מדד הדמוקרטיה הישראלית 2004 וע
מדד הדמוקרטיה הישראלית 2004 וע

הנתונים המעודכנים לצורך מדד 2004 נלקחו מתוך דוח ממדי העוני ואי השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק 2002 של המוסד לביטוח לאומי.

 

הערה: הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, היהודית והערבית. המדגם כלל 1200 נשאלים,שרואיינו בטלפון בעברית, ערבית ורוסית ע"י מכון "דחף". טעות הדגימה +- 2.9. סקר הנוער כלל מדגם בני נוער בין הגילאים 15-17 שכלל 585 נבדקים. בשני המדגמים הנבדקים רואיינו בעברית, ערבית ורוסית. הסקר בוצע ע"י מכון "דחף". טעות הדגימה של סקר הנוער- +-4.1.

מרכז גוטמן

המכון הישראלי לדמוקרטיה

1 ביוני 2004

תוכן העניינים

 

א. תמצית הממצאים העיקריים

 

ב. תיאור המחקר ומטרותיו

 

ג. מדדי הדמוקרטיה

1. תמונת מצב מסכמת

2. ישראל 2004 בראי המדדים- שינויים בהשוואה למדד 2003

3. ממצאים נבחרים מתוך המדד

 

ד. סקר הדמוקרטיה

1. דעת הקהל הישראלית לפי סקר הדמוקרטיה 2004- בהשוואה לסקר 2003

            2. דעת הנוער הישראלית לפי סקר נוער ודמוקרטיה 2004- אפיון כללי של אוכלוסיית הנוער

 

נספחים

א. מדד הדמוקרטיה

ב. סקר הדמוקרטיה 2004 לעומת סקר 2003

ג. סקר הנוער לעומת סקר המדגם הכללי

 

 

א. תמצית הממצאים העיקריים

 

דמותו של הנוער הישראלי 2004, כפי שהוא עולה מהסקר, היא של נוער צייתן יחסית שאינו שונה מאוד מכלל האוכלוסייה. בהיבטים מסוימים, מביע הנוער תחושות ותפיסות חיוביות יותר מהמבוגרים לגבי מצב הדמוקרטיה בישראל, ומביע יותר אמון מהמבוגרים במוסדות פורמאליים מסורתיים כמו הכנסת, המפלגות וההסתדרות. לעומת זאת, מידת העניין והידע הנמוכות של הנוער, תמיכתו בסרבנות וכמיהתו למנהיגים חזקים מהווים נורה אדומה המחייבת התייחסות. שני הפנים של הנוער כפי שהוצגו מרמזת על תפיסתו השונה, היותר פורמאלית, ופחות מהותית, ערכית, של הדמוקרטיה. תפיסה זו, המגישה את המסגרת ולא את המהות, מעלה תהייה לגבי צביונה של הדמוקרטיה הישראלית בעתיד. 

 

הנוער הישראלי כפי שעולה מהסקר, הוא צייתן, מסור למדינה, ובחלק מההיבטים שנבדקו, אינו שונה באופן מהותי מדור המבוגרים. עם זאת, נמצאו מספר נטיות המאפיינות את הנוער כקבוצה נפרדת מכלל האוכלוסייה, וכאלה המפלחות את קבוצת הנוער בתוכה.

 

נמצא כי ככלל, הנוער מבטא שביעות רצון רבה יותר כלפי הדמוקרטיה, מאוכלוסיית המבוגרים, ומתון יותר בנטיותיו האנטי-דמוקרטיות. גם בהערכתו את עומק השסעים החברתיים, ביטא הנוער תחושה חיובית יותר לגבי אופי היחסים בין קבוצות ומגזרים שונים וכמו המבוגרים, גם הנוער מעריך את השסע הלאומי כחמור ביותר כיום, כאשר הנוער היהודי מעריך אותו כחמור יותר מבני הנוער הערביים.

 

בנוגע למידת שביעות הרצון של הנוער משיעורי האזרחות כהכנה לאזרחות טובה במדינה. נמצא כי 57% מקרב הנוער הביעו שביעות רצון מלימודי האזרחות לעומת 41% המחזיקים באותה דעה. מפילוח הנוער על פי מסגרות החינוך עולה כי שבעי הרצון ביותר הם תלמידי החינוך הממלכתי-דתי, אחריהם תלמידי החינוך הממלכתי ורק במקום השלישי- תלמידי בתי הספר הפרטיים/ דמוקרטיים.

 

בבדיקת הקשר למדינה והנטייה לרדת מהארץ, עולה כי תחושת השייכות של הנוער וזיקתו לארץ ולמדינה חלשות מאילו של המבוגרים, כאשר המצב הביטחוני מהווה מניע עיקרי להגירה עבורו (לעומת המצב הכלכלי המהווה מניע מרכזי אצל המבוגרים).

 

ביחס למידת האמון במוסדות ורשויות השלטון, נמצא כי שלושת המוסדות בהם הנוער מביע את אמונו הם צה"ל, בית המשפט העליון, והמשטרה, אם כי מידת האמון בשני הראשונים נמוכה מזו של המבוגרים. מעניין כי הנוער מאמין יותר מהמבוגרים בכנסת, במפלגות בהסתדרות וברבנות, ונוטה יותר מהמבוגרים לראות בכנסת ולא בבית המשפט העליון מוסד המגן על הדמוקרטיה.

 

ממצאים בעייתיים עלו מבדיקת שיעורי ההשתתפות ומידת העניין של הנוער הפוליטיקה, הן ביחס למבוגרים והן ביחס לשנת 2000, ונמצא הבדל בתוך קבוצת בין הבנים לבנות, כאשר הבנות עוד פחות מעורבות, בקיאות ומתעניינות בפוליטיקה.

ממצאים בעייתיים עולים בבדיקת שיעורי התמיכה בסרבנות שמאל (סירוב לשרת בשטחים) וימין (סירוב לפנות יישובים)- 43% מבני הנוער הביעו תמיכה בסרבנות לעומת כ-25% בקרב המבוגרים (וזאת למול מידת האמון הגבוה שהביע הנוער בצה"ל, ושיעורי הסירוב בפועל).

 

ממצא מדאיג במיוחד הוא כמיהתו של רוב הנוער (60%) למנהיגים חזקים (כתחליף למסגרת החוקית), ותחושתם של למעלה ממחצית מבני הנוער כי פוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתם של האזרחים.

 

תמונת המצב העולה מסקר המדגם הכללי (כלל האוכלוסייה) 2004 אינה מבשרת טובות על האופן בו נתפס מצב הדמוקרטיה בקרב הציבור הישראלי. ככלל, מידת הביקורתיות של הציבור כלפי הדמוקרטיה עלתה והתבטאה בירידה מתמשכת בשביעות הרצון של הציבור ממידת הדמוקרטיות בישראל. לעומת 14% שסברו כי ישראל אינה דמוקרטית מספיק ב-1990, הביעו 39% מהנשאלים היהודים את אותה אי שביעות רצון, המלווה בירידה במידת שביעות הרצון גם מאופן תפקוד הדמוקרטיה בישראל 2004.

 

מגמת ירידה ניכרת גם בזיקתו של הציבור למדינה ובעיקר בקרב העולים החדשים, הבאה לידי ביטוי בתחושת ההזדהות עם המדינה ומידת הגאווה באזרחות הישראלית.

 

ביחס למידת השתרשותה של תרבות דמוקרטית בישראל, זוהתה יתר רגישות מצד הציבור לקיומם או אי קיומם של ערכים ונורמות דמוקרטיות. חלה ירידה ניכרת בשביעות רצונו של הציבור מהשמירה על זכויות האדם ויתר רגישות לשיעורי הקיפוח של המיעוט הערבי בישראל (64% שהצביעו על קיפוח לעומת 55% מסקר 2003). תחושת אי השוויון החברתי-כלכלי בקרב הציבור היהודי היא חריפה מזו שהייתה ב-30 השנה האחרונות, ומתבטאת בהסכמתם של 90% מהנשאלים היהודים עם הטענה כי "אין מספיק שוויון חברתי וכלכלי בארץ".

 

ביחס למידת האמון של הציבור במוסדות השלטון והמדינה, נמצא כי לצד ירידה משמעותית באמון במוסדות הפוליטיים (בעיקר בשרי הממשלה) חלה עלייה משמעותית במידת האמון במוסדות המשפטיים (בעיקר בבית המשפט העליון).

 

שיפור מסוים חל בהיבט הלכידות ומידת השיסוע בחברה הישראלית ב-2004. זוהה שיפור בהערכת היחסים בין יהודים לערבים ובין אשכנזים למזרחיים, לעומת הרעה ביחסים בין עולים לוותיקים, כאשר המתיחות הרבה ביותר נובעת מהשסע הלאומי.

 

הדמוקרטיה הישראלית, כפי שהיא משתקפת במדדים הכמותניים הבינלאומיים, היא בעיקר דמוקרטיה פורמאלית המקיימת מערכת מוסדית דמוקרטית האמונה על תפקוד המשטר וביצוע ההליכים הדמוקרטיים במדינה. בהיבט זה, מצבה של ישראל הוא טוב יחסית לדמוקרטיות אחרות, בעיקר בזכות רמת הייצוגיות הגבוהה ומיעוט המגבלות על הרשות המבצעת.

 

לעומת זאת, נראה כי הדמוקרטיה הישראלית טרם הצליחה לסגל לעצמה את מאפייני הדמוקרטיה המהותית, ולהטמיע את הערכים, התפיסות והתרבות הדמוקרטית, ובהיבט הזכויות מצבה מדאיג.

 

נקודות החולשה הבולטות של הדמוקרטיה הישראלית הן אי יציבות הבאה לידי ביטוי בחילופי שלטון תכופים, אורך החיים הקצר של ממשלות, ומתיחות רבה הנובעת משסעים על רקע לאומי, לשוני ודתי.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד