גינה, שתי מכוניות, וקרוב לעיר
גינה, שתי מכוניות, וקרוב לעיר

פרופ' אליהו שטרן מהחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון הוא מתכנן ערים. גלית כץ היא תלמידה לתואר שלישי בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון

 

צורת החיים החדשנית ביותר בישראל היא היישוב הקהילתי. היא מקיפה עיירות קטנות דוגמת כוכב יאיר ושוהם, וכוללת מצד שני מצפים קטנים בגליל או מושבי עובדים ששינו את מעמדם. מחקר מקיף וייחודי מסוגו משרטט את פרופיל האנשים המצטרפים ליישובים הקהילתיים ומצביע על כך שגם ביניהם ניכר פיצול בולט ואפילו קיטוב כמעט בכל מדד

בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים מבניים, חברתיים וכלכליים במרחב הכפרי של ישראל. התהליכים הכלכליים והחברתיים החלו לפני זמן רב ובהם הירידה בתעסוקה החקלאית וברמת השיתוף. מאמצע שנות השבעים החלו להופיע יישובים בעלי אופי כפרי נטולי בסיס יצרני, יישובי השינה הקהילתיים. המכנה המשותף לכל היישובים הקהילתיים הוא הדגש המושם על איכות מגורים גבוהה, על רמת שירותים משופרת ועל חיי קהילה פעילים. הפעילות הכלכלית המשותפת הנשענת על תשתית יצרנית מקומית, המאפיינת את היישובים הכפריים הוותיקים, אינה מהווה מרכיב ביישוב הקהילתי, ובמקרים רבים אינה קיימת  כלל. האוכלוסייה המתגוררת בהם הגיעה ברובה מן העיר, הממשיכה לשמש לה מקור לתעסוקה ולפעמים אף לשירותים. היישובים הקהילתיים הוקמו בחלקם ביוזמה ציבורית ובחלקם ביוזמה פרטית.

אחד התהליכים הבולטים שחלו במרחב הכפרי בעשור האחרון הוא תהליך ההפשרה המואץ של קרקע חקלאית לצורכי הרחבה של היישובים הכפריים הוותיקים, המושבים והקיבוצים. המונח "הרחבה" מתייחס לקליטתם של תושבים חיצוניים שאינם בעלי נחלות במושבים ושאינם חברי קולקטיב בקיבוצים. האוכלוסייה העוברת להתגורר במושבי העובדים, מצטרפת לאוכלוסייה קטנה וסגורה יחסית השונה ממנה במאפייניה הדמוגרפים, החברתיים והכלכליים. עניינה של האוכלוסייה הקהילתית המתיישבת במושבי העובדים וביישובים הקהילתיים, הוא בעיקר בשיפור איכות חייהם. בכך נוצרות מעין "שכונות עירוניות" ביישובים החקלאיים. המרחב החקלאי שהיה מורכב מאוכלוסייה בעלת סגנון חיים ותעסוקה הומוגנית, הופך בהדרגה למרחב הטרוגני, הן מבחינת ריבוי צורות היישוב הכפריות, הן מבחינת החתך הדמוגרפי והחברתי והן מבחינת המאפיינים הכלכליים והתעסוקתיים.

יתרה מזה, המרחב הכפרי שהיה מאופיין בבנייה נמוכה, צמודת קרקע, משנה אף הוא בהדרגה את אופיו בעקבות הגשת בקשות לרשויות  התכנון לאישור בנייה רוויה בקיבוצים, במושבים וביישובים הקהילתיים. השינויים החלים בארגון המרחבי ובמבנה החברתי של האוכלוסייה במרחב הכפרי מאיצים את "הזחילה העירונית" לתוך המרחב הכפרי ולפיתוח "גרעינים עירוניים" באזורים הכפריים. תהליכים אלה משנים לחלוטין את הנוף הכפרי שנוצר בארץ בשנות החמישים, עם הקריאה המפורסמת לציבור "מן העיר אל הכפר". הנוף החלוצי רווי האידיאולוגיה של שיתוף ופיתוח החקלאות מתחלף עתה באידיאולוגיה נדל"נית של שדות ארנונה.

הצורך המתמשך לספק ביקושים הולכים וגדלים לדיור, הרצון להגשמת חלום הווילה והגינה הירוקה (לעומת הבית והנחלה החקלאית), הירידה המתמשכת בענף החקלאות כמקור הכנסה ותעסוקה, הרצון למימוש זכויות בקרקע, הלחץ של המועצות האזוריות להגיע לאיזון פיסקלי ובעקבותיו חיפוש אחר מקורות ארנונה, וסיבות נוספות שהן מחוץ למסגרת המאמר הזה, הופכים את שאלת עתיד פני הכפר בישראל לאחת הסוגיות המרכזיות בתחום התכנון המרחבי. המרכיב העיקרי בסוגייה זו היא הרכב האוכלוסייה ומשמעות השינוי החברתי שהרכב זה יוצר במרחב הכפרי. מידע שנאסף במסגרת עבודות תכנון שביצעו המחברים  ועדויות מכמה מחקרים אמפיריים, מצביעים על כך ש"פסיפס המגורים" במרחב הכפרי מורכב מאוכלוסיות שונות. על ההטרוגניות והמאפיינים של אוכלוסיות המרחב הכפרי נדון להלן.

                                         *

למרחב המגורים ככלל ישנם שלושה ממדים: מיקום יישוב המגורים, סוג יישוב המגורים וסוג הדיור. בהתייחס למרחב הכפרי ניתן לסווג את המיקום לפריפריה המטרופולינית, למרחב הבין-מטרופוליני ולפריפריה הלאומית.  הפריפריה המטרופולינית כוללת את כל אחת מהטבעות החיצוניות המקיפות את הערים הגדולות בישראל  (תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע) והשייכות להן מבחינה הזיקה היומיומית. חלוקה זו מסתמכת על החלוקה המרחבית של ישראל שנקבעה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפריפריה זו משתייכים יישובים קהילתיים כמו כרמי יוסף, כוכב יאיר, עומר ושוהם, ומושבי עובדים כמו גילת וגבעת יערים. המרחבים הבין-מטרופוליניים הן הרצועות שבין המרחבים מטרופוליניים תל אביב - ירושלים, תל אביב - חיפה, תל אביב - באר-שבע. לקבוצה זו משתייכים יישובים קהילתיים מעטים, דוגמת לי-און באזור התענ"כים, ומושבים דוגמת תלמי אלעזר שבקרבת חדרה. הפריפריות הלאומיות הם המרחבים הגיאוגרפיים שבשולי המדינה: הפריפריה הלאומית הצפונית הכוללת חלק מהגליל העליון, התחתון ובקעת הירדן הצפונית (מצפון מזרח לחיפה) והפריפריה הלאומית הדרומית הכוללת את הנגב והרי אילת ובקעת הירדן הדרומית (מדרום לבאר שבע). בקבוצה זו יישובים קהילתיים מעטים דוגמת שחרות שליד אילת, ומושבים דוגמת דובב בצפון ועין הבשור בדרום.

בהתאם לפסיפס המגורים שהוזכר לעיל ניתן לחלק את סוג היישוב ליישוב קהילתי ציבורי (כמו עומר וצור הדסה), ליישוב קהילתי פרטי (כמו נטף וכרמי יוסף), ולמושב עובדים. בשלב זה ניתן להתעלם מהיישובים הכפריים השיתופיים, כי ההרחבות בהם עדיין קטנה יחסית. באשר לסוג הדיור האופייני למרחב הכפרי ניתן לסווג אותו לדיור צמוד קרקע ביישוב הומוגני (מבחינת סוג הדיור), לדיור צמוד קרקע ביישוב הטרוגני ולדיור בבנייה רוויה ביישוב הטרוגני. העדויות שהצטברו עד כה מעלות את ההשערה שיש הבדלים במאפייני האוכלוסייה בהתאם לשלושת ממדי מרחב המגורים. דהיינו, מאפייני האוכלוסייה שונים זה מזה לפי המיקום הגיאוגרפי, צורת היישוב ואופי הבנייה.

מחקרים סוציולוגיים וגיאוגרפיים שניסו לזהות את המשתנים המשמעותיים הקובעים את הקשרים בין מרחב פיזי לבין ארגון ואינטגרציה חברתית, מצאו שהם שלב במחזור חיי משק הבית והמעמד החברתי-כלכלי. משקי בית בשלב זהה של חייהם נוטים לקבל החלטות דומות לגבי בחירת מקום המגורים. החלטה זו יוצרת התבדלות גילית הומוגנית במרחב המיושב. החוקרים תמימי דעים בעניין תפוצת המגורים של כל שלב במחזור החיים. משקי בית עם ילדים נוטים למשל להתרכז בפרברים, והאזורים הפנימיים של העיר מאופיינים במשקי בית ללא ילדים. מחקרים רבים התמקדו במשתני המעמד החברתי והשוואת ההכנסה, המקצוע וההשכלה בהסברת תפוצת המגורים. כך למשל נמצאה תמיכה חזקה להנחה שמרחקים מרחביים בין קבוצות אוכלוסייה קשורים למרחקים החברתיים ביניהם.

אחד המאפיינים המיוחדים להערכתנו במרחב הכפרי הם מאפייני אישיות הקשורים בסגנון החיים של הפרט. המאפיינים העיקריים הם: א. אישיות תחרותית והישגית לעומת אישיות שאינה כזו.  ב. אישיות שמנהלת סגנון חיים אינטנסיבי, לעומת אישיות שמנהלת סגנון חיים רגוע יותר. ג. אישיות שיש לה צורך ביחסים חברתיים אינטימיים לעומת אישיות המתאפיינת באנונימיות חברתית. מחקרים קודמים הראו שככל שהאוכלוסייה יותר עירונית, סגנון חייה יותר אינטנסיבי, היא הישגית יותר ואנונימית יותר במרחב מגוריה, ונזקקת פחות לקשרים חברתיים בסביבתה המיידית. ביחס לתחרותיות יש ממצאים סותרים. האוכלוסייה הכפרית, לעומת זאת, מאופיינת יותר בנטייה לאינטימיות סביבתית אך גם למעורבות חברתית גבוהה, היא פחות הישגית ובעלת נטייה לאורח חיים פחות אינטנסיבי.

המאפיין הנוסף לאוכלוסייה במרחב הכפרי היא ההיסטוריה הדיורית. מאפיין זה משקף את מידת הזיקה הכפרית או העירונית של האוכלוסייה. מערך הקשרים בין מאפייני האוכלוסייה לבין ממדי מרחב המגורים מוצגים בצורה סכמטית באיור 1. באיור מוצגים כל המשתנים המייצגים את כל אחד מארבעת מאפייני האוכלוסייה ואת הסיווגים של כל אחד מממדי מרחב המגורים. הקשרים המוצגים על ידי חיצים יוצרים פרופילים חברתיים בכל אחת מצורות היישוב. מהות הפרופילים נבדקה במחקר מקיף שנעשה על ידי המחברים ב33- יישובים (לוח 2) המייצגים את כל  ממדי מרחב המגורים הכפרי. יש לציין כי במושבים נדגמה רק האוכלוסייה הקהילתית שהתאכלסה בהרחבות (לרבות בנים ממשיכים). עיקר תוצאות המחקר מוצגות בפרקים הבאים.

                                          *

כדי לאפיין ולהדגיש את השונה במאפייני האוכלוסייה באזורים השונים, רוכזו בלוח 1 כל המשתנים שיש בהם שוני מובהק (מבחינה סטטיסטית) בין האזורים. הממצאים מורים כי בפריפריה המטרופולינית מצויה האוכלוסייה בשלב המתקדם ביותר במחזור החיים, בהשוואה לשאר המרחבים הכפריים. כך למשל גילו הממוצע של ראש משק הבית בפריפריה המטרופולינית הוא הגבוה ביותר (41.6), לאחריו ראש משק הבית במרחב הבין-מטרופוליני  (37.8) והצעיר ביותר הוא ראש משק הבית בפריפריה הלאומית  (36.8). בהתאמה נמצא גם גיל הילדים. הגיל הממוצע של הילדים המבוגרים ביותר והצעירים ביותר הוא הגבוה ביותר בפריפריה המטרופולינית והולך ויורד כלפי הפריפריה הלאומית. ממצא זה תואם את תהליך התפתחות המגורים הקהילתיים באזורים הכפריים. הוא מעיד על מעבר דיורי לפרברים העירוניים בשלב יחסי מאוחר יותר, כנראה בשל העלות היחסית הגבוהה יותר של מעבר זה.

עלות המגורים הגבוהה יותר בפריפריה המטרופולינית משפיעה על סוג האוכלוסייה העוברת להתגורר בה. סקירת לוח 1 אכן מורה כי המעמד החברתי -כלכלי של הפריפריה המטרופולינית הוא הגבוה ביותר מבין שלושת המרחבים. בפריפריה המטרופולינית מצוי המספר הרב ביותר של כלי רכב למשק בית (1.7), השיעור הגבוה ביותר של משתכרים מעל השכר הממוצע במשק (57.7%), ורמת ההשכלה גם היא הגבוהה ביותר (14.8 שנות לימוד בממוצע). יחד עם זאת יש לציין כי אין הבדל בשיעור האקדמאים בקרב האוכלוסייה של שלושת המרחבים הגיאוגרפיים, אך שיעור בעלי המקצועות החופשיים והטכניים הגבוה ביותר מצוי דווקא ביישובים הקהילתיים של הפריפריה הלאומית.

תושבי הפריפריה המטרופולינית מתגלים כבעלי רמה גבוהה יותר של תחרותיות והשגיות ובעלי אורח חיים אינטנסיבי יותר. הם מצויים יותר זמן מחוץ ליישוב ומעורים בו פחות מבחינה חברתית. ככלל, אורח חייהם יותר אנונימי - הם מכירים פחות תושבים אחרים ומוכרים פחות על ידי תושבים אחרים ביישוב. מעניין לציין כי תכונות אלה מצויות ביחס הפוך למרחק היישוב מהמטרופולין. ככל שמתרחקים מהפריפריה המטרופולינית לעבר המרחב הבין-מטרופוליני ולפריפריה הלאומית, כך קטנות רמות התחרותיות, ההישגיות ואינטנסיביות החיים של התושבים ועולה מעורבותם החברתית ביישוב.

לתופעה זו קשר הפוך עם ההיסטוריה הדיורית של התושבים. דהיינו, השגיות, תחרותיות ואינטנסיביות מאפיינים את היישובים שרוב אוכלוסייתם  הקהילתית גרה את מרבית חייה בעיר, ולהפך.  ככל שהיקף האוכלוסייה שאינה במקורה עירונית גדול, וככל שהיישוב פריפריאלי יותר, עולה רמת המעורבות החברתית של התושבים במקום. מעבר להכללה (ממוצעת) זו ראוי לציין כי בפריפריה המטרופולינית של באר שבע נמצאה רמת התחרותיות הגבוהה ביותר ביחס לשאר הפריפריות המטרופוליניות. ניתן לקשור זאת בהרכב היישובים הקהילתיים שסביב באר שבע, שבהם שיעור גבוה במיוחד של אנשי אקדמיה, רפואה והדרג ההנדסי הבכיר של התעשיות בנגב.

סוגי היישוב הנכללים במחקר מייצגים לא רק את הניגוד שבין היישוב החקלאי ליישוב הקהילתי, אלא גם את הניגוד בין יישוב קהילתי שהוקם ביוזמה ציבורית לבין אלה שהוקמו ביוזמה פרטית. יישובי היוזמה הציבורית הוקמו בתכנון ובעלות מוסדות מיישבים (למשל, משרד השיכון) ואילו יישובי היוזמה הפרטית הוקמו על ידי גרעיני מתיישבים וחברות בנייה מסחריות. הממשלה הקצתה לגופים פרטיים ולחברות קרקע במחירים מוזלים, סייעה בפיתוח תשתיות עד לגבול היישוב והציעה משכנתאות נוחות לבנייה. ההשקעה בתכנון, בבנייה ובפיתוח הפנימי נעשה על ידי המתיישבים. מאחר שהיישוב הפרטי אינו קשור לממסד המיישב, תושביו עיצבו את דפוסי הארגון והפעילות הכלכלית בו כראות עיניהם. ההשקעות הנכבדות, התעוזה והיוזמה האישית התבטאו בסוג האוכלוסייה שהקימה את היישובים הפרטיים, וברבות הימים גם באיכות חיים ובתדמית גבוהה. בניגוד ליישובי היוזמה הציבורית, יישובי היוזמה הפרטית מבוססים כולם על בנייה צמודת קרקע (יישובים הומוגניים), בעוד שביישובי היוזמה הציבורית ניתן למצוא גם יישובים הטרוגניים (בנייה צמודת קרקע ובנייה רוויה).

בדיקת מאפייני האוכלוסייה בהתאם לסוג היישוב, כמפורט בלוח 2, מעלה שלושה ממצאים עיקריים. ראשית, מתברר כי תושבי היישובים הפרטיים אכן מצויים ברמה החברתית-כלכלית הגבוהה  מכל סוגי היישוב. שיעור בעלי ההכנסה שמעל הממוצע (70.8%) גבוה בכדי 31% מהשיעור המקביל בקרב תושבי היישובים הקהילתיים הציבוריים ובכדי 46% מהשיעור המקביל בקרב המתיישבים החדשים במושבים (כולל בנים ממשיכים). ההבדלים מקבלים ביטוי גם ברמת מינוע והשכלה גבוהים יותר.  כמו כן, תושבי היישובים הפרטיים מצויים בשלבים מתקדמים יותר במחזור חייהם. מאפיין זה משקף את התהליך המרחבי-עיתי של התפתחות היישובים הקהילתיים. מכיוון שההרחבות במושבים היא התופעה הצעירה ביותר במערך ההתיישבות הכפרית, מצויה בהם גם האוכלוסייה הצעירה ביותר (גיל ממוצע  35 של ראש משק הבית לעומת 45 ביישובי היוזמה הפרטית).

הממצא העיקרי השני מצביע על שוני מהותי בסגנון החיים של האוכלוסייה ומעורבותה החברתית בין היישובים הקהילתיים לבין המושבים. בשל התחרותיות הגבוהה יחסית המאפיינת את האוכלוסייה הקהילתית, אינטנסיביות הבילוי שלה ומעורבותה החברתית נמוכים מאלה שנמצאו בקרב תושבי ההרחבות במושבים. ניתן לקשור ממצאים אלה, ובמיוחד את מרכיב המעורבות החברתית עם הרקע הדיורי. בעוד שלמעלה מ83%- מקרב תושבי היישובים הפרטיים חיו את מרבית חייהם ביישובים עירוניים, רק 70% הם בעלי רקע דומה ביישובים הציבוריים ו54%- בקרב אוכלוסיית ההרחבות במושבים.

(כאן בערך לוח 2)

הממצא השלישי הראוי לציון הוא חוסר ההבדל בין שני סוגי היישובים הקהילתיים באשר למאפייני אישיות התושבים ואורח חייהם; אולם אלה קיימים על בסיס גיאוגרפי, כפי שכבר צוין לעיל. הגשמת חלום המגורים בבית פרברי צמוד קרקע מחייב מקורות כספיים ואנרגיה הנדרשת ליוזמות עצמית והתעסקות בבנייה צמודת קרקע. בכך אין שוני רב בין שני סוגי היישוב. ההסבר לכך נעוץ בעלויות הרכישה השונות. ביישובי היוזמה הציבורית העלויות נמוכות יותר ולפיכך גם אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר חייבת להיות תחרותית והישגית (בהישגיות אין הבדל בין שלושת סוגי היישובים) על מנת להגשים את חלום הבית הפרברי. הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה יותר בקרב אוכלוסיית היישובים הציבוריים, והמושבים, אכן משתקפת בממצאים המוצגים בלוח 2.

                                         *

כפי שכבר הוסבר, כל היישובים הפרטיים מאופיינים בבנייה צמודת קרקע בלבד. בתחילה גם יישובי היוזמה הציבורית היו בעלי אופי דומה, אך בשנים האחרונות, כתוצאה מאילוצי מרחב וגורמים כלכליים, מסתמנת מגמה חדשה. בחלק מהיישובים הקהילתיים, המצויים בפריפריה המטרופולינית בלבד, נוספה בנייה רוויה וחלקם אף תוכננו מלכתחילה כיישובים קהילתיים הטרוגניים מבחינת סוג הדיור.

מחקרים רבים הוכיחו כי סוג הדיור קשור באופן מובהק עם מעמד חברתי, רווחה, עוצמה, שאיפה וזהות עצמית. כמו כן נמצא קשר ישיר בין אופי המגורים היישובי לבין תדמיתו. כך למשל נמצא כי התדמית וערך הנכסים ביישובים ההומוגניים, המאופיינים בבנייה צמודת קרקע בלבד, גבוהים מאשר ביישובים קהילתיים הטרוגניים. אישוש לממצאים חיצוניים אלה נמצא גם במרחב הכפרי שנבדק במחקר הזה, כפי שניתן להבחין מהתוצאות המוצגות בלוח 3.

האוכלוסייה המתגוררת בבתים צמודי קרקע ביישובים הקהילתיים ההומוגניים של הפריפריה המטרופולינית היא אכן במעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר מאשר שאר האוכלוסיות במרחב זה. בהתאם, אוכלוסייה זו מצויה גם בשלב מתקדם יותר במחזור חייה. ממצא זה תואם את מאפייני האוכלוסייה המתגוררת ביישובי היוזמה הפרטית, מכיוון שיישובים אלה הם הומוגניים וכוללים רק בנייה צמודת קרקע. ואולם האוכלוסייה המתגוררת בבנייה צמודת קרקע ביישובים ההומוגניים מבלה יותר בחוג מכריה ומעורבת יותר מבחינה חברתית מאשר האוכלוסייה המקבילה ביישוב ההטרוגני, ובוודאי יותר מהאוכלוסייה המתגוררת בבניה רוויה. זו האחרונה מתבדלת יותר מבחינה חברתית גם בשל מעמדה החברתי-כלכלי הנמוך יותר וגם בשל השיעור הגבוה ביותר של תושבים שבילו את מרבית חייהם בעיר. אורח החיים העירוני של המתגוררים בבנייה הרוויה מתבטא גם בתדירות הגבוהה יחסית של יציאותיה לבילוי. יש עוד לציין כי בשל מעמדה החברתי-כלכלי הנמוך יחסית לאוכלוסיות הנבדקות האחרות, עצם יכולתה של אוכלוסייה זו לעבור ליישוב קהילתי, צמוד קרקע בחלקו, ולשפר את איכות חייה, העלה את דימויה העצמי והביא להערכה עצמית גבוהה של רמת ההישגיות.

התמורות שחלו מראשית שנות השבעים, עם תחילת הקמתם של יישובים קהילתיים, ואלה שחלו בעשור האחרון, בעקבות מדיניות הפשרת הקרקע של מינהל מקרקעי ישראל, הביאו לשינוי מפת המרחב הכפרי. השינוי התבטא בתוספת יישובים קהילתיים בעלי אופי כפרי, בהרחבתם של יישובים חקלאיים רבים, בתוספת שטחי מסחר ותעסוקה לא חקלאית, בשינוי דמוגרפי ואידיאולוגי ששינה גם את המפה החברתית. כתוצאה  מכך גדל מרחב היוממות במדינה ובעקבותיו עלה והתפשט גודש התנועה למרחק רב מהמוקדים המטרופולינים.

האוכלוסייה שאפיינה את המרחב הכפרי בעבר היתה הומוגנית מבחינת מאפייניה התעסוקתיים, החברתיים-כלכליים, התפקודיים והאידיאולוגיים. השינויים במפה היישובית הפכו את האוכלוסייה המתגוררת במרחב הכפרי להטרוגנית. מאפייניה משתנים בהתאם למיקומה הגיאוגרפי, לסוג היישוב ולסוג הדיור. ככלל ניתן לומר כי האוכלוסייה המבוגרת יותר, האמידה יותר ובעלת סגנון החיים העירוני יותר מצויה בפריפריה המטרופולינית, בבתים צמודי קרקע של יישובים קהילתיים שהוקמוביוזמה פרטית. האוכלוסייה ביישובים הקהילתיים שהוקמו ביוזמה ציבורית היא בעלת מעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר, אך גם היא מאופיינת בסגנון חיים עירוני.

המעמד החברתי-כלכלי, השלב במחזור החיים וסגנון החיים העירוני יורדים ככל שעוברים מהפריפריה המטרופולינית לעבר הפריפריה הלאומית. הדבר נכון לגבי כל סוגי היישוב במרחב הכפרי ובכך "אין חדש תחת השמש" - רחוק יותר, זול יותר, כפרי יותר. "החדש" היחיד הוא ש"הכפרי יותר" הוא פחות כפרי מבעבר ובכך מתחיל כרסום בעצם המושג "כפרי". להערכתנו אופי המרחב הכפרי בישראל ישתנה בדור הבא בקצב גבוה יותר מאשר היינו עדים לו בעבר.

 

(משבצת) מאיפה הם באים

אחד הנושאים שנבדקו בסקרים שערכנו הוא מרחק האוכלוסייה ביישוב הקהילתי מן היישוב ממנו הגיעה. התוצאות בסקרים אלה מלמדות באופן מובהק, שהמצטרפים ליישובים הקהילתיים החדשים מגיעים בשיעורים גדולים מן הסביבה הקרובה. סקר שנערך לגבי המתיישבים ביישובים הקהילתיים מתן וצורן העלה את התוצאות הבאות:

מנתונים אלה עולה שכ50-60% מהאוכלוסייה שהגיעה ליישובים הנסקרים מקורה בערים הסמוכות, הנמצאות במרחק עד 15 ק"מ מהיישוב. כמעט כל היתר הגיעו ממרחק של עד 35 ק"מ מהיישוב החדש. המרחב כולל את מטרופולין תל אביב. תוצאות אלה מובהקות יותר במתן שהוא יישוב קהילתי הומוגני לעומת צורן, שהוא יישוב קהילתי מעורב.

תוצאות דומות עולות מסקר שנערך בין המתיישבים באורנית, יישוב הנמצא על גבול הקו הירוק, לא רחוק מראש העין. מבין 250 משקי הבית הנסקרים מתקבלת התמונה הבאה   (ראה לוח 5):

מן הטבלה עולה כי למעלה מ30%- הגיעו מהסביבה הקרובה ליישוב, פתח תקוה וראש העין. מרבית הנותרים הגיעו מלב המטרופולין, שאורנית נמצאת בשוליו.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
8
9/05/2018
היערכות לפתיחת שנה"ל
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד