דמוקרטיה קיימת לא וירטואלית
דמוקרטיה קיימת לא וירטואלית

 

תגובת מחברי הסקר לאוקי מרושק

 

אחד התנאים להתפתחותו וקידומו של המחקר המדעי הוא העמדתן של העבודות המחקריות, כמו גם כותביהם, למבחן ביקורתי. מדד הדמוקרטיה, שנעשה במסגרת מרכז גוטמן, הוא לדידנו פרויקט בהתהוות ואנו מברכים על אפשרות להעמידו למבחן מומחים. ביקשנו לנצל מסגרת זו כדי להגיב לחלק מהביקורות על הפרויקט מראשיתו, תוך ניסיון לחלוק מקצת מהדילמות שליוו אותנו לאורכו. 

לצורך קיום דיון ענייני ורלבנטי, חשוב להבהיר את המטרות, מושאי העניין וקווי היסוד של הפרויקט. כי מה הטעם בלחימה בחזיתות בלתי רלבנטיות או תלושות מהעניין האמור? מטרתו של מדד הדמוקרטיה, כפי שהוגדר על ידי מוביליו בראשיתו, היתה לשקף בצורה מהימנה ומקיפה היבטים שונים של הדמוקרטיה כדפוס משטרי ומערכת ערכים ונורמות. לא הצגת תמונה מלאה או שלמה, לא חשיפה של כל ההיבטים, הזוויות והביטויים המתקשרים לתופעה, אלא צילום  מצבה של הדמוקרטיה הישראלית ברגע נתון, בפרספקטיבה השוואתית, היסטורית ובינלאומית. ממטרה זו נגזרו מבנה המחקר, מרכיביו ומהלכו, ועל פיה יש להעריך ולשפוט אותו. מכאן, שמידת התקפות של ממצאיו צריכה להיות מוערכת לפי התאמתו של הכלי לחקר מושא העניין המוגדר ולא למושאים אחרים (יהיו מעניינים או מהותיים ככל שיהיו).

במדד 2004 בחרנו להתמקד בעמדות ותפיסות הנוער את תפקוד המשטר הדמוקרטי בישראל, ואת מידת ההשתרשות של הערכים הדמוקרטיים בקרבו. במסגרת זו ביקשנו להעריך את הדמוקרטיה, במובנה הפורמלי והמהותי, כפי שהיא נשקפת מעיניה של אוכלוסייה מיוחדת בציבור, אוכלוסיית הנוער. במסגרת המדד, לא ביקשנו מהנוער אלא לספק לנו פרספקטיבה חדשה לבחינת הדמוקרטיה הקיימת, ולא להציג אלטרנטיבה משלו לדמוקרטיה ה"מבוגרת". אין ביכולתנו או מענייננו להעלות על הכתב קווים לדמותה של "דמוקרטיית נוער" וירטואלית, כזו המתנהלת בין כותלי בית הספר, בתנועת הנוער או בחדר המיטות. אתגר מסוג זה מתאים יותר לסופרים, מחנכים, ואולי הוא רובץ לפתחו של הנוער עצמו.

בהמשך להגדרת המטרה עולה שאלת ההגדרות, הנומינליות והאופרטיביות, הנגזרות מהנחות היסוד והתפיסות התיאורטיות והמתודולוגיות של החוקרים. קבלת הכרעות מסוג זה היא קשה פי כמה כאשר מדובר בתופעה מופשטת ומורכבת או במושג רב-ממדי כמו המושג "דמוקרטיה", העומד בלב מחקרנו. הגדרה צרה של המושג אומנם כרוכה בצמצום התמונה, אך לתפיסתנו, היא עדיפה לאין ערוך על הנטייה להרחיב מושגים כך שיכללו הכל מכל, תוך ריקון תוכנם. כפי שיודע כל איש מחקר ומדע, הגדרתו של מושא המחקר היא לא רק בלתי נמנעת, היא זו שמאפשרת לחוקר לבטא את תפיסתו או נטייתו (להבדיל מהטייתו) ולשכנע באמיתותם את הקורא המעוניין.

המושג דמוקרטיה, כמו גם ביטוייה וצביונה, לבשו ופשטו צורות ופנים לאורך השנים. משמעם של מושגים כמו השתתפות פוליטית, אזרחות טובה, כמו גם דפוסי התנהלות והתנהגות בזירה הפוליטית, הכלכלית והחברתית, השתנו והתפתחו. חשיבותם של השינויים משתמעת מהיקף ועומק השיח האקדמי והציבורי סביבם. אך לא זו הבמה המתאימה לדיון כזה ואין לצפות שהמחפשים דיון כזה  ימצאו אותו במסגרת מדד הדמוקרטיה. עניינו הוא לא בקטלוג, אפיון או הגדרת הזרמים והתפיסות הנורמטיביות השונות, אלא בהבאתן לידי ביטוי כפי שהן מתגלמות במציאות היומיומית. כפי שמבין זאת כל בר דעת, לכל שאלה ודיון יש מקום ומסגרת מתאימה, והחוכמה היא לא רק לדעת מה לכלול, אלא גם מה להשאיר בחוץ. 

המחויבות להגדרה הצרה של המושג דמוקרטיה, כמו גם מגבלות המשאבים והיכולת, כופים ויתור על עיון בהיבטים נוספים של התופעה הנחקרת. סוגיות, זירות ואוכלוסיות חשובות ביותר (ובהן, אכן, החברה האזרחית, הדמוקרטיה בעידן האינטרנט ומגזרים שונים באוכלוסייה) אינן זוכות לתשומת הלב שהן ראויות לה. השאלה היא האם עדיף שלא לעשות דבר בגלל מוגבלות היכולת לכלול הכל. יתר על כן, מצאנו כי נכון יהיה להתמקד ולדבוק בתחום התעניינותנו - הדמוקרטיה הישראלית הפורמלית והמהותית - מתוך תקווה שמכוני מחקר אחרים המתמחים בהיבטים אחרים של העניין ישלימו את התמונה בעבודה טובה שלהם.

באורח דומה נתחמו גבולות הגזרה ה"פוליטית", תוך דחיית התפיסה הגורסת כי הפוליטיקה מאכלסת בתוכה כל אינטראקציה או מפגן אנושי וחברתי. לא כל דבר חברתי (יהא זה סוגיית החברות בוועדת קישוט או מצעד גאווה) פוליטי הוא, להגדרתנו. במובן מסוים, יפה הדבר כי הכתרת דבר כפוליטי נתפסת כמקנה לו חשיבות ולא דווקא נופך שלילי (ממצאי מחקרנו, למשל, יכלו לרמז אחרת). כאמור, לא היה בכוונתנו לאפיין את הפוליטיקה של הנוער (זו המתקיימת, כנראה, בדמוקרטיית הנוער הנ"ל), אלא ביחסם של בני הנוער כלפי הפוליטיקה הממסדית, זו של ה"מבוגרים".

גם במסגרת מצומצמת זו, הקושי לתרגם את התכונות המוערכות למונחים מדידים, כמותניים, בעינו עומד. בבסיסו, הרצון להציג שיקוף עשיר אך תמציתי, מהימן וגם כמותני, של התכונה המוערכת. לא אחת, השיקולים המתודולוגיים אילצו פתרונות של פשרה. למשל, בשמירה על ניסוח שאלה בעייתית (סוציאליזם/ קפיטליזם), או אי העלאת נושאים אקטואליים (מהגרי העבודה), וזאת לצורך השוואה (לאורך זמן, אוכלוסיות ומדינות). יש לזכור כי כמו בכל סקר, גם אנו נאלצנו להגביל את שאלותינו למען הבטחת שיתוף הפעולה המלא של הנחקר, וסדר העדיפות שלנו (הנגזר ממטרות המחקר ויעדיו) הוא שהכריע מה ייכלל בסקר ומה לא.

העניין הרב שעוררו ממצאי המחקר הדגיש עוד יותר את הצורך והחשיבות של עיבוד, שקלול, ניתוח והצלבת הנתונים, בניסיון לזהות קשרים ומתחים אפשריים ביניהם. מטרתו של המחקר היתה קודם כל ליצר את בסיס הנתונים הראשוני, שיאפשר מחקר מעמיק יותר של הנושא. אנו קוראים לחוקרים ובעלי עניין לעשות שימוש במאגר הנתונים הזה הנמצא בהישג ידו של המתעניינים באתר המכון.

במבט לאחור על שני המדדים שנעשו בשנים 2003 ו-2004, ומבט קדימה לקראת מדד 2005, עולות שאלות רבות, הן ברמה הנורמטיבית והן ברמה המתודולוגית. נראה כי במובן מסוים, הציפיות מהמדד גבוהות מאלו שאנו עצמנו ייעדנו לו. לא היה בכוונתנו להגדיר מהי הדמוקרטיה אידיאלית, או מהו מערך הערכים הנכון והראוי ביותר לחברה לאמץ לה. לא ניסינו ליישב מתחים בין ערכים סותרים או להתנער מהמגבלות החיצוניות והפנימיות המוטלות על דמוקרטיה כזו שלנו. אנו נמנעים מלטעון טענה ניצחת או להחזיק בתפיסת עולם מנצחת שמספקת תשובות מוחלטות לכל תהליך או התרחשות. אין מענייננו לקבוע קביעות אקסיומטיות, אלא לשקף שיקוף אובייקטיבי (ככל שניתן) את חיינו; האינפורמציה קיימת, והרשות לפרשנות כמובן נתונה. 

יותר מכל היה חשוב לנו למקד, באמצעות מחקר זה, את תשומת הלב לנקודות החוזק והחולשה של הדמוקרטיה שלנו, ובכך להמשיך ולקדם את הניסיון לשפר את הטעון שיפור ולשמר את הראוי לשימור. כל זאת, מתוך רצון להבטיח לא רק את הדמוקרטיה, אלא גם לפתח דמוקרטיה איכותית יותר בשביל הדור הבא.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד