המכללות ימשיכו לגדול
המכללות ימשיכו לגדול

פרופ' אמנון פזי כיהן כיו"ר הוועדה לתיכנון ותיקצוב (ות"ת)

 

משנות התשעים המערכת עברה ממערך של שמונה אוניברסיטאות וארבע מכללות מקצועיות, למערכת בינארית של שמונה אוניברסיטאות ו16- מכללות המתוקצבות על ידי ות"ת. היא יכולה לקלוט את הגידולים הצפויים בסטודנטים עד לסוף העשור הזה

 

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התבססה מתחילתה על אוניברסיטאות מחקר בדגם ההומבולטי של הוראה ומחקר משולבים, עם דגש חזק על מחקר. במהלך השנים נוספו, באמצעות אקדמיזציה, מקצועות שונים והתגבר הצורך לשלב בלימודים האקדמיים גם הכשרה מקצועית. עד שלב מסוים הצליחו האוניברסיטאות לקלוט את הגידול, שנבע הן מגידול האוכלוסייה והן מגידול הנגישות בשל אקדמיזציה של מקצועות חדשים. לגידול היה כמובן מחיר. ממוסדות המוטים למחקר, הפכו האוניברסיטאות למוסדות מעורבים, העוסקים מצד אחד במחקר ומצד אחר בהכשרה מקצועית. מצב זה נמשך עד סוף שנות השמונים.

 

                                                *

 

תוכנית ות"ת. בראשית שנות התשעים התברר שהעשור 1990-1999 יהיה עשור של גידול בביקוש להשכלה גבוהה, בשל גידול טבעי של שכבת הגיל, העלייה הצפויה, בעיקר מחבר המדינות, וגידול צפוי בשיעור המעוניינים בהשכלה גבוהה. כדי לתת מענה לביקושים, הכינה ות"ת בשנת 1991 תוכנית לפיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה בעשור זה. לפני ות"ת עמדו שתי אפשרויות עיקריות להרחבת המערכת: הראשונה להגדיל את המערכת על ידי קליטת סטודנטים באוניברסיטאות הקיימות, בעיקר באלה שהיו עדיין מתחת לגודל האופטימלי, ולאחר מכן להוסיף עוד אוניברסיטה מחקרית אחת ואולי אף שתיים, תוך שמירת המבנה הקיים.  השנייה, קיצונית יותר, היתה להפוך את מערכת ההשכלה הגבוהה למערכת בינארית, המורכבת מאוניברסיטאות מחקר מחד גיסא, וממכללות אקדמיות שמטרתן העיקרית היא הכשרה מקצועית ברמה גבוהה ומתן השכלה כללית, מאידך גיסא.

לאחר סדרה של דיונים בות"ת הוחלט לבחור באפשרות השנייה, מהסיבות הבאות:

יתרונות אקדמיים. עם הגידול בשיעור הלומדים גדל במידה ניכרת מספר הסטודנטים המעוניינים בהכשרה מקצועית ולאו דווקא במחקר. מערכת שבה אחד המרכיבים מתרכז במחקר והאחר בהכשרה מקצועית והשכלה כללית עדיפה, אקדמית, על מערכת שיש בה סוג אחד של מוסדות העושה את שני התפקידים.

צרכים לאומיים. עם הגידול המהיר של האוכלוסייה, גדלו במידה ניכרת צורכי המשק בכוח אדם מקצועי בעל הכשרה אקדמית במקצועות רבים. 

מחיר. בעלויות של אוניברסיטאות המחקר לא היה אפשר לקלוט את כל הביקושים הצפויים להשכלה גבוהה. תוספת של מכללות, שעלותן לסטודנט נמוכה יותר, מקטינה את העלות לסטודנט בכל המערכת, ומאפשרת קליטה של סטודנטים רבים יותר, כלומר, מאפשרת את הרחבת הנגישות.

בעקבות ההחלטה העקרונית על הפיכת המערכת למערכת בינארית, החליטה ות"ת להרחיב את המערכת באמצעות תוספת של ארבע מכללות כלליות ושלוש מכללות טכנולוגיות, שיעניקו תואר בוגר בלבד. הלימודים לתארים מתקדמים אמורים היו להיות שמורים בלעדית לאוניברסיטאות המחקר. תוכנית ההרחבה של ות"ת הוצגה לפני המועצה להשכלה גבוהה בשני ימי עיון: הראשון בראשות שרת החינוך והתרבות שולמית אלוני, והשני בראשות שר החינוך והתרבות אמנון רובינשטיין, שהחליף אותה. המועצה אישרה את התוכנית, ומאוחר יותר היא הוצגה ואושרה גם במליאת הממשלה. הנחת התכנון היתה שעד שנת 2000, ואולי אף מעבר לזה, לא יהיה צורך במוסדות אקדמיים נוספים, שכן האוניברסיטאות והמכללות החדשות צריכות היו לקלוט את כל הגידול הצפוי.

ביצוע שלב ראשון (1991-1996). מן ההתחלה היה ברור שבשלב  הראשון, 1991-1995, יצטרכו האוניברסיטאות לקלוט את מירב הגידול. ורק בשלב השני, 1996-2000, יעבור עיקר הגידול של תלמידי התואר הראשון למכללות, והאוניברסיטאות יקלטו בעיקר את הגידול בתארים המתקדמים.

 

לוח 1: צפי לעומת גידול בפועל של מספר הסטודנטים 1991-2000

גידול בפועל %

בפועל

צפוי

 

                                           1991-1996

43.5%

29,500

22,000

אוניברסיטאות

91.5%

1,700

2,000

מכללות

                                           1996-2000

16.2%

15,700

10,000

אוניברסיטאות

522.6%

15,875

17,000

מכללות

 הערה: נתוני הטבלה מתייחסים רק למוסדות מתוקצבים על ידי ות"ת

 

כדי להשיג את המטרה הראשונה, קליטה של 22,000 סטודנטים באוניברסיטאות המחקר, החליטה ות"ת לתת עדיפות לאוניברסיטאות שהיו בגודל פחות מאופטימלי: בן גוריון בדרום, חיפה בצפון ובר אילן במרכז. למרבה הפלא, אוניברסיטאות בן גוריון וחיפה לא היו מעוניינות בגידול, והיה על יו"ר ות"ת להופיע לפני הגופים המנהלים שלהם כדי לשכנעם שהגידול הוא אכן לטובתם, הן מהבחינה האקדמית והן מהבחינה הכלכלית, ושהוא חלון הזדמנויות בשבילן שלא ייפתח שוב בעתיד הקרוב. בסיכומו של דבר הן הסכימו לגדול. ואכן, במהלך שנים אלו גדלו שלושת האוניברסיטאות הללו בכ-20,000 סטודנטים. שאר הגידול, של 9,500, נקלט בשאר האוניברסיטאות. הגידול הגדול ביותר, 107%, היה באוניברסיטת בן גוריון (שגדלה מ-5,900 סטודנטים ל-12,250), אוניברסיטת חיפה גדלה ב-85%  (מ-6,900 ל-12,800) ובר אילן ב-77% (מ-9,300 ל-16,500).

בשלב  הראשון, כשרוב הגידול היה באוניברסיטאות, עסקה ות"ת בבחירת המכללות המיועדות לאקדמיזציה וקביעת דרכי העבודה בהן (שכר, דרגות, קידום, גופים מנהלים, מועצה אקדמית וכו'). המכללות שנבחרו היו: תל חי בצפון, מכללת עמק יזרעאל בעמק, ומכללת ספיר בדרום. כדי לענות על הביקושים במרכז, החליטה ות"ת להקים מכללה חדשה - מכללת ת"א יפו. בה בעת נבחרו המכללות הטכנולוגיות הבאות: אורט בראודה  בצפון, המכללה להנדסה בתל אביב והמכללה להנדסה בנגב. המכללות הללו החלו לפעול ברובן כמכללות אקדמיות בשנים  1994-1995, ושנתיים-שלוש לאחר מכן קיבלו הכרה וסמכות להעניק תואר בוגר. במכללות הטכנולוגיות הוכנס תואר בוגר חדש "בוגר בטכנולוגיה" (B.Tech).  

ביצוע שלב שני (1996-2000). בשלב השני של התוכנית, היה על עיקר הגידול במספר הסטודנטים להיקלט במכללות, בעוד האוניברסיטאות יקלטו בעיקר תלמידי מוסמך ודוקטורט, כמעט ללא גידול, תוך שינוי הרכב הסטודנטים שלהן. בפועל קלטו המכללות הוותיקות 400  סטודנטים נוספים, המכללות החדשות שנקבעו על ידי ות"ת קלטו 8500 סטודנטים, ואף אחת מהן לא התקרבה עדיין לגודל אופטימלי של 4000-5000 סטודנטים. יחד עם זאת, וקצת בניגוד למדיניות הקודמת, הכירה המל"ג בחמש מכללות חדשות: המכון הטכנולוגי חולון, מכללת יהודה ושומרון, המרכז האקדמי רופין, מכללת הדסה, ומכללה להנדסה בירושלים. ההכרה במכללות אלו הוסיפה למערכת המתוקצבת על ידי ות"ת בתקופה האמורה עוד כ-6,000 סטודנטים. בסך הכול היה הגידול בשלב השני במכללות המתוקצבות על ידי ות"ת  15,000 סטודנטים.

היום לומדים במכללות המתוקצבות על ידי ות"ת כ-30,000 תלמידים לתואר ראשון, בעוד שבאוניברסיטאות מספרם הוא כ-76,700 תלמידים.

 

                                              *

 

המכללות החוץ תקציביות. בשנות התשעים נוצרו ביקושים גדולים ללימודי משפטים ומנהל עסקים. ביקושים אלו חרגו במידה ניכרת מן הצרכים. כתוצאה מלחצים שונים קמו מוסדות ללימודי משפטים ומנהל עסקים שהיו מבוססים בעיקר על הוראה מן החוץ של מורי האוניברסיטאות. בשלב זה התקבלה בות"ת ההחלטה שאין לתקצב את הלימודים במקצועות אלו מעבר למכסות שנקבעו על ידי ות"ת בתיאום עם האוניברסיטאות. יחד עם זאת, מוסד שאיננו מתוקצב העומד בדרישות הרמה של המל"ג, יכול לקבל הכרה וסמכות להעניק תואר, יכול לגבות שכר לימוד גבוה יותר מאשר שכר הלימוד באוניברסיטאות ויכול לקבוע את משכורות חברי הסגל שלו. המוסד הראשון שהצטרף למתכונת זו היה המכללה למינהל בת"א, שהתקיימה כמוסד שאיננו אקדמי במשך זמן רב וקיבלה הכרה והסמכה להעניק תואר במנהל עסקים ובמשפטים ואחר כך במקצועות נוספים. במהלך השנים נוספו עוד מוסדות לא מתוקצבים: המכללה האקדמית בנתניה, המרכז הרב-תחומי בהרצליה, מכללת שערי משפט, המכללה האקדמית למשפטים, והמכללה בקרית אונו. כל המכללות הללו היו מבוססות, בתחילת דרכן, על לימודי משפטים, ואחר כך גם מנהל עסקים ומדעי המחשב - מקצועות בעלי ביקושים גדולים. בסך הכל, כ-9% מהסטודנטים לומדים היום במוסדות אלו.

כאן המקום לציין שהרכב הלימודים במכללות המתוקצבות על ידי ות"ת ובמכללות שאינן מתוקצבות, שונה מאוד. בעוד שב-16 המכללות המתוקצבות הרכב הסטודנטים הוא 57% לימודים בתחומי מדעי הטבע וההנדסה, במכללות החוץ תקציביות לומדים 92.5% משפטים, מנהל עסקים או כלכלה, והשאר מדעי המחשב.

לסיכום ניתן לומר, שתוכנית ות"ת לעשור 1990-2000 השיגה את יעדיה. המערכת עברה ממערך של שמונה אוניברסיטאות ומספר קטן (ארבע) של מכללות מקצועיות, למערכת בינארית של שמונה אוניברסיטאות ו-16 מכללות כלליות וטכנולוגיות המתוקצבות על ידי ות"ת. היא קלטה את כל הביקושים שנוצרו באותה תקופה, למעט הביקושים המוגזמים במשפטים ומנהל עסקים, שנקלטו במכללות חוץ תקציביות. הסטיות במספרי התלמידים בין המתוכנן ומה שהתרחש בפועל במהלך העשור לא יצרו בעיה של תקצוב, שכן בהסכמים הרב-שנתיים של ות"ת עם האוצר (1991-1997) (1997-2001) הנושא טופל, וות"ת קיבלה את מלוא הכיסוי להוצאה הנוספת.

המצב היום. היום לומדים במערכת ההשכלה הגבוהה כ-190 אלף תלמידים (ללא האוניברסיטה הפתוחה, שבה שיטת הספירה שונה והיא מוסיפה למערכת עוד כ-12,000 שווה ערך לסטודנטים). הם מתחלקים בין סוגי המוסדות כדלקמן:

 

לוח 2: תלמידי בוגר, וסך כל התלמידים, במערכת המתוקצבת לפי סוג המוסד.

סה"כ תלמידים

בוגר

 

63.5%

120,550

52.9%

76,580

אוניברסיטאות

15.5%

29,470

20.0%

29,000

מכללות מתוקצבות

9.3%

17,620

11.7%

17,000

מכללות חוץ תקציביות

11.7%

22,330

15.4%

22,330

מכללות להכשרת עובדי הוראה

100.0%

189,970

100.0%

144,910

סה"כ

 

אם נתעלם מהתלמידים במוסדות להכשרת מורים, שמספרם נקבע על ידי צורכי מערכת החינוך והם מתוקצבים על ידה, נמצא שבאוניברסיטאות לומדים 62.5% מתלמידי הבוגר, במכללות המתוקצבות 23.7% ובמכללות החוץ תקציביות 13.8% מתלמידי הבוגר.

בהחלטות ות"ת מראשית שנות התשעים הובא בחשבון שבמכללות ילמדו רק את תלמידי התואר הראשון. לקראת אמצע שנות התשעים חל גידול משמעותי בלימודי מוסמך ללא תזה, ומספר תלמידי המוסמך גדל משנת 1997 בשיעור של כ-89%. עיקר הגידול הוא בתלמידים ללא תזה (140%). התלמידים עם תזה גדלו בשיעור של 30% בלבד. מכיוון שלימודי המוסמך ללא תזה אינם מובילים ישירות למחקר, הוחלט בות"ת שניתן להעניק תואר זה גם במכללות המתוקצבות.

המכללות החוץ תקציביות יכולות, כאמור, להעניק את כל התארים, כל עוד הן אינן מתוקצבות ועומדות בדרישות האקדמיות של המל"ג, אך פוטנציאל הגידול שלהן בתחום זה מצומצם ביותר. 

 

                                              *

 

איך ייראה העשור הבא, 2005-2015?

אפתח באזהרה. חלק גדול מנתוני סעיף זה מבוסס על הנחות גידול, סבירות לדעתי, אך לאו דווקא אלו שיתקיימו במהלך השנים עד 2015, ולכן יש להתייחס אליהן בזהירות הראויה.

ביוני 2000 הגישה ות"ת למל"ג תוכנית חומש לשנים 2001-2006. לפי תוכנית זו, מספר התלמידים במערכת היה צריך לגדול ב-43,000 כלומר גידול של 25%. הביצוע של תוכנית זו התעכב מכיוון שבשנת 2001 נגמר ההסכם הרב-שנתי עם האוצר, והאוצר עיכב את החתימה על הסכם חדש. ביוני 2004 נחתם הסכם חמש-שנתי בין האוצר לות"ת. לפי הסכם זה, יגדל מספר התלמידים באוניברסיטאות משנת 2004 עד 2008, ב4,500- סטודנטים ובמכללות המתוקצבות בכ-11,000. זה גידול שנתי בשיעור 0.7% באוניברסיטאות, ובשיעור 6.6% במכללות המתוקצבות. הגידול בכלל המערכת המתוקצבת יהיה כ-2% בשנה. לאחר הגידול המהיר במחצית הראשונה של שנות התשעים, וההאטה שלאחר מכן, יש להניח שמספר הסטודנטים במערכת יתייצב יחסית מהר, וימשיך לגדול בשיעור דומה לקצב גידול האוכלוסייה, הצפוי להיות כ-2% בשנה.

כדי שהמערכת תישאר בינארית, יש להפריד את הלימודים לקראת מחקר מן הלימודים לרכישת מקצוע או השכלה כללית. הלימודים לתואר שני שאיננו מחקרי (ללא תזה), אינם מובילים למחקר ויכולים להינתן גם במכללות המתוקצבות. הלימודים לתואר שני עם תזה מובילים למחקר ולכן יש להגבילם לאוניברסיטאות בלבד. במאי 2004 קיבלה ות"ת החלטה לאפשר, בתנאים  מסוימים, לימודי מוסמך עם תזה גם במכללות. החלטה זו נמצאת בסתירה לכך שהמערכת תישאר בינארית.

למכללות יש מטרות שונות מאשר לאוניברסיטאות, ואין לערבב ביניהן. העובדה שהמכללות במערכת הבינארית אינן מכשירות חוקרים איננה מונעת כמובן את חברי הסגל של מוסדות אלה מלעסוק במחקר, ויש לעודדם לעסוק בו. הדגש הוא על כך שהמכללות אינן מכשירות חוקרים.

 פוטנציאל הגידול של המערכת. לצורך הערכת פוטנציאל הגידול נעסוק בעיקר בשבע האוניברסיטאות (למעט האוניברסיטה הפתוחה) וב-16 המכללות המתוקצבות על ידי ות"ת.

בוגר. בשלב זה לומדים באוניברסיטאות 72.5% מתלמידי הבוגר ובמכללות 27.5%. לפיכך ברור שיש להמשיך את הגידול של תלמידי בוגר במסגרת מכללות, ולהקפיאו באוניברסיטאות. נשאלת השאלה, האם יידרשו לצורך זה מכללות נוספות. להערכתנו, 16 המכללות המתוקצבות על ידי ות"ת (ללא המכללות להכשרת עובדי הוראה) יכולות לקלוט כ-20,000 סטודנטים נוספים, ורצוי מאוד שהדבר ייעשה בהן, דבר שיקרב אותן לגודל אופטימלי של מכללה אקדמית המעניקה לתלמידיה מגוון רחב של תחומי לימודים ברמה גבוהה. מבחינה כלכלית, הגידול נותן להן יתרונות של גודל. בקצב גידול של 5% בשנה במכללות, ייקח תהליך זה כעשר שנים ויביא את מספר תלמידי הבוגר במכללות אלו לכ-40% מכלל תלמידי הבוגר (ללא תלמידי המכללות להכשרת מורים) במערכת המתוקצבת על ידי ות"ת. קצב הגידול במכללות להכשרת מורים גבר בצורה משמעותית בשנים 1995-1997 בשל הכפלת מספרן, עקב האקדמיזציה בשנים אלה. יש להניח שקצב גידולן יהיה בעתיד בהתאם לצורכי מערכת החינוך, כלומר 2%-3% בשנה.

להערכתי, רצוי שמספר תלמידי הבוגר בכלל המכללות המתוקצבות על ידי ות"ת יגיע בקרוב ל-50% מכלל תלמידי הבוגר במערכת המתוקצבת על ידי ות"ת. לאור ההערכה לכושר הקליטה של המכללות הנוכחיות, תגיע המערכת למצב זה לקראת שנת 2015.

מוסמך ללא תזה. תלמידי המוסמך ללא תזה, שמספרם היום הוא 23,000 ורובם לומדים באוניברסיטאות, יתחלקו בעתיד בין האוניברסיטאות לבין המכללות המתוקצבות, לפי תנאי השוק. להערכתי, יגדל שיעור תלמידי התואר השני ללא תזה במערכת מעל ל-2% בשנה.  אך לא תהיה לכך השפעה גדולה על כלל הגידול במספר הסטודנטים. מבחנתי, הם יכולים להיכלל בכלל תלמידי הבוגר.

תלמידי מחקר. תלמידי המוסמך עם תזה, שמספרם היום הוא 12,000, ותלמידי התואר השלישי שמספרם 8,000, הם תלמידי מחקר וחייבים ללמוד באוניברסיטאות. תלמידי המחקר מהווים היום 16.6% מכלל תלמידי האוניברסיטאות. באוניברסיטאות טובות בעולם מספרם מגיע ל-30%-50%, כך שמבחינת הגידול במספר תלמידי המחקר באוניברסיטאות, אין בעיה לקלוט באוניברסיטאות במשך שנים רבות את כל תלמידי המחקר הנדרשים למשק, תוך הקטנה של מספר תלמידי הבוגר בהן.

המכללות החוץ תקציביות. קשה להעריך את פוטנציאל הגידול של המכללות החוץ תקציביות. הן מכשירות כמעט רק תלמידים לתואר ראשון במקצועות בעלי ביקושים גבוהים במיוחד, ויש להניח שהביקוש למקצועות אלה יירד במהלך השנים. יחד עם זאת, ייתכן שיהיו מקצועות אחרים בעלי ביקושים גבוהים במיוחד, שיחליפו את אלו הקיימים היום. המכללות החוץ תקציביות יכולות אמנם להיכנס גם לתחום הוראת המחקר, אך הסיכוי שתהיה לכך השפעה משמעותית על כלל לימודי המחקר הוא כמעט אפס. היום מהווים התלמידים במוסדות אלו כ-12% מכלל תלמידי הבוגר במערכת. 

בהנחה של גידול כלל מערכת ההשכלה הגבוהה בקצב של 2% בשנה, כאשר מספר התלמידים באוניברסיטאות נשאר פחות או יותר קבוע, יהיה הרכב התלמידים במערכת המתוקצבת בשנים 2010  ו-2015  על פי המוצג בלוח 3.

לוח 3: הרכב הסטודנטים היום, ב-2010 וב-2015

סה"כ מערכת

בוגר מכללות

סה"כ אונ'

תואר שלישי

מוסמך עם תזה

מוסמך ללא תזה

בוגר אונ'

 

150,500

29,000

121,500

8,000

12,300

24,700

76,500

כיום

166,150

46,300

122,000

8,800

13,600

26,500

70,950

2010

183,500

64,460

123,000

9,750

14,600

29,200

65,060

2015

 

מהטבלה אנו למדים שמספר תלמידי הבוגר באוניברסיטאות יירד מ-72.5% היום ל-50.2%  בשנת 2015, ושיעור תלמידי המחקר באוניברסיטאות יעלה מ-16.7% היום  לכ-20% בשנת 2015. שיעור תלמידי הבוגר מתקרב ליעד של מספר שווה של תלמידי בוגר באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות על ידי ות"ת, ומעיד כנראה על צורך בהרחבת מערכת המכללות על ידי תוספת מכללה או שתיים לקראת שנת 2015. שיעור תלמידי המחקר באוניברסיטאות עדיין רחוק מיעד של 30%-50% תלמידי מחקר באוניברסיטאות, ומצביע על כך שאפילו בשנת 2015 לא יהיה עדיין צורך בתוספת אוניברסיטה או בשדרוג מכללה לאוניברסיטת מחקר.

 

                                                *

 

מהדיון הקודם נובע, שהמערכת המתוקצבת הנוכחית יכולה לקלוט את הגידולים הצפויים עד לסוף העשור הזה, וסביר מאוד שאף מעבר לו. לפיכך אין צורך בשינוי החלטה קודמת של ות"ת, שהמשך הגידול ייעשה בעיקר במכללות, בעוד שהאוניברסיטאות המחקריות ישמרו פחות או יותר על גודלן.

כדי לעשות זאת, יש להפנות את הגידול במספר תלמידי הבוגר ל-16 המכללות הקיימות, ואין להוסיף מכללות חדשות, ובעיקר יש לדאוג לכך שהמערכת תישאר בינארית, על ידי אישור תוכניות לימודים לתואר שני עם תזה ותואר שלישי רק באוניברסיטאות הקיימות. כדי לשמור על רמת המחקר הבסיסי וכמותו, אין צורך בתוספת אוניברסיטה מחקרית למערכת המתוקצבת, או בשדרוג מכללה לאוניברסיטה מחקרית בעשור הקרוב.  

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד