על המדף - סקירת ספרים
על המדף - סקירת ספרים

 

                                                            על המדף

סקירת ספרים

כְּלֵי עֵזֶר לגננת: ספרייה לימודית

ירדנה הדס

ב.ד. גליל, הוצאה לאור, הוציאה אל המדפים בימים אלה את הסִדרה "הספרייה הלימודית השלֵמה לילדים". בחרתי להדגים את יכולותיה באמצעות הספר "אקולוגיה וסביבה", שכן בעיות האקולוגיה מטרידות אותנו תדיר (זיהום הים, מצב מי התהום, מראה הרחובות בערינו וכו' וכו').

הילד בגן הוא אזרח העתיד. מודעות אקולוגית אינה מעוגנת בתאריכים ולעולם אינה "מתיישנת" ואינה יורדת מסדר יומו של הילד. בעוד ביתם וגנם של רבים מהילדים מטופחים ביד אוהבת, הם נתקלים שוב ושוב במפגעים אסתטיים ובריאותיים בסביבה הקרובה להם. הם אפילו מתרגלים אליהם ועלולים לחשוב שהם כורח מציאות.

הכתוב באנציקלופדיה מופנה אל הגננת והמורה. התמונות מדברות אל הילדים, הזקוקים לתיווכה של המחנכת (ורצוי גם לעידודם של ההורים).

בספר שלפנינו שבעה פרקים על יערות ועצים - וארבעה פרקים על ערים ואיכות החיים בהן. בין היתר, מוקדשים שלושה פרקים לסכנה האורבת לבעלי-חיים בסכנת הכחדה. כל אלה נוגעים ישירות לבניין דמותו האזרחית והאנושית של הילד בגננו.

הנושאים הללו אינם "שייכים" ישירות לחגי הטבע או ליום העצמאות. השפעתם "מחלחלת" במשך כל ימות השנה. הכותרים מאתגרים לשיחה וליצירה ומעניקים לילד תחושת אמפתיה, שותפות ואחריות.

החיבה לעץ וההכרה בחשיבותו, למשל, חייבת להתחזק ולהעמיק שורשים בהכרתו של הילד. הגננת תבחר את הפרקים שבהם תתרכז על-פי סביבת המגורים של "ילדיה". תוך כדי שיחה, תתוגבר האהבה לטבע ותחושת האחריות לגבי קדושת החיים.

מובן, שבנושא זה אין גבולות זמן. לא רק ט"ו בשבט הוא חג טבע. לא רק שריפת יער שכן יכולה לעורר את תחושת האחריות האזרחית. עם זאת, יש כאן הרבה מקום לניצול גורמים מזמנים, כגון: טיול לחורשה, פגישה עם בעל-חיים במצוקה, ידיעה עיתונאית וחדשותית המובנת לילדים ונוגעת להם, סרט טבע שהרשים אותם וכו' וכו'.

שיטת ה"הגשה" של הספר מאלפת. יש בו, למשל, שבעה פרקים על יערות ועצים. ההתייחסות היא אל היער כמהות ואל העץ הבודד כישות בפני עצמה. בנושא היערות, למשל, סובבות השיחות הקצרות סביב ייחודו של כל יער בפני עצמו. פרק אחר דן בשאלה "מדוע היערות טובים עבור בעלי-החיים?". ומיד לאחר-מכן: "מדוע נעלמים היערות?" התחושה וההבנה, כי היערות הם נכס אקולוגי ואסתטי (כמו החופים, הנגזלים מאיתנו לאט לאט ובביטחה) - הופכות את הילד לשותף לדאגה, לאזרח עתידי מועיל ובר-מצפון. לאחר הדיון יצטרף גם הוא לניקוי המקום, בו נערך הפיקניק המשפחתי - ולכיבוי אחראי של המדורה. הוא ייהפך לידיד לטבע.

לפנינו ספר-עזר לגננת. ממנו תוכל להראות, להציג, להדגים, לבנות שיחות ולתכנן פעילויות (כגון: טיפוח החצר, בניית ארגזי נוף, טיפול נכון בעציצים וכו' וכו').

האנציקלופדיה הצבעונית והנאה מאתגרת ומושכת. הכותרים מאתגרים, שכן הם מנוסחים כשאלות. בתור שכאלה, הן עשויות לשמש גם כפתיחה לסיפורים אישיים, או לדיון על טיול שנערך. הן אף משמשות כמאתגרות פעילות נכונה מן הבחינה האזרחית והאישית.

הניסוח: המשפטים הם קצרים וישירים. לדוגמה:

"בימי הקיץ החמימים מספקים העצים צל ומזון.

בימי החורף יכולות החיות למצוא בהם מפלט מהקור ומהגשם.

יש חיות המסתתרות וישנות בתוך גזעי העצים.

העצים הגדולים והשיחים הצפופים משמשים מקום מחבוא לחיות הנמלטות מפני אויבים וטורפים".

 

בתמונות הנאות מופיעים ידידינו בעלי-החיים בבית גידולם. העורכים הקפידו על ייצוג נאות שלהם: הסנאי והנקר, העיט והדוב, חיפושית הזבל... והטחבית. הילד "פוגש" באוכלוסייה מגוונת, התלויה גם בו עצמו לשם הגנה, הישרדות, הכרות והנאה. הוא מתחיל לפתח תחושת אחריות ושיתוף.

רגישות לטבע, הסובב אותנו והנתון בסכנה מתמדת, היא הכרחית לגידולו של אזרח פעיל ובר-הכרה באחריותו האישית. האמפתיה מתפתחת עם הידע הנרכש.

התבוננות בשיח בודד או ב"קקטוס" שבעציץ עשויה לפתוח לפני הילד עולם קסום של אגירת מים, תחושת הסכנות, מודעות להדדיות שבין צומח וחי, נאורות ואהבה לחיים.

מומלץ בהחלט לשלב את הסדרה בספריית העזר של הגן.

 

 

 

צעצוע שאבד - כחוויה בונה

מוטיב האיבוד (איבוד חפצים) "מאכלס" את שירת הילדים העברית מזה שנים רבות. נזכיר כאן אבדן רגשי ("אבד לי הכדור"/זאב) ואבדן מעשי, ריאלי ("החתול שאבד"/ציפורה פוזין) בתחום השירה - ואת "החתלתולן הקטן" - סיפורו של ס. מרשק.

איבודו של צעצוע, המשמש גם כ"חיית מחמד", הוא נושאו של "איפה נבי שלי?" מאת הלן קופר*.

"נבי" הוא כינוי החיבה המקוצר של "ארנבי", הצעצוע האהוב על הילדה טלי. נבי אבד.

הסיפור נפתח בהצגת בעיה, הנראית לילדה טלי כ"אסון" של ממש. היא בוכה, כי אינה יכולה להבין או לנחש לאן ומדוע נעלם.

זהו אפוא סיפורו של חיפוש. השאלה המטרידה את הילד(ה) היא איה?, איפה? "איה פלוטו?" שואלת לאה גולדברג "איפה פינוקיו?" - מקשה היל אריק. "לאן נעלמו צבי הנחל?" - שואלת גלילה רון-פדר - ו"לאן נעלם הירוק?" - מקשה תמר אדר...

החיפוש אחר האבדה הוא ראשיתו של תהליך שיקום, שהבנה בצדו.

לבני הגיל הרך נוסף עתה ספרון חביב, העוסק באבדה, המטרידה את הורי טלי, משום הסבל הנגרם לילדתם. אין הם ממהרים לרכוש לה ארנב אחר. הם מסייעים לה להבין את המקרה בהדרגה. משיחת הבירור ("מתי ראית אותו לאחרונה?") - דרך הליכי חיפוש רציונליים - עד להשלמה עם האבדה ורכישת ארנב חדש.

על הכריכה הפנימית מופיעות, בצד הכותר, שש שאלות אולי. רובן בתחום הדמיוני ("אולי עם סינדרלה?") ומיעוטן בתחום המעשי ("אולי באוטובוס?"). ההורים מכינים את הילדה בהדרגה ובתבונה לרכישת ארנב חדש, מבלי לזלזל בצערה ובגעגועיה לצעצוע המוכר שלה.

האב, למשל, מנסה ליצור אצל ילדתו פרופורציה נכונה באמצעות ההומור והדמיון: הארנב האובד "זוכה" במעמד של נהג-קטר ואף מצטייר כהרפתקן ("אולי קפץ מהאוטובוס?"). החיפוש הוא מחויך אפוא, אך אינו מזלזל בצערה של הילדה. כדי לסייע לה, מקושרות השיחות עם "כתובות" מתחום ספרות הילדים הקלאסית, כגון "זהבה ושלושת הדובים", "סינדרלה" ואפילו שודדי הים האגדיים "נבדקים" תוך כדי עיון במפותיהם הסודיות... האב הופך את החיפוש ו"החקירה" להרפתקה אמיתית ומסייע לילדתו בהפלגות דמיוניות, המשדרות אליה את ההכרה בממדיו הריאליים של צערה הפרטי. עם זאת, הוא מנצל בתבונה את התקופה שבין  אבדן  הארנב  לבין  רכישת  "יורשו"  החדש  להפלגות  דמיוניות

                                                           

* הן קופר. "איפה נבי שלי?". נוסח עברי: סמדר שיר. הוצאת יבנה.

ולהרחבת אופקים. כך "זוכה" הארנב האבוד לערוך מסעות בחלל, בים וביבשה. כך גם הופך הצער על האבדה למסע ניחוש דמיוני משעשע. המחזיר בדרך ההומור את טלי לפרופורציות הנכונות של אבדתה.

טלי משתתפת במשחקים אלה ונענית ל"הזמנתם" של אופקים חדשים. בין "שותפיה" להרפתקה הדמיונית גם דרקונים וכולם חביבים.

האופציות הדמיוניות המוצעות לטלי זוכות לגיבוי אמנותי מעולה (הלן קופר כתבה ואיירה גם את "מרק-דלעת" ואת "הילדון שלא רצה לישון"). איוריה של קופר נעימים לעין וחפים מכל אלמנט מפחיד או מרתיע.

במיוחד נאה בעיני תמונת הארנב הקטן והבוטח, הרכוב על גבו של הדרקון הענק - כשבעמוד ממול נראה אבא, המשעשע את טלי הקטנה בזרועותיו ומכין אותה לקראת המסקנה שהארנב לא יחזור, כיוון שבוודאי יבחר לעוף עם הדרקון החביב לירח.

בתמונה הגדולה נראה הארנב גאה ומאושר כשלצידו ספינת מפרש קטנה, קטנטונת. הארנב גדול ממנה בהרבה. הוא נעשה אגדי; הוא חדל להיות מושא לדאגה או לגעגועים. הוא נעשה חביב ומרוחק יותר ויותר.

טלי משתפת פעולה במובן הסיפורי. היא מסייעת לאביה בהמצאות ובפתרונים לארנב האבוד, שנעשה יותר ויותר אגדי, חביב ופחות צעצוע שהעדרו עשוי להכאיב.

עם סיום המסע המוצלח והדמיוני של נבי אל הירח וגלגולו באבקת כוכבים המלבינה את פרוותו "כמו סוכר" (גם מתוק, גם צחור וגם מיוחד מאוד) - מתנתקת טלי מן הכיוון החיפושי. היא נכונה עתה לקבל לידיה את הארנב החדש, כשהיא מסתייעת במעין "שקר לבן" ("הוא השמין, הוא יהיה נקי ומצוחצח"). היא יודעת שיש משהו מן האשליה בסיפור, אבל מקבלת את הפיתרון: "אני יודעת, אבל בכל זאת הוא יהיה נבי שלי..."

והיא בוחרת לה את "נבי" שלה מכל הארנבים.

הספר מסתיים בלחישתו של "נבי" החדש באוזניה: "סוף-סוף!"

לפנינו סיפור לבבי, הומוריסטי וחכם המאפשר גם לריאליסטים ולספקנים שבין הילדים להפנים גישה מעשית-אוהדת לפתרונות אנושיים נכונים.

עם זאת, נותרת הדלת פתוחה לפני ה"רומנטיקאים" שביניהם, להגן על תפיסת העולם שלהם. חוש הטעם מסייע לכך: הממתק "טעים-טעים"... הסוף טוב.

- - -

מוטיב ההליכה לאיבוד, כשהוא מוגש באמצעות ספרות טובה, מכין את הילד, הגדל בגן-הילדים, לפרידות ההכרחיות הצפויות לו במהלך חייו (לרבות המכאיבות שבהן).

הנחמה אינה מאולצת ואינה מהירה מדי. ההורים מסייעים לילדתם להבין, להפנים ולהתנחם על-פי הקצב המוכתב לה על-ידי עצמה.

מוטיב החיפוש קשור תמיד בקשר האנושי שבין הגיבור ליקיריו - והקשר הוא המחזק, המסייע והמנחם.

שאלה שאלתית מאוד

על "למה פופיק?". כתבה ואיירה מקדה בן-נאה. הוצאת מי-לי. הודפס ב"אור וצבע", ירושלים 2002.

ספרון חביב, הבנוי מאחת-עשרה "פעימות" (או: צמדי עמודים "שכנים"). בכל אחת מהן מנוסחת שאלה מנומקת וישירה של הילד הדובר בו.

לילד הדובר נהיר בהחלט לשם מה ניתנו לו ידיו, רגליו, עיניו, אוזניו, אפו, פיו, חזהו, ה"טוסיק" שלו, ה"פיפי" שלו... רק אחד מאבריו מדריך את מנוחתו: ה"פופיק", הקורקבן, הטבור, שבמרכז בטנו.

הילד תוהה: מה תפקידו של אותו חותם, שהוא קטנטן ועגלגל.

נשים לב: הוא דובר לא על השאלה "מדוע", או "איך נוצר". הוא מבקש לדעת "למה", לשם מה.

לא יפלא, שהוא מקבל מהוריו תשובות משעשעות: הם מדמים את ה"פופיק" לכפתור מיוחד במינו. המבוגר, הקורא את הספרון באוזני הילד, יוכל להבין את הדימוי, שכן כפתור הוא סמל לקשר, שניתן לפרימה, להתרה (שנועד לכך, בעצם)...

בסופו של החקר שלו, מגיע הדובר (הילד) למסקנה, שה"פופיק" הוא - בעצם - "מזכרת/ מאותם רגעים/ שלא יכולתי בכלל/ בלי ההורים".

יתר על כן, יש לו - לפופיק - משימה: "הוא מזכיר לו 'עד כמה הם עדיין אוהבים'".

זוהי דרך מעניינת ומקורית מאוד להביא לתודעת הילדים את הבינה המופלאה, המשוקעת במבנה גופנו. הדבר חשוב: הרי ככל שילמדו יותר לדעת ולהכיר את סודות הגוף במהלך גדילתם והתבגרותם, יפליא אותם יותר ויותר אותו פלא, שהוא גופנו.

מכל מקום, התשובה שנותן הילד בספרון זה לעצמו היא רגשית בהחלט: ה"פופיק", שלא כשאר אברינו, אינו ממלא לכאורה כל תפקיד מרגע היוולדנו. עם זאת, מייחס לו הילד הדובר בשיר תפקיד "היסטוריוסופי" - משפחתי-שיוכי: תפקידו להזכיר לנו את הקשר עם הורינו (הוא - בעצם - חותם בבשרנו).

בכך הריהו שונה משאר האברים. זהו ייחודו ו'ייחוסו'...

- - -

לשון הספר עממית=ילדית, פשטנית וקלה. החריזה "זורמת" (מתכונתה אינה קבועה). השאלה העיקשת חותמת כל "פרק", פרט לאחרון, שהוא אקורד משובב של אהבת הורים.

כל אחד מה"פרקים" פותח ב"יש לי" - ומסתיים בשאלה המרכזית. הסיום שונה ומיוחד.

בשיחה שבעקבות הקריאה, חשוב להסביר לילדים את ההבדל בין "למה" ו"מדוע", כיוון שהוא עוסק במטרות בריאתם של כל אברינו המוזכרים בו, שלכל אחד מהם תפקיד מיוחד. הילד מבין - מתוך הטקסט המחויך והפשוט - את החוכמה העמוקה היצוקה בגוף האדם, במבנהו ובכל אחד מאבריו. ל"פופיק", שאינו "פעיל" מרגע הלידה ואילך, מוענק כאן רגע של "גילוי".

החריזה פשוטה וטבעית. ה"מונולוגים" ברורים ובעלי מבנה קבוע, פרט לשני העמודים האחרונים. המתח הסקרני המצטבר ביחס ל"פופיק" ולתפקודו המיוחד מצטבר והולך לקראת הסיום.

רצוי, לדעתי, לקרוא את הספרון כולו לפני הילדים בישיבה אחת ולחזור על כך בימים שלאחר-מכן. הילדים יהנו לחזור ביחד על השאלה המסכמת כל אחד מהדפים (עד לראשית התשובה): "אבל למה פופיק?".

למותר להבטיח, שהם גם יבינו - בסופו של דבר - למה...

 

 

 

 

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
19/07/2018
פעילויות הקרן לקידום מקצועי
8
17/07/2018
בעקבות סכסוך העבודה שהסתדרות המורים הכריזה לפני ...
8
12/07/2018
הנוגעים לפעילויות וקבלת שירותים מהסתדרות המורים
8
11/07/2018
מתנגדים לביטול הסייעות הרפואיות בגני הילדים
8
10/07/2018
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד