האגודה הישראלית למען הילד בגיל
האגודה הישראלית למען הילד בגיל

 

האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

עיריית קריית-גת מארחת את הכנס השנתי של האגודה

הכנס השנתי של האגודה, שהתקיים בחודש יולי, עסק בנושא המחנכת-מטפלת בגיל הרך בישראל. בכנס נדונו היבטים שונים של מעמד המחנכת-מטפלת ושל תפקידה. הכנס התקיים בחסות ראש עיריית קריית-גת אלברט ארז, שהגיע לפתיחת הכנס ובירך את המשתתפות ובשיתוף עם המסלול ללימודי המוסמך בגיל הרך בתוכנית שוורץ באוניברסיטה העברית.

להשמיע את קולה של המחנכת-מטפלת

נושא הכנס נבחר לאור מעמדן הנמוך של מחנכות-מטפלות במסגרות החינוכיות של תינוקות ופעוטות. תנאי ההעסקה שלהן קשים ביותר ולאחרונה דווח גם על מקרים של הלנת שכר. תנאי העבודה של המחנכת-מטפלת והיחס לו היא זוכה מצד מעסיקיה ומצד החברה משפיעים על איכות הטיפול והחינוך שהיא מעניקה לילדים. ההגנה על זכויות הילד עוברת דרך ההגנה על זכויות המחנכת-מטפלת. כנס זה היה מיוחד וראשוני. היתה זו הפעם הראשונה שהתייחסו לעבודת המחנכת-מטפלת מנקודת המבט שלה ולא רק דרך העיניים של תיאורטיקנים או של מפקחות ומדריכות. בדרך כלל ההתייחסות אל המחנכת-מטפלת היא כאל עובדת פסיבית שבעיקר מקבלת הנחיות כיצד לעבוד. מטרת הכנס היתה להשמיע את קולה של המחנכת-מטפלת ולשמוע את נקודת המבט שלה.

תמי אלמוג, מנהלת האגף למעמד האשה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (האחראית על מעונות היום והמשפחתונים), עמדה על מצבה של המחנכת-מטפלת במערכת הציבורית, על ההכשרה שמקבלות חלק מן המחנכות-מטפלות ועל מערכת ההשתלמויות וההדרכה הפועלת במסגרות השונות. כיום ישנן 11,000 מחנכות-מטפלות ב-1,600 מעונות המשרתים 80,000 תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש וחצי ו-2,300 מחנכות-מטפלות במשפחתונים. אלמוג ביקשה את תמיכת הקהל בשיפור מצבה של המחנכת-מטפלת באמצעות חקיקה ובשיפור התקינה.

איריס צדוק דיברה על דילמות של אתיקה מקצועית בעבודת המחנכת-מטפלת. התפקיד של המחנכת-מטפלת מחייב התמודדות בו-זמנית עם גורמים רבים: ילדים, הורים, צוות, קהילה. מצב זה מוליד דילמות אתיות רבות. במצבים מסוימים אמורה המחנכת-מטפלת להכריע בין טובת הילד לטובת הצוות, בין טובת המשפחה לטובת הילד, בין טובתה לטובת עמיתות לעבודה וכד'. פתרון דילמות אלה מצריך מיומנויות שאמורות להינתן למחנכת-מטפלת בתהליך ההכשרה המקצועית שלה ותוך כדי עבודתה. הפנמת האתיקה והיכולת לפתור דילמות בצורה מקצועית אמורות לעזור לה להגדיר את תפקידה ולפעול על-פי אמות מידה מקצועיות.

ליהי גת דיברה על הדרכת מחנכות-מטפלות באמצעות וידיאו. במודל ההדרכה הזה המחנכת-מטפלת מחליטה מה לצלם ואת מי לצלם ואחר-כך היא צופה בקלטת יחד עם המדריכה שלה. הווידיאו הוא מעין תצפית עצמית חווייתית ומרגשת הגורמת לתובנות חדשות. המשותף לתגובות של המחנכות-מטפלות הצופות בסרט היא ההפתעה ממה שהן רואות: מן הילד, מעצמן ותגובותיהן, מן הסיטואציה. המחנכת-מטפלת רואה את הדברים מזווית נוספת ואחרת, מגלה דברים חדשים ולומדת מכך. מודל זה משפר את תפקידה של המחנכת-מטפלת כ"מומחית לאינטראקציות": מבוגר-ילד, ילד-ילד, מבוגר-מבוגר.

ברב-שיח בנושא "חוויית ההדרכה" השתתפו חמש מחנכות-מטפלות ממסגרות שונות לגיל הרך: עינב טלירד מפעוטון בבית יריב, חנה כהן ממעון של ויצ"ו ביפו, רבקה כהן ממשפחתון באשקלון, זהבה פרידמן ממשפחתון בבני-ברק ותקווה שמש ממעון של אמונה בירושלים. הן תיארו סוגים שונים של הדרכה שהן מקבלות והסבירו כיצד עוזרת להן הדרכה זו בפתרון קשיים בעבודתן. הן הדגישו את החשיבות הרבה של ההדרכה כמקור לידע ותמיכה וכאפשרות להיעזר בכוחות מקצועיים במקרים של "כיבוי שריפות". כולן הדגישו את הצורך בהרחבת ההדרכה והעמקתה.

סילביה קמוביץ-הראבן דיברה על רגשותיה של המחנכת-מטפלת במשפחתון כלפי הילדים שבטיפולה. היא התייחסה לאבחנות בין תפקיד מחנכת-מטפלת לבין תפקיד האם, סוג הקשר ומידת האחריות כלפי הילדים. לטענתה, האבחנות הללו אינן ברורות. קמוביץ-הראבן שמעה סיפורים של אהבה גדולה לילד המטופל וצורך גדול באהבה מצידו כלפיה. לטענתה, הבעת אהבה היא חלק מתפקידה של המחנכת-=מטפלת ולכן בתהליך הכשרת המחנכת-מטפלת חשוב להתייחס גם לרגשות המלוות את ביצוע התפקיד.

ד"ר חנה צור דיברה על התייחסות המחנכת-מטפלת להתנהגות הפעוטות במשפחתונים. המחנכות-מטפלות רואות עצמן כ"מכינות את הפעוטות לקראת העתיד". הן מרבות לדבר על הקבוצה ולא על היחיד, מתארות את הפעוט בהקשרה של הקבוצה ופחות כבעל יכולת אישית. הפעוט האידיאלי בעיני המחנכת-מטפלת הוא "אחד שמסתדר עם כולם" ותכונותיו המועדפות הן: אקטיבי, בעל ביטחון עצמי, עצמאי, עומד על זכויותיו, בעל יכולת הגנה עצמית וכו'. לדעת המחנכות-מטפלות, ילד מופנם שיושב בשקט הוא ילד שמתקשה חברתית. המחנכת-מטפלת רואה את תפקידה בהכנת הפעוט להישרדות בחברה הישראלית. היא מגינה פיזית על שלום הפעוט, אבל איננה מתערבת כשיש "אלימות רכה" בקבוצה, משום שהיא מאמינה שכך ילמדו הפעוטות לשרוד.

פרופ' מרים רוזנטל דיברה על הקשר שבין מעמד המחנכת-מטפלת ואיכות החינוך-טיפול. מעמד המחנכת-מטפלת ותנאי עבודתה משפיעים על איכות ההתייחסות לילדים (התייחסות רגשית חיובית ויצירת אווירה רגועה) ועל איכות התהליכים החינוכיים (סביבה פיזית מתאימה ופעילות מעשירה ומאתגרת המותאמת לרמה ההתפתחותית). אלה יובילו לאיכות חיים והתפתחות טובה של ילדים. גורמים נוספים המשפיעים הם מאפייני המשפחות, המדיניות החברתית והמדיניות הארגונית, שישפיעו באופן מעגלי על מעמד המחנכת-מטפלת1.

הנהלה חדשה

כנס זה ציין את תום הקדנציה של הנהלת האגודה שפעלה במשך שנתיים. הצלחת הכנס והנוכחות המרשימה של חברי האגודה הם שכר לעמלה של ההנהלה היוצאת.

אל ההנהלה החדשה התנדבו כעשרים חברות חדשות. נעמי לנגוס הסכימה לשמש במקומי כיו"ר הנהלת האגודה. נאחל לה הצלחה בתפקידה.

ההנהלה החדשה כבר התכנסה. בישיבתה הראשונה הוחלט להמשיך ולפעול למען חוק פיקוח מסגרות חינוכיות ואכיפתו. חברות הנהלה יתחילו לפעול במספר מישורים: הפעלת סדנאות להורים, פנייה לחברי כנסת וגיוס משאבים להעלאת הנושא למודעות הציבור הרחב.

                                               

1 תודה לדרורית אמיתי-דרור שסיכמה את כל ההרצאות במהלך הכנס.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד