ללמוד מדעים ולחשוב בדרך אחרת ב
ללמוד מדעים ולחשוב בדרך אחרת ב

ללמוד מדעים ולחשוב בדרך אחרת בגיל הרך

במסגרת מכון מופ"ת פותחה התוכנית "ללמוד מדעים בדרך אחרת".

המטרה המרכזית של התוכנית היא לעודד סטודנטים ללמוד וללמד מדעים. על=פי רוב סטודנטים לחינוך אינם מתעניינים ואינם בקיאים במדעים. לעיתים הם גם פוחדים מתחום זה.

מטרות נוספות הן:

- פיתוח תחושת הנאה מגילוי תופעות במדע.

- הבנת המושג במדע בדרך של למידה בין=תחומית.

- הפעלת שיקולים דידקטיים בלימוד מדע בגיל הרך.

- שילוב בין מדע לדידקטיקה ויישום בשדה.

- הכרות עם תהליכי חקר ויישומם בגן.

לאור העובדות הנ"ל פותחה תוכנית לימודים שבכוונתה לשפר את ההבנה של מורים וגננות במדע. במסלולי הגיל הרך במכללות מוקצות שעות רבות למקצועות השפה והאמנות. יישום התוכנית במדע נותן פן אחר לעבודה בגן. ייחודה של התוכנית הוא שילוב בין ידיעת תחום הדעת, ידע פדגוגי וידע תלוי תוכן. בקורס נכללים תיאוריות ועקרונות הקשורים לידע פדגוגי כללי בגיל הרך, כגון: דרכי הוראה, תוכניות מדע בגיל הרך ולמידה של ילדים.

ידיעת המדע כוללת הכרת נושאים, רעיונות, מושגים בתחום הנלמד והקשרים ביניהם.

ידע פדגוגי תלוי בתוכן משלב בין התכנים הספציפיים ובין הפדגוגיה להוראתם.

בדרך כלל מורים המלמדים במכללות את המקצועות המדעיים הם אקדמאים ואנשי דיסציפלינה (חן וערד, 1998). מורים אלו אינם מכירים את תוכנית הלימודים בגיל הרך, מעולם לא התנסו בשדה ואינם מכירים את הדידקטיקה של המקצוע (בן בסט וחבריו, 1995). לפיכך במכללות קיימת הפרדה בין הוראת הדיסציפלינה המדעית ובין הוראת הדידקטיקה של המקצוע. בתוכנית המוצעת מלווים את הקורס מורים מהתחום המדעי ומדריך פדגוגי. דבר זה מאפשר שיתוף פעולה בין הוראת הדיסציפלינה המדעית ובין הדידקטיקה של המקצוע (Sabar, 1994) .

מכון מופ"ת גיבש נושאים מדעיים להוראה: לראות ולשמוע - קולטים ומעבדים מידע, ביצים וזרעים - ראשית החיים ומזג אוויר - מתמודדים עם תופעות מזג=האוויר.

בחירת הנושאים היא מעולם הילדים ומתאימה לתוכנית הלימודים בגיל הרך. הנושאים שנבחרו מוכרים וידועים לכל ואנו נוטים להתייחס אליהם כאל מובנים מאליהם. במהלך הלימוד, המוכר והידוע מואר באור שונה. במקום לקבל את השגרה מתבוננים בתופעות, שואלים שאלות, מבינים תהליכים טבעיים ומנסים לגלות חוקים.

הכרת סביבת החיים על היבטיה השונים תסייע לילד בהסתגלותו לסביבתו, בהשתלבותו בה ובהתמודדות עם שינויים בהווה ובעתיד. בעידן של תמורות מהירות בהתפתחות המדע והטכנולוגיה יש חשיבות רבה לטיפוח וניצול סקרנותו הטבעית של הילד על מנת לקרבו כבר מהגיל הצעיר להבנת ההתרחשויות הסובבות אותו ולהתעניין בהן (תוכנית מסגרת).

קורס המדע במכללת "אפרתה" מבוסס על התוכנית של מכון מופ"ת ללימוד מדעים בדרך אחרת.

בקורס הושם דגש מיוחד על פיתוח יכולת החשיבה באמצעות המדע.

הנושאים שנלמדו נבחרו בהתאם לתוכנית. דרך הוראתם הייתה על=פי שיטת החקר.

להלן מוצגת דוגמה לחקר בנושא:

הוראת הנושא במכללה:

בתחום המדע: הסטודנטיות התבקשו להעלות שאלות שניתן לחקור בנושא הביצה.

במעבדה עסקו זוגות של סטודנטיות במדידות שונות הקשורות לביצה.

לדוגמה: מסה, נפח והיקף בשני מקומות שונים.

בנוסף הסטודנטיות חקרו את מבנה הקשת של הביצה תוך עריכת ניסויים והבאת דוגמאות מתחומים שונים, כמו: אדריכלות ומבנה השלד. הוראה בדרך זו גרמה להתרגשות והנאה ששיאה היה כאשר הסטודנטיות עמדו על תבנית מלאה ביצים והן לא נשברו.

· הסטודנטיות הרחיבו את הידע האישי שלהן בתחום הנדון בקריאת ספרות מתאימה.

עיבוד לגיל הרך:

בכיתה התקיים דיון לבחינת החומר המתאים להוראה בגיל הרך.

הועלו הצעות לפתיחת הנושא בגן, כגון: התבוננות בביצה, שאילת שאלות על הביצה ובחירת נושא לחקר.

יישום בגנים:

כל זוג סטודנטיות התחיל את הנושא בגן והועלו רעיונות שונים לחקר, כגון:

- אלו בעלי=חיים מטילים ביצים?

- גודל ביצים שונות בטבע.

- צבעי הסוואה בביצים.

- השפעת הטמפרטורה על הביצה - בדגירה ובבישול.

- החותמות על הביצים.

מתוך רשימת הנושאים נבחרה על=ידי הילדים שאלה אחת לחקר. הבחירה התבצעה על=ידי הצבעה של הילדים באופן הבא:

הנושאים שהוצעו נרשמו בטבלה, כל ילד בחר שאלה שברצונו לחקור. התוצאות הוצגו בגרף והשאלה בעלת הדירוג הגבוה ביותר נבחרה.

דיווח בכיתה והמשך עיבוד הנושא:

הסטודנטיות הציגו את תהליך בחירת שאלת החקר.

הדיון בשיעור היה סביב פיתוח כל שאלה להמשך עבודה בגן.

נתנו לסטודנטיות כלים כיצד לגרות את הילדים לשאילת שאלות וכיצד לנסח את השאלה בצורה משמעותית לחקר.

לדוגמה: בנושא החותמות.

הילדים שאלו מי שם את החותמת על הביצה? האם התרנגולת הטילה את הביצה עם החותמת? מה כתוב בחותמת?

ההנחיה לסטודנטיות הייתה לא לענות לשאלה אלא להביא את הילדים למצוא דרכים לחקירתה. למשל - כיצד נדע מי הטביע את החותמת על הביצה?

הדברים שהוצעו על=ידי הילדים הם:

- ללכת למכולת ולשאול את המוכר.

- להתקשר לסופרמרקט.

- לשאול סבא שעובד בלול.

- לבדוק בספרים.

בדרך זו הילדים נחשפו לאמצעי חיפוש ואיתור מידע רלוונטי ועסקו במציאת דרכים לפתרון בעיה. במהלך הקורס - הסטודנטיות הציגו שאלות, בעיות וקשיים שהתעוררו בהוראת הנושא בגן וערכו רפלקציה על עבודתן.

להלן דוגמה לפעילות בעקבות נושא החותמות:

לשאלה: מי מטיל ביצים:

הילדים הביאו ספרות מגוונת בנושא, כגון: ספרים ואתרי אינטרנט (כך שולבו גם ההורים באופן פעיל בתהליך הלמידה). בגן הילדים התבוננו בספרים, בחומר שמצאו באינטרנט, מיינו את בעל=החיים לשתי קטגוריות - מטילי ביצים ושאינם מטילי ביצים ותיעדו את ממצאיהם.

לאחר איסוף הממצאים התקיים דיון ברמה של הכללה (חשיבה אינדוקטיבית): מטילי הביצים שייכים לקבוצת הזוחלים, העופות והדגים וקבוצת מטילי הוולדות הם היונקים.

הילדים הביעו את ממצאיהם בציור וביצירה על=ידי הקמת גן חיות של מטילי ביצים.

לשאלה בנושא: השפעת הטמפרטורה על הביצה.

הילדים שברו ביצה והתבוננו בחלבון ובחלמון, נגעו בהם ושפכו אותם מכוס לכוס. המושגים שנלמדו הם נוזל, מוצק וטמפרטורה. כשהילדים נשאלו מה יקרה לביצה אם נחמם אותה, הם שיערו השערות שונות ופיתחו בכך חשיבה היפותטית. לאחר קילוף הביצה החמה נוכחו הילדים שהביצה שונתה. הם הסיקו (חשיבה היסקית) שהחום השפיע על שינוי הביצה והבינו תהליכי סיבה ותוצאה.

לסיכום

בדרך של חקר פותחו תהליכי חשיבה אצל הילדים, כגון: אינדוקציה ודדוקציה, הסקת מסקנות, חשיבה היפותטית, חשיבה סיבתית, מיון, השוואה ופתרון בעיות.

יצרנו קשרים משמעותיים בין נושאים מדעיים הנלמדים במכללה לבין עיבודם הדידקטי והוראתם בגן=הילדים.

הסטודנטיות למדו לתעד את התהליך שהן עברו ואת התהליך שהילדים עברו בדרכים שונות.

מדיווח של הסטודנטיות עולה שהן רכשו כלים להתבוננות והקשבה לילדים. הן הצליחו לעשות טרנספר מפיתוח חשיבה מתחום המדע לתחומים אחרים, כמו סיפורי התורה, יצירה ותכנים שונים הנלמדים בגן.

הן למדו להפנות לילדים שאלות חשיבה. לא לענות לילד אלא להקשיב ולאפשר לו למצוא פתרונות בעצמו.

התנסות זו הוכיחה לנו שניתן ללמד בדרך אחרת.

ביבליוגרפיה:

1. בן בסט, ד', ברדה ר' להב (1995). פיזיקה למתכשרים להוראת הביולוגיה בחטיבת הביניים. מכון מופ"ת, הגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך והתרבות, ירושלים.

2. חן, ד' וערד, ע' (1988). הכשרת כוח אדם להוראת מדעים במוסדות להשכלה גבוהה, מכללות וסמינרים. תל=אביב, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת ת"א.

3. פויירשטיין ר' (1988). האדם כיישות משתנה, משרד הביטחון, ישראל.

4. תוכנית מסגרת לגן=הילדים (1995). משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים.

5. Sabar, N. (1994). School Focused curriculum Planing. In Husien, T. & Postlewhate. Oxford Pergomon press.

 

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

התחל עצור
8
22/05/2018
כנסים נופשים ואירועי תרבות
8
17/05/2018
צום קל וחג שמח
8
14/05/2018
המשך הביטוח הסיעודי במסגרת פוליסה פרטית
8
14/05/2018
בעקבות דרישת הסתדרות המורים: יו"ר ועדת החינוך ...
8
10/05/2018
כזכור, הסתדרות המורים הכריזה לפני כשבועיים של ...
שלבי חינוך
דלג על שלבי חינוך
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד