כפר גלובלי? עיר גלובלית!
כפר גלובלי? עיר גלובלית!

פרופ' אריה שחר מהאוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל ללימודים אורבניים

הכלכלה הגלובלית הולידה יצור אורבאני חדש ומוביל: עיר העולם. החברות הבינלאומיות מפזרות פעילות ברחבי העולם, אבל מרכזות את הניהול והשליטה המרכזית באותן ערים, דוגמת ניו יורק, לונדון וטוקיו. דווקא בערים האלה מושכות מהגרים ומזניקות את הפער בין מעמדות עליונים ותחתונים. המגמות העיקריות במהפכה העירונית החדשה מצויות כבר לנוכח עינינו. מטרופולין תל אביב מתחיל כבר לקחת חלק פעיל במהפכה

"הכפר הגלובלי" הפך זה שנים למטבע עובר לסוחר, הבא לתאר חברה חסרת גבולות, בעלת מתווה תרבותי אחיד, נעדרת ייחודיות מקומית והחובקת את כדור הארץ כולו. הכפר הגלובלי נתפס כתיאור תוצאותיו של תהליך הגלובליזציה של התרבות, פרי ההתפשטות העצומה של מערכות תקשורת המונית. מאמר זה בא לתאר את התפתחות "העיר הגלובלית", המקבילה מושגית לכפר הגלובלי, אלא שהיא מציאות קונקרטית ברורה וחזקה, צורת יישוב חדישה שהיא הביטוי המרחבי המלא לתהליכי גלובליזציה כלכלית. במאמר אינסה להתחקות אחרי שורשי התופעה של צמיחת ערים גלובליות (= ערי עולם), לזהות את המרכיבים הראשיים של העיר הגלובלית ולהצביע על כמה מהמאפיינים הפיסיים והחברתיים של יישובים מעין אלה.

ערי עולם הן תופעות חדשות יחסית במערכת העירונית הבינלאומית. מאחר שהן פרי ישיר של תהליכי הגלובליזציה הכלכלית, הן מופיעות לראשונה אחרי מלחמת העולם השנייה ומתגבשות כישות עצמאית מלאה ובוגרת בדור האחרון של המאה העשרים משנות ה70- ואילך. הזיהוי המפורט הראשון שלהן נעשה בעבודותיו של ג'ון פרידמן (1982, 1986, 1993) ומאז ועד היום הפכה חקירתן לאחד הנושאים המרכזיים במחקר הגיאוגרפי-עירוני.

ככל שהמחקר העירוני הולך ומתקדם והבנתנו את הכלכלה, החברה והתרבות של ערי העולם מתעמקת, כך גדלה רמת הביטחון העצמי של החוקרים לבוא ולהכריז על סיום התקופה של העיר התעשייתית (צורת היישוב האופיינית בתקופה שמסוף המאה ה18- עד סוף המאה העשרים). את מקומה הולכת ותופסת "עיר העולם", שהיא הביטוי המרחבי המובהק ביותר של העידן הפוסט-תעשייתי, שבו אנו חיים היום ובוודאי נחיה במאה הבאה. העיר התעשייתית היתה בגדר הלוגו של צורת היישוב העירונית במאות ה19- והעשרים. קרוב לוודאי שעיר העולם תהיה צורת היישוב המובילה של המאה ה21-.

*

חוזקה של עיר וכושר צמיחתה מותנה ישירות בגודל בסיסה הכלכלי ובפוטנציאל הפיתוח שלה. לכן, תהליכי הגלובליזציה העוברים היום על המשק העולמי משליכים ישירות על הבסיס הכלכלי העירוני. ככל שהכלכלה העירונית מחוברת יותר למערכת הכלכלית הגלובלית, גדלים סיכויי הצמיחה של אותה עיר. ערי עולם הן אותן ערים אשר חלק עיקרי של כלכלתן מחובר ומוטמע בכלכלה הגלובלית.

הכלכלה הגלובלית היא תופעה בעלת עוצמה אדירה. היא מכריעה גבולות לאומיים ומנתצת תקנות ומגבלות של בקרה והכוונה לאומיים של רוב ענפי המשק. הכלכלה הגלובלית הופכת את החברות הרב-לאומיות לסוכני השינוי המובילים של המערכת הכלכלית הבינלאומית. תהליך הגלובליזציה של הכלכלה נתמך בחוזקה בטכנולוגיות תקשורת חדישות וכוח מחשוב עצום ממדים, המצוי בידי הפירמות והיחידים, המתוקשרים היטב ביניהם במערכות תקשורת חדישות ומורכבות. חידושים טכנולוגיים אלו מאפשרים רמה גבוהה של פיקוח ובקרה של תהליכים גלובליים מורכבים ממספר קטן של מרכזים עירוניים.

הכלכלה הגלובלית מונעת על ידי פעילות סימולטנית של ארבעה תהליכים ראשיים:

המעבר השיטתי והנמשך של ייצור תעשייתי מארצות העולם המפותח בצפון אמריקה ובאירופה אל ה"מדינות המתועשות לאחרונה" בדרום-מזרח אסיה, בדרום ומזרח אירופה ובאמריקה הלטינית. התנודה הגדולה של הייצור התעשייתי גורמת לתופעות קשות של דה-תיעוש בארצות העולם המפותח ולכרסום חריף בבסיס התעסוקה בריכוזים המסורתיים של תעשייה, חוליות חוט השדרה של העיור התעשייתי אשר עיצב את מערכות הערים עד למחצית השנייה של המאה העשרים.

תהליך שני בקידום המערכת הכלכלית הוא המשקל ההולך וגדל של ההון, ככוח המניע העיקרי של הכלכלה הגלובלית. השקעות הון ישירות, או באמצעות גיוס הון בשווקים הפיננסים, הפכו הגורם המכריע בכושר הצמיחה של כלכלות לאומיות. המוביליות הכמעט בלתי מוגבלת של ההון הופכת אותו לגורם ייצור גלובלי המתגבר על מגבלות של כלכלות לאומיות והמעצב עסקאות בינלאומיות על פני כדור הארץ. מהפכת הסקטור הפיננסי, שאיפשרה להשתחרר כמעט מכל מערכות פיקוח ובקרה לאומיות, יכולה להיחשב מרכיב החשוב ביותר של הכלכלה הגלובלית. התפקיד המרכזי של הסקטור הפיננסי וההיקף הגלובלי של ההון הופכים סקטור זה בעל חשיבות מכרעת בעיצוב הדרג העליון ביותר של ערי העולם וסימן ההיכר העיקרי שלהן.

מרכיב מהותי בעיצוב הכלכלה הגלובלית הוא ההתארגנות החדשה של הייצור הבינלאומי בחברות רב-לאומיות גדולות. חברות אלה שולטות על מרכזי ייצור במספר רב של מדינות ומוצריהן נמכרים בכל חלקי כדור הארץ. הן מעסיקות עשרות אלפי עובדים ומחזורן השנתי דומה לתל"ג של מדינות קטנות ובינוניות. חברות רב-לאומיות  שונות מאוד זו מזו במבנה הארגוני שלהן, וכולן נמצאות בתהליך מתמיד של רה-ארגון תפקודי והתייעלות ארגונית. בלי להתחשב בסוג המבנה הארגוני של חברה רב-לאומית זו או אחרת, רובן ככולן דומות במורכבות הניהולית, במאמצים הגדולים המושקעים בשליטה ובניהול יעיל.

ככל שהשווקים נעשים יותר גלובליים, גדלות הדרישות לכוח ארגוני וניהולי בעל מקצועיות גבוהה במיוחד, שיוכל להשתלט על מערכות ייצור ושיווק המפוזרות במספר רב של מדינות. מערכות ניהול של חברות רב-לאומיות חייבות להיות מוכנות להתמודד עם משברים פתאומיים  במדינות מרוחקות, לעתים קרובות בעלות תרבות פוליטית וחברתית שונה לחלוטין מארץ האם של החברה הרב-לאומית. חלק הולך וגדל של השירותים המאפשרים את ניהול החברה הרב-לאומית דורש מקצועיות והתמחות בדרגה הגבוהה ביותר, ולכן נוטות הנהלות החברות רב-לאומיות לשכור את שירותיהם של חברות שירותים מתמחות. הדבר נכון במיוחד בנושאים כגון ייעוץ משפטי, פרסום או הבטחת סודיות בהעברת מידע.

התפקיד המרכזי שממלאות חברות רב-לאומיות בהתפתחות הכלכלה הגלובלית, עושה את הנהלות החברות למוקדי שליטה ובקרה של התהליכים הכלכליים המורכבים והמסועפים ביותר מבחינת השתרעותם הגיאוגרפית. לכן, החלטות מיקום של הנהלת חברה רב-לאומית נעשית בזהירות גדולה ומתוך תשומת לב רבה להשגת היעילות המרבית בניהול והבקרה של עשרות ומאות יחידות ייצור ושיווק הנכללות בחברה. ההחלטה למקם חברה רב-לאומית בעיר מסוימת היא בעלת משמעות קריטית לכושר התפתחותה של אותה עיר.

הנהלת חברה רב-לאומית מספקת תעסוקה ברמות הכנסה גבוהות לעובדיה; היא יוצרת ביקושים גדולים לשירותי עזר בניהול החברה; היא מושכת תנועה ותקשורת בינלאומיים. בולטת ביותר ההשפעה של הנהלת חברה רב-לאומית על עיצוב דמות העיר, שכן הנהלות החברות הגדולות הן הצרכן העיקרי לבנייני המשרדים רבי-הקומות ההולכים ונבנים בערים שבהן מתרכזות הנהלות החברות הרב-לאומיות. ביקוש זה לבנייני משרדים חדישים, המספקים טכנולוגיות תקשורת חדישות והבנויים בפאר והדר, המיועדים להרשים את לקוחות החברה ואת שותפיה העסקיים, יוצרים את הנוף העירוני החדש של הערים הגלובליות במאה ה21-.

ההתפתחות העצומה של הכלכלה הגלובלית בשנים האחרונות לא היתה מתאפשרת ללא ההמצאה והפיתוח של מערכות תקשורת ומחשוב רבות-עוצמה. מערכות התקשורת העולמיות יוצרות  את התשתית הבסיסית להתפתחות מערכות כלכליות משולבות על פני ארצות ויבשות. כמות האינפורמציה הזמינה, מגוון האינפורמציה ורמת הנגישות אליה, מהווים גורמים מרכזיים בכושר התחרות וביכולת הייצור של מדינות, אזורים וערים. בכך הם מסייעים לעיצוב חלוקה בינלאומית חדשה של כוח העבודה ושל מערכות הייצור בקנה מידה גלובלי.  המבנה של רשתות התקשורת הבינלאומיות, מבנה מוקדי הרשת וחוליות החיבור ביניהן, קובעים במידה רבה את סוג האינפורמציה ואת עומק הידע הזורם דרך רשתות התקשורת. מיקום של מרכז תקשורת ברשת בינלאומית בעיר מסוימת, מקדם את מעמדה של העיר במערכת התחרותית הבינלאומית.

                                          *

המושג "ערי עולם" פותח לראשונה בעבודותיו של ג'ון פרידמן וזכה לביסוס אמפירי מפורט בעבודותיה של ססקיה סאסן (1991, 1996). הדיון כולו, העוסק בבדיקת הקשרים והשפעות הגומלין בין תהליכי גלובליזציה של הכלכלה ותהליכי צמיחה עירונית, עלה לראש סדר היום המחקרי. נראה שעדיין רחוקה הדרך למיצויו המלא. בהתבסס על עבודותיהם של פרידמן וסאסן, ושל חוקרים רבים אחרים שממצאיהם פורסמו בשנות ה90-, ניתן להעלות כמה השערות יסוד הבאות להסביר את הצמיחה העירונית הזאת ולחזות את כיווני התפתחותה למאה הבאה.

ההשערה הראשונה אומרת: ככל שהייצור התעשייתי נעשה מבוזר יותר ויותר על פני כדור הארץ, גדל הצורך במערכת מרוכזת של שליטה, מימון וניהול בממדים גלובליים. החברות הרב-לאומיות והארגונים הבינלאומיים מתנהגים במרחב בצורה הפוכה מזו של מפעלי התעשייה; הם נוטים להתרכז יותר ויותר במספר קטן של מרכזים עירוניים. ריכוזים אלה הופכים את הערים למרכזי השליטה והניהול של הכלכלה הגלובלית. לכן, ככל שמערכת הייצור הכלכלית הבינלאומית תלך ותתפזר, ילכו ויתחזקו המרכזים העירוניים שבהם מצויים מרכזי השליטה והניהול.

השערה  שנייה היא שככל שהמבנה הארגוני של החברות הגדולות נהיה חדשני ומורכב יותר, ככל שתחום האחריות הניהולי המרחבי חובק מרחבים גדולים יותר, כך יתחזק הצורך בניהול מרכזי מקצועי ביותר, ניזון ממערכות אינפורמציה וידע בלתי מוגבלים ומקבל שירותי תקשורת ברמה הגבוהה ביותר.

השערה שלישית ואחרונה נוגעת לקשר בין הכלכלה הגלובלית לכושר הצמיחה העירונית. ניתן להציג אותו בצורה הבאה: ככל שעיר מחוברת בצורה הדוקה יותר עם הכלכלה הגלובלית, גדלים סיכוייה לצמיחה מהירה בעתיד. עוצמת הקשר של עיר עם המערכת העולמית ניתנת להערכה בעזרת המדדים הבאים: מספר החברות הרב-לאומיות שהנהלתן בעיר, היקף הפעילות של הבורסה לניירות ערך המצויה בעיר, מספר הבנקים הבינלאומיים המיוצגים בעיר ומספרי הטיסות והיקף היעדים של שדה התעופה הבינלאומי המצוי ליד העיר. מיפוי משולב של מדדי עוצמת הקשר לכלכלה הגלובלית מאפשר לזהות את ערי העולם הראשיות ולארגן אותן במבנה היררכי מוגדר.

תוצאות של עשרות סקרים וניתוחים אמפיריים מגיעים למסקנה אחידה על הדרג העליון של ערי עולם: ניו יורק, טוקיו ולונדון מוגדרות בספרות כערי עולם בדרג העליון. אין הסכמה מלאה לגבי הדרג השני של ערי עולם, אך מרבית המחקרים מצביעים על הערים הבאות כשייכות לדרג זה: שיקגו, לוס אנג'לס, טורונטו, אוסקה. ובאירופה: פאריס, פרנקפורט, וכן רנדסטט הולנד (הצירוף של אמסטרדם, האג, רוטרדם ואוטרכט) . מארצות העולם המתועש מופיעות באחרונה הערים הונג-קונג, סינגפור, סאן פאולו ומקסיקו סיטי כערי עולם בדרג שני.

*

הגדרתה של עיר מסוימת כעיר עולם אינה תעודת הצטיינות לעיר זו. זוהי דרך פשטנית לומר משהו כוללני על האופי המיוחד של כלכלת העיר. הגדרתה של עיר מסוימת כעיר עולם פירושה גם שיש לעיר עולם השלכות חברתיות ותרבותיות שליליות ומכבידות, שיידונו בהרחבה בהמשך מאמר זה. כל דיון בערים ישראליות בקונטרס של התחזקות תכונותיהם כערי עולם חייב יהיה להתחשב בערכים החיוביים והשליליים הצמודים להגדרת ערי עולם.

ההתפתחות הכלכלית העצומה של ערי עולם גובה מתושביהן מחיר חברתי גבוה; זהו המחיר של קיטוב חברתי הולך ומעמיק בין רובד עליון ורובד תחתון בחברה העירונית. המעמד הבינוני, שהיה חוט השדרה של החברה העירונית בעיר התעשייתית, הולך ונעלם. הקיטוב החברתי, הפערים הבין-קבוצתיים בין הרובד העליון והתחתון, אינם מתקהים עם הפריחה הכלכלית של עיר העולם; ההפך הוא הנכון: ככל שהכלכלה העירונית נעשית מבוססת יותר ועשירה יותר, כן גדל הפער ברמת הדיור, רמת הרווחה ואורח החיים בין קבוצות האוכלוסייה. אין ספק שההתמדה בפערי הרווחה והחלוקה הבלתי שווה של ההנאות המוצעות בעיר עולם,  מבטיחים את קיומם והתגברותם של מתחים גדולים, העלולים להתפרץ ולרסק את עיר העולם מבפנים; או, לחלופין, לגרום להפיכתן למעין ערים כפופות-משטרה המשקיעות את מיטב המשאבים בשמירת הביטחון האישי.

הקיטוב החברתי העמוק בעיר עולם הוא תוצאה של התעצמותם הנמשכת של שני רבדים באוכלוסייה העירונית, הנמצאים בשני קצות הסולם החברתי. התגבשות הרובד הגבוה והרובד הנמוך היא תוצאה ישירה של המבנה התעסוקתי של עיר העולם והתמחותה, מחד גיסא, בענפים המיוחדים של שליטה, ניהול, מימון ושירותים יצרניים (עורכי דין, רואי חשבון, אנשי ביטוח, שיווק, פרסום, תקשורת, עיבוד נתונים); ומאידך גיסא, הגידול הרב בענפי ההארחה וההסעדה, ברשתות של מזון מהיר, ברשתות כלבו עממיות, בענפי ניקיון ותחזוקה ושירותי תחבורה. כל אלה באים לשרת את העובדים המקצועיים ברמות הגבוהות של הפעילות הכלכלית.

 הבנייה חברתית זו מתחזקת עוד יותר עם התחזקותו של ענף נוסף בכלכלה העירונית של ערי עולם: התיירות העירונית. מיליוני תיירים מבקרים בערי העולם למטרות עסקיות ותרבותיות-בידוריות גם יחד. ענף זה תורם אף הוא את חלקו בגידול מספר המועסקים ברבדים הנמוכים של מבנה התעסוקה העירונית. רובד הביניים של התעסוקה העירונית, שהיה מורכב מפועלים מקצועיים, מפקידות בינונית, מבעלי חנויות קטנות ומעובדי שירותים ציבוריים, הולך ומצטמצם. רוב מרכיביו של רובד זה הולכים ויורדים במספרם. בעקבות יציאת התעשייה מהעיר והשינויים הגדולים המתחוללים במערכת המסחר הקמעונאי והשירותים האישיים, רובד הביניים של התעסוקה העירונית נמצא בסכנת הכחדה. התוצאה של השינויים בתעסוקה העירונית גורם לעיר עולם טיפוסית לעבור ממבנה תעסוקתי קלאסי, דמוי פירמידה (רובד נמוך בלתי מקצועי גדול במספרו, רובד בינוני מקצועי בעל היקף בינוני במספר המועסקים, ורובד גבוה של בעלי הון מנהלים, מקצועות חופשיים בהיקף קטן)  למבנה I של רובד גבוה ורובד תחתון, שניהם בממדים גדולים.

כדאי להרחיב קצת בבחינת אופי הרבדים, לבחון את הרכבם האנושי ולבדוק את הקשרם לתהליכי גלובליזציה של הכלכלה. ברובד הגבוה ממלאת תפקיד מרכזי קבוצה קטנה יחסית במספרה, אך מרכזית בחשיבותה התפקודית ובמעמדה, כקבוצה המגדירה נורמות התנהגות ותרבות. הכוונה לקבוצת אנשי מקצוע בתחומי המימון, הניהול, הארגון, המחשוב, השיווק והפרסום, כולם ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. חברי קבוצה זו אינם שייכים למדינה או לעיר מסוימת, משום שהם מועברים חדשות לבקרים, לפרק זמן קצוב של עבודה, באחד מהסניפים הרבים של החברה הרב-לאומית. מקצוענים אלה שולטים, כרגיל, במספר שפות והידע המקצועי שלהם מעודכן ומושחז לרמה המקסימלית האפשרית. בני קבוצה זו אינם בהכרח בני הלאום שבו רשומה החברה הרב-לאומית, או בני אותה העיר שבה מצויה החברה. הם באים ממקורות לאומיים, אתניים ותרבותיים רבים ומגוונים והם "אזרחי העולם" במשמעות העמוקה ביותר של המושג. נאמנותם הראשונית אינה למדינה או לעיר מסוימת אלא, בראש ובראשונה, לחברה הרב-לאומית שבה הם מועסקים. זוהי קבוצה שההגדרה "אליטה בינלאומית" יאה לה ביותר, והיא הגלעין הקשה המוביל ומנווט את הכלכלה הגלובלית בכל חלקי כדור הארץ.

 לצידה של האליטה הבינלאומית פועלת האליטה המקומית הדומה בהרכבה האישי ובתכונותיה המקצועיות לאליטה הבינלאומית. שתי קבוצות האליטה פועלות יחדיו בתפקידי הניהול והשליטה של הכלכלה הגלובלית. חבריהם מתרועעים ומבלים יחדיו בזמנם הפנוי. בתהליך של "דיפוזיה מדבקת" מחדירה האליטה הבינלאומית את ערכיה, תפיסותיה הפוליטיות והתרבותיות ואורחות חייה אל חברי האליטה המקומית. לעתים קרובות מגויסים הבולטים בין אנשי האליטה המקומית להצטרף אל שורות האליטה הבינלאומית, ובכך מתנתק הקשר המקומי של אנשים אלה והם מצטרפים לזרם הגדול של החברה הגלובלית.

יש לציין שאנשי האליטות המקומית והבינלאומית גם יחד הם צרכנים ראשיים של התרבות המקומית, ובהיותם מעצבי דעת קהל הם יכולים בקלות להשפיע על הטעמים המקומיים ועל אורחות ההתנהגות ועל צריכת התרבות בחברה העירונית, שבה הם חיים זמנית, כממלאי תפקידים בחברה הרב-לאומית המעבירה אותם מעיר לעיר. אין גם לשכוח שהאליטה הבינלאומית המועסקת והמתגוררת באחת מערי העולם היא צרכן מוביל של מרכיבי התרבות הגלובלית כעיתונות בינלאומית, רשתות טלוויזיה בינלאומיות, רכישת מותגים בינלאומיים וספורט בינלאומי. בכך הם משמשים חוד החנית בתהליך הגלובליזציה של התרבות והומוגניזציה של הרגלי הצריכה.

 הרובד הנמוך של אוכלוסיית עיר עולם מתאפיין אף הוא בכמה תכונות בולטות, שבהצטרפן יחדיו נוצרת תמונה מכאיבה של מעמד נמוך במיוחד (under class).  עיר עולם מהווה מוקד ראשי למשיכת מהגרים, בעיקר מארצות מתפתחות הנמצאות בקרבה ובהגמוניה של עיר העולם. המהגרים מגיעים אל עיר העולם בגלל שפע ההזדמנויות המצויות בה לתעסוקה שאינה דורשת ידע והכשרה מקצועית כלשהי. אלה עבודות ניקיון ותחזוקה במשרדים, בבתי המלון, במסעדות, בכבישים ובפארקים העירוניים. רבים מהמהגרים מועסקים בפינוי אשפה ובעבודות הובלה. כאן המקום להדגיש שלעבודות אלה אין כמעט ביקוש בקרב האוכלוסייה הוותיקה בעיר, גם במצב של אבטלה גבוהה. מבחינה זו, המהגרים ממלאים חלל חשוב ביותר במערכת החיים העירונית בנכונותם, חסרת הברירה, לעסוק בענפי תעסוקה דוחים המספקים הכנסה מינימלית למהגרים ומשפחותיהם.

אחת התמונות המדהימות ביותר בעיר עולם היא תחלופת היום והלילה בבנייני המשרדים המפוארים ביותר. ביום מאוכלסים בניינים אלה בעובדים המקצועיים ביותר של החברות הרב-לאומיות, ובלילה הם נתפסים על ידי צבא השרתים ועובדי הניקיון, רובם ככולם מהגרים שהגיעו באחרונה, ולעתים קרובות אינם יודעים את שפת המקום ומנהגיו. 

קבוצה שנייה הבולטת ברובד בתחתון של מועסקים בערי עולם היא של בני נוער, המועסקים בהמוניהם בעבודות הכנה והגשה של אוכל מהיר ברשתות הרב-לאומיות הגדולות של הסעדה תעשייתית. התעסוקה במסעדות ובנקודות אספקת מזון היא במשרות חלקיות בלבד ומשתרעת על פני מרבית שעות היממה. העבודה אינה דורשת התמחות מקצועית ממשית ושכרה נמוך בהתאם. יש להדגיש שענף ההסעדה וההארחה הוא בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר מכל ענפי השירותים בערי העולם המפותח, והוא מקור לא אכזב של ניצול וקיפוח בקנה מידה גדול של בני נוער ושל נשים המחפשות עבודה חלקית שאינה מקצועית.

אל המהגרים ובני הנוער המועסקים בשירותים אישיים מצטרפת הקבוצה הגדולה מספרית של נשים, שעיקר עיסוקן הוא בעבודות משרדיות פשוטות ורוטיניות שאינן דורשות ידע והכשרה מקצועית. תעסוקה משרדית זו היא במיון צ'קים, בהקלדת נתונים, בשירותים אישיים במשרדים ועוד. השכר של עבודה משרדית רוטינית זו הוא נמוך ואין בה כדי לספק את הצרכים של אשה או אם, שהיא המפרנסת היחידה. ניתן לסכם ולומר שהמהגרים, בני הנוער והנשים יוצרים יחדיו את הרובד התחתון של חתך התעסוקה העירונית והם כוח העבודה הזול המאפשר לתחזק, להאכיל ולשרת את האוכלוסייה העירונית כולה.

                                   *

השפעת הגלובליזציה של הכלכלה על דמותה הפיסית של עיר העולם מתועלת בשני אפיקים. הראשון הוא זרם השקעות של הון בינלאומי המופנה לפיתוח נדל"ני של עיר העולם. ההון הבינלאומי נמצא בחיפוש מתמיד של השקעות המניבות תשואה גבוהה מפרויקטים מיוחדים, בעלי נוכחות פיסית חזקה במרקם העירוני, העשויים להבטיח הכנסה גבוהה לאורך זמן. במיוחד יש להשקעות בינלאומיות עניין בפרויקטים נדל"ניים, שבהם ניתן לגלגל חלק משמעותי מההוצאות העצומות של בניית התשתיות העירוניות על כתפי הציבור. שותפויות של הון פרטי וציבורי, כמנוף ראשי לפיתוח עירוני, מוכרות היום היטב בערים רבות בעולם. התופעה בולטת עוד יותר בערי עולם, בגלל גודל ההשקעה הנדרשת בפיתוח נדל"ני בערים אלה, פרי יוקר הקרקע והכורח התחרותי להציע מבנים משוכללים במיוחד, בעלי אופי ארכיטקטוני יוצא דופן.

השקעות של הון בינלאומי מלוות לפעמים גם בתכנון וביצוע של פרויקטים גדולים על ידי חברות תכנון ובנייה בינלאומיות. זהו צינור שדרכו זורמים לעיר העולם טכנולוגיות הבנייה החדישות ביותר, החידושים הטכנולוגיים העדכניים ביותר בנושאי תקשורת פנימית וחיצונית, ושיטות חדשניות של ניהול ופיקוח הבנייה. חשובה במיוחד לענייננו העובדה שהשקעות הון בינלאומי מביאות אתן את גדולי הארכיטקטים בעולם, הנושאים את בשורת הארכיטקטורה הבינלאומית ואת סגנונם האישי לכל עיר שבה הם מוזמנים לעבוד. זהו האמצעי העיקרי לעיצוב עירוני שאינו יונק ממקורות האדריכלות המקומית וכולו מונע על ידי התפיסה של אדריכלות גלובלית חסרת ייחוד מקומי. יעדה העיקרי הוא ביטוי פיסי לעוצמה, לכוח כלכלי ולמעמד גבוה בהיררכיה העסקית הבינלאומית.

תהליך הגלובליזציה הכלכלית מטביע חותם עמוק על עיצוב הערים, בעיקר באמצעות הביקושים הגדולים לשטחי משרדים חדישים, ובאמצעות הגדלת מלאי הדירות לקבוצות האליטה הבינלאומית והמקומית. הגידול הנמשך בתיירות העירונית, שהיא אחד הענפים החשובים במתחם הגלובליזציה הכלכלית, יוצר גם הוא ביקושים גדולים לבתי מלון חדישים ולשירותי הארחה ובידור בקנה מידה גדול. התיירות העירונית היא גורם חשוב להגדלת הצריכה התרבותית, לפיתוח מוזיאונים ומבני תרבות אחרים. במיוחד חשובה התיירות העירונית להגברת המאמצים וההשקעות בשיפוץ דמותה הפיסית של העיר, בטיפוח דמותה והאדרת מעמדה הבינלאומי באמצעות הקמת מבנים מיוחדים או עידוד "אירועי על" בעיר.

הביקוש למשרדים חדישים הוא היום, ובוודאי במאה ה21-, מנוע עיקרי לעיצוב מחודש של דמותה הפיסית של העיר. היקף הבנייה למשרדים היום דומה יחסית לגל הגדול של בנית מבני תעשייה במאה ה19-. בעוד המרקם העירוני של המאה ה19- והמחצית הראשונה של המאה העשרים היה מורכב מאזורי תעשייה שביניהם התפשטו אזורי המגורים, הנוף העירוני במאה הבאה יהיה מורכב מאיים של ריכוז מבני משרדים וביניהם אזורי מגורים ברמות רווחה שונות.

הריכוז המרחבי של משרדים, רובם בבניינים רבי קומות ובעלי צביון ארכיטקטוני חדיש ומרשים, הוא הגורם העיקרי לעיצוב מחודש של דמותה הפיסית של העיר. החל מסוף המאה ה19- ועד לשנות ה70- של המאה הזאת נטו בנייני משרדים להתרכז במרכז העסקים הראשי (מע''ר) של העיר. מיקום זה הבטיח לעובדי המשרדים וללקוחותיהם את מערך הנגישות הטוב ביותר מכל חלקי העיר. מאחר שהביקוש לשטח משרדים הלך וגאה, בעוד תחום המע''ר נשאר פחות או יותר קבוע,  נפתר הביקוש הגדול לשטחי משרדים באמצעות התרוממות בלתי פוסקת של גובה המשרדים. כך הפך המע''ר לאי המזדקר בגובה מבניו הרב-קומתיים, כאשר סביבו משתפלים אזורי מגורים ישנים, בלויים מזוקן ומשימוש, ובתוכם מעורבים אזורי תעשייה, מלאכה ואחסנה.

תמונה זו אופיינית במיוחד לעיר הצפון-אמריקאית, שבמאה הזאת קיבלה את ''חתך הפעמון'' המפורסם ששיאו מוגדר על ידי ריכוז מבני המשרדים רבי-הקומות במע''ר העירוני. גם בערי אירופה התרכזו מבני המשרדים במע''ר העירוני, שהוא חופף כרגיל למרכז ההיסטורי של העיר. אך הביקוש הגדול לשטחי משרדים לא נפתר באמצעות הקמת מבנים רבי-קומות, אלא בעיקר באמצעות שימוש חדש בבנייני מגורים למטרות של שימוש למשרדים. בשנות ה70- של המאה, עם תחילת גל הגלובליזציה הגדול, כבר לא היה אפשר עוד למלא את הביקוש לשטחי משרדים במסגרת המע''ר המסורתי. כל הבנייה החדשה במע''ר של רבי-קומות, ותהיה גבוהה ככל שתהיה (בניין הנהלת חברת סירס במע''ר של שיקגו מגיע לגובה של ......מ'; בניין AT&T בניו יורק מזנק לגובה של ....מ' ואפילו טור מונפארנס במרכז פאריס מתרומם לגובה של למעלה מ- ......קומות) לא יכלה לספק יותר את הביקוש הגדול לשטחי משרדים.

לכן, בדור האחרון נפתרת בעיית ריכוז המשרדים רבי-הקומות באחת משתי הדרכים: בנייה גבוהה ומיוחדת למשרדים, בעיקר של הנהלות בנקים ושל משרדי מטה של חברות רב-לאומיות, עוברת לשולי המע''ר ההיסטורי, ובכך מרחיבה ופורצת את המסגרת הגיאוגרפית שלו. לעתים קרובות, עוצמת ריכוז המשרדים, גובהם יוצא הדופן ועיצובם הארכיטקטוני המיוחד מתחרים בהצלחה במע''ר ההיסטורי ומעבירים את המוקד העירוני אל התחום החדש של המע''ר המורחב.

שתי דוגמאות ממחישות היטב את תהליך העיצוב המחודש של המרכז העירוני. האחת היא הריכוז המרשים ביותר בפרנקפורט של בנייני משרדים חדישים בשולי המע''ר ההיסטורי. פרנקפורט היא עיר עולם מובהקת, בעיקר בגלל עוצמתה הפיננסית הבינלאומית, שקיבלה באחרונה חיזוק עם הקמת הבנק האירופי המרכזי בתחומה. לכן מובן מאליו שרוב רובם של בנייני המשרדים החדשים משמשים כמשרדי ההנהלות של הבנקים הראשיים בגרמניה ושל משרדי השלוחות של הבנקים הבינלאומיים מכל העולם. ריכוז זה, המכונה FINANZ PLATZ, על שם תפקודו העיקרי, כולל כמה מהמבנים החדשניים ביותר באירופה, בעלי ארכיטקטורה נועזת. קומלפקס ייחודי זה נמצא בסמיכות למרכז ההיסטורי של העיר, ששוקם ונבנה מחדש אחרי מלחמת העולם השנייה, בארכיטקטורה המסורתית של המאות הקודמות.

דוגמה שנייה קרובה ללבנו ומוכרת היטב לתושבי מטרופולין תל אביב היא לריכוז המשרדים  הגדול סביב בניין בורסת היהלומים ברמת גן. ריכוז זה כולל את המספר הרב ביותר בישראל של בנייני משרדים רבי-קומות במתחם אחד. מבנים אלה מאוכלסים במשרדי חברות של ''שירותים יצרניים'' (יזמים, עורכי דין, רואי חשבון, שיווק ופרסום), הנהלות חברות עתירות ידע ושלוחות של חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל. ריכוז המשרדים במערב רמת גן צמח בנפרד מהמע''ד ההיסטורי של תל אביב, הנמצא לאורך שדרות רוטשילד, והמתאפיין בריכוז משרדי בנקים, חברות ביטוח, הבורסה לניירות ערך, חברות השקעה ועוד.  אין ספק שתהליך הגלובליזציה הכלכלית יחדור ויעמיק בישראל. ככל שכלכלת תל אביב תתחבר באורח הדוק לכלכלה הגלובלית, כך יתחזק ריכוז המשרדים החדש סביב בורסת היהלומים ברמת גן, עד למצב שמרכז הכובד הכלכלי והתעסוקתי של המטרופולין יעור מהמע''ר ההיסטורי אל עבר נתיבי איילון, סביב מרכז עזריאלי ואזור המשרדים החדיש במערב רמת גן.

הדרך השנייה למתן מענה לביקושים הגדולים לשטחי משרדים, פרי הגלובליזציה של הכלכלה העירונית, היא בהקמת ''אתר על'' - ריכוז משרדים ומגורים בעל ממדים גדולים ועיצוב ארכיטקטוני מיוחד בנפרד ובריחוק מהמע''ר. פתרון זה חיוני בעיקר בערים המקפידות על שמירת קו רקיע נמוך של המרכז ההיסטורי, כדוגמת פאריס. הפתרון מתאים גם לערים שיש בהן שטחים נטושים של מרכזי תעשייה ומתקני נמל שאיבדו את בסיסם הכלכלי במעבר לעידן הבתר-תעשייתי.

דוגמה מצוינת לכך מצויה בלונדון, בשטחים הגדולים העזובים ללא ניצול בשני צדי התמזה, משפך הנהר בואכה המרכז ההיסטורי ב''סיטי'' של לונדון. בפאריס ובלונדון, שהן ערי העולם הגדולות  של אירופה, הוקמו בשנות ה80- וה90- מרכזי משרדים בעלי ממדים ענקיים, המצטיינים בעיצוב מיוחד וחדיש. בפאריס נבנה רובע לה-דפנס במרחק כמה קילומטרים מערבה למרכז ההיסטורי של העיר. בנייני המשרדים היוצרים את חוט השדרה של הרובע אינם מוגבלים בגובהם ורבים מהם מצטיינים בתפיסתם הארכיטקטונית המיוחדת. לה-דפנס הופך הדרגתית למע''ר משני של פאריס, המשמש כאתר מבוקש למשרדי בנקים, הנהלות חברות רב-לאומיות, חברת הנפט הלאומית, ההנהלה האירופית של IBM ועוד. רובע לה-דפנס, המרוחק והמופרד מהמרכז ההיסטורי של פאריס, אך המקושר אליו ויזואלית לאורך הציר הראשי של העיר בשאנז-אליזה, הוא הדוגמה המרהיבה ביותר של עיצוב מחודש של המרכז העירוני, בעקבות תהליכי גלובליזציה כלכלית. הוא מוביל את פאריס לדמותה החדשה במאה ה21-.

                                           *

תחום אחרון הראוי לתשומת לב בהשפעתו על העיצוב העירוני, בעקבות תהליכי גלובליזציה כלכלית, הוא התיירות העירונית. ענף זה משגשג ביותר בשנים האחרונות. שגשוג זה נובע בחלקו משינוי הטעמים של אוכלוסיית התיירים ההולכת ומתבגרת ונהיית משכילה יותר, ובחלקו האחר הוא מונע על ידי הגידול בתיירות העסקית, היינו נסיעות למטרות עסקיות למוקדי הכלכלה הגלובלית. בערי עולם תופסת התיירות העסקית ותיירות הכנסים כמחצית מכלל התיירים העירוניים. התיירות העסקית היא ביטוי מוחשי ביותר של הגלובליזציה של הכלכלה והתגברות הצורך בקשר פנים אל פנים בין מובילי הכלכלה.

  מיליוני התיירים העירוניים מהווים תמריץ לפיתוח עירוני ועיצוב מחדש של העיר. התיירות העירונית נזקקת למספר רב של בתי מלון חדישים ונוחים הממוקמים בקרבת מרכזי העסקים בעיר. בתי המלון שנבנים בעשורים האחרונים הם בעלי ממדים גדולים ורובם נבנים ומופעלים על ידי רשתות בינלאומיות ענקיות של בתי מלון. בית המלון המשפחתי, בעל מספר קטן של חדרים, הולך ונעלם מהנוף העירוני של ערי העולם.

התיירות העירונית היא היוצרת ביקושים גדולים לשירותי הארחה ובידור בקנה מידה גדול, המעצבים את מרחב שעות הפנאי של ערי העולם. אך יותר מכל משתנה דמותן של ערי העולם באמצעות השקעות ענק במבנים מונומנטליים למטרות צריכה תרבותית מכל הסוגים. הכוונה היא להקמת מוזיאונים כלליים ומיוחדים, בניית אולמות קונצרטים ותיאטראות, ורנסנס מרנין של הקמת בתי אופרה.

גם אוניברסיטאות ומכוני מחקר נהנים מתחיה מחודשת בערי העולם. לא פחות חשובים הם בניית מתקני ספורט חדישים ואולמות למופעי בידור המוניים. פאריס היא הדוגמה המובהקת ביותר של השקעות ענק במוזיאונים, במכוני מחקר, בבתי ספר מתמחים ובמתקני ספורט, כאמצעי ראשי להגדלת כוח המשיכה הבינלאומי של העיר. בלונדון, הפיתוח המסיבי של הגדה הדרומית של התמזה, על ידי הקמת מוסדות תרבות ובידור לאורכו, היא דוגמה נוספת להפיכת התרבות והבידור לכוח מניע ראשי של ההתפתחות העירונית בעתיד. השיקום של רחוב 42 בניו יורק למטרות בידור המוני משקף את הגרסה האמריקאית של תהליך זה.

 הפיתוח הנרחב של מבנים ומתקנים למטרות תרבות ובידור בא להגדיל את כוח המשיכה של העיר לתיירות עירונית. אך בעת ובעונה אחת הוא משרת את האליטה הבינלאומית והמקומית, המוליכה את תהליך הגלובליזציה הכלכלית בערי העולם. פיתוח מוסדות תרבות ובידור הוא שיקול חשוב בהחלטות של חברות רב-לאומיות לגבי מיקום משרדיהם ומפעליהם. אין ספק שבמאה הבאה תהיה רמת ההיצע של פעילות תרבותית ובידורית גורם מרכזי בחשיבותו במשיכה של חברות, מכוני מחקר ומפעלים לערי העולם.

עיר העולם מבטאת מרחבית את המעבר לעידן הבתר-תעשייתי. עיקר קיומה יתבסס על תפקודי שליטה, מינהל , מחקר ותרבות. המגמות העיקריות במהפכה העירונית החדשה מצויות כבר לנוכח עינינו, ואין ספק שהם יעצבו את ערי העולם במאה הבאה ויתנו להם דמות חדשה ואורח חיים עירוני חדש. ערי ישראל, במיוחד מטרופולין תל אביב, ייקחו חלק פעיל במהפכה העירונית החדשה.            

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד