תוכניות אפיזודיות לא יחוללו תמ
תוכניות אפיזודיות לא יחוללו תמ

אלוף הראבן הוא ראש תוכנית כבוד האדם בעמותת סיכוי

קל להטיף לכבוד האדם. כל אדם נברא בצלם, ולכן הוא מהווה ישות נשגבת. והרי הלל העמיד את התורה כולה על העיקר: מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. ועקיבא קבע: ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה. ואם נדלג אלפיים שנה, באה הכנסת וחוקקה ב1992- את "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו"; חוק שהשופט העליון אהרן ברק הגדיר אותו כחוק על-חוקתי; כלומר, חוק החייב להיות מקור השראה לחוקים אחרים שעניינם בזכויות האדם. אלא שהטפה בלבד, מאמרים עיוניים, ואפילו שינון חוק, אין בהם כשלעצמם כדי לחולל תמורה בהתנהגות. זו הדילמה הקשה העומדת לפני מערכת החינוך, משקבעה שהזכות לכבוד והחובה לכבד, יהיו נושא מרכזי לכל בתי ספר בשנת הלימודים הזאת ובשנה הבאה.

צדק אדיר כהן, במאמרו בגיליון האחרון של "פנים", שבו הגדיר את העיסוק בנושא זה כעשייה חינוכית מדומה. צדק, מכיוון שברוב רובם של בתי הספר, העיסוק בכבוד האדם הוא קרוב לוודאי אפיזודי בלבד: הבה נקדיש יום לכבוד האדם, הבה נלמד מאמר על כבוד האדם, הבה נציג מחזה על כבוד האדם. כל אחד מאירועים אלה יכול להיות מעולה, אף מבדר כשלעצמו. אולם אירוע אפיזודי, ולו גם מרתק, אין בו כדי לחולל תמורה בהתנהגות. האם בעקבות אירועים כאלה מורים ותלמידים ברוב בתי הספר ינהגו ביתר כבוד לאדם באשר הוא אדם, בתום שנת לימודים זו? קרוב לוודאי שלא.

הסיבה לכך היא שתמורה של ממש ניתן לחולל רק באמצעות תהליך מתמשך, המקיף את כל באי בית הספר: כל סגל העובדים בבית הספר וכל התלמידים, ואולי גם ההורים. במוקד תהליך זה עומד קודם כל הבירור החווייתי האישי: מה התנסותי האישית, כמורה, כתלמיד, במצבים של מתן כבוד לזולת ופגיעה בכבוד והשפלה, קודם כל בתוך בית הספר? ומה הדרכים שבהן נחולל תמורה בתחום זה? לבירור זה מתלווה גם לימוד מושגי-ערכי: מה משמעויותיו של מושג כבוד האדם? ומה המשמעות המעשית של כבוד לכל אדם, באשר הוא אדם? ומה מצב כבוד האדם במעגלים השונים בחברה הישראלית?

גישה זו באה לביטוי בתוכנית שפיתחה עמותת סיכוי, על בסיס ניסיון של ארבע שנים במסגרות שונות; תוכנית שאליה הצטרף לאחרונה מכון ון ליר בירושלים. נסיוננו במשך שנים אלה הקיף לא רק בתי ספר, אלא גם יחידות בצה"ל, עובדים קהילתיים ועיריות. בכל מסגרות אלה נוכחנו לדעת שבירור אישי חווייתי, בדרך של סדנה ושיח, ולא של הטפה ושינון, יש בו כדי להוביל לתמורה.

אומרת מנהלת בית ספר שהובילה תהליך כזה: "אני בעצמי השתניתי".

אומרת עובדת קהילתית: "היחס שלי לבאים לטיפולי השתנה. ויחס המנהלת כלפי העובדים גם כן השתנה".

אומרת מנהלת בית ספר: "שיעור האלימות בבית הספר ירד".

אומרים תלמידים בכיתה: "כשיוצאים להפסקה חדלנו להידחף החוצה".

אומר קצין בצה"ל: "רק עכשיו הבנתי שכבוד לחיילים יחזק אותם כחיילים ושהשפלה מערערת אותם"

 חלק בלתי נפרד מהתוכנית הוא משוב על מצב כבוד האדם: שאלונים למורים ולתלמידים. באמצעות המשוב יכול בית ספר לעמוד, בראשית התהליך, על מצב כבוד האדם במערכות היחסים בתוכו: מורים-מורים, מורים-תלמידים, תלמידים-תלמידים, ובית הספר וההורים. באמצעות המשוב יכול בית הספר למדוד, כעבור זמן, אם אמנם חלה תמורה במצב כבוד האדם. המשוב מאפשר מה שקרוי הערכה מעצבת. כלומר, הוא יכול לשמש כלי בידי המנהל, המורים והתלמידים לבירור כיצד ימשיכו בתהליך.

כמו כל תהליך תמורה, גם תהליך זה ייתכן רק אם יש לו מנהיגים. מאחר שענייננו בתהליך המקיף את כל באי בית הספר, התנאי לו הוא שהמנהלים ייזמו אותו ויובילו אותו. מנסיוננו, לא כל המנהלים ששים לתהליך כזה, ויש גם החוששים ממצב שכבוד התלמיד יהיה שווה לכבוד המורה, ובכך יערער את סמכות המורה והמנהל. לעומתם, יש מנהלים ששמחו להוביל את התהליך ולאפשר אותו: כלומר, לאפשר למורים, לתלמידים ולמועצת התלמידים להיות גם הם מובילים לתמורה, ובו בזמן להיות בעצמם שותפים אישית בתמורה.

*

היש אם כן עתיד לכבוד האדם בבתי הספר, כתהליך מתמשך?

כשמשרד החינוך קבע את כבוד האדם כנושא מרכז לשנתיים, היתה הסכמה כללית בוועדת ההיגוי שעלינו לעודד גישה תהליכית. מבחינה זו, השנתיים שהקציב המשרד לנושא הן רק ראשית הדרך. נראה שהשנה הראשונה הניבה שפע של תוכניות אפיזודיות ורק מיעוט של תוכניות שעיקרן תהליך מקיף ומתמשך. למזלנו, נותרה עוד שנה. אפשר שגם היא תחלוף כקודמתה, במרבית בתי הספר, בעיסוק בתוכניות אקראיות, ובלי לחולל תמורה משמעותית. בדרך זו תתאמת הערכתו הספקנית של אדיר כהן.

לעומת זאת, נותר עוד די זמן להניע מספר מרבי של מנהלים ליזום תהליך מקיף ומתמשך,  שיחולל תמורה של ממש באקלים ההתנהגות בבתי הספר.

מאחר שענייננו בתהליך מתמשך, השאלה היא אם משרד החינוך ומערכת החינוך ימשיכו לראות בכבוד האדם נושא המחייב המשך יוזמה גם מעבר לשנתיים שנקבעו לכך. בהקשר זה נזכיר, שהמשרד הקים בשנה שחלפה ועדה לגיבוש תוכנית להתמודדות עם האלימות הגדלה בבתי ספר. אך מהי אלימות והשפלת הזולת, אם לא היפוכו של כבוד האדם? לדעתנו שתי סוגיות אלה הן אחת.

מכאן עולות השאלות: האם, כתוצאה מדיוני הוועדה, תיקבע "שנת מניעת האלימות"? והאם במסגרת זו יקבלו תלמידים מסר "אנא התאפקו ואל תהיו אלימים"? או שבמקום זאת יקבלו מסר אינטגרטיבי? במקום להפחית מהזולת ולהשפילו, אפשר להוסיף לו? וכל המכבד את הזולת, מוסיף גם לכבוד עצמו. מה שמתבקש, אם כן, הוא שילוב יחד של יוזמות משרד החינוך לתהליך אינטגרטיבי שהערך המוביל בו הוא: כבוד האדם.

מה אם כן הסיכוי שכבוד האדם יהיה להתנהגות מקובלת בבתי הספר, בשני היבטיו: לנהוג בדרך חיובית כלפי כל אדם ולהימנע מהשפלתו? ממחנכים רבים שמענו תשובה מיואשת: כיצד נוכל ליזום שינוי בתחום זה, כאשר הטלוויזיה משדרת יום יום, לנו ולתלמידים, התבטאויות של מנהיגים שהן ההפך ממתן כבוד לאדם?

התשובה לכך, כמובן, היא שאזרחים אינם עדה פסיבית נוכח המנהיגים; ושכל מורה וכל תלמיד יכולים להיות מנהיגים להתנהגות מכבדת כל אדם, באשר הוא אדם. בית הספר הוא קהילה אוטונומית, ולא התנהגות חברי כנסת מסוימים היא שמכתיבה את כללי ההתנהגות בתוך הכיתות. אדרבא, בית הספר יכול להיות מופת לקהילה וגם למנהיגי מפלגות בדבר משמעותו של כבוד האדם, הלכה למעשה. מורים ותלמידים בבתי הספר הם שיוכלו לפנות למנהיגים ולומר להם: אצלנו כבוד האדם הוא ערך מוביל העומד למבחן בהתנהגות יום יום. ומה אצלכם?

היש אם כן סיכוי לכבוד האדם בבתי הספר? אם ציפיותינו הן שהתמורה תבוא בעיקרה מלמעלה, כלומר ממשרד החינוך, אזי אפשר להיות פסימיים. המשרד יכול לכל היותר להיות גורם מאפשר, המסייע לבתי ספר להתקדם בתחום זה. אבל אין לצפות שיוכל לכפות על מנהלי בית ספר ליזום תהליך ארוך טווח, אלא אם כן הם רוצים בכך. בחברה פתוחה, חברה אזרחית, הסיכוי לתמורה הוא רק בכך שתצבור בהדרגה תאוצה מלמטה: שמשנה לשנה יגדל מספר בתי הספר, שיאמצו לעצמם תהליך ארוך טווח בתחום כבוד האדם, ושילמדו אלה מנסיונם של אלה.

בכל העומס הקשה שנושאים בו היום בתי ספר, בתחום ההישגים ובצורך לבחור בין עשרות תוכניות המתחרות זו בזו, האם יהיה גם מקום לכבוד האדם? על בסיס נסיוננו בבתי ספר, ביחידות צה"ל, במסגרות של עבודה קהילתית, נוכל לומר דבר אחד: כל אלה שעברו את מחסום הציניות ביחס לנושא גילו בו התנסות מפתיעה ומחוללת תמורה. בהדרגה הולך וגדל מספר בתי הספר, ומוסדות אחרים, המבקשים ליזום את התהליך במסגרתם.

האם יהיה המשך משמעותי לכך גם בשנים הבאות? על כך נשיב, שהדבר הוודאי היחיד לגבי העתיד הוא שיהיו הפתעות.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
8
9/05/2018
היערכות לפתיחת שנה"ל
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד