בין עמאן לתל אביב / ישראל קמחי
בין עמאן לתל אביב / ישראל קמחי

ד"ר ישראל קמחי ממכון ירושלים לחקר ישראל

 

כותרת משנה: בנתונים העכשוויים של סכסוך מתמשך וחוסר בהירות, קשה לחזות את תמונת העתיד של מטרופולין ירושלים. אבל בימי שלום ורגיעה, כדאי לזכור שמורשת התרבות של שלוש הדתות המונותיאיסטיות, והמורשת האתנית של תושבי המרחב, יהודים וערבים, הן המחזקות את הזיקות בין היישובים השונים במטרופולין

 

המרחב המטרופוליני של ירושלים מתחלק לכמה גזרות: הגזרה המערבית משתרעת על פני מחוז ירושלים שבתחומי ישראל, ואוכלוסייתה ברובה יהודית. האחרות - הצפונית, המזרחית והדרומית - מצויות בתחומי הגדה המערבית ואוכלוסייתן מעורבת, יהודית וערבית.

מאז איחוד ירושלים והרחבת גבולותיה,  המרחב הגיאוגרפי סביבה נעשה נגיש ופתוח לתנועה של אנשים וסחורות. קודם לכן, במשך 19 שנה, היה רובו בשלטון ירדני עוין. באותם ימים ירושלים היתה בקצה "פרוזדור", שמשלושת עבריו גבול סגור. במצב גיאופוליטי כזה לא יכולה ירושלים המחולקת להתפתח כעיר מטרופולינית.

ב-37 השנים האחרונות, מאז אוחדה, גדלה ירושלים באופן מרשים והפכה לגדולה בערי הארץ, בשטח ובאוכלוסייה. בה בעת גדל והתרחב מאוד היישוב היהודי והערבי סביב העיר. נוצרה למעשה עיר בעלת הינטרלנד רחב וגדול, עיר מטרופולינית. הוקמו יישובים חדשים יהודיים והורחבו מאוד היישובים הערביים. ירושלים הגדלה הפכה למרכז תעסוקה המושך אלפי מהגרים מהר חברון ומאזורים אחרים ביהודה ושומרון. מלבד ההגירה הפלשתינית, נוספו למרחב העיר יישובים עירוניים וקהילתיים של ישראלים שיצאו מירושלים לפרברים, וכאלה שבאו  מיישובים אחרים. כל זמן שהמרחב היה פתוח והתנועה בו חופשית, התבססה  ירושלים כעיר ראשה למרחב גדול מסביבה. משבר האינתיפאדה, הנמשך יותר משלוש שנים, שם קץ לחופש התנועה הפלשתינית באזור, וצימצם את זיקותיה הכלכליות לירושלים.

ירושלים התפתחה אמנם במהירות בגלל תהליכי פרבור מואצים ובניית היישובים היהודיים, אולם מטרופולין זו אינה יציבה, גבולותיה מתרחבים ומתכווצים לפי הנסיבות הגיאופוליטיות ולפי היחסים בין הרשות הפלשתינית למדינת ישראל. הזיקות הכלכליות והחברתיות בין ירושלים ליישובי המרחב הערביים הם לפעמים הדוקים, ולפעמים הם נחלשים וכמעט מתבטלים בגלל מגבלות תנועה וסגרים שמטיל הצבא.

בתנאים רגילים, ללא סכסוך מרחבי-גיאופוליטי, מטרופולין מתפתחת בגלל תהליכי פרבור. אלה גורמים לקבוצות אוכלוסייה לחפש דיור צמוד-קרקע או דיור איכותי יותר מחוץ לעיר המרכזית. המעבר לפרברים לרוב אינו מנתק את זיקות תושבי הפרברים לעיר הגדולה. אלה ניכרות ביוזמות תעסוקה, בצריכה במרכזי מסחר גדולים, בקבלת שירותי מינהל, חינוך גבוה ותרבות. בכל מטרופולין, וגם בירושלים, קטן בהתמדה חלקה היחסי של אוכלוסיית העיר המרכזית על חשבון הגידול המתמיד בחלקה של אוכלוסיית יישובי הלווין העירוניים והכפריים.

מבחינת מעמדה הארצי, מטרופולין ירושלים מצויה בתווך, בין שתי מטרופוליות גדולות, ממזרחה וממערבה, המצויות במרחק כמעט שווה מירושלים. ממזרח - מטרופולין עמאן, הכוללת למעשה את רוב תושבי ממלכת ירדן. ממערב - מטרופולין תל אביב, הגדולה במדינה. מיקומה המיוחד של ירושלים, בעידן של שלום, יכול להקנות לה חשיבות כחולייה מקשרת בין שתי מטרופוליות גדולות אלה. בנוסף למערך שצירו מזרח-מערב, מצויה ירושלים גם על הציר הראשי צפון-דרום, הקושר את הנגב עם צפונה של המדינה. גם לעובדה זו יתרון רב.

 

                                              *

 

גבולות מטרופולין ירושלים, שאפשר לכנותם גבולות המרחב התפקודי של העיר, אינם קו ברור. הגבולות גם משתנים לפי תרחישים פוליטיים שונים. בדרך כלל נקבעת עצמת הזיקות של היישובים הקטנים לעיר הראשית לפי מרחק היישוב  מהעיר. ככל שהמרחק גדול יותר, הקשרים חלשים יותר. לכן אפשר להבחין, במרחב המטרופוליני של ירושלים, בין טבעת היישובים קרובה יותר (טבעת פנימית) לבין יישובים מרוחקים יותר (טבעת חיצונית), שזיקותיהם לעיר חלשות יותר. בעבודה שהוכנה במכון ירושלים לחקר ישראל, במחצית שנות השמונים (קמחי, ריכמן, שבייד: לתיחומו של מטרופולין ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1984), נקבעו  גבולות המטרופולין כדלהלן: במזרח, מרחב יריחו; בצפון, עמק שילה מצפון לרמאללה; במערב, קו לטרון בית שמש; בדרום, מרחב חברון הקשור לירושלים במארג הדוק של קשרי משפחה ותעסוקה. יש הרואים גם במודיעין חלק ממרחב ההשפעה של ירושלים, אף שהיא מצויה בשולי המטרופולין המערביים המרוחקים, בגלל המספר הרב של ירושלמים שעברו להתגורר במודיעין ושומרים על קשרי משפחה ותעסוקה עם העיר.

במרחב התחום בגבולות אלו מקיימים היישובים הפלשתיניים והישראליים  קשרי כלכלה וחברה עם ירושלים. מותר להניח כי בעתיד, כשיבוא שלום קבע לאזור, יחזור המרחב לתפקד כאזור מטרופוליני גם ליישוב הערבי. עד אז תשרת ירושלים בעיקר את יישובי המטרופולין היהודיים.

טבעת המטרופולין הפנימית, שהיישובים הכלולים בה קרובים יותר לירושלים וזיקותיהן לעיר הדוקות יותר, כוללת את רמאללה ואל-בירה בצפון; מבשרת ציון והיישובים הכפריים עד למבואות אבו ע'וש במערב; בית לחם, בית ג'אלה ובית סחור והיישובים הכפריים הקרובים אליהם בדרום; ובמזרח, מעלה אדומים והיישובים הכפריים אבו דיס, אל עזריה, כפר אדומים ואחרים (ראה איור 1).

האוכלוסיות הערבית ויהודית שלובות זו בזו בחלקים מסוימים של המטרופולין. בחלקים אחרים הן נפרדות. פריסת האוכלוסייה במרחב מראה כי האוכלוסייה היהודית מרוכזת יותר מזו הערבית, ומתגוררת ברובה ביישובים עירוניים. 78% מהיהודים במטרופולין מתגוררים בירושלים עצמה, לעומת 30% מהערבים. פלשתינאים תושבי המטרופולין, שאינם ירושלמים, מתגוררים בערי הלווין - רמאללה, אל-בירה, א-ראם, בית לחם, בית ג'אלה ובית סחור, ובכפרים רבים וגדולים כגון אל עזריה ואבו דיס במזרח, בתיר, אל חדר, נחלין וחוסן בדרום, או קבוצת הכפרים שמצפון לעיר: בידו, רפת, ביר נבאללה, אל ג'יב, בית איכסא, קטנה, בית דוקו, בית איגזה.

ההשתרעות וההתפתחות של היישוב היהודי במטרופולין הן ממערב למזרח.  ההשתרעות וההתפתחות של האוכלוסייה הערבית הן בכיוון צפון-דרום, בעיקר על גב במת ההר.

בשל המגבלות המוטלות על פלשתינאים מהגדה לבוא ולהתגורר בירושלים, גדל מאוד היישוב הערבי בצמידות לגבולות שיפוט העיר, מצפון, ממזרח ומדרום. כך הולך ומתגבש דגם התיישבות ערבי במרחב ירושלים, היוצר רצף טריטוריאלי מבונה של כפרים ושכונות לאורך גבולות העיר, תוך שהוא חובר, בבנייה רצופה, לשכונות הערביות שבתחומי השיפוט העירוניים. מי שהולך היום במרחב הגיאוגרפי הזה אינו יכול להבחין היכן מסתיימת ירושלים שבתחומי ישראל והיכן מתחיל שטחה של הרשות הפלשתינית, שהרי גבול ירושלים בצפון, במזרח ובדרום הוא גם גבולה המדיני של מדינת ישראל. במיוחד קשה האבחנה במרחב הצפון-מזרחי של העיר, באזור הכפר א-ראם, ובמזרח, בין השכונות הערביות העירוניות ואדי קדום וא' שייח, לבין הכפרים אבו דיס ואל עזריה, שמחוץ לגבול השיפוט העירוני. הטשטוש הקיים היום בקווי הגבול עשוי להשתנות עם השלמת גדר ההפרדה הנבנית סביב ירושלים. התוואי שלה חופף, בקטעים רבים, את גבולות השיפוט העירוניים.

 

                                             *

 

שני תהליכים מלווים את התגבשות מטרופולין ירושלים, מצד פריסת האוכלוסייה במרחב והרכבה האתני והחברתי-כלכלי. תהליך אחד מסייע ביצירת מטרופולין מגוונת, שיש בה אוכלוסייה ערבית-יהודית. התהליך האחר יוצר באותו מרחב היבדלות גדלה והולכת של שתי האוכלוסיות, ברמת היישובים. במגזר היהודי, למשל, נבנו יישובים קהילתיים במרחב שבו קיימים גם יישובים ערביים. חלק מהיישובים היהודיים מתאפיין באוכלוסייה הומוגנית מאוד, כמו זו של החרדים. בחלק אחר של המטרופולין יש יישובים יהודיים שלכל אחד מהם תכונות דמוגרפיות-חברתיות משלו: העיר מעלה אדומים היא יישוב עירוני; כפר אדומים הסמוך אליה הוא יישוב קהילתי בעל אוכלוסייה מעורבת, חילונית ודתית-מתונה; יישובים כמו תל ציון ואביר יעקוב  הם יישובים חרדיים.

במגזר הערבי של המטרופולין התהליכים שונים. המערך המרחבי של היישוב הערבי הוא מערך ותיק מאוד. כמעט לא נוספו יישובים חדשים למערך הזה, מאז שנות העשרים של המאה העשרים. גם קודם לכן נוספו תושבים לכפרים הקיימים ותחומם התרחב, אך המערך המרחבי נותר כשהיה. רוב היישוב הכפרי הערבי במטרופולין ירושלים חדל בהדרגה להיות כפרי. התושבים אימצו תעסוקות ואורחות חיים עירוניים, אך לא נטשו את מגוריהם בכפרים ולא נדדו לערים. בחלק ניכר מהכפרים הערביים הקרובים לירושלים חלו שינויים באופי הבנייה. לא עוד בנייה חד-קומתית צמודה לקרקע, אלא בנייה רוויה יותר, ולעתים קרובות, בעיקר סמוך לירושלים, בנייה רבת-קומות שאינה מתחשבת במגבלות תשתית, נגישות (מערכת דרכים סלולות), או מקומות חנייה. הבנייה הכפרית הצמודה לקרקע הפכה גם לבנייה על עמודים, בדומה לנהוג במגזר היהודי.

בחינת היקפי הבנייה הערבית מראה כי בעשור הראשון לאיחודה של העיר, הבנייה התרכזה בתחומיה. רק לקראת סוף שנות השבעים גדלה בהדרגה הבנייה ביישובים הערביים הסמוכים לירושלים והאפילה על הבנייה בתוך העיר. מגמה זו התחזקה, ממחצית שנות השמונים ואילך. התוצאה המרחבית היא רצף יישובים ערביים על גבולה המזרחי של ירושלים, החוברים זה לזה. חלק מהיישובים הכפריים של שנות השבעים הפכו לערים פרבריות, המושכות תושבים ממזרח ירושלים ומאזורים אחרים ביהודה ושומרון. היתרי בנייה המתקבלים בקלות יחסית, הקרקע הזולה וחוסר ההקפדה על תשתיות עודדו בנייה זו ויצרו פרברים בלתי מתוכננים סביב ירושלים. המסייר ביישובים הערביים מבחין ברבי-קומות שרבים מהם אינם מאוכלסים. נראה שחלק גדול מהבנייה הזאת נעשה למטרות השקעה בנדל"ן, ועדיין אין ביקוש לדירות הפנויות.

פריסת הבנייה הערבית במרחב שונה מזו שבמגזר היהודי. בעוד הבנייה היהודית מתוכננת ומוגבלת בפריסתה המרחבית, הבנייה הערבית נפרסת על מרחבים גדולים ותובעת קרקע רבה יותר. היא גם נצמדת במרבית המקרים ליישובים הקיימים, או מתפתחת לאורך כבישים. לאורך הכביש בין אזור התעשייה בעטרות לגבעת זאב התפתחו היישובים אל ג'יב, ביר נבאללה, רפת וקלנדיה, ויצרו רצף שלם עד גבעת זאב. בתי מסחר שקמו לאורך הציר הזה יצרו מציאות חדשה של מסחר ולא רק של מגורים במרחב.

בגלל תהליכי בנייה אלה הואץ מאוד הפרבור של האוכלוסייה הערבית במטרופולין. עשרות אלפי פלשתינאים תושבי ירושלים, נושאי תעודת זהות ישראלית, עברו להתגורר ביישובים סביב העיר. אחת הדוגמאות הבולטות היא א-ראם, שצמח מכפר של 2,500 נפש ב-1967, ליישוב של יותר מ-30 אלף נפש היום. יישובים כמו א-זעיים, שייח סעיד, אבו-דיס ואחרים, מונים אף הם אלפי תושבים - ירושלמים שעזבו את העיר, אך לא שינו את כתובתם כדי לא לאבד את זכויותיהם כתושבי ירושלים: מענקי ביטוח לאומי, שירותי בריאות, תנועה חופשית, תעסוקה בישראל.

לפי הנתונים הרשמיים, מאזן ההגירה הערבי לירושלים הוא חיובי. אבל בדיקת תהליכי הגירה וגידול במטרופוליות אחרות, ומידע על מחזיקי תעודות ירושלמיות המתגוררים מחוץ לעיר, מלמדים שמאזן ההגירה של האוכלוסייה הערבית לירושלים שלילי. זה אחד הגורמים לגידול היישובים הערביים הסמוכים לירושלים. יש גם פלשתינאים רבים, שמספרם מוערך באלפים, המתגוררים בתחומי העיר אך אינם מחזיקים בתעודות זהות ישראליות. גם זה יוצר קושי בהשגת נתונים מדויקים על תנועות אוכלוסייה במרחב המטרופוליני. למקורות שונים - הלשכה לסטטיסטיקה של הרשות הפלשתינית, הלמ"ס, המינהל האזרחי ומרשם התושבים - יש נתונים שונים על תנועת האוכלוסייה הפלשתינית במרחב המטרופוליני.

 

                                          *

 

 לוח 1 מציג את אוכלוסיית המרחב המטרופוליני המחולקת לפי גזרות גיאוגרפיות (המטרופולין כולה, רק ירושלים, המטרופולין לבדה, והאוכלוסייה בגדה המערבית בלבד), ובחלוקה אתנית בשנת 2000, ולפי התחזית לשנת 2020.

 

לוח 1: אוכלוסיית מטרופולין ירושלים 2000 - 2020

 

גדה מערבית בלבד

מטרופולין ללא העיר

ירושלים העיר

כל המטרופולין

אוכלוסייה

השנה

740,600

842,300

658,000

1,492,300

סה"כ

2000

90,600

186,600

449,000

626,600

יהודים

 

650,000

655,700

209,000

865,700

ערבים

 

1,481,000

1,691,000

857,000

2,548,000

סה"כ

2020

225,000

423,000

530,000

953,000

יהודים

 

1,256,000

1,268,000

327,000

1,595,000

ערבים

 

100

101

30

71

סה"כ

הגידול

148

127

18

52

יהודים

באחוזים

93

93

56

84

ערבים

2000-2020

 

הלוח מראה כי אוכלוסיית המטרופולין מנתה בשנת 2000 כ-1.5 מיליון תושבים, 42% מהם יהודים ו-58% ערבים. בירושלים העיר התגוררו באותה שנה 658 אלף תושבים, 68% יהודים ו-32% ערבים. אוכלוסיית המרחב המטרופוליני ללא תושבי ירושלים היא ברובה פלשתינית - 78% פלשתינאים ו-22% יהודים. אם מתייחסים רק לנתוני המרחב המטרופוליני שבתחומי הגדה המערבית (מעבר לקו הירוק לשעבר), ללא ירושלים העיר וללא מחוז ירושלים, יורד שיעור היהודים ל-12%. האוכלוסייה הפלשתינית בחלק זה היא אפוא 88%. יחסי גודל אלה אינם משתנים מהותית בתחזית לשנת 2020. שיעור האוכלוסייה היהודית יגדל קצת, בהנחה שלא יחולו שינויים מהותיים במערך היישובי, ויישובים כמו מעלה אדומים, גוש עציון, גבעת זאב ואחרים ימשיכו לגדול כמו בעבר.

פירוש הדבר הוא שמטרופולין ירושלים מאוכלסת ברובה בפלשתינאים. זיקותיהם למזרח ירושלים אינן נחלשות, למרות מדיניות ממשלות ישראל. בכל מערך גיאופוליטי שיווצר באזור בעתיד, ראוי להביא בחשבון עובדות אלה. גם הקמת גדר ההפרדה, שתחצוץ בין הפלשתינאים שמחוץ לעיר לאלה שבתוכה, לא תחליש את הזיקות האלה.

נתוני התחזית מראים שהמטרופולין תגדל ב-השנים הבאות ב-70%. האוכלוסייה היהודית תגדל ב-52% והאוכלוסייה הערבית ב-84%. תהליכי הפרבור יימשכו במגזר היהודי ובמגזר הפלשתיני וירושלים תאבד בהדרגה תושבים לטובת המרחב המטרופוליני שלה. שיעור האוכלוסייה של ירושלים בכלל אוכלוסיית המטרופולין יקטן מ-44% היום ל-37% בשנת 2020.

 

                                               *

 

בנתונים העכשוויים של סכסוך מתמשך וחוסר בהירות של המצב הגיאופוליטי, קשה לחזות את תמונת העתיד של המטרופולין. אבל על סמך הנחות מסוימות וראייה מפוקחת של התמורות במרחב היהודי והערבי אפשר אולי לצפות להתפתחויות הבאות.

הנחות היסוד לדיון זה הן, שהמרחב המטרופוליני יוכל לתפקד ביעילות ולתרום לביסוס הכלכלי של ירושלים רק אם ישרור באזור מצב רגיעה ושלום. במצב דברים זה  יהיה המרחב פתוח, פתיחות מבוקרת, למעבר אנשים וסחורות. גם אם יתהוו שני מרחבי שלטון לאומיים המפנים עורף זה לזה, יהיה הכרח בשיתוף פעולה ותיאום בתחומים רבים, בעיקר בשמירה על איכות הסביבה ובריאות הציבור. היישובים הערביים והיהודיים במרחב ישענו על ירושלים כעיר המספקת שירותי מינהל, דת, כלכלה, חינוך ותרבות. פעילויות כלכליות במרחב יניבו פרות אם יתחזק שיתוף הפעולה בין שני העמים.

לקראת הסדרים בעתיד תידרש התאמה בגבולות העיר, לפי פריסת האוכלוסייה היהודית והערבית במרחב. תידרש גם הגדרה אדמיניסטרטיבית אופרטיבית של המרחב המטרופוליני. שיתוף פעולה ותיאום בין יחידות מוניציפליות במרחב יהיו בבחינת הכרח בתחומים הבאים: איכות סביבה, תשתיות (מים, ביוב, חשמל), מערכות כבישים עורקיים, כיווני פיתוח של יישובים במרחב ופריסת שימושי קרקע מטרידים. עד לכינון מערכת מינהל מטרופולינית מתואמת יהיה צורך להפעיל ועדות אד-הוק לתיאום בתחומים אלה.

מהן המגמות שניתן לשרטט לפי הנחות אלה? התפתחות מטרופולין ירושלים וגידול האוכלוסייה בה עשויים לחזק את ירושלים, בהיותה עיר-המחוז ובהגדרתה כעיר בירה. תושבים רבים יותר במרחב המטרופוליני יזדקקו לשירותים שהעיר תעניק: שירותי מינהל, תרבות, חינוך גבוה, דת, מסחר, תעסוקה. לאוכלוסייה היהודית ירושלים היא כבר היום עיר מחוז, לפי הגדרת משרד הפנים, ועיר הבירה של ישראל. בה מרוכזים רוב מוסדות השלטון והלאום, אתרי מורשת וסמל ואתרי הקדושה של עם ישראל. 

לפלשתינאים, לעומת זאת, אין היום מוסדות בירה בירושלים. חלקם נמצאים, בתוקף הנסיבות, מחוץ לגבולות העיר, ברמאללה. השטח הבנוי של רמאללה ואל-בירה נושק היום לשטח הבנוי של ירושלים ומהווה רצף. בירושלים מצויים אתרי הדת העיקריים וחלק ממוסדות החינוך הגבוה של  הפלשתינאים. פתרון מדיני מוסכם עשוי לפתוח אפשרויות חדשות גם למוסדות בירה פלשתיניים. פיתוח כזה יחייב יצירת מערך עירוני שונה מהקיים והגדרה מחודשת של מרחב ההתייחסות הגיאוגרפי של העיר.

הוספת מוסדות בירה במרחב עשויה להשפיע לחיוב על כלכלת העיר והאזור ולהוסיף לה ממד תפקודי חדש מבחינה בינלאומית ולאומית. המצב החדש יחייב תנופת בנייה של מוסדות, יעודד שובן של שגרירויות ונציגויות זרות ויחזיר לירושלים את הממד הבינלאומי של בירה. תוספת מוסדות חינוך בינלאומיים לילדי המשפחות של הנציגים הזרים, תוספת מקומות עבודה בשירותים ממשלתיים, והרחבת מוסדות הקשורים בשלטון, לרבות מוסדות פיננסים - יעזרו לביסוסה הכלכלי ולמעמדה של ירושלים. במצב רגיעה שישרור בעתיד יהיה גם צורך בהרחבת שירותי התיירות, התקשורת והמידע. יושם גם דגש על הפיכת העיר למרחב איכותי יותר מבחינת החזות והתחזוקה, כיאה לעיר בירה.

 

                                              *

 

המרחב המטרופוליני של ירושלים הוא בשביל העיר עצמה לא רק מסגרת מינהלית ותפקודית, אלא גם מסגרת תרבותית, חזותית ואתנוגרפית. אי אפשר להפריד בין ירושלים למרחב המטרופוליני שלה בעניינים תרבותיים-רוחניים. הרי ירושלים ונופיהם הקדומים, יישובי ההר, מערכות המים הקדומות, חקלאות מדרגות ההר, הפאונה והפלורה, אתרי ההיסטוריה והמורשת, כל אלה הם שלמות מרחבית אחת. חיזוק הקשר בין העיר למרחב בהקשר זה אינו סותר את הצרכים התפקודיים של עיר בירה. נהפוך הוא, ההקשר מרחיב את מושג המטרופולין לתחומים הרוחניים יותר של התרבות האנושית. הדגשת מורשות התרבות והמשמעויות שלהן לקבוצות האוכלוסייה השונות במרחב המטרופוליני, מקנה למרחב הזה את ייחודו.

מורשת התרבות של שלוש הדתות המונותיאיסטיות במטרופולין, והמורשת האתנית תרבותית של תושבי המרחב, הן המחזקות את הקשרים והזיקות בין היישובים השונים במטרופולין. מורשת זו, הצריכה להילמד מתוך כבוד הדדי והבנת הסגולות הייחודיות, רק תחזק את קשרי העיר והמרחב ולכן ראוי לעצימה בתחומי הדת, האמנות, השפה, האתנוגרפיה והמסורת של המתגוררים באזור, ואחרים ברחבי תבל שזיקתם למרחב ירושלים ממשי.

הנוף הקדום של כתבי הקודש, אתרי הדת הרבים במרחב המטרופוליני, קושרים בין חלקי האזור ועושים אותו למטרופולין. אי אפשר להתייחס אל בית לחם ומורשת הנצרות בנפרד מירושלים; וכך גם למערת המכפלה המקודשת ליהדות ולאיסלאם, או לקבר רחל המקודש ליהדות, מנזר מר סבא לנצרות היונית אורתודוקסית, או נבי סמואל ליהדות ולאיסלאם.

הרחבת השימוש במונח מטרופולין לתחומי מורשת ותרבות עשויה לתבוע הקמה של מוסדות בינלאומיים ולאומיים שמטרתם שימור וטיפוח מורשות העבר. הקמת מוסדות תרבות כמו מוזיאונים אתנוגרפיים ומוסדות הכשרה לעוסקים במורשת מחייבת חשיבה ותיאום. אין הכרח שהמוסדות יוקמו בירושלים דווקא. פיזורם במרחב המטרופוליני יחזק את המרחב ויעצים את הזיקות בין חלקיו. מוסדות שיכונו במרחב יקיימו שיתוף פעולה בינם לבין עצמם ובינם למוסדות דומים בארצות אחרות, ויחזקו בכך את מעמדו של המרחב כ"מרחב של מורשת עולמית".

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד