כדאי לקרוא...
כדאי לקרוא...

 

כדאי לקרוא...

גדעון לוין

ד"ר סוס: "הידד להיות שונשוני מיוחד" (הוצאת מודן 2001) (Dr. Seuss: Hooray for Diffendoofer Day)

 ברשימה זאת תופיע המילה "מאוד" פעמים רבות. מדובר בספר של ד"ר סוס. ספר זה הוצא לאור על-ידי שני חברים המזדהים עם דעתו של ד"ר סוס לאחר מותו. זהו ספר שמאוד לא ימצא חן בעיני אנשי הממסד הפדגוגי הרשמי ובעיני עושי דבריהם בשטח. יש לי ספק אם כל אלה "יבינו את הנקרא"... בית-הספר השגרתי נקרא אצל ד"ר סוס "כפר מרורים" ו"מצטיין" באחידותו: אחידות לבוש התלמידים, אחידות החומר הנלמד, אחידות הבחינות והחובות לכולם - בקיצור: הוא אינו סובל את השונה, את המיוחד. אף-על-פי שהספר עוסק בבית-הספר "שונשוני", תיאור "כפר מרורים" מצטייר מכל התיאורים השונים.

זהו ספר שמאוד ימצא חן בעיני כל מי שאינו מרוצה מבית-הספר וגן-הילדים הרשמיים הקיימים ומי ששואף להקים מערכת חינוך חילופית, שונה, אחרת. כל מי שמוכן להקשיב לילדים ולדעותיהם ימצא בו תשובות לרוב. הבנת הנקרא מסתברת מאליה לכל מי שמכיר את המציאות האפורה ומשווה אותה "לאורו" של בית-הספר "שונשוני". כל מי שפעילות הילדים על גווניה ועושרה מוכרת לו, ימצא שם תיאור של מציאות שונה, המאפשרת את התפתחות הילדים ואת חשיבתם.

ספר זה תורגם על-ידי נימה קרסו לעברית מאוד מתאימה למקור ויחד עם זאת מאוד מקורית, חיה והולמת את רוח הדברים. השמות של המורים מעוררים חיוך. הם הולמים את מקצועם הייחודי. גב' דואט היא המורה למוסיקה, אצל גב' אזנילי לומדים להקשיב, אצל גב' קרום לומדים תבשילים ועוד הרשימה ארוכה. הגדרת שיעוריהם הולמת את מקצועם ואת אישיותם של המורים. נמצא בבית-הספר ה"שונשוני" מחנכת כיתה, שתלמידיה אינם יודעים מה היא מלמדת - אך שיעוריה אהובים עליהם ביותר. וכך הוא אומר עליה:

"מכל המורים בבית-הספר הזה

עליה אני לא מוותר.

כל המורים אצלנו - שונים 

אבל היא שונה עוד יותר"                         ועוד:

יש לנו גם מנהל - מר יגון

ואם תשאלו את כולם,

הם יגידו לכם שהוא בטח האיש

העצוב ביותר בעולם".

הניגוד בין בית-הספר השגרתי לבין בית-הספר "שונשוני" מתואר בשיא כאשר ילדי "שונשוני" נדרשים לעבור בחינה "רגילה" ואפילו המנהל, מר יגון, חש חרדה עמוקה שמא כישלון התלמידים יהיה הקץ של בית-ספר "שונשוני" והוא ייסגר והם ייאלצו להצטרף לבית-הספר בקרית-מרורים. נאזין לתגובת התלמידים:

"לא, צעקנו. לא בקרית-מרורים!

זה בית-ספר עלוב ומכוער.

כל אחד שם חייב לעשות כל דבר

ממש כמו שעושים כל השאר.

כולם חבושים באותם הבגדים,

הולכים בשורה ארוכה,

בכלל לא רוקדים, יש שם רק שיר אחד

ושומעים כל הזמן רק שתיקה.

אין בבית-הספר חצר-משחקים,

אסור להרעיש ולצרוח,

לא רצים, לא קופצים, לאוכל אין טעם,

כלבים פוחדים שם לנבוח".

הכל נגמר בטוב ודווקא ילדי בית-הספר "שונשוני" עוברים את הבחינה בהצטיינות כראשונים ועתיד בית-ספרם מובטח.

נראה לי שספר מצוין זה יעשיר לא רק את דעתן של מחנכות בבתי-הספר ובגני-הילדים. הוא יעורר מחשבות וויכוחים והוא יכול לתרום לגרימת שינויים, ולו גם איטיים והדרגתיים, במערכת חינוך הנאבקת על דמותה ובימינו על עצם קיומה. הספר של ד"ר סוס הוא הוכחה לכך, שמחשבות על המציאות הפדגוגית אינם רק מנת חלקם של בעלי-המקצוע השבויים בעומס מעשיהם. מחשבות כאלה באות מאמנים ומהוגים, מילדים וממי שגורל הילדים והתפתחותם יקרים להם. כדאי מאוד לקרוא ולשוחח עליו, להמליץ ולהפיץ ספר זה גם לילדים.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
8
9/05/2018
היערכות לפתיחת שנה"ל
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד