקר תוכנו של הספר 'מדינת היהודים' הוא חברתי, ויש בו הרבה רעיונות יפים, כמו למשל, שבכל עבודה שאדם עושה הוא צובר ותק, גם אם הוא עובר ממקום עבודה אחד לאחר. הרצל גם דוגל בחינוך חינם מהכיתה הראשונה עד האוניברסיטה".

הברית החברתית על פי זילברשייד פורטת את חזון מדינת הרווחה ליעדים אופרטיביים, והיא כוללת חינוך חינם, העלאת שכר מינימום, ביטול חברות כוח אדם, וסל טיפולים ותרופות רחב ונגיש לכל אזרח. הדרך להשגת היעדים הללו, הוא אומר, תהיה בלחץ חוץ פרלמנטרי על נציגי הציבור והמחוקקים, באמצעות התגייסות המונית של הארגונים החברתיים.

"אנחנו מדברים על ערבות הדדית", אומר זילברשייד. "כשהמורים יחדשו את המאבק שלהם נגד דו"ח דברת, למשל, הם לא יהיו לבד. במאבק האחרון הם נקלעו למצוקה גדולה, וכל הארגונים המקצועיים האחרים עמדו מנגד. לדעתי, זאת תופעה שאי אפשר להשלים אתה. הכוונה שלנו היא לחבר את כולם, שכולם יתגייסו למען מאבקי המורים, ממש כפי שהמורים יתגייסו למען מאבקם של אחרים".

 

האם זה אומר, שבית הספר יהיה סגור כי המורים ישבתו עם הרופאים? אתה מאמין שתהיה לכך תמיכה ציבורית רחבה?

"לא חייבים להשבית לימודים כדי להיאבק למען מטרות צודקות. בכלל, נשק השביתה הוא נשק בעייתי, שלא צריך למהר להשתמש בו. אבל אני בהחלט רואה מורים, שיוצאים להפגנה שקטה עם רופאים ואחיות, או מביעים תמיכה באמצעות מודעות בעיתון. יש כל מיני דרכים לסייע במאבק".

 

אז אתה מאמין שתקבל גיבוי מהמורים לנהל מאבקים של ארגונים אחרים?

"אני מאמין שכן. לארגוני המורים יש היום הנהגה טובה, עם מודעות חברתית החורגת מהאינטרסים הצרים של הארגונים עצמם, והם מבינים, שכדי שנבנה מערכת חינוך על פי עקרונות מדינת הרווחה צריך לבנות מדינת רווחה".

חנה להב, סגנית מזכ"ל הסתדרות המורים ונציגתה בברית החברתית שותפה להתלהבותו של זילברשייד. "יש משהו נורא נכון ברעיון הזה של כולם בעד כולם", היא אומרת. "רובנו מתייחסים לדברים האלה בצורה מאוד אגואיסטית: כשזה נוגע לנו אנחנו קופצים וצורחים ונעמדים על הרגליים האחוריות, אבל כשארגונים אחרים שובתים אנחנו מסתכלים דרך פריזמה אישית של כמה זה מפריע ולא נוח לנו. נורא חשוב, שכולנו נזדהה עם הארגון, שבאותו רגע נאבק על חייו ועקרונותיו".

באופן כללי, מציינת להב, יש כיום בעיה עם קיומם של ארגונים הנלחמים למען מטרה כוללת: "אנחנו חיים בחברה, שיש בה אנטגוניזם להתארגנות. הפכו את האינדיבידואליזם לערך עליון, ובמצב כזה מי שמצליח הוא החזק, ואין שום התחשבות בחלש. את המגמה הזאת מנצלות הממשלות ומשרד האוצר כדי להחליש ארגוני עובדים וארגונים בכלל, והם יוצרים בציבור תחושת מיאוס מהם".

עם זאת, להב מודעת לקיומן של בעיות פנימיות בארגונים, שמפחיתות את התמיכה הציבורית בהם: "גם הארגונים צריכים לעשות בדק בית, ולראות איך הם מכוונים יותר למען המטרה, ופחות למען הארגון", היא מודה. "דווקא בגלל זה יש משהו מאוד נכון ברעיון של שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים. בזמן משבר ההתייצבות הזאת יכולה לתת המון כוח. העניין של ערבות הדדית נשמע אולי ארכאי, אבל בלי זה אנחנו הופכים להיות חברה מתאבדת, שהיא ערב רב של אנשים, ומי שמנצל את זה הם כוחות השוק החזקים והכוחות השמרניים, כי הארגונים שלהם תמיד הכי חזקים".

 

**

 

תוכנית הפעולה של הארגון אמנם בהתהוות, אך ככל הנראה, היעדים הראשונים יהיו בתחום החינוך, כשהמטרה היא בסופו של דבר להגיע להכפלת שכר המורים, הקטנת הכיתות עד ל- 20 ילדים בכיתה, השתלמויות נאותות למורים, ובעיקר - חינוך חינם מהגן עד לאוניברסיטה, ואולי אפילו מלגת מחייה לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון. "צריך להגדיל במיליארדים רבים את תקציב ההשכלה הגבוהה", אומר זילברשייד, "רק אז אפשר יהיה לבטל את שכר הלימוד באקדמיה. וזה לא בשמים, כי לפי חישובים שעשינו מדובר בסך הכל ב- 0.66 אחוז מתקציב המדינה".

 

איך אתם מציעים לממן את זה?

"על ידי מיסוי יותר פרוגרסיבי. צריך להפסיק את הרפורמות במיסוי, שמקטינות את הכנסות המדינה, ולמסות יותר את העשירים. עם זאת, מדינת הרווחה אינה מציעה מהפכה, אלא רפורמות הדרגתיות. זה היתרון שלה. בסופו של דבר נגיע לעיקרון האוניברסליות: גובים מסים פרוגרסיביים, ואז מעניקים לכל האזרחים שירותים שווים, מקיפים, ללא תשלום".

 

כדי לקדם את הרעיונות שלכם צריך חקיקה. יצרתם קשר עם חברי כנסת?

"בינתיים לא, אבל זה יגיע. מצד שני, יש נטייה להפריז בכוחה של הכנסת. אנשים רבים חשבו, שכשיגיעו לשם יחוללו מהפכה חברתית, וזה לא ממש קורה. כי אפילו אם יש עשרה או עשרים ח"כים שתומכים במדינת רווחה, זה לא מבטיח כלום. מספיק ששר האוצר יתנגד בתוקף למדינת הרווחה, ויגבש תקציב אנטי חברתי, כדי שהמפלגה כולה תצביע בעדו משיקולים קואליציוניים. לפרלמנט יש דינמיקה משלו, שהרבה אנשים אינם מודעים לה. וכדי שהדינמיקה הזאת לא תפגע בציבור דרוש ארגון חוץ פרלמנטרי גדול שיפעיל לחץ. לכן, תנועה כמו שאנחנו מקימים חשובה גם לדמוקרטיה".

 

את מי היית רוצה לראות כשר החינוך הבא?

"יולי תמיר היא בהחלט מועמדת טובה, אבל גם היא צריכה ללמוד את ההבדל בין מדינת רווחה למדינת סעד. היא לא הציעה לסטודנטים ביטול שכר לימוד, למשל, אלא הלוואות נוחות, וזה גול עצמי – כי האוניברסיטאות מיד אמרו, שמכיוון שהסטודנטים מקבלים הלוואות נוחות הם יעלו את שכר הלימוד".

זילברשייד אינו תולה תקוות רבות בבחירות הקרבות. "כיום אין אף מפלגה, שמציעה לחזור למדינת הרווחה", הוא אומר. "ובלי זה לא תהיה רפורמה ממשית בשום תחום, כולל מערכת החינוך. גם העלאת שכר המינימום, אם תתבצע, לא תחלץ אנשים מהעוני, כי הדבר שבאמת מחלץ מעוני הוא חינוך חינם, וסל בריאות נרחב. ואת זה אי אפשר לבצע בלי העלאת מסים לעשירונים העליונים".

בינתיים מסתפק זילברשייד בגיוס תמיכה רחבה, ובטוח שאם יעורר את דעת הקהל לשים לב יותר לנתוני העוני המחרידים, ישתנו פני הדברים.

 

תוך כמה זמן אתה מאמין שתתחילו לראות תוצאות?

"אני מקווה, שכבר לקראת שנת 2007 נתחיל לראות תוצאות ראשונות בתקציב המדינה, כמו  הגדלה ניכרת של סל הבריאות, ואם לא יבטלו את שכר הלימוד באקדמיה, לפחות יורידו אותו באופן משמעותי. אני גם מקווה, שתקום ועדה חדשה לרפורמה בחינוך, שבה המורים יהוו גורם מרכזי, ושבה תהיה נכונות לתת מענה אמיתי לצורכי החינוך הציבורי בישראל".

 

אתה נשמע מאוד אופטימי.

"נכון. אני חושב שהתנועה שלנו היא זו שנותנת מענה אמיתי לדרישה לפעולה חברתית. ובעבודה נכונה, סבלנות ואורך רוח אני מאמין שנצליח. גם אם פה ושם ניכשל - צריך להמשיך, כי זה חלק מההצלחה".

 

 

 

 

 

חדשות

8
30/09/2014
על המדינה היה לבצע את הבדיקה בזמן ולעלות ולהסדיר ...
8
28/09/2014
הושקה תכנית "מחשב נייד לכל מורה" בכפר ...
8
28/09/2014
הושקה תכנית "מחשב נייד לכל מורה" בעיר ...
8
28/09/2014
לא נסכים למצב בו משרד החינוך מבצע חישובים של שכר ...
8
22/09/2014
בכל שנה אנו למדים וצומחים.
שנה טובה לך ולבני ...
עבור לתוכן העמוד