ספרות ילדים על המדף - לראות סי
ספרות ילדים על המדף - לראות סי

 

בראש דברי אני מבקשת לציין ולהזכיר את המובן מאליו: הסיפור והספר בתרבות גן-הילדים יש להם מסורת ארוכה שימיה כימי גן-הילדים וכל אחד מגלגוליה של מסורת זו לא נס ליחו והמאוחר לא מוציא את המוקדם - אלא מיתוֹסף עליו ומשפרו במידת הצורך.

היו ימים בהם הגננת סיפרה סיפורים. "מה אספר לילד?" היה שמה של אנתולוגיה שהכילה עשרות ואולי מאות סיפורים (בחמישה כרכים) ללא איורים. הגננות סיפרו לילדים בקולן בשמירת קשר עין, באינטונציה, במימיקה ובג'סטיקה. שפת הגוף הייתה האלמנט החזותי וגלי הקול על גווניו וגווני גווניו - נשאו את הסיפור מפה לאוזן.

האם יש החושבים שנס ליחו של הסיפור האוראלי*? כנראה שלא והאירועים המיוחדים המוקדשים למספרי סיפורים יעידו על הצורך בכך, כמו גם הגננות המשתתפות מדי שנה בהשתלמויות של מספרות סיפורים.

אני ממליצה לא לוותר על סיפורים אוראליים, שהחשובים בהם סיפורי המקרא שאיכותם במילה והם אינם נזקקים (לטעמי) להמחשות חזותיות. הגננת מחזיקה את ספר התנ"ך ומספרת בעל-פה כשהיא משלבת קריאת פסוקים מהספר. בכלל זה גם הסיפורים ההיסטוריים העוסקים בחגי ישראל. ויש גם סיפורים עכשוויים הראויים שיספרו אותם לילדים "במה אספר לילד", "במאה סיפורים שלי" ובאחרים ואפשר למצוא לא מעט פנינים מספרות ילדים קלאסית שתורגמה לעברית.

המסגרת בה הגננת מספרת סיפורים אלה היא הקולקטיב, המליאה. במסגרת זו מתרחשת אווירת היחד. הילדים חלקם יושבים על כסאות וחלקם על שטיחונים או מחצלת, עיניהם נשואות אל הגננת ולעיתים גם הפיות פעורים. אין ספק שהם חווים חוויה ספרותית, גם אם אי אפשר להוכיח זאת בממצאים מדעיים.

                                               

* לא ממש אוראלי שהרי אנו מחזיקים ספר בידינו, אלא שאנחנו מספרים ולא ממש קוראים.

ספר מאוייר - כחווייה רב-חושית

ספרים מאוירים, ה-Picture Books, הוגדרו כז'אנר בספרות ילדים בשנים יותר מאוחרות. לוותיקות שבינינו אני רוצה להזכיר את הסדרה המופלאה על ילדים בעולם שכִּכְבָה בגנים בימי "טרום-טלוויזיה" ולמיטב ידיעתי הודפסה מחדש בשנים מאוחרות. היו אלה סיפורי עלילה דוקומנטריים על חיי ילדים בארצות ובתרבויות רחוקות, מלווים בצילומים אותנטיים שנעשו בידי צלמת אמנית. אזכיר מסדרה זו את "אלה קארי" -הילדה מלפלנד ואת "נוריקו סאן" - הילדה מיפן ועוד אחרים. ספרים אלה, שעוצבו טקסט מול תמונה, הכתיבו דרך הגשה שונה: עמוד הטקסט היה לנגד עיני הגננת ועמוד התמונה מול עיני הילדים (הספר קופַּל). כלומר, הילדים חוו חוויה בו-זמנית של האזנה לטקסט מפי הגננת והתבוננות בתמונה שבספר (בעניין זה ראוי לחזור ולקרוא את המאמר של רינה פסקו בחוברת זו.

מאוחר יותר תורגמו לעברית ממיטב ה-Picture Books מספרות הילדים האמריקאית והאנגלית. ביניהם ספרים שהטקסט והאיור היו של אותו אמן. דוגמה מצוינת הוא ספר המופת: "ארץ יצורי הפרא" של האמן מוריס סנדק, צייר וסופר. אפשר להזכיר גם את הצייר/סופר ליאו ליאוני, יוצר "קט כחול וקט צהוב", את אריק קרל, יוצר "הזחל הרעב" ואת טומי אונגרר, שיצר את "קְרִיקְטוֹר הנחש הטוב".

אי אפשר שלא להזכיר את ספרו של דיק ברינה - לקטנטנים, את ד"ר סוס ודמויות המופת שטבע בזכרון החזותי של מיליוני ילדים (בעיקר בעולם המערבי) ואחרים שעוד יוזכרו בהמשך המאמר.

יצירות אמנות כגון אלה מן הראוי שיגיעו לילד כחוויה אמנותית טוטאלית חושית רגשית ואינטלקטואלית, הכוללת התבוננות, מגע יד, האזנה/קריאה. למשל הסיפור "הזחל הרעב", שפורסם ב-1981 ויצא במהדורת "ספר גדול" ב-1989 בארה"ב. מפגש עם ספר זה צריך להתקיים מקרוב כשלילד אפשרות לגעת, ללטף את הציורים ואת משיכות המכחול, להגיע לדפים הקטנים ולתחוב אצבע לחורים שהותיר בפרי הזחל הרעב - שנשאר רעב גם אחרי תפוח אחד, שני אגסים, שלושה שזיפים, ארבעה תותים וחמישה תפוזים וזה לא נגמר כי בשבת הוא הוסיף ואכל ואכל וחורר חורים הרבה... ואחר-כך איזו התרגשות... הטרנספורמציה: זחל, פקעת, גולם ו... פרפר. חוויה אמנותית/ביולוגית שתובן במלואה רק לילד בעל ידע קודם בנושא הגלגול בטבע.

הדברים מובאים כדי לחזק את הלגיטימציה לחוויה ספרותית טוטאלית. בין אם היא מועברת על-ידי גננת המספרת/מקריאה סיפור כחוויה מילולית (ללא איורים) העוברת מפה לאוזן או כחוויית מולטי-מדיה של סיפור מאויר/מצולם המגיע לעיניהם ולאוזניהם של ילדי גן המצויים בשלבי קדם-קריאה בתיווך נכון של הגננת, המשוחררת מאמביציות או לחצים שהילד צריך להתבונן גם בטקסט הכתוב, להצביע על המילים ואולי אף לעסוק בזיהוין.

מתגנב חשש ללבי שבמקרים כאלה החוויה האוריינית עלולה לצמצם או להנמיך את החוויה הספרותית הטוטאלית. דברים אלה אינם קביעה אלא תהייה.

"אוריינות הספר"

המניע האקוטי לכתיבת כתבה זו הוא הטרנד הרווח בגנים לטיפוח אוריינות הספר, שהוא חלק אינטגראלי במגמה של טיפוח אוריינות.

פיתוח אורייני כיעד מכוון ומתווך על-ידי הגננת מכתיב בחירת ספרים ייחודית לנושא ופעילויות המיועדות לפיתוח התנהגויות קריאה, שיש להן מאפיינים ספציפיים. בראש ובראשונה נציין את הַכְוונת הילד להתבונן גם בשפה הכתובה. זה לא הילד מהעבר המאזין לסיפור ומתבונן בגננת, או הילד המאזין לטקסט ובו-זמנית מתבונן בתמונה. הגננת "האוריינית" מציגה את כריכת הספר עם האיור ועם הכיתוב ומתייחסת לשם הספר, שם הסופר ושם המאייר ומעודדת ילדים לנחש ניחושים אינטליגנטים בעניין שם הספר או על-פי התמונה ו/או על-ידי נסיונות קריאה חלקית. המפגש נעשה בקבוצה קטנה ואינטימית. הילדים והגננת רואים את האיור והטקסט בו-זמנית והגננת מצביעה על המילים תוך כדי ההקראה.

במודל "ההקראה החוזרת", שהוצג בחוברת זו, מתוארים השלבים או המפגשים החוזרים עם אותו ספר (כ-6-5 הקראות).

בהקראה שנייה ושלישית מומלץ שלכל ילד יהיה עותק של הספר. במקרה הטוב רצוי לקנות מספר עותקים של אותו ספר (במקרה הרע גננות מצלמות). הגננת קוראה ומצביעה תוך כדי הקריאה היא מעודדת גם את הילדים להצביע. הגננת יוצרת "פערים" בקריאה על-ידי שתיקות והילדים "שולפים" את המילה החסרה מזכרונם (או מילה חוזרת או חרוז).

בהקראה חוזרת - הילד חשוף בו-זמנית לשלוש שפות: שפה חזותית (מתבונן באיור), שפה דבורה (מאזין לגננת המקריאה) ושפה כתובה (מתבונן בטקסט). בשלבים מתקדמים של הקראה חוזרת מכוונת הגננת את תשומת-לבם של הילדים אל המילים הכתובות לשם זיהוי מילים חוזרות, אותיות מוכרות ומתייחסת לנסיונות קריאה ספונטאניים של ילדים המצויים בשלבים שונים של קדם-קריאה.

לאור האמור ייתכן שיש מקום לדיון יותר עמוק ומושכל בבחירת ספרים הולמים לקריאה חוזרת הן מבחינה טקסטואלית והן מבחינת האילוסטרציות. שיקולי הדעת של הגננות - אינטואיטיביים ו/או מושכלים - אכן מנחים אותן לבחור ספרים קלים בהשוואה לסיפורים אחרים שהן מְסַפְּרוֹת. לילדים, שהם יותר ארוכים ועמוסים בקונפליקטים ודרמות.

גננות מנצרת עילית שהשתתפו בפרויקט "אופק" (המתואר בכתבתה של אסתר הרטמן) בחרו ספרים להקראה חוזרת. ההנחיה הכללית שקיבלו הייתה לזהות תחומי התעניינות של ילדים ולארגן קבוצות עניין לצורך הקראה חוזרת. להלן מובאות הנמקותיהן של שלוש גננות שנשאלו בעניין זה:

הסיפור: הקיפוד הדוקר שהלך לחפש חבר.

- הסיפור מספר על קיפוד השונה מאחרים.

- הסיפור עוזר לילדים להתמודד עם מצבים של חוסר מקובלות.

- הסיפור מעורר תקווה שהכל יסתדר, סוף טוב ואופטימי.

הסיפור:  מעשה בחמישה בלונים.

- הסיפור מתאים לקבוצה שבה ילדים עולים ששפתם עדיין דלה.

- כתוב בשפה פשוטה, קלה להבנה, יש בו חריזה וקצב המאפשרים זכירה ביתר קלות.

- רצף אירועים בתבנית חוזרת, מטפל באכזבות קטנות וביכולת להתגבר עליהן ולקבלן בהבנה באמצעות הומור.

- הסיפור מתאים לפיתוח אורייני: משפטים חוזרים; משפטי שאלה; משפטי קריאה; השוואות, עיסוק בצבעים ובאוריינות מתמטית.

הסיפור: הצב של אורן.

- הסיפור מתאים לתחום העניין של הקבוצה - בעלי-חיים.

- הסיפור כתוב בשפה פשוטה (בקבוצה שלושה ילדי עולים).

- הסיפור אהוב עלי באופן אישי ולדעתי כל ילד יכול בקלות להזדהות עם אורן, גיבור הסיפור.

כפי שניתן לזהות ללא קושי אף לא אחת מהגננות מתייחסת לאיורים. הגננות מתייחסות לתחום העניין ולתחום השפה: רמת השפה - פשוטה; חזרות על מילים, חריזה ותבניות לשון. אחת מהשלוש מציינת במפורש את התאמת הספר לפיתוח אורייני תוך פירוט רלוונטי.

ההתעלמות של הגננות משפת האיור נובעת אולי מכך שאין להן מספיק כלים משפת האמנות החזותית או שמא ההתייחסות לאיור רלוונטית רק בזמן ההקראה כי היא מהווה עוגן להבנת התוכן.

שיקולי דעת בבחירת ספרים

נתייחס לשיקולי הדעת בבחירת ספרי תמונות להקראה חוזרת. נדון ברמות מורכבות הטקסט, ביחסי טקסט-איור ונציע מצוות עשה ואל תעשה. אני בוחרת לפתוח בהצגת הסדרה "ספרייה קטנה שלי", הכוללת שנים-עשר ספרים שכתבה מיריק שניר. אצטט מהכתוב בעמוד האחורי: "לקרוא בקלות: ספרייה קטנה שלי היא סדרה ייחודית, סדרה מקורית ראשונה של ספרי איור-סיפור (Picture Books) היוצאת לאור בארץ. בהכנת הסדרה השתתפו אנשי מקצוע ומומחים בתחום החינוך והוראת הקריאה (הדגשה שלי. מ"ס). הסדרה מיועדת לילדים העושים צעדים ראשונים בקריאה - מפעוטות ועד ילדים הלומדים בבית-הספר". ציטטתי מתוך הכתוב על מנת לאמור כי כתיבת ספרים אלה נעשתה בכוונת מכוון (במקרה זה הסופרת) להועיד את הסיפורים לקריאה אוריינית.

ספרי הסדרה החלו לצאת בשנת 1996 בהוצאת עם עובד וראוי לציין כי עד 2003 יצאו וחזרו ויצאו ספרים מהסדרה, סך הכול עשר הדפסות. ללמדנו כי הספרים מאוד מבוקשים. שמות הספרים מעידים על חוויות היום-יום המתוארות בהם: · אני צובעת ענן · סבתא לאה · לא רוצה · לאיבוד הלך לי זבוב · הר גלידה · כך-פח-טרח · הכלב של גיל · הלה חולה · יצאתי לטייל · סבא אפרים · במשפחה שלי · אין כלים בכיור.

ראוי לציין כי בעוד שהסיפורים כולם נכתבו על-ידי מיריק שניר, האיורים נעשו בידי מאיירים שונים, חלקם מוכרים יותר בספרות הילדים וחלקם פחות. רובם בצבעים רכים, חלקם זולגים צבע נשפך לצבע וחלקם מכונסים בקווים, הכל לפי המאייר והעניין. הקשר בין האיור לטקסט הדוק. הטקסטים קצרים וקלים, חלקם בתבניות חוזרות ורובם בחרוזים. רובם מתאימים לגילאי 4-2, אך הם נועדו גם לבני 6-4 לצורך טיפוח קריאה (בשלבי טרום קריאה).

להלן מספר דוגמאות:

"לאיבוד הלך לי זבוב" - סיטואציה מוכרת, המתוארת מעיניו של ילד ש"זבוב עמד לו על האף". הילד מגרש את הזבו והזבוב חוזר. האיורים מבליטים את קביעות המקום. הילד מצוי על אותה כורסא במשך כל הסיפור ומתבונן בזבוב העובר ושב. הדינאמיקה נוצרת מכך שהצייר מיטיב לחולל שינויים, בפוזות, במימדים ובפרופורציות. הסיפור מסתיים בפואנטה הנוצרת על-ידי הוספת מילה אחת המחולל את המפנה והסיום.

"לא רוצה", במרכזו ילדה לבדה על מרבד אחרי שאבא ואמא נפרדו ממנה והלכו. המרבד הוא המקום הקבוע של הילדה אשר אליו מנסים להגיע האובייקטים שהילדה לא רוצה בהם - עד שמתרצה. בתמונת הסיום המרבד גדול וזוהר בזוהר שתי עיניה של ילדה מרוצה.

בסיפור "יצאתי לטייל", כמו שנרמז בשם - הילדה יוצאת לטיול וחוזרת ממנו אך עיקרו של הסיפור הוא בהומור הנגרם מחילופי מיקום: ביציאה - שקית האוכל מלאה והבטן של הילדה ריקה. ובחזרה - הבטן מלאה והשקית ריקה (רק חרצני הזיתים נותרו פזורים באחו).

ברוב סִפְרֵי הסדרה המקום תָחוּם, הדמויות והאובייקטים אינם רבים. בכל עמוד משהו - מישהו נוסף ומישהו אחר נגרע.

ברצוני לייחד את הדיבור על האיורים בשניים מהספרים. האחד, ספר ששמו: "פךְ-כך-טרח". לאורכו מצויות שתי דמויות בלבד - ילד וכלב, אבל איוריה של כריסטינה קדמין מלאי טמפרמנט ותנועה ההולכת ומתעצמת מעמוד לעמוד ומגיעה לשיאה בכניסת הילד לשלולית בוץ ואז מתרחש מפץ גדול של התזות צבע בוצי בגווני חום והילד עם חרבו מנהלים קרב גדול, קרב אימים כך, כך, כך; פך, פך, פך; טרח, טרח, טרח, המסתיים ב"היפוך": "עכשיו אני נח". מנוחת הלוחם, חרבו וכלבו. המשפטים בסיפור קצרים, משפט בכל עמוד ואילו הציור ממלא את שני העמודים. הטקסט רובו הברות, קולות כמו טרח ופך - והעצמה כולה באיור.

ספר נוסף שראוי לתת תשומת-לב לאיורים שלו הוא "סבתא לאה" הפותח במילים: "סבתא לאה יש לה מֵאָה" (הופכים דף) "מֵאָה חֲתוּלִים" ואנו נחשפים לשני עמודים (6, 7) גדושים בעשרות חתולים מלוא הדף ומלוא העין. והעיניים תרות אחריהם כי כל חתול וחתול יחיד ומיוחד. כמובן שעיני הילדים המתבוננות זקוקות לשהייה בעמוד זה שבעקבותיה הילדים בוודאי יביעו את התפעמותם מעשרות החתולים. מומלץ לא למהר להפוך דף ולתת לילדים את הזמן. כשהופכים את הדף מתגלה סיפור אהבת החתולים לסבתא שאי אפשר להפרד ממנו גם אחרי שהגננת מקריאה את הטקסט: "חתולים של סבתא לאה בחיקה נתלים". לסבתא לאה יש גם מאה (הופכים דף) "מאה עוגיות..." ויש לה גם - "מאה סיפורים..."

הנאמר לעיל כוונתו לחזק בקרב הגננות את ההתייחסות המודעת לאיורים כחלק בלתי נפרד מתהליך בחירת ספרים בכלל וספרים להקראה חוזרת בפרט ולשימוש באיורים כחלק מהתהליך הדידקטי של הנחלת אוריינות הספר. יש כיום לא מעט גננות בארץ שהשתלמו בחינוך מוזיאוני. הידע והכלים שרכשו שם יכול לשמש אותן הן בבחירת הספרים והן בהתייחסות לאיורים בתהליך ההקראה החוזרת.

לסיום הדיון בסדרת "ספריה קטנה שלי" נייחד את דברינו לטקסטים הקצרים המופיעים בכל הספרים של סדרה זו. מיריק שניר, אמנית הצליל, הקצב, ההומור והפואנטה, יצרה סדרה מלאת חן שבחלקה הולמת, כאמור גם את בני השנתיים וערכה המוסף בהתאמתה למטרת הקראה חוזרת בה אנו עוסקים בכתבה זו.

יחד עם זאת, כדאי לחזור ולשנן לעצמנו שסיפורי הסדרה שנדונה כאן מצויים מתחת לסף הפוטנציאל ההתפתחותי של ילדים בני 6-5. רצוי לערוך שיקולי דעת בשאלה האם צריך להיות הבדל בין סיפורים שאנו בוחרים למטרות טיפוח אוריינות-ספר - לילדי טרום-חובה לבין אלה שאנו בוחרים לילדי גן-חובה? התשובה היא שברור שיהיה הבדל (עניין זה נדון במאמרן של שירה בירן-בסר ודורית ארם, המתייחסות לספרים שעבדו איתם בראשית שנת הלימודים ובסיומה). ראוי לזהות ספרים בעלי טקסט קצר אשר הם יותר מתוחכמים או שהטקסט הקצר הוא בכל זאת יותר ארוך, השפה יותר גבוהה, המשפטים משפטי פרוזה, ללא תבניות חוזרות התכנים יותר מורכבים והקונפליקט בהם עמוס גם רגשית וגם קוגניטיבית. כל אלה ואחרים הם מוקדי שיקולי הדעת ו/או תבחינים להכרעות. איזכור לספרים כאלה נעשה במהלך דברי ומספר נוסף יוזכר ברשימת הספרים המצורפת למאמר.

ובמקביל, בל נקפח את ילדינו. הקראה חוזרת היא רק פן אחד ומצומצם (עם כל חשיבותו) בחוויה הספרותית. ומכאן תצא קריאה לכל הגננות: תנו להם ספרים וספרו להם סיפורים.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד