על תסכול, מהותו, משמעותו וביטו
על תסכול, מהותו, משמעותו וביטו

 

על תסכול, מהותו, משמעותו וביטוייו בגן-הילדים

אליעזר יריב

מרים ברמן

על תסכול

אמא משחקת בצעצוע של עומרי.

עומרי (בתקיפות) - מי הרשה לך לגעת בדג שלי?

אמא (בפליאה) - ממתי אתה מדבר אלי ככה בחוצפה?

עומרי (לאחר שתיקה ממושכת) - מאז שרונן (אחי) נולד.

מאז שרונן נולד עומרי חש שבכורתו נגזלה, שאהבת אמו מתחלקת כעת עם ה'מתחרה'. עומרי זקוק לאמו כתמיד אבל כעת הוא חש שהיא חסרה לו. בזמן האחרון התנהגותו לא רגועה. לעתים הוא מסתבך בתגרות וסכסוכים בגן. לעתים בורח לו השתן, כאילו לא בכוונה, וגם קצת להרגיז. והוא מתוסכל.

מצב של תסכול קורה כשהילד חווה ומפרש שמישהו או משהו מונע ממנו להשיג את מבוקשו. הפירוש האישי של הילד ולא נקודת המבט של המבוגרים יקבע גם את התגובה. לדוגמה, כאשר ילד מנסה לפתוח את הדלת כדי לצאת מהחדר ומוצא שהיא נעולה הוא עלול להגיב בהפתעה ובחרדה. אם יידע שמישהו אחר נעל אותה בכוונה הוא יגיב בכעס. ואולי אם הוא ילמד כיצד לפתוח אותה התגובה תהיה יותר מתונה. בכוח הפתרון התסכול התפוגג.

ילדים צעירים חווים במשך היום מצבים רבים שמבוגרים היו מגדירים אותם כמתסכלים ובכל זאת הם כמעט ואינם מתרגזים ותגובותיהם קצרות וחולפות. במחקר שנעזר בתצפיות קפדניות עקבו אחר ההשפעה שיש לאירועים בלתי נעימים, שנמדדו על-פי מידת עוצמתם ומשך זמן התרחשותם (Fawl, 1963). נמצא שבממוצע ילדי גן חווים מדי יום לא פחות מתשעים אירועים "חוסמי מטרה", אבל רובם כמעט ולא הפרו את שלוות הילדים ולא התפרשו על ידם כהפרעות. רק לעתים רחוקות היו הפרעות שהילדים הגיבו עליהן בחריפות, תוך ניסיון לסלק את המכשול.

                                                           

אליעזר יריב, מכללת גורדון, חיפה. שפ"ח קריית מוצקין

מרים ברמן, גננת. כרמיאל

ילדים נבדלים במידה רבה זה מזה באופן בו הם מפרשים האם אירוע הוא מתסכל ומפריע. לדוגמה, ילד מאוד תלותי יחווה תסכול כאשר אמו נעדרת אפילו לזמן קצר (אפילו אין להיעדרות שלה כל השפעה על מצבו). לעומת זאת, ילד תלותי שמתנהג בפסיביות לא יחווה תסכול כאשר ילדים אחרים מנסים להשתלט על המשחקים והפעילות. ילד עצמאי לא יחוש תסכול בהיעדרות הוריו אבל יתמודד עם ילדים אחרים על השליטה במגרש המשחקים. אחד הבנים בגן שלנו שאף להנהיג, אך ילד אחר בקבוצה היה חזק ממנו. פעם כשהמנהיג נעדר מהגן עקב מחלה ניצל הילד את ההזדמנות והקבוצה קיבלה את מנהיגותו ואף שינתה כמה כללים ומוסכמות. כשחזר המנהיג וגילה שמישהו "תפס את מקומו" התעורר מאבק כוח על המנהיגות והשליטה. גם לסיטואציה בה מתרחשת ההפרעה יש השפעה לא מעטה (Mussen, Conger & Kagan, 1974, 372). לדוגמה, כאשר ילד מופל על-ידי חברו, הוא עלול להגיב בתוקפנות רבה אם יפרש שהילד השני אכן התכוון לפגוע בו. הוא יגיב במתינות אם יחשוב שהאירוע התרחש ללא כוונת זדון. גם משחק עם חברים טובים מפחית מאוד את הנטייה להגיב בתוקפנות כאשר ילדים חווים תסכול. במחקר מסוים גרמו החוקרים לתסכול לילדי גן ששיחקו יחד. למרות ההפרעה הפך המשחק שלהם יותר מובנה, הם שיתפו פעולה, הפגינו יותר אחדות ולכידות ואף תקפו ביחד את החוקר ש"הפריע" להם. בסביבה המוגנת של החברים הקרובים היו לילדים יותר כוחות להתמודד עם מצבים מתסכלים. נדמה שיותר מהכל תסכול מתקשר עם רגשות של כעס והתנהגות תוקפנית.

תסכול ותוקפנות

התסכול הוא רגש בלתי נעים שמוביל לעיתים להתנהגות תוקפנית. למשל: כאשר אנו נתקלים במחסום שמונע מאתנו להשיג מטרה, מתעורר רגש שלילי (כעס) שמניע התנהגות שמטרתה לפגוע במי שגורם לתסכול. לאחר שהאנרגיה התוקפנית השתחררה על-ידי פעולה תוקפנית או בדרכים אחרות משתררת תחושה של פורקן, קתרזיס. התנהגות תוקפנית היא כמו מצב של צמא או רעב שמעוררים את הדחף לשתות או לאכול, כך כאשר אין מצב של תסכול לא תתעורר תוקפנות. תנאי זה, הדמיון לדחפים אחרים, שנוי במחלוקת ויש לא מעט מצבים בהם השימוש באלימות "אינו מציית" לכלל הזה. יש מצבים בהם אנשים מתנהגים בתוקפנות בלי שחוו תסכול, כמו אותו רוצח שכיר שנשלח, תמורת בצע כסף, לפגוע באדם שכלל לא הכיר (ובוודאי גם לא תסכל אותו). לפעמים אנשים חווים תסכול אבל נמנעים מלהגיב או מגיבים כלפי מישהו אחר ולא כלפי הגורם שתסכל אותם.

לדוגמה, קבוצת ילדים שקועה במשחק בחצר ולפתע הגננת קוראת להם לחדול מיד ולהכנס לגן. הילדים חשים תסכול אך לא יעיזו לפגוע במקור התסכול, הגננת (שינוי תגובה). הם חוששים ממנה. אם הכעס נשמר עוד זמן מה הם עלולים לפגוע בילדים קטנים וחלשים מהם (התקת האובייקט לתגובה) בזמן שהגננת לא שמה לב. ההחלטה האם להגיב בתוקפנות או לדכא ולהתיק את התגובה כרוכה בשיקולים מורכבים, בלמידה ובניסיון באילו מצבים מותר, כדאי ורצוי לפגוע או להימנע.

תסכול ורגרסיה (נסיגה)

תוקפנות היא תגובה נפוצה לתסכול אך לא בלעדית. יש תגובה נוספת - רגרסיה (נסיגה) לדפוס התנהגות יותר ילדותי. ביטוי מרתק לתופעה זו ניתן במחקר שבדק התנהגות של ילדי גן בשעת משחק חופשי וגם במצב של תסכול (Barker, Dembo & Lewin, 1943). הקריטריונים לרגרסיה נמדדו לפי מידת הירידה ביצירתיות ובעמלנות של הילדים וגם ביכולתם לשחק באופן מובנה ויציב. במצב הראשון של המשחק החופשי ניתנה לילד הזדמנות לשחק במשך חצי שעה בצעצועים שפוזרו על גבי מלבני נייר ענקיים שהיו מונחים על הרצפה. התנהגות הילד נצפתה והחוקרים ניתחו אותה על-פי מדד בן שבע דרגות של פעילות מובנית, החל מצפייה שטחית בצעצועים (דירוג נמוך) ועד למשחק מובנה ויצירתי (דירוג גבוה). בשלב השני - מצב התסכול, החזירו את הילד לחדר הניסוי והפעם צירפו אל הצעצועים הרגילים עוד צעצועים חדשים ומושכי לב. כאשר הילד שקע במשחק עם הצעצועים היפים והחדשים נכנס הנסיין לחדר, אסף את הצעצועים הרגילים וסידר אותם מחדש על גבי מלבני נייר חדשים. כעת לקח הנסיין את הילד אל הצעצועים הרגילים והשאיר את הפריטים החדשים והיפים מאחורי מחיצת סורגים נעולה. הילד שיחק במשך חצי שעה נוספת תוך שהוא מסוגל לראות את הצעצועים החדשים אך אינו יכול להתקרב אליהם. בשלב התסכול השתנה מאוד משחקם של הילדים בצעצועים הרגילים בהשוואה לשלב הראשון של המשחק החופשי בהם. הילדים נעמדו ליד המחיצה, ניהלו משא ומתן עם הנסיין שיתן להם לשחק בצעצועים או שיתן להם לסיים את המפגש ולצאת מהחדר. הילדים דיברו אודות האיזור שמאחורי המחיצה, הגיבו בתוקפנות כלפי הנסיין וכנגד המחיצה. המשחק שלהם הפך פחות יצירתי ומסודר מכפי שהיה בשלב המשחק החופשי.

התסכול הוביל להתנהגות פחות בוגרת. בעצם, אצל הילדים שנראו מתוסכלים יותר מאחרים, והרבו להתעסק עם המחיצה, חלה נסיגה יותר חמורה באיכות המשחק.

נסיגה מתרחשת לעתים קרובות אצל ילדים שנולדו להם אח או אחות. הם חשים כאילו איבדו את עולמם ואת אהבת המשפחה אליהם. התנהגותם משתנה והם הופכים רגישים למעמדם. לעתים הדבר ניכר בעת שהם באים אל הגן בבוקר. כאשר הפרידה מההורים מלווה בכעס או כאשר האם מלווה באח הקטן שהיא ממהרת לשים גם אותו בגן השני יש כמעט ודאות שהילד יהיה מעורב אחר-כך במכות. אם אין תיווך או ריכוך של הגננת או הזרמת חמימות הוא יישאר כעוס. חברה סיפרה לי על בנה שהפסיק לאכול כשנולד אחיו. הוא הפך רגיש לכל סימן של פגיעה בפרטיות שלו.

לידת אח מהווה מפנה מהותי בחיי הילד. לעתים יש לתת הדרכה להורים (בחוגי הורים) בטיפות חלב וכן לספק מיידית חמימות, עידוד, אתגרים חדשים על מנת להשיב לילד את כתר הבכורה שנגזל עקב התינוק החדש.

סוגי תסכול

תסכול עלול להתעורר בשלושה מצבים: א) מחסום חיצוני שמונע מהילד להשיג את מבוקשו. ב) קונפליקט פנימי בין משאלות מנוגדות וקושי להחליט על המטרה. ג) תחושה של נחיתות, חוסר התאמה וחרדה שמעכבת ומונעת את השגת המטרה. המצב הראשון שכיח מאוד. הדגמנו אותו בסיפור הילד שרוצה לצאת מהחדר, מנסה לפתוח דלת והיא נעולה - זה המחסום החיצוני שיעורר תסכול, בעיקר אם יש מישהו המונע ממנו בכוח את היציאה.

המצב השני מתרחש כאשר נוצר קונפליקט פנימי בין משאלות מנוגדות. הילד מתקשה להחליט מה ברצונו להשיג והוא מגיב בתסכול. היו בגן שלנו שני בנים שמאוד אהבו ילדה אחת. במפגשים היו מקומות קבועים ותמיד נוצרה בעיה מי משניהם ישב לידה. הרבה פעמים הם היו עסוקים במאבק והרצון להיות ראשון שיזכה להיות במחיצתה הביא לא מעט תסכולים, מאבקים ואף תגרות אלימות ("היא אמרה לי שאשב לידה"). והילדה שחיבבה את שניהם גם היא חשה תסכול והמאבקים ביניהם הקבילו למאבק הפנימי שהתחולל בתוכה. היו כמה פעמים שהיא פרצה בבכי.

הסוג השלישי של תסכול מתרחש במצב בו יש לילד תחושה של נחיתות, חוסר התאמה וחרדה שמעכבת ומונעת ממנו להשיג את מטרתו. לדוגמה: אחד הילדים בגן שלנו התקשה לצייר. כשהילדים ציירו הוא עמד וביקש מאחרים שיציירו לו וכאשר כבר לקח מכחול או צבע ליד, הוא נהג לקרוע בסוף מעשה את הציור או שהיה משליך אותו בדרכו הביתה.

גם הורים וצוות הגן "תורמים" תסכולים

כאשר מחפשים את הגורמים לתסכול שחווים ילדים אסור להתעלם מחלקם של המבוגרים. הכוונות הטובות לחנך ולהצמיח מולידות לעתים קרובות קונפליקטים מתמשכים ותסכול הדדי. הכללים שהורים קובעים מסייעים לילדם להפנים את מה שנדרש, אבל כמו כל שינוי, הם נתקלים בהתנגדות. לעתים, אפילו דרישה פעוטה שהילד יחכה לתורו עלולה לעורר אצלו תסכול, כעס והתמרמרות. אכילה היא 'שדה קרב' מוכר ולא חביב. הורים, ובמיוחד אמהות, דואגות שילדיהן יאכלו כהלכה וגם ירכשו הרגלי אכילה ונימוסי שולחן. יש ילדים שאוכלים באופן לא נקי. הם זוכים לביקורת מהוריהם ועקב כך הם אוכלים במהירות או שהם פשוט נמנעים מלאכול רק כדי לא להיחשף לחוויה של ההשפלה. אחד הילדים שלנו נהג לומר בשעת הארוחה בגן שאינו רעב. רק כשכולם סיימו הוא היה לוקח את האוכל אל אחד הביתנים ואוכל שם לבדו. לאחר בירור קצר אמו סיפרה שבמשפחתם האוכל כרוך בטקס קפדני עם שמירה על ניקיון, אכילה בפה סגור ושנחוץ לסיים את כל האוכל בצלחת.

בעצם הילד חיפש דרך להשתחרר מעול האכילה הנוקשה בכל דרך אפשרית.

דוגמה נוספת קשורה לנורמה שאסור לזרוק אוכל. יש הורים שדוחפים לתיקו של הילד מאכלים רבים יותר מכפי שהוא מסוגל או רוצה לאכול. הילד מסתובב כל היום, שרוי בקונפליקט, מנסה להיפטר מהאוכל אבל חושש מתגובת הגננת וההורים. במיוחד הוא חושש ככל שמתקרב סיום יום הלימודים, כאשר אמו תבוא לאסוף אותו ותשאל: "זה כל מה שאכלת היום?". רצוי לאפשר לילד לבחור אוכל אותו יקח לגן ולכבד את טעמו האישי.

סוג שונה של תסכול נוצר כאשר המבוגרים יוצרים תחרות בלתי הוגנת ואפליה.

בגן-הילדים ישנם צוותים שמטפחים כמה ילדים ממושמעים וטובים, שעוזרים במלאכות השונות של הגן. אפשר לעודד אותם בקלות לסדר ולהיות לעזר לצוות. כאשר הצוות 'מסמן' כמה ילדים שרק להם ניתנים תפקידים, נוצרת בלי משים העדפה לטובה של אותם ילדים. התופעה מכונה התנהגות הבדלית (באב"ד, 1996). זה מאוד נוח לצוות והגננת בונה מודל, התנהגות שאותם ילדים מגלמים. היא פונה לילדים אחרים ואומרת: 'תראו כיצד רמי מתנהג!' בכך היא כביכול מצליחה להימנע מהדבקת תדמית שלילית לילדים אחרים אבל ילדי הגן אינם זקוקים לזמן רב כדי לחוש מיהו חביבה של הגננת. בעצם יותר משהילדים זקוקים למבוגרים, צוות הגן זקוק לכמה ילדים שיעצבו את המרקם החברתי של הגן. וכך, הילדים שאינם בקטגוריה זו חשים תסכול רב והם עושים כל מיני דברים כדי להכעיס. הם מכים, גונבים חפצים, מתלוננים על הילדים ה"מועדפים" ("ידעתי שאת תבחרי אותו", "למה תמיד הוא?"). בסתר הם גם משתדלים להיפרע מהמועדפים ומכים אותם. תופעה דומה מתרחשת ביחס לילדים שהוריהם באים ממעמד חברתי גבוה והילדים חשים שהם מועדפים בזכות ההורים. הילדים לומדים שהצוות מעגל פינות. הרגש החזק שמסתתר כאן הוא הקנאה. זהו רגש מתסכל שבא בעקבות תחרות, בעקבות הרצון לזכות בתגמולים חברתיים או חומריים.

אי נוחות גופנית - כגורם לתסכול

למרות שגן-הילדים בנוי כדי להשרות אווירה נוחה שמעודדת פעילות ורוגע, יש בו כמה 'מפגעים' שנחוץ לתת עליהם את הדעת. כוונתנו לגנים שאין בהם די תאורה (דבר שעלול להשרות עצבות ודכדוך), כאשר יש אבזור עודף ולא פונקציונלי שהילדים נתקלים בו, שאין בו תועלת והוא מהווה לפעמים גם מפגע בטיחותי. גם החצר עלולה להוות מקור לאי נחת. במאמר שפירסמנו לפני כמה שנים הסברנו שהנוחות הגופנית ובמיוחד 'מאזן הנוזלים' (שתייה והתרוקנות סדירים) חשובים לרווחתו ולהתנהגות התקינה של הילד (ברמן ויריב, תשנ"ח). אנו מבקשים להדגיש נקודה זו. ישראל היא מדינה חמה ובמרבית חודשי השנה השמש קופחת על הראש. גנים רבים אינם בנויים בהתאמה לרמות הקרינה הגבוהות (החלונות פונים כלפי דרום) ולא תמיד הווילונות  מספקים הגנה מושלמת. לעתים החצרות אינן מוצלות די הצורך לכן יש להוציא את הילדים לשעת חצר בשעות הקרירות וכך אפשר למנוע את חשיפתם לרמות קרינה גבוהות (עם סיכון להתפתחות של סרטן העור). יש ילדים הנכנסים לגן לעתים מזומנות כדי למצוא מסתור מהשמש וגם לשתות מים ולהירגע. אי נוחות פיזית מגבירה תסכול. הרבה מריבות בגן מתרחשות בשעות הצהריים במהלך או בסמוך לשהייה בחצר. הניסיון מלמד שעדיף להוציא את הילדים בשעות הבוקר, כשהחצר קרירה ומוצלת. כך ניתנת לילדים הזדמנות להתנועע, להיות פעילים, לנצל את האנרגיה באופן בונה. אחר-כך הם הופכים יותר רגועים, קשובים ומסופקים.

הגיע הזמן שנהיה קשובים לצרכים הגופניים של הילדים, שנמנע מצבים של לחץ ואי נעימות ובכך אולי גם נצמצם תופעות של אלימות.

האם אפשר למנוע תסכול

נהוג לומר שהחיים אינם גן של שושנים. השאיפה של הורים ומחנכים לצמצם את התסכולים שהילדים עוברים במהלך התפתחותם בהחלט מובנת. אבל האם באמת רצוי לנסות למנוע כל תקלה ואי-נעימות? אולי המכשולים עוזרים לחסן ולחשל את הילד? מתי נוכל להבדיל בין מצב שדורש את התערבותנו לכזה שהילד צריך ללמוד להתגבר עליו בעצמו? ואולי זה הצורך שלנו כמבוגרים לגונן (לפנק) יותר מאשר האופן בו הילדים אכן חווים תסכולים?

קשה לקבוע עד כמה תסכול הוא מצב חיובי ביסודו (מחשל את הילדים) או שלילי (גורם להתנהגות לא רצויה של תוקפנות או נסיגה). מחד גיסא, חשוב שהם ילמדו להתמודד עם קשיים, ישקיעו זמן ומאמץ ולא יישברו מוקדם מדי. מאידך גיסא, משימה קשה מדי, במיוחד אם היא מלווה בביקורות ותסכול מחלישה ולא מחזקת. מתוך המאמר עולים כמה עקרונות:

א. יש לשפר את התנאים בגן ולצמצם מוקדים של חיכוך, אי-נחת ותקלות. כאשר הגן ממוזג, השירותים נקיים, יש לילדים גישה חופשית לשתייה, החצר מרווחת ומוצלת, הצעצועים תקינים, כאשר יש כמה עמדות מחשב, יתרחשו פחות תקלות. יש לבחון מנקודת מבט של הילדים האם התנאים בגן נוחים.

ב. רצוי שסביבת המשחק של הגן תכיל מעט ככל האפשר חפצים שמהווים סיכון - (סכינים, כלי נשק, נפצים לקראת פורים).

ג. לא ניתן למנוע מצבים בלתי נעימים וסכסוכים בין ילדים, אבל נוכחות הצוות עשויה למנוע את מרבית המריבות בגן. מדובר בגישה שניתן לכנותה "עיניים בגב", כלומר ערנות מרבית לנעשה בכל רגע ובכל פינה בגן. השגחה כזו מחייבת ערנות וריכוז גבוהים לאורך כל יום הלימודים אבל היא מאפשרת להתערב במהירות, לתווך ולפשר בין הילדים כשהסכסוך נמצא בראשיתו.

ד. חשוב שהורים וגננות ינסו לאתר את המקור הגלוי והסמוי לקשיים, להבין את האופן בו הילד מפרש את המצב והאופן בו הוא בוחר להגיב. לדוגמה, הגננת יכולה להעיר: "אני מבינה שאתה בטוח שהוא פגע בך בכוונה, אבל אני ראיתי שהוא לא רצה להפיל אותך". כדאי, כשנחוץ, להציע דרכים חלופיות ("את יודעת, יש לנו בגן עוד הרבה משחקים שאת יכולה לשחק בהם בהנאה, במקום לריב כדי לתפוס את המשחק שכולם רוצים לשחק בו"). חשוב לפנות אל כוחותיו של הילד ("אני בטוחה שתצליח לטפס על הסולם"), לעודד אותו להתגבר ולהבטיח לו סיוע אם יזדקק לו, ליצור ולאפשר תחושת הצלחה - הצלחה מביאה הצלחה.

ה. עידוד לדחיית סיפוק. יש להסביר לילדים שלא תמיד יוכלו לקבל מיד את מבוקשם ועליהם להמתין בסבלנות. יש להקנות נורמות של סדר, של התאפקות, להסביר שתסכול הוא מרכיב בלתי נמנע בחיים. הגננת יכולה להסביר: "אני מבינה שאתה רוצה להתנדנד אבל יעל ושירה הגיעו לפניך. אז תחכה בבקשה עד שיגיע תורך".

סיכום:

· תסכול הוא חלק בלתי נפרד של התפתחות הילד, שראשיתו - גמילה מיניקה.

· אפשר להשתמש בקלישאה הידועה: מה שלא הורג מחשל.

· יש לשאוף ככל האפשר לרכך ולמתן תסכולים בעזרת חוויות חלופיות; זה אומר להציע מיגוון אפשרויות ופתרונות זמינים.

 

והחשוב ביותר - לתת לילד הזדמנות להשתמש בתובנה לצאת מתסכולים, גם בכוחות עצמו. זו הדרך להעצים את הילד ולהכשירו לקראת תסכולים שעוד יקרו בדרכו, חדשות לבקרים.

 

 

ביבליוגרפיה

באב"ד, א' (1996). ההתנהגות ההבדלית של המורה בכיתה, בתוך א' לסט (עורך), סוגיות בפסיכולוגיה של בית-הספר, ירושלים: הוצאת מאגנס, עמ' 92-76.

ברמן, מ' ויריב, א' (תשנ"ח). מאזן הנוזלים ובעיות התנהגות, הד הגן, ס"ב, 432-428.

וופלה ת' (תשס"ג-2003). התנהגות היא שפה. הוצאת אשכולות...

 

 

 

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד