יומני היקר
יומני היקר
2/10/2005

כותבות הבלוגים בגיל העשרה, שזכו לכינוי פקאצות, יצרו שפה משלהן ונוכחותן בתחום הכתיבה באינטרנט מרכזית. אפשר ללעוג לה, עדיף ללמוד ממנה על מגמות חדשות בתפיסת הנשיות הישראלית

 

כרמל ויסמן

כרמל ויסמן היא תלמידת מחקר בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית, מרצה ומתרגלת באוניברסיטה העברית ובמסלול האקדמי של המכללה למינהל

 

האינטרנט הוא מדיום תקשורת שהולם את צורכיהם של מתבגרים, קטגוריית גיל נזילה בין ילדות לבגרות. הוא מספק סביבה טכנולוגית שמעודדת חקירת זהות באמצעות משחקיות. שיעורי הנוכחות הגבוהים של בני נוער בסביבות החברתיות שהמדיום מציע היא כעת עניין שבשגרה. בשלוש השנים האחרונות יש לנערות מתבגרות בישראל "מטאפורה לחיות בה": בלוג, יומן-אישי-מקוון כ"חדר משלהן".

ה"בלוג" (blog, שיבוש של המלה web log) הוא למעשה "אתר-בית עם דופק", הנבדל באמצעות קונבנציות טכנולוגיות ונורמות מתהוות: קצב עדכון גבוה, נימת כתיבה אישית ובלתי פורמלית, דמוית יומן, פורמט תיארוך בסדר כרונולוגי הפוך ומנגנון קישוריות לבלוגים אחרים (trackback). הז'אנר צובר פופולריות כחלק ממגמת ה-Micro-Publishing: הרחבת זמינותם של כלי הוצאה לאור והפצה באינטרנט, לכל דורש.

מאפייניו הייחודיים של הבלוג מהווים יומן אישי וספר זיכרונות במשולב, המאפשרים הצצה לעולם פנימי ומהווים ראי של התקופה, אך בה בעת יוצרים מרחב פעילות נרטיבי-מופעי בעל אופי של יחסי חליפין. בבלוגים מתקיימים ריטואלים, תחרויות וטקסי חליפין אספניים בדומה לפרקטיקות שתועדו בעבר בקרב הנוער הישראלי.

התקשורת האמריקאית מתייחסת לבלוג כאל ז'אנר של עיתונות עממית, בעקבות יוזמות סיקור-שטח עצמאיות של בלוגרים, בעיקר בעיתות משבר כמו נפילת מגדלי התאומים, הצונאמי באסיה ועוד. ההשפעה המיוחסת לבלוגרים נסמכת בעיקר על מקרי מבחן מהשנה האחרונה, כשמידע שפורסם בבלוגים הביא להתפטרותם של שני אנשי מפתח בתקשורת האמריקאית: המגיש הוותיק דן ראת'ר ומנהל דסק התקשורת של ה-CNN, איסון ג'ורדן. עם זאת, מחקרים מראים כי רק 7% מכלל הגולשים בארה"ב יצרו פעם בלוג, ו-62% מהם לא ידעו מהו בלוג כלל (Pew Internet & American Life Project, 2005).

הפער בין הנתונים הללו על ההשפעה המיוחסת לבלוגים, עשוי להיות מוסבר בעובדה שאנשי התקשורת קוראים בלוגים ומדווחים על המידע בהם,  ובשייכותם של הבלוגרים המסומנים כ"משפיעים" לאליטות חברתיות-פוליטיות-תקשורתיות בעלות אינטרסים. פרופיל ה"בלוגר" האמריקאי חופף את פרופיל הגולש בימי-החלוץ של רשת האינטרנט: 57% מהבלוגרים הם גברים, 48% מתחת לגיל 30. לרוב הם מבוססים כלכלית, משכילים וגולשים ותיקים באינטרנט (Pew Internet & American Life Project, 2005).

 

                                              *

 

הבלוגים הגיעו לישראל רק בשנת 2001, עם הקמת האתר "ישרא-בלוג", אחד משני אתרי הבלוגים הפועלים פה היום. בשלב זה, האליטות הרלוונטיות והמאמצים המוקדמים בישראל היו בעלי בלוגים באתרים אמריקאיים שכתבו באנגלית לקהל הבינלאומי. את החלל שנוצר ב"כותבים משפיעים" מילאו המתבגרים, או ליתר דיוק המתבגרות: מאז הקמת "ישרא-בלוג", באוגוסט 2001, ועד יולי 2005, נפתחו בו 141,600 בלוגים. היום יש 53,500 בלוגים, ומהם 10,300 הפעילים ברמת עדכון של פעם בחודש. בחודש יוני האחרון נפתחו 5,500 בלוגים חדשים ונמחקו 1,800 בידי בעליהם. מתוך 44,000 בלוגים שמופיע בהם מין הכותב, 27% הם של גברים ו-73% של נשים.

מתוך 27,000 בלוגים שמופיע בהם תאריך יום הולדת בטווח שנים סביר, התפלגות גילי הכותבים היא כדלהלן (ראו לוח 1).

לוח 1: התפלגות גיל הכותבים ב"ישראבלוג" עד יולי 2005

% מכלל בכותבי הבלוגים

טווח גיל

35

מתחת לגיל 15 

53

גילאי 15-19 

9

גילאי 20-29

2

גילאי 30-39 

1

מעל גיל 40  

 

מנתונים אלה ניתן להסיק כי פרופיל הבלוגר הישראלי, בשונה מאוד מפרופיל הבלוגר האמריקאי, הוא של נערה בגיל ההתבגרות. אבל בניגוד לנתונים העדכניים שהוזכרו, שני מחקרים אקדמיים שנעשו בארה"ב בשנה האחרונה, שבחנו את הבלוג כאמצעי להצגה וביטוי עצמי אצל מתבגרים, מדוחים על עלייה במספר הנערות המתבגרות שכותבות בלוגים (Scheidt, 2005; Huffaker, 2005). מחקר מוקדם יותר טוען שגם בארה"ב, רוב הבלוגרים הם בעצם בלוגריות מתבגרות הכותבות יומנים אישיים. אך המחקר האקדמי והמדיה מייחסים חשיבות-יתר לז'אנר החדשותי ולכותבים גברים, משום שכתיבת יומנים אישיים מזוהה באופן מסורתי עם נשים ונתפסת כ"כתיבה לא רצינית". בתצפיות משתתפות שעשיתי בשנת 2004 באתר "ישרא-בלוג", נתקלתי במאות רשומות ותגובות של בלוגרים המלינים על התרבותם של בלוגים "מקושקשים וטיפשיים",  השייכים לנערות ש"לא יודעות לכתוב" ו"אין להן מה להגיד". הנערות הללו משכו את תשומת לב הבלוגרים האחרים באמצעות אסטרטגיה פשוטה, שהפרה נורמה בלתי כתובה: הן הגיבו בבלוגים רבים ככל האפשר בלי לטרוח לקרוא את הרשומות, רק כדי להשאיר קישור לבלוג שלהן ולמשוך קוראים. באותן עשרות פעמים, הטקסט היה זהה כמעט, כאילו תואם מראש: "יש לך בלוג יפה, אתה מוזמן לשלי".

התגובה החריפה של בלוגרים לדפוס תקשורת זה חשפה את הנחות היסוד שלהם על בלוגים: מטרת הגלישה לבלוג היא לקרוא את הרשומות בו. אפשר להגיד שבלוג הוא מעניין, אבל "יופי" זו צורה אחרת של משמעות, שאינה מובנת בהקשר של בלוג ונתפסת כחסרת משמעות. למי שלא קורא את הרשומה ומתייחס לתוכנה אין לגיטימציה להגיב בבלוג.

אם פעילות בבלוג אינה בהכרח תוצאה של רצון ויכולת להתבטא בכתב, אילו דפוסי תקשורת נוספים הוא מציע, ומה המשמעויות שמפיקות ממנו נערות? אופני השימוש בז'אנר, שהתפתחו בקרב הנערות, נתפסים כחריגה מהנורמה ומתפרשים על ידי בלוגרים אחרים כאי-כשירות: הכתיבה בבלוגים משנית לפעילויות גרפיות כמו ניהול תחרויות עיצוב בין-בלוגיות, או איסוף והצגת דימויים בהפקה עצמית לצורכי הגדרה עצמית. כאשר הנערות כותבות, השיח שלהן סובב סביב מיתוס היופי והחתירה לשלמות, ומתאפיין בעיסוק אובססיבי ברייטינג של הבלוג ובתגובות הקוראים. כתיבתן היא דמוית דיבור בעגת נוער, חורגת מתחביר סטנדרטי ושואבת מקונבנציות שפה שהתפתחו במדיה חדשים: שפת הודעות הטקסט הסלולאריות ותת-תרבות ה"האקרים" והווירטואוזים הטכנולוגיים ברשת האינטרנט. בנוסף לכך, הן משתמשות בסימני מקלדת ה-ASCII ובסמלים גרפיים נוספים כמערכת טיפוגרפית המשולבת באותיות השפה העברית.

(בעברית: נסיכה מפונקת)

 

                                              *

 

במחקר אקדמי תועדו באחרונה הדרכים שבהן מגבלות הטכנולוגיה שימשו השראה לפתרונות יצירתיים, פונקציונליים או משחקיים: מערכת ה-ASCII המרכיבה את המקלדת אינה מסוגלת לייצג היום מערכות כתב מורכבות יותר. כאשר משתמשים מעוניינים להתכתב באינטרנט בלשונם, הם עושים שימוש במערכת הכתב הרומי ובספרות, כדי לייצג את שפתם המקורית באופן גרפי, בשונה מהייצוג הפונטי הרווח. לדוגמה: שמה של העיר אתונה מבוטא "אתינה" ומיוצג באלפבית רומי באופן פונטי כ"Athena" או "Athina", אבל בעקבות הכתב היווני המלה נכתבת ברשת באופן הבא: A8hva.

קונבנציה אחרת היא חילופי שפות. השפה המקורית מיוצגת באלפבית הרומי בצורה פונטית, ורק אותיות שצליליהן אינן מיוצגות בה מוחלפות בסימן אחר הדומה גרפית לאות החסרה בשפה המקורית. לדוגמה:  המלה "וואחד", אחד בערבית, נכתבת ברשת כ"Wa7ed", והספרה 7 מייצגת דמיון גרפי לאות המייצגת את צליל ה"חית" הערבי (Palfreyman & Al-Khalil, 2003).

בצד ההיבט הפונקציונלי יש בספרות המחקרית תיעוד של משחקיות לשונית וטיפוגרפית באנגלית, כמאפיין של "האקרים". וירטואוזים טכנולוגיים מקבוצת החלוץ של משתמשי האינטרנט, המשתמשים בשפה זו המכונה l33t (מלשון elite), נחשבו למומחי טכנולוגיה ובעלי אוריינות מסורתית. קודים ונורמות של האקרים חייבו היכרות טובה של שפתם כדי לשחק אתה. שפה זו החלה את דרכה כשפת קודים וסיסמאות מחשב, ונראה שמטרתה הראשונה היתה לקודד ולבדל את התקשורת באופן סגנוני, ליצור תת תרבות של וירטואוזים טכנולוגיים.

ישראל אינה יוצאת מן הכלל בתחום הלשוני ברשת. מי שמוביל את המגמה כאן הן נערות מתבגרות. הטיפוגרפיה המשמשת את בלוגי הנערות המתבגרות בישראל היא ניסיון היצירה הראשון של "שפת אינטרנט" כתובה בעברית, ואולי גם של תת תרבות נשית בעולם המחשב הנשלט באידיאולוגיה פטריארכלית. הטיפוגרפיה היצירתית והמתוחכמת שתוצג להלן מזולזלת ונחשבת סממן של חוסר חינוך ואוריינות נמוכה, הן בעיני בלוגרים אחרים והן בעיני התקשורת המקומית (זילונקה, 23.5.05). בשל העדויות המתרבות  שאוריינותן המסורתית של הנערות אכן נמוכה, ייתכן שהדבר מתייג אותן ומונע מאחרים להכיר ביצירתיות שלהן ובסוגי אוריינות אלטרנטיביים שהן מפגינות. גם ייתכן שהניסיון ליצור שפה חדשה ברשת אינו נתפס כלגיטימי כי היוצרות הן נשים צעירות.

הפונט שהנערות המתבגרות פיתחו מבוסס על החלפת אותיות השפה העברית בסימני ASCII הדומים דמיון גרפי לאותיות אלו. רוב הסימנים המחליפים דומים דמיון גרפי למערכת כתב-היד של השפה העברית, אך חלק מהסימנים דומים לצורת הדפוס של האות. לרשות הכותבות עומדות לפעמים כמה אפשרויות החלפה, בשל דמיונו של יותר מסמל ASCII אחד לאות אחת. שפה זו שונה ובמובן מסוים "מתוחכמת" יותר משפת ההאקרים, כי היא מחייבת הכרות עם שתי שפות וארבעה סוגי כתב. העגה מתפתחת באופן דינמי ומבוזר ומופצת באמצעות חיקוי.  אפשרויות החלפת האותיות שתועדו ונצפו עד כה על ידי בלוגרים שמתעניינים בהתפתחות כתב זה מוצגות בלוח 2.

לוח 2: אפשרויות החלפת אותיות בבלוגים הכתובים עברית

אפשרויות החלפה

אות

      או  %

א

      2

ב

       1   או   !  

ו

      6

ט

        *   או  +  או   ' (גרש)  או

י

      5

ל

          N   

מ

ם סופית [ ]

ם

       J     או   [  או (

נ

    0   או   O

ס

y       

ע

      9

פ

      3

צ

  Y

ץ

      7

ר

       או  e 

ש

 

מכיוון שיש תחליפים לכל האותיות כמעט, ולפעמים כמה תחליפים לאות אחת, ייתכנו כמה אפשרויות צירוף. דוגמה לווריאציות כתיב של המשפט (הנפוץ בשיח המתבגרות) "אני פצצה פגזית ומושלמת":

%[^ פ33ה 9גז^ת 1N!W5Nת

JX+  9צ3ה פגז*ת !N1e5Nת

א(י פ33ה פגזית 1מוeלמת

החוקיות "הדקדוקית" של שפה זו מורכבת מנורמות מתגבשות: שיטת הבחירה - כמה מהאותיות להחליף, אילו מהן להחליף ובאילו סימנים - משתנה באופן שרירותי; אך נראה כי הבחירה אינה שרירותית ממש, אלא תוצאה של מניע אסתטי. מעניין לציין שכאשר בלוגרים גברים מחקים או מדגימים את השימוש בכתב, הם ממצים את מגוון אפשרויות ההחלפה וה"דקדוק" עד לחוסר קריאות. הם מתייחסים לשפה כאל קידוד, בדומה לאוכלוסיית ה"האקרים". הנערות, לעומת זאת, מעוניינות שהכתב יהיה קריא ולא עושות בו שימוש מוגזם. המניע שלהן אסתטי והן רוצות שהכתוב "יראה טוב", "יהיה יפה", כחלק בלתי נפרד מדאגתן לעיצוב הבלוג וגישתן לבלוג כ"משהו להסתכל עליו". אבחנה זו פותחת פתח להשערה על הבדלי מגדר בגישה לתקשורת בכלל ולביטוי יצירתי בפרט.

המשפט הבא מדגים קונבנציה מורכבת. כנראה, זו תוצאה יצירתית של החלטה אסתטית אקראית:

תרגום: "כשתבין מה הפסדת אני אבין שלא היית שווה את זה".

בדוגמה זו נאלץ הקורא להפעיל את כישוריו החזותיים והפונטיים גם יחד כדי להבין שהמלה השנייה במשפט זה היא "מה": את מקום האות מ' תופסים שלושה סימני ASCII שונים, שהיחס הסדרתי ביניהם יוצר דמיון גרפי הן לאות הכתב העברית מ' והן לאות הדפוס האנגלית M, וגם זאת לא בפונט שגרתי. האות האנגלית משרתת פונקציה פונטית במלה, שכן היא מייצגת את הצליל של האות, כתחליף להברה "מה". גם ניתן לראות שהאות ו' הוחלפה בסמלים גרפיים מחוץ לסט ה-ASCII.

קונבנציה אחרת היא החלפת רצף אותיות בסימנים בעלי דמיון פונטי להברה. בשפת ההאקרים התקיימה קונבנציה דומה: את המלה "Great", למשל, הם כתבו כך: Gr8. בישראל, ההחלפה הפופולרית והיחידה שנתקלתי בה עד כה היא החלפת המספר 100 (מאה) בהברות שלה. לדוגמה, המשפט "מאז ועד היום" ייכתב: 100ז ועד היום. ההחלפה הפונטית אינה רגישה לאותיות בעלות צליל דומה וכתיב שונה, כמו א', ע' ו-ה'. לדוגמה: המלה השימושית ביותר להחלפות פונטיות היא "מהמם" הנכתבת כ"100מם" ומבוטאת בעגת הנוער המדוברת "מאאמם". העדר הרגישות לניואנסים של הכתב היא עדות לשחיקה במעמד השפה הכתובה.

 

                                            *

 

מקובלת היום ההנחה שתקשורת מתווכת מחשב עשויה עירוב ייחודי של מאפייני כתיבה ומאפייני דיבור. הטקסט הקיים ברשומות של בלוגי נערות קרוב לעגה מדוברת, מאופיין בשגיאות כתיב, ללא כל סימני פיסוק ושזור במלים שחדרו לעגה הישראלית המדוברת משפות זרות (בעיקר אנגלית וספרדית), בכתיב עברי. מרבית הטקסטים מתייחסים לאירועי היומיום של הנערות, בעיקר חוויות צריכה וצריכת תקשורת. את נימת הכתיבה/דיבור ניתן לאפיין כילדותית או מתיילדת, תובענית (בעיקר תובעת תשומת לב), דרמטית ויצרית, אגוצנטרית ועתירת ביטחון עצמי, הגובל בנרקיסיזם. הרשומות לרוב קצרות ונושאות תחושת ארעיות של דיבור, ללא עריכה ומחשבה. אפשר לראות שמהר מאוד הדוברת-הכותבת מאבדת עניין בנושא שהיא מתייחסת אליו, או בעצם הרצון לתקשר. לפעמים היא מצהירה על כך ברשומה.

במסגרת התייחסותן לכתיבה כאל דיבור, נותנות הנערות ביטוי פונטי בכתב עברי למלים בשפות זרות, בעיקר אנגלית וספרדית, שחדרו לעגה הישראלית המדוברת דרך אמצעי התקשורת. שלוש המלים הנפוצות ביותר בבלוגים הן: לייק (like), סו (so) ומוי (muy, מאוד בספרדית). שתי המלים הראשונות נפוצות בסרטי נעורים אמריקאיים, והמלה "לייק" משרתת פונקציה זהה למלה "כאילו" בעגה הישראלית. השימוש במלים אלה נפוץ בתרבות הנוער הפופולרית בארה"ב ונחשב ביטוי ל"שפה נמוכה" (Baron, 2003). הביטוי "מוי כיף" מיוחס לאחת הכוכבות הראשיות של הסדרה הארגנטינאית "המורדים", שביקרה בישראל כמה פעמים והופיעה בפרסומת ישראלית לשמפו "כיף". השימוש במלים משפות זרות אינו סימן לתחכום או ידע, אלא נחשב לחיקוי אופנתי נלעג. בלוגי נערות מתבגרות מאפשרים לבחון מציאות שבה ידיעת שפות זרות ואוריינות-מחשב עשויות להימצא ביחס הפוך לאוריינות מסורתית.

חוקרי אוריינות ובלשנים חלוקים בדעתם בשאלת הירידה במעמדה של השפה הכתובה עקב השפות המתפתחות על גבי הטכנולוגיות החדשות. חלקם רואים בזה התפתחות טבעית של השפה, וחלקם מספידים את החינוך לאינטלקטואליות. נעמי ברון (2000, 2003) מספקת קונטקסט כלכלי-חברתי להבנת הירידה בערכה של האוריינות, לאור אי ההתאמה בין חינוך להישגים כלכליים. היא מדווחת שמורים בארה"ב מעודדים את תלמידיהם לפסק כפי שהם מדברים. באופן דומה, במערכת החינוך בישראל הוחלט לא להוריד ציון על שגיאות כתיב, גם בשל השיעורים הגדלים של דיסלקציה ודיסגרפיה בקרב הנוער. מחקר זה ישאף להצביע על כיווני התפתחות אפשריים של השפה מצד אחד, ולבחון את מעמדה של האוריינות המסורתית ביחס לאוריינות המחשב, לרבות האוריינות הגרפית שהבלוגריות מפגינות, מצד אחר.

אחת ההשפעות המרכזיות על תופעות לשוניות אלה היא שפת ה-SMS, הודעות הטקסט בטלפון הנייד, שבני הנוער עושים בהן שימוש תדיר. מחקרים ראשוניים המתעדים היבטים של שפה זו, תולים את הסיבות להיווצרותה במגבלות הטכנולוגיות של הטלפון הנייד, ואינם סבורים שזה ביטוי להידרדרות השפה, אלא להסתגלות יצירתית למגבלות.  ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם באימוץ טכנולוגיית הטלפון הסלולארי: לפי הנתונים (CIA Factbook) יש בישראל יותר מכשירי טלפון נייד מאזרחים, כי רבים מחזיקים בשני מכשירים מחברות שונות. שכיחות זו הופכת את ישראל למקרה מבחן ייחודי ומעבדה לבחינת הקשרים בין שפת ה-SMS, שפת האינטרנט והשפה הכתובה.

בשיח של נערות מתבגרות בבלוגים יש דוגמאות רבות לקיצורי כתיב שמקורם בהודעות הטקסט, למשל:

גמני = גם אני

ביצפר = בית ספר

צומי = "תשומי", קיצור של עגת דיבור בנימה ילדותית למלה "תשומת לב"

רבים מהדימויים המעובדים הנפוצים בבלוגי נערות נפתחים במלה שהיתה פעם צמד מלים, "גמני", שלאחריה באה הכרזה על האני (כגון "גמני אוהבת בובות"). הטקסט, המעיד על רצון להשתייך לקבוצה ומצוי בקונטקסט של ביטוי יצירתי אינדיבידואלי, חושף טפח אמביוולנטי בעיצוב הזהות של נערות שתקופת התבגרותן עוברת עליהן ברשת האינטרנט.

אחת המלים השימושיות ביותר בקרב נערות רבות היא "מושלם", על הטיותיה. העולם שלהן מושלם, הן מושלמות, החברים שלהן מושלמים והכל ורוד ומושלם, לרבות שימוש בגווני הוורוד בעיצוב הבלוג. החתירה ל"שלמות" היא בת השוואה לממצאיה של דנט לגבי החתירה ל-closure באמנות ה"טוויה" אונליין (Danet, 2001), אך עשויה להיות גם ייחודית לחברה הישראלית ומציאותה הביטחונית הקשה, כצורה של אקספיזם והיאחזות בעולם מושלם של אגדות, צורך שזוהה בעבר אצל ילדים, בין היתר במחקריו של ברונו בטלהיים.

ביפן מתועדת בשנים האחרונות תופעה דומה, שניכרת בעיקר בתרבות הסלולארית אך גם ברשת האינטרנט: בני הנוער והמבוגרים ביפן אוספים דימויים מצוירים ממותגים וחמודים עד כדי קיטש, כגון "הלו קיטי", "פוקימון" ועוד. הנערות היפניות עושות שימוש מוקצן בדמויות אלה, בעיצוב ולבוש ורוד מנצנץ, ובתרבות הצרכנות והאופנה כצורה של חתרנות כלפי התרבות המסורתית. יש מקום לבחון את נקודות הדמיון והשוני ומקורות ההשפעה של שתי התרבויות, הבאים לידי ביטוי באופנים חזותיים ובשיח דומה ברשת.

ניל פוסטמן (1982) כתב על אובדן הילדות בעידן הטכנולוגי, כשכל המידע נגיש לכולם והאבחנות בין גילים, שהתבססו על מידור מידע, קורסות. במצב שבו אין סודות, אין ילדות. הבלוגים מהווים מקרה מבחן טכנולוגי המאפשר יצירת מרחב של סודות על גבי רשת פומבית ואפשרות לחוות את הילדות בעזרת יצירת שיח מיוחד, טיפוגרפיה, דימויים ופרקטיקות אינטראקטיביות שונות.

בתחום הסוציו-לינגוויסטיקה מתקיים דיון מסועף על הבדלי מגדר בשיח, הן בדיבור והן בדמיון של הכתיבה ברשת לצורת דיבור זו. רובין לאקוף (Lakoff, 1975) טענה שנשים משתמשות בשפה פסיבית והססנית, המעידה על ביישנות וביטחון עצמי מועט. תיאוריה זו הוכחה באופן חלקי בסביבות התקשורת-מתווכת-המחשב (חוקרים אחרים, שהציגו ממצאים מגוונים יותר, סברו שהיא פשטנית מדי).

ממצאיו של מחקר עכשווי שנעשה בקרב בלוגרים בגיל ההתבגרות בארה"ב מגלה, שהבלוגריות הצעירות אינן פסיביות והססניות, אך גם אינן אגרסיביות ומלאות ביטחון. הוא מצא שגברים רבים מדברים על רגשותיהם ועושים שימוש בסימנים גרפיים המביעים רגשות, לא פחות ולפעמים יותר מנשים. מכיוון שנמצאו יותר נקודות דמיון מהבדלים בין המינים, החוקר הסיק מכך שהנשים משתנות ותפקידי המגדר משתנים (Huffaker, 2004).

 

                                              *

 

הבלוגריות המתבגרות בישראל הן מקרה מבחן מסקרן, שכן פעמים רבות השיח שלהן מאופיין בביטחון עצמי ואגרסיביות המזוהה באופן מסורתי עם גברים. ניתן לשער שהדבר מאיים על בלוגרים גברים, ומעודד אותם לסווג את הנערות כלא אינטליגנטיות ולא רלוונטיות. בלוגרים גברים נוטים להביע התנגדות למתבגרות, תוך הדגשת סטריאוטיפים מסורתיים של התנהגות נשית, כמו העדר אינטליגנציה או צרכנות אופנתית אובססיבית.

דבורה טאנן (Tannen, 1993) הבחינה, שסגנון הדיבור הגברי נעשה בפורמט של דיווח עובדות ודעות, וזה של הנשים רגשי יותר. מעניין לציין שהבלוגים הזוכים לסיקור ולגיטימיות ונחשבים ל"משפיעים" הם בלוגים גבריים העושים שימוש בפורמט של דיווח. עם זאת, הבולטות הסטטיסטית של הנערות באתר הבלוגים אינה הולמת את תפיסתן כשוליות, על רקע הפרקטיקות הייחודיות שלהן. פער זה מאפשר לחשוף את ההנחות הנורמטיביות על הטכנולוגיה, על טבעה של אוריינות ועל תפיסתה העכשווית של הנשיות בישראל.

 

 

ביבליוגרפיה ומקורות

בטלהיים, ב. 1980. קסמן של אגדות, ת"א: רשפים. 

זילונקה, רויטל (25 למאי, 2005). "עברית Wפה 100ממת". Ynet, http://www.ynet.co.il

פוסטמן, נ. 1982. אובדן הילדות. תל-אביב: ספרית פועלים.

Baron, S. Naomi (2000) Alphabet to Email: How Written English Evolved and Where It's Heading. Routledge.

Baron, S. Naomi (2003) “Why Email Looks Like Speech: Proofreading, Pedagogy, and Public Face,” in Jean Aitchison and Diana Lewis, eds., New Media Language. London:  Routledge, pp. 102-113.

CIA Factbook   http://www.cia.gov/cia/publications/factbook

Danet, Brenda (2001) Cyberpl@y: Communicating Online. Oxford: Berg Publishers.

Huffaker, David A. (2004) Gender similarities and differences in online identity and languge use among teenage bloggers. MA Thesis, Graduate School of Arts and Sciences  of Georgetown University

Huffaker, David A., and Sandra L. Calvert. 2005. Gender, identity, and language use in teenage blogs. Journal of Computer-Mediated Communication 10 (2).

Lakoff, Robin T. (1975) Language and woman's place New York : Harper and Row.

Palfreyman, David, and Muhamed Al-Khalil. (2003) "A Funky Language for Teenzz to Use:" Representing Gulf Arabic in Instant Messaging. Journal of Computer-Mediated Communication. vol9/issue1

Pew Internet & American Life Project, January 2005 http://www.pewinternet.org/pdfs/PIP_blogging_data.pdf

Scheidt Lois Ann (---) Adolescent Diary Weblogs and the Unseen Audience. Draft, Forthcomming. Retrieved from: BROG, http://www.blogninja.com/

Tannen, Deborah (1993) Gender and conversational interaction. New York : Oxford University Press.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד