קוראים בקפה ורואים כוכבים
קוראים בקפה ורואים כוכבים

דפנה קנטי היא תלמידה לתואר שלישי בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה

ד"ר עמי פדהצור מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה

 

האמונה ביסודות של דת ותורות מיסטיות נפוצה היום בממדים שאינם ניתנים לביטול. מחקר מקיף בין סטודנטים מחמשה מוסדות להשכלה גבוהה מראה שנשים מאמינות יותר מגברים, וספרדים יותר מאשכנזים, ובוחרי בנימין נתניהו נוטים יותר למרבית האמונות, לתומכי ברק יתרון רק באמונות המזרח הרחוק

בשנים האחרונות עולה אפנת ההתחברות לאחר, לרוחני, במסגרת הקרויה גם "ניו אייג'", העידן החדש. העולם כולו עוסק בכך, ובסדרת הכתבות המאלפת של אסף ענברי "סוף עונת החילונים", במוסף "הארץ", הוא מציג את הפן התרבותי של האמונות והרוחניות בישראל: "בחורשות ובחופים רקדו צעירי ישראל עד אפס-דעת לקול הלמות-הטראנס-- בקיץ טסו אלפי ישראלים להונגריה, להשתתף במסיבת טראנס המונית שעילתה ליקוי חמה. מאות מיליונים בתבל ומלואה הפסיקו לתפקד ביום של הליקוי והתמכרו לעלטה אפוקליפטית".

העידן החדש נראה בשיא תהילתו בפסטיבל "בראשית" בראש השנה תש"ס. הוא חודר לפרסום, למשל, בתשדירי שירות שעניינם תעסוקה בחברות היי-טק, העושים שימוש בקריאה בקפה או באסטרולוגיה, כגורמים המנבאים השתלבות של מועמד במקצועות הדור החדש. הסדרה "הפוך", על צעירים בשנות העשרים לחייהם, עברה לאתרי הנוף של נפאל, להרפתקה במזרח הרחוק. הנהייה למזרח היא רק אחד הסימפטומים של העידן החדש; היא משל לניסיון להעניק משמעות לקיום באמצעות קשר עם העל-טבעי, האי-רציונלי והמיסטי.

האמונה בתורות מיסטיות קיימת, בממדים שאינם ניתנים לביטול בעידן שבו אנו שמים מבטחנו במדע ובנאורות. מסקרים שנעשו בשנות התשעים בארצות הברית עולה, כי 46% מהאוכלוסייה הבוגרת מאמינים בקליטה על-חושית, 19% מאמינים בקיומן של מכשפות, 65% מאמינים במבול התנ"כי, 42% סבורים שאפשר לתקשר עם מתים, ו72%- מאמינים שיש מלאכים.

התפתחות התופעה בישראל אינה חדשה, אך יש גידול בשיעור הביטויים הפומביים שלה. בעקבות מלחמת ששת הימים החלה בישראל פריחה של האגודה הפרפסיכולוגית, בראשות מרגוט קלאוזנר. היא אירגנה סיאנסים וטענה שהיא מתקשרת עם מתים. הדתות החדשות שצמחו בישראל מראשית שנות השבעים הן הדתות שפרחו במערב בשנות החמישים: אמונות של מיעוטים המצויות בעימות מתמיד עם הקונסנזוס החברתי.

ראיה לגידול בממדי ציבור "המחפשים", כפי שמכנה זאת פרופ' בנימין בית-הלחמי, שלא במסגרת הדת היהודית בישראל, היא ועדה ממשלתית בין-משרדית שמינה שר החינוך בפברואר 1982, כדי לבדוק את סוגיית ה"כתות המזרחיות". ההערכה אז עמדה על 3000 חברים פעילים בקבוצות אלה. לפי מחקרו של בית-הלחמי, ב1990- היו בישראל שש התיישבויות קהילתיות שיסדו חסידי התנועות הדתיות החדשות. שתיים מהקהילות חיות על פי תורתו של גורדייף, שתיים מאמצות את כללי המדיטציה הטרנסנדנטלית, אחת חיה על פי האמין והאחרונה נשלטת בידי האנתרופוסופיה.

סקר שעשה באחרונה פרופ' אפרים יער, בציבור היהודי בישראל, בדק את עמדות ביחס לאמונות "אי-רציונליות". הנתונים מראים שהציבור היהודי בישראל מגלה יחס חיובי יותר להשכלה ולמדע, ולמוסדות המופקדים על טיפוחם, ורוצה שהחברה הישראלית תשמר ותקדם את הישגיה בתחומים אלה. לפי הסקר, רוב הציבור אינו נוטה לאמונות נעדרות בסיס מדעי-רציונלי, בין שמדובר באמונות מעולם הדת המסורתית, כמו ביאת המשיח או גן עדן וגיהנום, ובין שמדובר באמונות מעולם הדת החילונית, דוגמת אסטרולוגיה. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך ש30%- עד 40% אכן מאמינים בתופעות לא-רציונליות. זאת ועוד. מכיוון שיש מתאמים חיוביים בין אמונות בתופעות אלה לבין אחרות, נראה שהמאמינים נתפסים בדרך כלל ליותר מאמונה אחת.

המחקר שאנו מביאים עוסק בעמדותיהם של סטודנטים צעירים כלפי אמונות חילוניות-דתיות, בניסיון להציג תמונה של המאמינים-המחפשים לסוגיהם. אוכלוסיית המחקר היא לרוב האוכלוסייה המשמשת כר פורה לטיפוח אסכולות מיסטיות ופסאודו-מדעיות. לכן משקף המדגם במידה רבה את התמונה החברתית הכוללת. במאמר זה, המבוסס על מחקר רחב היקף (N=765) שנתוניו שאובים מסקר, יוצגו פרופילים סוציו-דמוגרפים של הנשאלים שהשיבו בחיוב לשאלת קיום האמונות. לשם הרחבת התמונה, יוצלבו נתוני המאמינים-מחפשים עם הרשתות החברתיות שלהם, עם צפייה בחדשות ובתוכניות בעלות גוון ניו-אייג'י, אמונה במוסדות מדינה והצבעה בבחירות 1999. הסקר, שעוסק ביחס הסטודנטים לניו-אייג', עשוי להביא תובנות פוליטיות חדשות על סף המילניום. לכן, ייעשה ניסיון לעשות צעד אל פרשנות החברתית-תרבותית, וליצירת מפה פוליטית עכשווית-עתידנית לפי קווי המתאר שמשרטט המחקר.

                                      *

התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה, שמספרם היום כ193- אלף, הם אוכלוסיית היעד שעליה נבקש להכליל את תוצאות המחקר. בחינת הרכבה מראה כי הקבוצות והמגזרים בחברה הישראלית מיוצגים באורח בלתי שווה. הסטודנטיות הן יותר ממחצית מהלומדים באוניברסיטאות (56.3%). ייצוג המזרחים נמוך יחסית למשקלם בקבוצת הגיל 20-24. ילידי חו"ל או ישראל, שאבותיהם הם ילידי אסיה/אפריקה, היוו ב1992/3- 24.9% מהסטודנטים היהודים באוניברסיטאות.  משקלם בקבוצת הגיל עמד על 45.7%, בעוד ילידי ישראל או חו"ל שאבותיהם ילידי אירופה/אמריקה היוו 45.3%, ומשקלם בקבוצת הגיל 31.8% (30% הנותרים הם סטודנטים יהודים בני הדור השלישי, שהלמ"ס אינה מפרסמת נתונים על ארץ מוצאם).

ברבעון הראשון של העשור הזה עמד ייצוג הערבים על 5.3% מהסטודנטים, בעוד משקלם בקבוצת הגיל עמד על 21.7%. כלומר, היחס בין משקל הערבים בקבוצת הגיל לבין שיעורם באוניברסיטאות הוא 4:1. התפלגות התלמידים לפי תואר ולאום ב1996- הוא כדלקמן: 93% בוגרים יהודים לעומת 7% ערבים, 97% מוסמכים יהודים ורק 3% ערבים; 96.5% בעלי תואר שלישי יהודים ורק 3.5% ערבים (שנתון סטטיסטי לישראל מס' 48, 1997).

באמצעות בחינה מדגמית של הקשר בין האמונות למאפיינים ועמדות חברתיים-תרבותיים-פוליטיים, נבקש להקיש על המצב באוכלוסייה. אף כי האוכלוסייה הומוגנית למדי, ננקטו צעדים להגדלת תקפות התוצאות. הסקר, שנעשה בשבוע שלאחר הבחירות לכנסת ה15-, הקיף 765 נבדקים-סטודנטים. השאלונים הופצו במגוון מוסדות להשכלה גבוהה: שלוש אוניברסיטאות וחמש מכללות.

עיון בלוח 1 מראה כי 60.2% (419) מהנשאלים היו נשים, 39.8% (277) גברים. גילם הממוצע של המשיבים עמד על 24 שנים (סטיית תקן של 3.255) ותחום הגילאים - בין 18 ל45- שנה. קצת יותר מעשירית (13.2%) היו נשואים. השאר (86.8%) רווקים. רוב המשיבים (88.7%) ציינו שנולדו בישראל ורק מיעוט, 1.3% ו10%-, באסיה/אפריקה ובאירופה/אמריקה, בהתאמה. ניתן לראות כי המרכיב העיקרי של המחקר הוא של סטודנטים יהודים (80.6%); פחות מחמישית (19.4%) אינם יהודים. 76% מהמשיבים ראו עצמם חילונים; 23.9% בלבד ראו עצמם מסורתיים, דתיים או חרדים.

 (לוח 1: תיאור המדגם באמצעות מדדי המרכז של מאפייני הרקע)

רוב הנבדקים באים ממשפחות שהכנסתן עולה על הממוצע במשק (השכר הממוצע למשפחה של ארבע נפשות הוא היום 5,000 עד 6,000 שקלים). מקום המגורים מהווה גם מדד לתעסוקה, ולכן מהווה במידה רבה תחליף לשאלה בעניין זה. פלח ניכר, 58.5% בדרגות 6 ו7- (קבוצה 1 היא הנמוכה ביותר ו10- הגבוהה ביותר) כולל נבדקים שהתגוררו מרבית חייהם ביישובים השייכים לקטגוריות של רמה בינונית-גבוהה. מאפייני קבוצת המדגם נבחנו ביחס למאפייני אוכלוסיית המחקר, ונמצא שהייצוג טוב למדי. מכאן, שתקפות ממצאי המחקר גבוהה. אוכלוסיית המחקר, ברובה צעירים לא-נשואים, בשנת הלימודים הראשונה, שהתגוררו רוב חייהם ביישובים בעלי רמה סוציו-אקונומית טובה-גבוהה, עשויה להיות כר נוח ללימוד הדפוסים באותו פלח בחברה

לוח 1: תיאור המדגם באמצעות מדדי המרכז של מאפייני הרקע

מדדי מרכז

              המדד

המשתנה

ממוצע

חציון

שכיח

 

 

 

אישה (60.2%)

מין

24.5

23

24 (17.3%)

גיל

 

 

לא נשוי (86.8%)

מצב משפחתי

 

 

ישראל (88.7%)

ארץ לידה

 

 

יהודי (80.6%)

דת

 

 

חילוני (76.1%)

מידת דתיות

 

שנת לימוד 2

שנת לימוד 1 (49.3%)

השכלה

 

ממוצעת

גבוהה מהממוצע (45.6%)

רמת הכנסה של המשפחה

 

דרגה 7

דרגה 7 (חיפה, רחובות, פתח תקווה, קרני שומרון, מזכרת בתיה, הוד השרון, חולון, תל אביב-יפו, ראשון לציון, אפרתה, גבעת זאב, כפר סבא, ראש פינה, וקרית טבעון) (44.8%)

מקום מגורים (בו התגורר הנבדק מרבית שנות חייו)

 

המפיק ביטויים של עידן חדש.

לאחר בדיקת מאפייני אוכלוסיית המחקר, ביקשנו לבנות פרופיל סוציולוגי-דמוגרפי מורחב לנבדקים, תוך בדיקת תוויות הזיהוי החברתיות של הנשאלים, שהשיבו בחיוב לשאלות קאנוניות על רוחניות, חילונית ודתית.

את שאלת המוצא העדתי בחרנו להציג בארבעה אופנים, בשל מורכבותה: פעם לפי מקום לידת האב ופעם לפי מקום לידת הנבדק, פעם לפי המוצא ופעם לפי אמונה. חלוקת סעיף המוצא לשלוש תשובות אפשריות, ובהן ישראל, היא תוצאה של השינוי שעוברת החברה הישראלית, מדיכוטומיה אתנית לרב-תרבותיות מתהווה. נראה כי בשביל בני הדור הצעיר, משמעות העדתית מיטשטשת. ולראיה, סקריו של אשר אריאן המראים שילדי ראשית שנות התשעים אינם יודעים תמיד אם הם שייכים לעדה מסוימת.

לוח 2 משקף תמונה דומה, אך גם שונה. בכל תחומי האמונה, השיעורים הגבוהים ביותר של המאמינים הם אצל נבדקים שאבותיהם ילידי ישראל והם עצמם ילידי ישראל. אך הפערים בין ספרדים, אשכנזים וילידי ישראל מתחדדים מאוד כשמדובר בנבדקים ילידי ישראל. יותר בנים לאב ממוצא אשכנזי מאמינים באסטרולוגיה, בקריאה בקפה או בכף היד, ובפילוסופיות מן המזרח הרחוק; ויותר בנים לאב ממוצא ספרדי מאמינים בסיאנס, בביאת המשיח, בברכת רב ובקיום חיים מעבר למוות. הפער הגדול ביותר בין שני המגזרים הוא בברכות רבנים ומקובלים (38.2% לעומת 19.7%). כאשר התווית העדתיות נבדקה לפי הנשאל עצמו, ריכוז המאמינים הגבוה ביותר הוא בקרב ילידי ישראל. המספר הגבוה ביותר הוא של מאמינים בסיאנסים (93.6%).

(לוח 2: יחס בין אמונות ומוצא האב באחוזים (למשל:  22.7 אחוז מהספרדים מאמינים באסטרולוגיה)

 

כאשר נבדקים אותם הממצאים רק בחתכים אנכיים, של מחייבי המיסטיקה, התמונה משתנה במקצת. בקרב הספרדים (על פי אביהם), מחצית מאמינים בקיום גן עדן וגיהנום (50%), והאהדה הנמוכה ביותר בקרבם נתונה לסיאנסים (20.8%). אצל האשכנזים, השיעור הגבוה ביותר מאמין באמונות המזרח הרחוק (35.4%), והנמוך ביותר מאמין בביאת המשיח.

                                          *

הלוחות הבאים הם פילוח המאמינים במיסטיקה, לפי ההכנסה המשפחתית, ביחס לשכר הממוצע במשק. לוח 3 אינו מציג נתונים חד משמעיים. אך מעניין להאיר כמה נקודות. בין המאמינים באסטרולוגיה, בברכת רב ובעולם הבא, הרוב המכריע (46.8%, 48.7%, 47.3% בהתאמה) הם בעלי הכנסה ממוצעת. בשאלה על יכולתה של ברכת הרב לסייע בפרנסה נמצא רק מיעוט קטן (16%) של מאמינים בקבוצת בעלי ההכנסה הנמוכה. מצאנו שבין מיעוטי ההכנסה, הרוב הגדול מקווה לחיים טובים יותר בעולם הבא. מחקרים שנעשו בארצות הברית מגלים, שרוב המאמינים בחיים שלאחר המוות חושבים, שחייהם בעולם הבא יהיו טובים יותר מאשר בעולם הזה. החלק הבולט בקבוצת המבוססים-עשירים מעדיף פילוסופיות המזרח הרחוק (33.2%).

(לוח 3:  יחס בין הכנסה ואמונה  באחוזים (למשל:  30.5 אחוז מבעלי הכנסה נמוכה הם מחייבי האסטרולוגיה)

 

 

לוחות 4-5 מתייחסים למאפייני דת, להשתייכות דתית ולמידת האמונה.  ידועה נטיית בני הדתות המונותיאיסטיות להאמין בחיים בעולם הבא, בהנחה ששם הגאולה והשכר על מאמצים בעולם הזה. השיעור הגבוה של מאמינים בעולם הבא נמצא בקרב המוסלמים והנוצרים. את מיעוט היהודים המאמינים באמונה זו ניתן  להסביר אולי בריבוי החילונים בקרב הנבדקים, לעומת ריבוי הדתיים בקרב בני הדתות האחרות, ובייחוד המוסלמים. נתונים בולטים נוספים קשורים באמונה הנוצרית המוצקה בביאת המשיח (61.1%) ובמעמד הרם של זקני העדה הדרוזית כמסייעים בפתרון בעיות אישיות (66.7%).

כשני שלישים מהחרדים מאמינים בשלושה הדברים הנתפסים כבעלי גוון דתי יותר (משיח, ברכת רב והעולם הבא), וגם בקריאה בקפה. הציבור החילוני מאמין במידה הרבה ביותר בפילוסופיות מהמזרח, ומתפלג בשאר הביטויים של רוחניות אכספרסיבית. בתווך ניצבים המסורתיים והדתיים, ששיעורם הוא הגבוה ביותר בקרב המאמינים בחיים שלאחר המוות (72%, 95.7% בהתאמה). נתון מעניין למדי הוא זה: 47.8% מהדתיים (מה שנהוג לכנות הציבור הדתי-לאומי) מאמינים בפילוסופיות מהמזרח הרחוק. הממצא תואם את המגמות האחרונות במגזר זה, ואת העלייה הניכרת בנסיעות צעיריו להודו.

 

לוח 4: יחס בין בני דתות שונות לאמונות. (למשל:  29.6 אחוז מהיהודים מאמינים באסטרולוגיה)

 

 

לוח 5: יחס בין מידת דתיות לאמונות  (למשל: 28.7   אחוז מהחילוניים מאמינים באסטרולוגיה)

 

                                          *

 

בכל סוגי האמונה הניו-אייג'ית, בלוח 6, המספר הגדול ביותר של מאמינים מצוי ברמת יישוב מספר 7. בתרשים 1 ניתן לראות שככל שהרמה הסוציו-אקונומית יורדת, גדל שיעור המאמינים בחיים שלאחר המוות ובכל הכרוך בה. הקו נע בין 20% ל100%-. גם בקו המייצג אמונה ביכולת החיזוי של האסטרולוגיה נראה שיש עלייה, אף כי פחות תלולה, מ0%- ל40%-. בעניין הסיאנס, לעומת זאת, נוצרת מעין פירמידה שקדקודה במקום יישוב מספר 6 (21.7%).

לוח 6: יחס בין מקום מגורים לאמונות (למשל: 20 אחוז מהחיים במקום המגורים בדרגה הגבוהה ביותר מאמינים באמונות שמקורן במזרח הרחוק)

תרשים 1: יחס בין מקום מגורים לאמונות

                                         *

בלוחות 7-8 ניכרת נוכחות בולטת של הנשים הצעירות בכל תחומי האמונה. הדבר תואם מגמות בדבריו של הפרופ' בנימין בית-הלחמי, על הפסיכולוגיה של הדת. ברוב ההשוואות בין נשים לגברים, יש שיעורים גבוהים הרבה יותר של נשים המאמינות בדת קונבנציונלית ובדתות חילונית כביכול. בדרך כלל, הגברים סקפטיים יותר לגבי דבר הקשור לאי-רציונלי ולעל-חושי (תרשים 2). במחקר זה הנתונים בולטים יותר, בגלל ריבוי הנשים בו. אך אין לשכוח שזה המצב באוכלוסייה הכללית. לוח 8 בוחן את הסוגיה במבט אנכי, כלומר: איזה סוג רוחניות שולט בכל מגדר? התשובה מפתיעה קצת, שכן גם גברים וגם נשים מאמינים יותר מכל בגן עדן ובגיהנום (41.5%, 42.9%).

לוח 7: יחס בין אמונות ומין (למשל: 70 אחוז מהמאמינים באסטרולוגיה הם נשים)

 

 


תרשים 2: יחס בין אמונות ומין

לוח 8: יחס בין מין לאמונות (למשל: 21.4 מהגברים מאמינים באסטרולוגיה)

*

הפרק הבא דן ביחס שבין הקשרים החברתיים של הנשאל לתפיסות הניו-אייג'יות שלו.

לוח 9 ותרשים 3 מציגים תמונה ברורה, ולפיה ככל שאדם שמח יותר להיות עם הוריו הוא נוטה יותר להאמין בכל אחת מהאמונות האמורות. במידת הקירבה הגדולה ביותר להורים נמצאים השיעורים הגבוהים ביותר של מאמינים, בהפרש גדול משלוש הקטגוריות האחרות (רמה 4 היא לרוב כפולה ויותר מרמה 3). גם לוח 10 מציג מגמה דומה. כלומר: ככל שאדם רוחני יותר, יש לו חברים רבים יותר.

לוח 9: יחס בין יחסים עם ההורים ואמונות (למשל: מבין המאמינים באסטרולוגיה  60.9 אחוז שמחים מאוד להיות עם הוריהם)

תרשים 3: יחס בין אמונות ויחסים עם ההורים

לוח 10: יחס בין מידת חברותיות לאמונות (למשל: 6.3 מהמאמינים באסטרולוגיה הם בעלי חבר קרוב אחד בלבד)

ניתוח היחס בין פוליטיקה ומיסטיקה נעשה באמצעות פילוח המאמינים לפי תמיכה במפלגות. נעשתה כאן חלוקה מקדמית לארבע קבוצות של מפלגות. ביסוד הניתוח המפלגתי-מיסטי עומדת הכוונה לבדוק מי מהמפלגות נוטות יותר לערכים של תום המילניום, של העידן החדש. וגם השאלה מיהם הבוחרים המחפשים גאולה לא מטריאלית ונותנים לכך ביטוי פוליטי.

בין מצביעי הליכוד, ניכרת דיכוטומיה ברורה בין מיסטיקה בעלת גוון דתי לזו המוגדרת כחילונית. 60% ממצביעי הליכוד מאמינים בקיום גן עדן/גיהנום, 50% מאמינים בברכת רב ומקובל, כפתרון לבעיות פרנסה, בריאות ומצוקות אחרות,  35.7% מצפים לביאת המשיח. שיעורים נמוכים יותר ממצביעי הליכוד מאמינים באסטרולוגיה (32.9%), בסיאנס (23.2%), בפילוסופיות חיים מהמזרח הרחוק (21.4%) ובקריאה בקפה/כף יד (18.6%). בין תומכי ישראל אחת, לעומת זאת, ניכר עירוב תחומים. אין תמיכה מסיבית בסוג מיסטיקה זה או אחר. 38.8% מאמינים בפילוסופיות מהמזרח, 30.4% בגן עדן/גיהנום, 26.3% באסטרולוגיה, 18.8% בקפה וכף יד, 12.9% בברכת רב, 12.4% בסיאנס ורק 10% בביאת המשיח.

הפערים בין התומכים בשתי המפלגות גדולים במיוחד באמונה במשיחיות, ברבנים ובמקובלים ובעולם הבא. מפלגות אלה אינן נבדלות כל כך באידיאולוגיות שעניינן השלום בין ישראל לשכניה. גם מידת האמונה של מצביעיהן בערכים המייצגים חשיבה חדשה וניו-אייג'ית, למרות גילם הצעיר (24 וחצי בממוצע) של משתתפי הסקר, דומה. הם קטני אמונה ומציגים ספקנות ביחס למגמות חדשות בעולם הרוח של צעירי הבתר-חומרנות.

קבוצת הדתיות כוללת מפלגות שרוב חבריהן ו/או בוחריהן הם שומרי מצוות. בקבוצה זו, שיעור המאמינים גבוה. כאן ניתן לראות שאנשים דתיים, או כאלה שאינם רואים עצמם כחילונים, מקבלים על נקלה אמונות שנחשבות לא-רציונליות, בלתי-מציאותיות וכדומה. התמיכה הרבה ביותר ניתנת, ללא יוצא מן הכלל, לרוחניות הנתפסת כדתית, ושיעורי התמיכה הגבוהים ביותר הם באמונה בעולם הבא. ש"ס הציגה 83.3% (רק במקרה זה, השיעור דומה גם ביחס לברכת רב), המפד"ל 100%, יהדות התורה 100% והאיחוד הלאומי 76%.

כל מצביעי יהדות התורה מאמינים רק באמונות הדתיות. נתון מפתיע למדי הוא זה, שמצביעי ש"ס נוטים במידה לא מעטה להאמין בפילוסופיות חיים מהמזרח הרחוק (41.7%) ובכל אחת משלוש האמונות המיסטיות האחרות, הנתפסות כחילוניות. בקריאה בקפה ובכף היד, באסטרולוגיה (הקשורה באיסור על עבודת כוכבים ומזלות) ובסיאנסים (החזרת מתים לחיים, הנתפסת כהתערבות בפעולת הבורא), מאמינים 25%, 33.3%, 16.7% בהתאמה, ממצביעי ש"ס.

61.1% ממצביעי המפד"ל מאמינים בפילוסופיות חיים מזרחיות. נתון מרשים לא פחות הוא ש44.4%- ממצביעים אלה מאמינים בסיאנסים, ו38.9%- מאמינים באסטרולוגיה. במרחק מה מאמונות אלה נמצאים הקריאה בכף היד ובקפה (27.8%). הסבר אפשרי לקיום מאפיינים מיסטיים בשיעורים גבוהים בין מצביעי הציונות הדתית הוא קרבתם לתרבות ואורח החיים החילוניים. הצעירים שבהם משרתים בצבא, נוסעים לחו"ל לאחר השירות, וסופגים סממני תרבות אזרחית חילונית. אך מצביעים אלה גם נוטים לשיעורי אמונה גבוהים באמונות הדתיות כגון ביאת המשיח (94.4%), קיום גן עדן וגיהנום (100%) וברכות רבנים ומקובלים (77.8%). נדמה כי "אזור" מצביעים זה מבטא את העולם הישן והמסורתי, ולצדו את הרצון ללמוד את אמונות העידן המתחדש ולהתנסות בהן.

מצביעי ישראל ביתנו אינם מאמינים כלל באסטרולוגיה, אך מאמינים יותר מכולם בביאת המשיח (100%). מצביעי ישראל בעלייה, לעומת זאת, אינם מאמינים בסיאנסים ומאמינים במידה הרבה ביותר (66.7%), כמו חבריהם תומכי הליכוד והמפלגות הדתיות, בעולם הבא. מצביעי ישראל ביתנו הם צעירים ולוחמניים יותר ממצביעי ישראל בעלייה. אף על פי שאביגדור ליברמן מבקש להציג את מפלגתו כמפלגה לאומית, נראה שזו מפלגה סקטוריאלית של יוצאי חבר המדינות, המוטרדת בעיקר מעניינים קיומיים ונרתעת מהממסד הישראלי.

ישראל בעלייה קמה כמפלגה שמטרתה המוצהרת לדאוג לקליטת העלייה מחבר המדינות ולקידום סקטור זה, שאין לו דבר עם נימות אחר-מטריאליסטיות. העולים שקועים בבעיותיהם המטריאליות ואינם מחפשים כמעט מזור רוחני או מיסטי לבעיותיהם.

בכמה מהמפלגות בקבוצה זו יש תמיכה ניכרת במיסטיקה חילונית בכלל ובפילוסופיות מהמזרח בפרט. אלה פילוסופיות המסמנות יותר מכל את ההתעוררות המיסטית החדשה של העידן הזה, ויש להן תומכים בולטים: הדרך השלישית (66.7%), צומת (100%), פנינה רוזנבלום (75%) ועלה ירוק (60%). שתיים מהמפלגות הללו סיימו כנראה את ימיהן בפוליטיקה, ושתיים היו קרובות מאוד לאחוז החסימה. שתי האחרונות מייצגות אמירה חברתית חדשה. מצביעיהן נוטים בדרך כלל לאמונות רוחניות חילוניות, כביטוי למיאוס מערכים ישנים.

מבט חטוף אל החלק המיסטי-מסורתי של הטבלה מראה שרבים מבוחרי מפלגות אלה נמצאים במקום גבוה למדי בסולם ההתנגדות לביטויים אי-רציונליים של רוחניות בעלת גוון דתי. 96.7% ממצביעי שינוי, 96.6% ממצביעי מרצ, 90.9% ממצביעי עלה ירוק אינם מאמינים בביאת המשיח. 91.1% מבוחרי מרצ, 90.9% מבוחרי עלה ירוק, 90.2% מבוחרי שינוי אינם מייחסים חשיבות לברכת רב/מקובל. תפיסת עולמם החילונית נוגדת את הציפייה לגמול שאינו בעולם הזה. הם מבקשים את ההנאות הפרטיות שלהם ללא תלות בכוח עליון.

תומכי המפלגות הערביות, מד"ע-רע"ם (100%), בל"ד (84.2%) וחד"ש (78%) מחייבים חיים בעולמות אחרים. הן הנוצרים והן המוסלמים החלטיים באמונתם בישועה בעולם הבא. שלוש הדתות המונותיאיסטיות מאמינות בגמול בחיים אחרים, אך הנוצרים והמוסלמים מבקשים גאולה אישית, ואילו היהודים מבקשים גאולה לכלל עם ישראל. לכן יש במפלגות שבוחריהן אינם יהודים ביטויים חזקים לאמונה בגן עדן/גיהנום.

לוח 11: יחס בין אמונות להצבעה למפלגות (למשל: 26.3 אחוז ממצביעי ישראל אחת מאמינים באסטרולוגיה)

כאשר בודקים את הנטיות המיסטיות של הדור הצעיר לפי אופן הצבעתו לראשות הממשלה, ניכרים הבדלים גדולים בין שתי הקבוצות (לוח 12 ותרשים 4). בין מצביעי נתניהו יש נטייה חזקה יותר למיסטיקה מזו שבין מצביעי ברק. בקרב מצביעי נתניהו, שיעורי התמיכה הגבוהים ניתנים למיסטיקה הדתית, כלומר גן עדן/גיהנום (67.6%), ברכת רב (54.2%) וביאת המשיח (49.1%). כאשר משווים כל אחת משלוש האמונות האלה אצל תומכי שני הנבחרים, הפערים אדירים. מצביעי ברק מאמינים קודם כל במיסטיקה מהמזרח (37.6%), אחר כך בגן עדן/גיהנום (37.4%) וגם באסטרולוגיה (27.9%). אריאן טוען שהחלוקה המסורתית של הצבעה בישראל היא שני שלישים ספרדים ושליש אשכנזים לימין, וההפך בשמאל. ייתכן שיש קשר בין הממצאים בלוחות 2 ו4-, שעניינם מוצא האב. שם ניתן לראות שספרדים תומכים יותר במיסטיקה דתית.

 

לוח 12: יחס בין אמונות למצביעים לראשות הממשלה (למשל: 27.9 אחוז ממצביעי ברק מאמינים באסטרולוגיה)

 

תרשים 4: יחס בין אמונות והצבעה לראשות הממשלה

 

במאמר זה ניסינו לתת ביסוס מספרי לדיונים שהתנהלו בעניין האמונות החדשות והישנות. ההקשרים שנבדקו במחקר הם בחלקם פרי אינטואיציה. הם אינם מבוססים על תיאוריות מלומדות או מהודקות. אין מדובר בניתוח מתוחכם, אלא בשאיפה לבחון את תפוצת התופעה והקשריה הבולטים. מהפילוחים הסוציו-דמוגרפים עלו כמה מסקנות כלליות. ככלל, נשים מאמינות יותר מגברים, וספרדים מאמינים יותר מאשכנזים במיסטיקה דתית. הרשתות החברתיות של המאמינים מראות, שככל שאנשים מאמינים יותר, הם שמחים יותר להיות בחברת הוריהם, ויש להם קבוצת חברים גדולה יותר.

נתוני התקשורת לא הניבו ממצאים חותכים, אך הם עדיין מעניינים. פרק המוסדות מעלה ממצאים מגוונים, והנתונים המעניינים קשורים לבית המשפט העליון ולרבנות, מוסדות העומדים לעתים במרכז מחלוקות ציבוריות. ככלל, המצביעים הנוטים יותר למיסטיקה נותנים קולם למפלגות בעלות אורינטציה ימנית-דתית יותר. ההצלבה של הבחירות לראשות הממשלה והמיסטיקה מניב ממצאים חד משמעיים: למעט בתחום האמונות של המזרח הרחוק, המאמינים בחרו בבנימין נתניהו.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד