ביקור סטודנטיות להוראה בגני מד
ביקור סטודנטיות להוראה בגני מד

ביקור סטודנטיות להוראה בגני מדע. מה הן למדו?

יעקב גרוס, אסתר שכני, ברברה אנדרס, חדווה נבט

הקורסים הדידקטיים בהתמחות להוראת המדעים לגיל הרך במכללת אחוה, כמו גם במכללות אחרות, הוא בינתחומי באופיו ומבוסס על הנחיה שיתופית של שני מרצים למדעי הטבע ומדריכה פדגוגית. תופעות טבע משמשות בקורס כר לדיון אקדמי ולהתנסות מעשית בדרכי הוראת המדעים לגיל הרך. מאחר ורוב הסטודנטיות חסרות התמחות במדעים בבית=הספר, אנו סבורים כי הן צריכות לעבור בקורס התנסות דומה לזו שהילד אמור לעבור בגן - מפגש חווייתי ובלתי אמצעי עם תופעות המעוררות סקרנות ומובילות ללמידה עצמית בדרך החקר. במהלך הקורס במכללת אחוה מבקרות הסטודנטיות בגן מדעי. המרכז למדע, טכנולוגיה ומחשבים של האגף לחינוך קדם=יסודי במשרד החינוך, קבע בזמנו את היעדים של גני המדע: 1. לממש את פוטנציאל הלמידה של ילדים בגיל הרך בעזרת מרכזי משאבים המופעלים על=ידי כוח אדם מקצועי וציוד משוכלל. 2. לפתח אסטרטגיית הוראה בינתחומית של מדע וטכנולוגיה, ההולמת את הצורך היומיומי של הילדים להתמודד עם בעיות בינתחומיות. 3. להוביל תוכניות לימודים חדשות במדע וטכנולוגיה על=ידי התנסות עצמית בהפעלתן ועל=ידי הכשרת גננות ומורים בהדגמה ובהשתלמויות פעילות. 4. הפעלת הורים וילדים בשעות אחר=הצהריים והערב.

צבר (1994) טוענת כי רוב הסטודנטיות במסלול היסודי ובמסלול הגיל הרך במכללות לא התמחו, בהיותן בבית=הספר התיכון, במגמות מדע, טבע או מתמטיקה וּודאי לא עסקו בטכנולוגיה, שנחשב לתחום חדש יחסית. לכן תחושתן כלפי מקצועות אלה מלווה באי נוחות ואף בפחד. כתוצאה מכל אלה בוגרות מסלולי בית=הספר היסודי ומסלולי הגיל הרך במכללות חסרות ידע ומוכנות להטמעת תוכניות הלימודים החדשניות בשדה. מצב זה דורש בחינה מחודשת של תוכנית ההכשרה. מאמר זה עוסק באחת האפשרויות של שילוב גני המדע בתהליך ההכשרה.

שיתוף גני המדע בהכשרת מורות וגננות

בשלוש השנים האחרונות התנסינו, במכללת אחוה, בסיורים לגני מדע במסגרת הקורסים "ביצים וזרעים" ו"דידקטיקה של הוראת המדעים לגיל הרך". משנת תשס"ב גם שיתפנו גן מדעי בעבודה המעשית השוטפת. עבודה זו עוסקת בסיורים של סטודנטיות בגני המדע.

 

 

בשנים תש"ס-תשס"א ביקרנו בגן המדעי בעזתה, בניהולה של אסתר שכני ובשנת תשס"ב ביקרנו בגן משאבים קריית=שלום, בניהולה של ברברה אנדרס.

 

הסיור הלימודי מתחבר לשתי המטרות המרכזיות של הקורס הדידקטי במכללה:

א. הכרת המדע תוך דגש על שיטותיו ועמדותיו.

ב. פיתוח שיקולי דעת לבחירת תכנים ודרכי הוראה לילדים צעירים.

           

המדע מבוסס על שלושה מרכיבים: ידע, שיטות ועמדות אינטלקטואליות. הידע המדעי כולל נתונים על האדם, הטבע והסביבה, חוקים ותיאוריות שהתהוו בדרך החשיבה המדעית. השיטות מתייחסות לתהליך התהוות הידע - תצפיות, ניסויים ועיבוד לוגי של נתונים. העמדות האינטלקטואליות קשורות לתפיסת המדע בהקשר אנושי וחברתי, על בסיס קוד אתי ומוסרי, המחייב סקרנות, אומץ לערער על ידע מקובל, איסוף מספיק נתונים לפני הסקת מסקנות, התייחסות וכבוד לדעות של אחרים, הערכת הטבע ונכונות לשמור עליו, המנעות מניצול ידע לרעה והתמודדות לוגית ורגשית עם תוצאות לא צפויות, כישלון ותסכול.

 

אין לעוות את המדע בבואנו לחנך ילדים צעירים, אלא יש להתאימו לאור המגבלות והצרכים המיוחדים שלהם: לילדים צעירים ידע מצומצם מאוד בנושאים מסוימים כך שיש להקנות להם ידע בסיסי לפני שמצפים מהם לשאול שאלות ולפתור אותן. הילדים סקרנים מטבעם ואפשר לחנך אותם לשאול שאלות ולאסוף חלק מהנתונים באופן עצמאי. בגלל מגבלות החושים יש להעמיד לרשותם כלים להרחבת יכולת החושים, כמו מיקרוסקופ, סטטוסקופ וכלי מדידה (גרוס וגנדלמן, 2001). בנושאים מסוימים ילדים חושבים טוב יותר מאשר באחרים, החשיבה שלהם אינטואיטיבית בעיקרה, הם נוטים להסיק מסקנות על=פי הנתפס על=ידי החושים יותר מאשר על=פי המציאות הריאלית. כמו=כן יכולות המיון, הארגון והמטה=קוגניצ'ה של 'לדי גן הן נמוכות והם מתקשים למיין את המידע ולהתמקד במשימה. מסיבות אלה על המבוגר להציב פיגומים לחשיבתם. החשיבה של ילדי הגן אינטואיטיבית בעיקרה, לכן יש להתקדם אתם צעד צעד בתהליך של חשיבה לוגית. חלק מהילדים מתקשה לשאול שאלות וצריך לתת להם עזרה פרטנית. קשה לאלץ אותם לחקור שאלות ונושאים מסוימים. יש נושאים שהם מעדיפים, כגון: את החי על הדומם, את הנע על הנח. האפשרויות, המגבלות וההעדפות של הילדים יילקחו בחשבון בשיקולי הדעת בבחירת התכנים ודרכי ההוראה.

פרומברג (1995) הגדירה שבע דרכים בהן ילדי הגן לומדים טוב יותר: חשיבה אינדוקטיבית פעילה · דיסוננס קוגניטיבי · התנסות פיסית · חזרות · למידה בסיטואציה חברתית. למידה בדרך המשחק · תחושת מסוגלות.

כיצד מתבטאים המדע והוראתו בגנים המדעיים? הגן המדעי בקריית=שלום הוא מבנה מיוחד שתוכנן מראש למטרה זו. הוא כולל שלושה חדרי לימוד שמתקיימות בהם פעילויות משלושה תחומים בו=זמנית: מדעי הטבע, כולל גידול בעלי=חיים, מיחשוב ודרמה יוצרת. כל חדר מרוהט ומצויד באופן קבוע בהתאם לתחום. בצוות ההדרכה שלוש מנחות, כל מנחה מומחית בתחום ידע ספציפי בהתאמה. בגן מדעי ההדרכה המקצועית והתקציב יוצרים הזדמנות להקמת סביבה חינוכית הולמת המציעה מיגוון נושאים ויוצרת תנאים למימוש הפוטנציאל של ילדים רבים.

פינת החי בקריית=שלום מגוונת מאוד ומשתרעת על=פני חלק מהחצר בנוסף לחדר הגדול. לַחַיות תנאי גידול מתאימים וניתן לצפות בהן בנוחות וללטף כמה מהן - ארנבון, קויהן קקדו. בעלי=החיים מספקים צרכים וחוויות רגשיות וקוגניטיביות. ברברה (המנחה) סיפרה לנו על העז שלמדה לפתוח בעצמה את שער הדיר שלה, הסגור על בריח, תוך ביצוע ארבע פעולות מוטוריות שונות ברצף. אין ספק שזו חוויה רגשית וקוגניטיבית לילדים וגם למבוגרים.

 

בחצר הגן המדעי של ברברה בקריית=שלום גינת נוי עשירה. בצד צמחי תבלין נשתלו צמחי בר מטבע הארץ, כמו אלון ואלת המסטיק, תוך השארת חלק מעשבי הבר. הצומח המגוון מושך מיגוון בעלי=חיים ובקרה מינימלית שלו מאפשרת יחסי גומלין בינו לבין בעלי=החיים. בגורן של נמלת הקציר נמצאים זרעים של צמח' בר שגדלו בחצר. מתחת לאבנים שלא סולקו מהחצר (בניגוד לרוב גני=הילדים) אפשר לראות טחביות, צבתנים וחלזונות. ברברה יודעת כי הגינה תורמת להתחברות הילדים למקום, דרך מגע ויצירת קשרים עם צמחים ובעלי=חיים. בניגוד לבתי גידול שמחוץ לגן, כמו שלוליות העלולות להכיל יתושים וחיידקים מסוכנים, מעקב ממושך אחר היצורים בבתי הגידול ה"טבעיים" בגן אינו מסוכן ומאפשר ללמוד את השפעות עונות השנה. כך מפתחים הילדים חשיבה תהליכית ועמדות אינטלקטואליות. הגינה מאפשרת, במידה מסוימת, חזרה לטבע.

 

הכרת הקשר בין מדע וטכנולוגיה והקשר ביניהם לבין החברה האנושית

בקרית=שלום למדו הילדים ותזונה דרך הזנת בעלי=החיים. הילדים למדו שלכל בעל=חיים מזון ספציפי ועקבו אחר העדפותיהם דרך הגשת מנות שקולות של המזונות המוצעים. בנוסף, הילדים הכינו פיצה ולמדו כי חקלאות, קטיף, בישול ותיבול הם הבסיס לטכנולוגיית המזון. הם קטפו את הזעתר (אזוב מצוי) לתיבול הפיצה בערוגת התבלינים שבחצר ושתלו רוזמרין ליד חסה לדחיית כנימות. במהלך מדידת כמויות החומרים לפיצה הם למדו לשקול ולמדוד נפח ודנו במושגים פיסיקליים, כמו צמיגות, פלסטיות, ספיחת מים, תפיחה..

חיפוי קרקע בפלסטיק מאפשר למידה על ניצול אנרגיה סולרית להדברה נקייה של עשבים ומזיקים בעוד שחיידקים מועילים, נמלים ומושיות (פרות משה רבנו) לא נפגעים.

המרכז המדעי לגיל הרך מהווה "גן מקרין" לכל העוסקים בחינוך בסביבה: גננות, סייעות, סטודנטיות ומורים למדעים, מאחר ופעילותו תואמת התפתחות ומיושמים בה יעדי המחוז: התייחסות לסביבה הטבעית הקרובה לילד - איזור חקלאי המבוסס על גידול בעלי=חיים וצמחים. עובדה זו משפיעה על התכנים הנבחרים, כגון: אדמה, זרעים, ביצים...

 

המרכז המדעי בעזתה לא תוכנן מראש לייעודו בהווה. הוא גן הבולט בפשטותו. ילדי הגנים מבקרים במרכז המדעי אחת לשבוע - יום לימודים מלא, במשך כשלושה חודשים. באופן זה חשופים הילדים לתהליכים ופעילויות בעלי אופי מתמשך. ילדי הגנים מבקרים במרכז המדעי גם עם הוריהם, מספר פעמים בשנה ועוסקים בפעילות מדעית בצוותא. סטודנטיות להוראה, ממכללת "חמדת הדרום", משולבות במרכז המדעי. הן שותפות פעילות בתהליכים המתרחשים בגן ומעורבות בטיפוחו ובפיתוחו. העמקת ההבנה המדעית=טכנולוגית בגן נעשית בזיקה מלאה לערכי היהדות.

 

בנוסף למדע עוסקים כאן באמנות פלסטית ובמוסיקה קלסית הקשורים לנושא שבו עוסקים. כל זה מתאפשר מאחר ומנהלת המרכז, גננת בהכשרתה, התמחתה בתחומים שונים וביניהם מוסיקה, מדעים, אוריינות, קרוא וכתוב ועוד.

 

במרכז המדעי בעזתה יש פינת חי ואוסף עצום ומגוון של ביצים. אסתר שכני, מנהלת המרכז, מספרת על דרך איסוף חומרים לקראת העיסוק בכל נושא. אסתר אוספת ממקורות שונים בסביבה הקרובה והרחוקה ומנצלת כל קשר אישי אפשרי לשם כך. היא מספרת על נכונות רבה של גורמים רבים לתרום לגן מדעי. צריך רק לדעת כיצד לפנות אליהם.

 

אסתר מצאה מקור זול לביצים טריות של יען ושלו והילדים חקרו שאלות כמו: האם קליפת ביצת היען קשה מקליפת ביצת התרנגולת ומדוע? האם אפרוח התרנגולת צהוב בגלל צבע החלמון? האם צבע הקליפה של כל הביצים דומה? הילדים, שהורגלו בגני האם "לא לגעת", זכו לעידוד ושכנוע של המדריכות לשבור את הביצים המיועדות לחקר המבנה הפנימי (גם של היען). בפעילות בנושא צורת הביצה נפלה ביצה מידי אחד הילדים ונשברה. אסתר השתמשה באירוע זה לצורך למידה על מבנה הקליפה והילדים גילו את הקרום ("נייר" בפי הילדים) שבתוך הקליפה החיצונית. הסטודנטיות האורחות התרשמו מכך ששבירת הביצה לא עוררה כעס, בהלה או גועל אצל הגננת והמנחה זרמה הלאה עם האירועים.

 

הבילוי של הילדים בגני המדע התחלק בין פעילויות שבמרכזן סיפוק צרכים ריגושיים=חברתיים (אסתר וברברה נתנו דוגמאות) לבין פעילויות חקרניות המספקות במיוחד צרכים קוגניטיביים. המנחות פעלו כמי שמאמינות ביכולת הילדים - הציבו בפניהם אתגרים ועודדו את כולם לקחת חלק פעיל בלמידה. גמישות המנחות ומיגוון הציוד והחומרים איפשרו לילדים להעלות שאלות מקוריות ולחקור אותן. בשני מרכזי המידע לגנים אוסף מרשים של חומרים וכלים, בנוסף לערכת המדע. הם משתמשים במיתקנים מקובלים בגן כדי ליצור אווירת ביתיות כמו ארגז חול ומוסיפים מיתקנים ייחודיים המעוררים מוטיבציה לתצפיות וחקר. בחצר של גן עזתה הוצב ארגז חול עם צינור מים שנפתח לתוכו. פתיחת הברז בעוצמות שונות על=ידי הילדים יצרה סחף ותצורות קרקע מגוונות. בתוך הגן היה מיתקן מבקבוקים גדולים של שתייה קלה ומְכלים עם דגימות קרקע מסוגים שונים, המאפשרים השוואת קצב החילחול. על בסיס העיקרון שלא ניתן להגיע להבנה מעמיקה של תופעות ללא הרחבת יכולת החושים (Gross & Teubal, 2001) נעשה שימוש רב בערכת המדע ובכלים נוספים. מיקרוסקופ סטריאוסקופי שימש לחקר המבנה הגרגרי של הקרקעות והקשר בינו לבין חילחול המים. סטטוסקופ שימש לחקר הקשר בין סוג הפעילות הגופנית וקצב הלב אצל הילדים והחיות.

 

זווית הראייה של הסטודנטיות

 

הסטודנטיות שמו לב לעיצוב המקצועי של הגן: קירות צבועים בצבעים עדינים היוצרים תחושת רוגע. חצר מטופחת שהילדים משתתפים באחזקתה. הן התרשמו כי צוות ההדרכה מפתח אצל הילדים תחושת מסוגלות, מעודד את היוזמה האישית ותורם למימוש הפוטנציאל שלהם. הסטודנטיות חשו שהאווירה היתה חמימה והילדים היו נינוחים, לא ניכר בהם פחד מחוסר ידיעה והגננות לא הלעיטו אותם במידע. הפעילויות היו רלבנטיות לעולמו של הילד. הילדים היו חופשים לומר את מה שהם חושבים, לגעת בדברים, לשאול שאלות ולגשת למוקדי התנסות על=פי בחירתם. לא נראו מחסומים ללמידתם. היא התרחשה מתוך סקרנות. היה דגש על זכות הבחירה וזוהי בהחלט מתנה לחיים. הם יצאו לחצר רק אם רצו בכך ולא היו תלויים באופן מוחלט במבוגרים.

 

ברברה מקריית=שלום הסבירה כי היא מפעילה את הילדים על=פי תיאוריית האינטליגנציות המרובות שתמציתה - הילדים שונים זה מזה וניחנים במיצרפים שונים של אינטליגנציות.

 

הסטודנטיות שאלו את אסתר מה קורה לה כאשר הילדים שואלים שאלה והיא אינה יודעת להשיב עליה. אסתר מסבירה כי יש לילדים, כמו גם למדריכות, לגיטימציה לא לדעת את תחום התוכן. היא מציגה עצמה כשותפה ללמידה של הילדים וחושבת יחד עם הילדים כיצד ניתן למצוא תשובות לשאלות.

 

לדוגמה, השיחה הבאה:

ילד: כמה זמן התרנגולת דוגרת?

אסתר: היכן נוכל ללמוד על התרנגולת הדוגרת?

ילד: בטלוויזיה.

אסתר: אז נפעיל את הטלוויזיה ונראה תרנגולת דוגרת?

ילד: לא, צריך ללחוץ על ערוץ 8.

אסתר: טוב, אז אני אגיע הביתה, אפעיל את הטלוויזיה, אלחץ על ערוץ 8 ואראה תרנגולת דוגרת.

ילד: צריך לדעת באיזו שעה משודרת התכנית על התרנגולת.

 

באווירה כזו מתפתח שיח מדעי גם בין הילדים. בגן טעון טיפוח יצאו הילדים עם אסתר ללול מטילות באחד המושבים וכל ילד קיבל ביצה. אחד מהם אמר: אני אקח את הביצה ללול שלי, התרנגולת תדגור וייצא אפרוח. ענה לו ילד אחר: אבל הביצה הזאת לא מופרית...

 

הסטודנטיות הביעו חשש אישי מדרך זו של זרימת המנחות עם הילדים שמא לא תדענה מה לענות להם, לעומת הביטחון ב"היצמדות" למערך מוכן. הן שאלו את אסתר כיצד צברה את הידע הרב שלה ואיזה תואר אקדמי יש לה. הן הרגישו שאסתר יכולה ללכת עם הילדים לכל כיוון שהם מעלים ללא מבוכה וללא בריחה ל"מקום בטוח".

 

התברר להן כי התפיסה החינוכית המגובשת והביטחון העצמי של אסתר הובילו אותה להחלטה להעביר חלק מאמצעי ההוראה המוכנים, כגון כְרָזות עֶרְכוֹת ניסוי, לאחסון ולעבוד על חקר בעקבות שאילת שאלות מקוריות העולות מהתעניינות הילדים. הסטודנטיות השתכנעו כי הוראה משמעותית של המדעים בגן=הילדים אפשרית.

           

הסטודנטיות שאלו לגבי שיקולי בחירת נושא על=ידי המדריכות. אסתר בוחרת את הנושאים מתוך הסביבה הקרובה לילדים. כל ילד אוכל ביצה בבית אך בלי לתת תשומת=לב לעניין. לילדים רבים יש לול בחצר ביתם, הסביבה היא סביבה חקלאית והגן המדעי אינו מנותק ואינו מהווה בועה בחלל אלא חלק מסביבה טבעית זו. אסתר סיפרה על שילוב משאבים סביבתיים, כמו "חוות הזרע", לשם יציאה עם הילדים בעת העיסוק בזרעים וכן פינות החי בקיבוץ סעד, שם קיבלו הילדים שיעור מאלף. אסתר סיפרה גם על שיתוף הורי הילדים באיסוף מוצגים, חומרים ומידע מהאינטרנט.

לפינת החי היתה השפעה ריגושית ישירה על הסטודנטיות. רובן ליטפו את החיות והצטלמו איתן. כמה מהן הודו בהתרגשות שזו להן חוויה ראשונית מסוגה. אחת הסטודנטיות הגיעה לתפיסה הבאה: "צריך לפתח פינת חי בכל גן. החברות הפרטיות מזמנות רק מפגשים קצרים, מקוטעים ושטחיים עם בעלי=חיים, בעוד פינת החי בגן מאפשרת מפגש ארוך, רציף ומשמעותי, עד כדי למידת תהליכים והתקשרות רגשית בין ילדים לבעלי=חיים". אין ספק שהסטודנטיות פגשו מודלים ייחודיים בהוראה, בעלי חזון ומעוף דינאמיים וחדשניים המעשירים את הילדים ואת הגננות גם יחד.

 

ביבליוגרפיה

גרוס י', מוטרו מ', וולק ר' (1996). גישה סדנאית בין=תחומית להוראת המדעים בהכשרת מורים לגיל הרך. הכינוס הבינלאומי השני על הכשרת מורים: שמרנות, התפתחות והתחדשות, מכון וינגייט.

 

גרוס, י' וגנדלמן, נ' (1998). למידה בדרך החקר של גילאי 5 באמצעות מיקרוסקופ. דפים 26: 117-86.

 

גרוס, י' וגנדלמן נ' (2001). למידה בדרך החקר של גילאי 5 באמצעות מיקרוסקופ. הד הגן ס"ה (ג), 63-57.

 

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד