רק משחק? תפקידו ומעמדו של המשח
רק משחק? תפקידו ומעמדו של המשח

 

רק משחק? תפקידו ומעמדו של המשחק בחינוך לגיל הרך, בשנות המדינה - סקירה

מרים סנפיר

כתבה זו כוונתה לסקור את מעמדו של המשחק בגן-הילדים של מדינת ישראל החל מראשית שנות החמישים ועד ימינו אלה. אין עוררין על כך שהמשחק מהווה פעילות יסודית ומהותית השלטת בילדות המוקדמת - אך הפדגוגיה של הגיל הרך משנה את נקודות התצפית שלה ואת המיקוד במשחק בעקבות תאוריות חדשות, או הלכי רוח בחברה המשנה פניה.

בראשית שנות החמישים, עם כניסתי לעבודה כגננת, גיליתי את המשחק הדרמטי ו... את עולמם של הילדים המשחקים. פינת הבובות ופינת הקוביות, המוצקות והנבובות (כך כינינו אותן בימים ההם) שקקו חיים. הילדים בנו בתים וישבו בם, בנו אוטובוסים ו"הסיעו" את חבריהם. וגם נלחמו, ירו ו"הרגו" תוך שימוש בקוביות ומתן פקודות קרב בשפה הרוסית (להזכירכם, גם אז היו עולים מרוסיה)

באותן שנים עלה על מדף הספרים המקצועי אחד הספרים הראשונים שלימדונו פרק במשחק ובחינוך מודרני. הספר הופיע בשפה האנגלית בשם :Understanding Children’s Play, Hartley, R.E., Frank L.K., Goldenson R.M.. הוא יצא בעקבות מחקר על תפקידו של המשחק בטיפוח אישיות בריאה בקרב ילדים קטנים. המחקר החל בשנת 1947 בעיר ניו יורק ונמשך כשנתיים. התצפיות, ההליכים והממצאים עובדו ונערכו לספר שיצא לאור בארה"ב בשנת 1952. לימים הספר תורגם לעברית ויצא בארץ בשנת 1957 בשם: "פסיכולוגיה של משחקי ילדים". אני מבקשת לציין את שמות הפרקים היות ולדעתי הם מרמזים על גישת הכותבים למשחק. הפרקים הם: א. תפקיד המשחק בהתפתחות הילד. ב. המשחק הדרמטי - ראי הילד. ג. המשחק הדרמטי - מכשיר עזר להתפתחות הילד. ד. בפינת הקוביות. ה. יתרונותיו של משחק במים. ו. החימר וערכו לילד הקטן. ז. השימוש בחומרים גראפיים. ח. חוויית הציור באצבעות. ט. מוסיקה ותנועה - צירוף רב ברכה.

שמות הפרקים מעידים על רוחב היריעה של הפעילויות הכלולות במשחק ואת הגישה התראפויטית של המחברים. ניתן להוסיף כי הצירוף המנצח משחק ויצירה – השגור בלשון המקצועית שלנו עד היום, מקורותיו בגישה זו.

בראשית שנות החמישים, אחד הכללים הבסיסיים לחינוך טוב בגיל הרך התמצה במשפט: "הגננת בירכתי הבמה". המסר שקיבלנו ממפקחות כדוגמת ניצה נפתלי ז"ל ואחרות - היה, שעלינו לצפות במשחק וביצירה של הילד מתוך כוונה להכירו ולהבינו ולא להתערב במשחק על מנת לא לפגוע בדמיון של הילד ובכוונותיו הפנימיות - כתוצאה מפרשנות לא נכונה של הגננת, שתכוון את הילד שלא על=פי דרכו. העמדה הפדגוגית שהציבה את הגננת "בירכתי הבמה", איפשרה לה לצפות, להאזין וללמוד על כל ילד. כמו כן לחוות חוויות עומק תוך צפייה במשחקיהם של הילדים - למדנו גם על הילד וגם על המשחק מה שלא למדנו בימי הסמינר, שכן שם למדנו להכין "מערכים".

התרומה של הגננת לטיפוח המשחק התמצתה בארגון סביבת המשחק שכללה הוספת חפצים, חומרים, כלים וסמלים שהילדים ביקשו, או שהגננת סברה שיתרמו למשחק, ירחיבו וירעננו אותו. בהקשר זה ראוי להזכיר את ספרה של מרים רות (ממייסדי גן-הילדים הקיבוצי), "תורת הגן", שראה אור בשנת 1956. בספר זה יש פרק נכבד על המשחק ועל תפקידה של הגננת ברוח גישה זו.

המִפְנֶה החל בשנות החמישים המאוחרות ונמשך בשנות השישים. החברה הישראלית, שקלטה במהלך שנים מעטות גלי עלייה הגדולים פי שניים ושלושה מהגרעין הקולט - נעצרה על סִפוֹ של משבר שנבע מתחושת כישלון בקליטת העולים. בשטח החינוך התפרסם המחקר של ד"ר דינה פייטלסון ובעקבותיו מאמרה הידוע בשם: "גורמי הכישלון בכיתה א". המחקר בדק הישגים בקריאה. הממצאים הציגו הישגים דלים והאצבע המאשימה כוונה כלפי גן-הילדים, שאינו מכין את הילדים כראוי לבית-הספר. הממסד שהיה אחראי לגני-הילדים (הכוונה לגני החובה לגילאי חמש בלבד) נערך לחשיבה מחודשת ולתגובה הולמת. התגובה לא איחרה לבוא באמצעות הנחיות לעבודה יותר מובנית ומכוונת משהורגלנו לפני-כן.

מחקר נוסף נערך בשנות השישים על-ידי ד"ר שרה סמילנסקי ופורסם בספרן של סמילנסקי ושפטיה בשם: "המשחק הסוציודרמטי, אמצעי לקידום לימודי, חברתי וריגושי של ילדים צעירים" (1968). במבוא לספר מסבירות המחברות את מניעי מחקרן ואת ממצאיו (הדברים המצוטטים להלן הם מתוך מהדורה מאוחרת של הספר שיצא בהוצאת אח, 1993): "משחק סוציודרמטי הינו אחת התופעות המאלפות ביותר בתקופת הילדות המוקדמת, זו התנהגות מורכבת אשר איפיוניה הם התרכזות מליאת חדווה, עוצמה ושטף הבעה. התעניינותנו בצורת משחק זו התעוררה בהיווכחנו כי קבוצות שלמות של ילדים לא פיתחו התנהגות מסוג זה, או עשו כך בצורה מוגבלת ביותר. היינו בעיצומה של תקופה, בה חיפשו מחנכים וחוקרים ישראלים של ילדי גן וגנון אחר שיטות לקידום התפתחותם הקוגניטיבית של ילדי גן להורים חסרי השכלה... (רמז למחקר של פייטלסון, 'גורמי הכישלון...' מ"ס). במהלך עבודתנו עם ילדי הגן תמהנו נוכח הגילוי כי מרבית הילדים האלה לא ניצלו את הציוד שהועמד לרשותם לצורך משחקי כאילו..."

הציטוט מדגיש שני דברים: האחד, שהחוקרות גילו אוכלוסיית ילדים שלא פיתחה "התנהגות משחק" והשני, שאוכלוסייה זו לא הגיבה לסביבה המאורגנת בגן, שנועדה לעודד משחק. כמובן שדובר בילדי השכבות החלשות שכונו "טעוני טיפוח". יש בדברים שצוטטו יותר מרמז שדרכי הטיפוח הנהוגות בגן-הילדים אינן הולמות ילדים "טעוני טיפוח". תחום המחקר היה המשחק הסוציודרמטי, שהוא לפי הגדרת החוקרות הרמה הגבוהה ביותר של משחקי ה"כאילו". החוקרות ערכו מחקר התערבות הראשון מסוגו, לפי דבריהן, בו עסקו בפעילות שנועדה לקדם את התפתחות המשחק הדרמטי, במיוחד בקרב ילדים ממשפחות בעלות השכלה נמוכה. החוקרות מציינות את האפשרות ללמד משחק "כאילו" באמצעות התערבות קצרת-טווח וקובעות שהתערבות זו השפיעה על מיגוון מיומנויות קוגניטיביות, יצירתיות, חברתיות-רגשיות ואקדמיות.

בהשפעת ממצאי המחקרים והמלצותיהם שונו דפוסי עבודה בגני-הילדים. הוכנסה דרך עבודה שכונתה בשם "השיטה האינטנסיבית", שעיקריה התמצו בסדר-יום יותר מובנה שכלל, בין היתר, שעת פעילות מכוונת, כניסה לתוך הגן בשעה 12, למשחקים דידקטיים ועבודה ב"דפי עבודה" לקידום מיומנויות רלוונטיות לכיתה א' ועוד.

המחקר של סמילנסקי ושפטיה והספר שלהן, יצרו מסגרת מושגית ואבחנות מלומדות. בל נשכח שהמחקר נעשה בארץ, בדק שאלות נכבדות ונכתב בשפה העברית (בימים שהגננות התקשו בקריאת אנגלית). עובדות אלה גרמו לפרסום המחקר והוא נודע ברבים, דבר שעורר מחשבות על הצורך לשנות דרכי עבודה. גם למחקר ההתערבות היה חלק נכבד בשינוי דפוסי העבודה ממשחק חופשי למשחק מכוון ולהתערבות ישירה ומושכלת של הגננת שכוונה לעידוד הלמידה של הילדים באמצעות המשחק.

שינויים אלה נעשו בגנים מתוך תחושת אחריות לאומית של מערכת החינוך, שנדרשה להתמודד עם הפערים שהתגלו בין ילדים מאוכלוסיות שונות והגורם הבולט לפערים היה השכלת האב. המערכת התגייסה לחיפוש דרכים ושיטות שיסייעו לצמצום הפערים. במהלך שנות השישים והשבעים התפרסמו עבודותיהם של פרופ' פרנקנשטיין וד"ר מינקוביץ, חוקרים ומורים באוניברסיטה העברית בירושלים, שחקרו את "סינדרום הילד טעון הטיפוח". מחקריהם והתיאוריות שפיתחו היו פיגומים מושגיים לעוסקים במלאכת החינוך בכל הרמות וטווחי הגיל וסייעו להם לפתח הוראה מותאמת.

בשנת 1980 הופיע ספרם של גדעון לוין וציפורה ניר בשם: "בואו נשחק על באמת" וכותרת המשנה, "על פעילותם של ילדי הגן". הספר ייצג פרויקט פדגוגי שקם ב"אורנים" בשנות השבעים ביוזמת גדעון לוין ובתמיכת קרן ואן ליר בהולנד ונקרא: "המרכז ללימוד פעילות הילד" בפרויקט שלווה במחקר. השתתפו ילדים מחמישה גנים: גן-ילדים עירוני יהודי מטופח, גן-ילדים ערבי עירוני מטופח ובו ילדים נוצרים ומוסלמים, גן-ילדים עירוני המכונה "טעון טיפוח", גן-ילדים קיבוצי וגן-ילדים בדואי. בנוסף נפתחו שני מרכזים, האחד בקרית שמונה והשני במגדל העמק. סך-הכול השתתפו בפרויקט חמש-עשרה כיתות גן – כ-500 ילדים.

בספר "בואו נשחק על באמת" המושג פעילות הוא מושא המחקר. במושג הפעילות כלולים: המשחק, היצירה, הלמידה והעבודה (כמשנתו של גדעון לוין).

הנחת המחקר היתה, שלפעילות יש חוקים אוניברסאליים, גם אם יש שוני הנובע מהבדלים דמוגרפיים, חברתיים ותרבותיים של הילדים ומשפחותיהם. אכן, המחקר גילה את הדמיון והאוניברסאליות בפעילות החופשית של הילד. הוא זיהה את המבניות הקיימת בפעילות, בין אם היא מתרחשת בחצר, בבנייה, בשולחן המים, בשולחן החול או באיזור משק הבית. פרקי הספר מאורגנים לפי אזורי הפעילות הנזכרים. בכל פרק דוגמאות ותצפיות מהן ניתן ללמוד גם על האוניברסאליות הקיימת במשחק ובפעילות וגם על הדיפרנציאליות הן במובן של דרגת מורכבות והן במובן של שוני סביבתי ותרבותי. בפרקים המוקדשים למעורבות הגננת, המעורבות מוגדרת במיגוון אופנים: כנוכחות, הסתכלות, הקשבה, מעקב ועידוד וגם - שאלה נכונה של הגננת שתוביל את הילד להתנסות חדשה, גילוי וחקירה. אפשר לאמור שחל שינוי במעורבות הגננת. מאז שנות ה-50 היא הפכה יותר אקטיבית ויוזמת. לימים התאזרח גם מושג חדש שיצא מאותו בית-מדרש בשם: מעורבות משתתפת.

המרכז ללימוד פעילות הילד ב"אורנים" היה מקור השראה לסביבה הקרובה והרחוקה. פרויקט המחקר הביא איתו רוח חדשה ואופטימית. רעיונות יסוד על חינוך בגיל הרך הוגדרו מחדש בשפה חדשנית ורעננה. נחשפנו למושג "זרימת הפעילות", התחלנו "לסמן" את הגבולות בין "מעורבות" ו"התערבות" ולאט לאט המרנו את מושג ה"ריכוז" ב"מפגש" ועוד ועוד. גדעון לוין, שפיתח והוביל את המרכז ללימוד פעילות הילד, היה ועודנו מחנך אחר השואף לגן אחר. הוא מאמין גדול בילד ובחינוך. בפרק הסיכום של הספר כותב גדעון לוין את הדברים הבאים:

"הוויכוח על הנושא, גן-ילדים מובנה או פתוח - הוא, כנראה, ויכוח נצחי בכל מערכת חינוך ובוודאי עוד יימשך, אך אין מוותרים על העדפות לכיוון מסוים - אל פעילות הילד ועצמאותו, קידום יוזמותיו ועידוד רעיונותיו..." ועוד: "רבים מושפעים מן האילוצים הסוציאליים הדוחפים לכיוון החשת ההתפתחות האינטלקטואלית ורואים בגן-הילדים בעיקר קורס מכין לבית-הספר ואין זה כך. גן-הילדים קיים בזכות עצמו והוא שדה פעילות נרחב ליוזמות, למעשים ולרעיונות - לילדים ולמחנכות גם יחד". ... "תכנית פעילות בגן חייבת להסתייע בתהליכי החשיבה האופייניים לגיל ולפיכך היא צריכה להתבסס על מבנה הפעילות יותר מאשר על מבנה הדעת".

בשורות מעטות מקופלות הדילמות העיקריות של גן-הילדים הנאבק על דמותו:

· מובנות מול פתיחות.

· הכוונת הגננת מול יוזמה ועצמאות של הילד.

· חבירה להתפתחות הילד מול החשת והאצת ההתפתחות.

· תכנית המתבססת על תהליכי חשיבה ועל מבנה הפעילות מול תכנית המתבססת על מבנה הדעת.

· גן-ילדים כמכין לבית-הספר מול גן-ילדים כשדה נרחב לפעילות, ליוזמות, למעשים ולרעיונות.

אנו נוטים ליישב דילמות אלה ואחרות על-ידי העמדתן בקצות רצפים וקביעת עמדתנו הפדגוגית - תוך מודעות שככל שנתקרב לקצה אחד כן נתרחק מהקצה האחר. יש בינינו כאלה האומרים, אחוז בזה וגם מזה אל תמשוך ידך. ויש אחרים שפועלים בגן על-פי מיטב האינטואיציה שנחנו בה. האמת ניתנת להיאמר כי דפוסי עבודה כאלה ואחרים מופעלים על-ידי כולנו במינונים שונים. אלה מבינינו הדואגים לשמור על הוויית הגן דואגים שהאיזונים לא יופרו.

בשנות התשעים עלו על המדפים בארון הספרים המקצועי של הגננת שפע תכניות לימודים וחומרי למידה. הכנת התכניות, כתיבתן והפקתן החלה בשנות השמונים (ואפילו בשנות השבעים). מומחים אנשי תיאוריה ואנשי שדה אספו יבול של שנות ניסיון שהצטבר בגנים ובמוסדות להכשרת גננות והסבו תורה שבעל-פה לתורה שבכתב. כתיבת תכניות והפקתן הגיעה לשיאה עם הופעת תכנית המסגרת לגן-הילדים (תשנ"ה 1995). הסילבוס (לגילאי 6-3) משקף את התפיסה החינוכית ואת התכנים והדרכים ליישומה. אלה גובשו בשלושה מפרקי תכנית המסגרת: מיומנויות יסוד, כישורי חיים ודיסציפלינות. הסילבוס תפקידו לנתב את תכנית העבודה בגן. התכניות הספציפיות וחומרי הלמידה עומדים לרשות ולשירות הגננת - לבחירה והתאמה לחניכיה.

כיצד השפיעה מגמה זו על תפקידו ומעמדו של המשחק בגן-הילדים?

אפשר לאמור שהגישה למשחק נעשתה יותר מתוחכמת, יותר אקדמית וזאת משום שמפקחות, מדריכות-בשטח, מורות ומדריכות במכללות והגננות – נעשו מודעות לסילבוס, הכירו תכניות וחומרי למידה וטיפחו באזורי המשחק, בבית ובחצר סביבות וגירויים לעידוד משחקים בתחום האוריינות, המדעים, המתמטיקה וכדומה, גילו מעורבות והובילו יוזמות לשדרוג המשחק, לפתרון בעיות ולרכישת ידע.

זכורתני, בראשית שנות התשעים, כשניצני האוריינות פרצו אל גן-הילדים, נחשפנו לתובנות חדשות בעקבות הספרות המקצועית שקראנו וחזרנו לגן" המכללה (מכללת לוינסקי) בעיניים אחרות. הרחבנו את איזור הבית מעבר למטבח ולסלון, הכנסנו חומרים אורייניים גם לאיזור הבית וגם לאיזור הקוביות. תגובות הילדים לא איחרו לבוא ואנחנו, ה"חכמים" וה"מנוסים", הופתענו לגלות את עולם הידע של הילדים, בתחום השפה הכתובה, שעד אז לא נתנו דעתנו על קיומו הפוטנציאלי. בהקשר של טיפוח ניצני אוריינות, פותחו בגנים עשרות פעילויות ומשחקים דידקטיים, שכוונו לטיפוח מיומנויות טרום-קריאה.

דוגמה נוספת לגישה דיסציפלינארית למשחק היא חוברת הדרכה שהגיעה לידי שנכתבה על-ידי קבוצת מדריכות בשם: "חצר הגן המתמטית", הכוללת: מיגוון משחקים, החל ממשחקים סוציודרמטיים וכלה במשחקים פסיכומוטוריים, כגון זריקה, קליעה וקפיצה, הכל ממוקד סביב מושגים מתמטיים שהילד ירכוש בחצר המתמטית.

לעיתים משחק דרמטי הנרקם ביוזמת הילדים מתפתח ביוזמת הגננת והילדים לנושא אינטגרטיבי, כמו "חנות הנעליים בגן קפ"ב 1". מבחר דוגמאות לגישה זו ניתן למצוא באתר האגף לחינוך קדם-יסודי בגן ברשת, פרויקטים מתועדים.

"שיטת הפרויקט" (שנולדה בארה"ב במחצית הראשונה של המאה הקודמת בחינוך הפרוגרסיבי) זכתה לפריחה מחודשת ומשודרגת בהשפעת המפגש עם מערכת חינוך מהוללת לגיל הרך בעיר רג'יו-אמיליה בצפון איטליה. במפגש זה התוודענו לחשיבות התיעוד והדיון בצוות החינוכי לפיתוח פרויקטים הנובעים מרעיונות ואינטרסים של ילדים.

על סיפה של המאה ה-21 אפשר לאמור כי לא נס ליחו ולא אבד הכלח על המשחק כאמצעי וכמטרה בתהליך ההתחנכות של הילד והוא אבן ראשה בתהליך זה.

 

מקורות

 

הארטלי, ר. פראנק, ל. גולדנסון, ר. פסיכולוגיה של משחקי ילדים ספרית פועלים 1957

רות, מ. תורת הגן ספרית פועלים 1956

סמילנסקי, ש. שפטיה, ל. המשחק הסוציודרמטי הוצאת אח 1993

לוין, ג. ניר, צ. בואו נשחק על באמת ספרית פועלים 1980

מויילס, ג.ר. רק משחק? הוצאת אח 1997

קורת, ע. בכר, א. ניצני אוריינות מכון מופ"ת תשנ"ז

גוזלס-מנה, ג. וידמייר-אייר, ד. תינוקות, פעוטים ומטפלות הוצאת אח 2000

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
5/09/2018
הנחיות ליישום הסכם אופק חדש למורי של"ח
8
5/09/2018
עלון 5
8
27/08/2018
בקרת התקן הרב תחומית תיערך אחת ל -5 שנים
8
23/08/2018
הקפאת ניהול עצמי בחט"ב בשנת תשע"ט
8
14/08/2018
מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים למנהלת האגף ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד